הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הפרעות קצב, כאמור, נפוצות מאד באוכלוסיה. אבחון הפרעות קצב ניתן לבצע בקלות במרפאות קהילתיות באמצעים פשוטים. על מנת להרחיב את העיבוד הרפואי ולאבחן את מקור ההפרעה – ניתן לבצע בדיקות יסודיות יותר. הבדיקות כוללות:

- אק"ג .

- הולטר- מוניטור אק"ג אשר מקליט את רישומי האלקטרודות למשך מספר רב של שעות – טוב לאבחון הפרעות התקפיות.

- מבחן מאמץ – פעילות מאומצת תחת רישום אק"ג.

- אקו לב – בדיקת אולטראסאונד ללב.

- צינתור לבבי – מדובר בצינתור אבחנתי בלבד ולא בצנתור הטיפולי הנפוץ להיצרויות בכלי דם כליליים.

- מבחן אלקטרופיסיולוגי – מבחן רגיש מאד לאבחון הפרעות קצב.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

כאמור, חלק לא קטן מהפרעות הקצב לא גורמותכלל לסימפטומים ולכן הפרעות אלו לא דורשות התערבות. להפרעות רציניות יותר, ניתן לתת טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות הפרעות קצב או טיפולים פולשניים.

תרופות:

נוגדות הפרעות קצב – תרופות אלו שולטות בקצב הלב, בתעלות היונים שבשריר הלב ובמערכת ההולכה החשמלית. תרופות אלו מחולקות למספר קבוצות בהתאם לסוג תעלות היונים עליהם הם משפיעות ובאילו שלבים של ההתכווצות הן פועלות.

תרופות נוגדות קרישה ונוגדות פעילות טסיות – אלו תרופות המונעות הווצרות של קרישי דם בזמן שהלב והעליות לא מתכווצים כראוי. מטרת תרופות אלו היא למנוע ארועים קרישתיים כגון צבץ  מוחי.

היפוך קצב – ניתן "לאפס" פרפור עליות על ידי שימוש במכשיר חשמלי אשר מעביר שוק חשמלי לקיר החזה. טיפול זה נעשה לרוב תחת טשטוש או הרדמה.

קוצב לב – להפרעות קצב מסוכנות ובעיקר להפרעות קצה המשולבות בקצב לב איטי – משתילים קוצב לבבי זמני או קבוע. מטרת הקוצב היא לשמור על קצב לב אשר יספק תפוקת לב נאותה.

דהפיברילטור תוף גופי – ICD – מכשיר מתוחכם המושתל בגוף האדם ומחובר חשמלית לשריר הלב. המכשיר חש במידה וקיימות הפרעות קצב חמורות מסוג הפרעות חדריות ומבצע דה-פיברילציה לצורך איפוס החדרים.

אבלציה בצנתור – מדובר בצריבה חשמלית של שריר הלב, בעיקר בעליות לצורך חיסול מסלולי הולכה לא תקינים. הצריבה מתבצעת על ידי אלקטרודות חשמליות בצנתור.

ניתוח לב – מדובר בניתוחים אשר מטרתם לבצע פרוצדורות בשריר הלב אשר יבטלו מסלולים של הולכה לא תקינה (דוגמאת ניתוח maze) או ניתוחים לטיפול במחלת לב בסיסית אשר גורמת להפרעות הקצב.
 

מניעה

ישנם שינוים באורח חיים אשר עשויים למנוע או להפחית את הפרעות הקצב:

הפסקת עישון – חשיבות ראשונה במעלה.

הורדה בצריכת האלכוהול.

הגבלת צריכת הקפאין.

הימנעות מפעילות אשר גורמת לסימפטומים להופיע (הימנעות מפעילות גופנית מאומצת יתר על המידה).

ישנן תרופות מסויימות אשר יכולות להחמיר הפרעות קצב (בין היתר אפילו תרופות ללא מרשם כנגד צינון).
 





פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקת הולתר לב צוקרמן לאוניד 19/01/2020 12:30
  • סניף מור הקיריון מחלקת קרדיולוגיה 04 - 8748080 : טל תוצאות בדיקת הולטר לב שם נבדק/ת : צוקרמן לאוניד ת.ז.: 303776322 גיל: 4/67 מין: ז לנבדק/ת- יש להעביר את תוצאת הבדיקה בהקדם אל הרופא/ה המפנה/המטפל/ת לצורך המשך טיפול ומעקב. יש להביא בדיקות קודמות להשוואה בכל פניה לביצוע בדיקה חדשה. דו"ח זה מכיל מידע מוגן לפי חוק הגנת הפרטיות. המוסרו שלא כדין עובר עבירה. עמוד 1 מתוך 1 Holter_ALL כתובת : קריית ביאליק , קרן היסוד 0062 טלפון: 6779814 - 050 6779814 - 050 תאריך בדיקה: 2019/12/17 גורם מפנה: חיפה וגליל מערבי רופא מפנה/מטפל:דר' כגן אלה מידע נוסף )רופאי כללית בלבד( סיבת הבדיקה: ברור הפרעות קצב משך הבדיקה 15:22 שעות. קצב בסיסי - סינוס קצב לב מינימלי 48 קצב לב מקסימלי 112 ממוצע 65 הפרעות קצב חדריות - S'PVC - 10270% ( 9.11 מסך כל הפעימות( בפזור שוה הפרעות קצב על- חדריות - S'PAC 215 בפזור שוה הפרעות הולכה - לא שינויי ST - לא הערות: 1 לחיצות כפתור סמון ארועים- סינוס. עם S'PVC

  • + הוסף תגובה
הולטר לב (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 19/01/2020 12:58
  • שלום רב, לא מצאתי שאלה בגוף הטקסט אך במידה ומספר ה-PVC הינו 10270 יש לפנות לרופא המטפל/ קרדיולוג בהקדם על מנת לאמוד את המצב ולגבש טיפול מתאים. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
כאבים בבית החזה ובצד ימין בעקבות ניתוח החלפת מסתם מיטראלי בביולוגי עדיין אחרי חלוף שנה פלורי 13/01/2020 20:26
  • עברתי לפני שנה ניתוח החלפת מסתם המיטראלי בביולוגי.עקב דילול הדם יתר על המידה תהיווצרות טומפונדה על המסתם הובלתי כעבור 4 ימים לניתוח בהרדמה כללית עם הטובוס לניקוז. וכעבור ליילה נוסף לעוד ניתוח "טאראסקופויה"ושוב עקב טומפונדה.עברתי תקופה קשה. אבל הבעייה שעד היום כעבור שנה אני סובלת בכאבים באיזור החזה ובצד ימין כאבים שהצלעות לוחצות כאילו הדבקויות כמו פלטה על החזה שלוחץ...מושך..ואפילו מכביד על הנשימנה .ובאותו זמן גם הצד ימין לא נותן מנוחה וכאילו אבנים/זולות מתמקשות /משתפשפות..?? מטופלת במרפאת כאב כל מיני כדורים כמו סימבלטה,אלטרולט.אקספו, מדבקות בוטורנס לגב, זריקה תחת אלחוש "בלוקים"בגב, טיפולי ם אלטרנטיביים..פזיוטרפיה נשימתית, משחות ותוספי מזון טבעיים.. והשתתפות בשיקום הלב .. הכל ללא הועיל. סובלת וצועקת הצילו! הכאבים הם בכל שעות היום ולפעמים מתגברים יותר ומכניסים למצוקה..

  • + הוסף תגובה
כאבים לאחר החלפת מסתם (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 16/01/2020 20:15
  • פלורי שלום, ראשית, אכן השתלשלות אירועים מטרידה, בטוח שעברת תקופה קשה ושמח בשבילך שיש לך את הכוחות הנפשיים להמשיך ולהלחם על בריאותך. כידוע, ישנם סיבוכים, גם ברפואה, אשר ניתן לצמצם את שכיחותם אך קשה מאוד למנוע לחלוטין. בדרך כלל, כאשר אני נדרש לתת חוות דעת במקרים כמו שלך הסדר הינו: גשי למנתח שניתח--- שיכוך כאבים מקסימאלי--- מרפאת כאב---- רפואה אלטרנטיבית. במקרה שלך, ולאור העובדה שהכל כבר נעשה, הייתי דווקא חוזר להתחלה ומנסה למצוא סיבה (אולי פשוטה ושכיחה) שגורמת לכאבים. לעניינות דעתי, גשי שוב למנתח, בקשי בדיקה גופנית ובדיקות ראשוניות כגון: אקו לב ו-CT של בית החזה. הייתי גם מציע לגשת למנתח חזה (שאינו מנתח לב), להם ניסיון רב בטיפול בכאבים מהסוג שתיארת ואולי הסיבה כן תימצא. חשוב לי להדגיש כי הכל צריך להיות מתואם עם רופא המשפחה שלך. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
כאבים ברגל לאחר ניתוח מעקפים בר 12/01/2020 21:16
  • שלום, אימי עברה ניתוח מעקפים לפני כ5 שנים וחשה כאבים עזים ברגלה (מהאזור שנלקח הווריד). איך אפשר לעזור עם הכאב? האם יש פתרונות שהם לא משככי כאבים / רפואה אלטרנטיבית? תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
כאבים מאיזור גיוס שתל ברגל (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 15/01/2020 07:55
  • בר שלום, כמובן שבשלב הראשון כדאי מאוד להראות את הרגל למנתח שניתח אותה. במידה ובדיקה זו, ואולי בדיקות נוספות והיא תשלח אליהן, תימצאנה תקינות אז האפשרות של השליטה בכאבים תישאר הפתרון היחיד. הייתי ממליץ כמובן לשתף את רופא המשפחה בנעשה ולפנות יחד למרפאת כאב אשר במקרים רבים תוכל לפתור את הבעיה. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!