הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

ראשי

תאור

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת  עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
 

סימפטומים


למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הפרעות קצב, כאמור, נפוצות מאד באוכלוסיה. אבחון הפרעות קצב ניתן לבצע בקלות במרפאות קהילתיות באמצעים פשוטים. על מנת להרחיב את העיבוד הרפואי ולאבחן את מקור ההפרעה – ניתן לבצע בדיקות יסודיות יותר. הבדיקות כוללות:

- אק"ג .

- הולטר- מוניטור אק"ג אשר מקליט את רישומי האלקטרודות למשך מספר רב של שעות – טוב לאבחון הפרעות התקפיות.

- מבחן מאמץ – פעילות מאומצת תחת רישום אק"ג.

- אקו לב – בדיקת אולטראסאונד ללב.

- צינתור לבבי – מדובר בצינתור אבחנתי בלבד ולא בצנתור הטיפולי הנפוץ להיצרויות בכלי דם כליליים.

- מבחן אלקטרופיסיולוגי – מבחן רגיש מאד לאבחון הפרעות קצב.
 

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

כאמור, חלק לא קטן מהפרעות הקצב לא גורמותכלל לסימפטומים ולכן הפרעות אלו לא דורשות התערבות. להפרעות רציניות יותר, ניתן לתת טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות הפרעות קצב או טיפולים פולשניים.

תרופות:

נוגדות הפרעות קצב – תרופות אלו שולטות בקצב הלב, בתעלות היונים שבשריר הלב ובמערכת ההולכה החשמלית. תרופות אלו מחולקות למספר קבוצות בהתאם לסוג תעלות היונים עליהם הם משפיעות ובאילו שלבים של ההתכווצות הן פועלות.

תרופות נוגדות קרישה ונוגדות פעילות טסיות – אלו תרופות המונעות הווצרות של קרישי דם בזמן שהלב והעליות לא מתכווצים כראוי. מטרת תרופות אלו היא למנוע ארועים קרישתיים כגון צבץ  מוחי.

היפוך קצב – ניתן "לאפס" פרפור עליות על ידי שימוש במכשיר חשמלי אשר מעביר שוק חשמלי לקיר החזה. טיפול זה נעשה לרוב תחת טשטוש או הרדמה.

קוצב לב – להפרעות קצב מסוכנות ובעיקר להפרעות קצה המשולבות בקצב לב איטי – משתילים קוצב לבבי זמני או קבוע. מטרת הקוצב היא לשמור על קצב לב אשר יספק תפוקת לב נאותה.

דהפיברילטור תוף גופי – ICD – מכשיר מתוחכם המושתל בגוף האדם ומחובר חשמלית לשריר הלב. המכשיר חש במידה וקיימות הפרעות קצב חמורות מסוג הפרעות חדריות ומבצע דה-פיברילציה לצורך איפוס החדרים.

אבלציה בצנתור – מדובר בצריבה חשמלית של שריר הלב, בעיקר בעליות לצורך חיסול מסלולי הולכה לא תקינים. הצריבה מתבצעת על ידי אלקטרודות חשמליות בצנתור.

ניתוח לב – מדובר בניתוחים אשר מטרתם לבצע פרוצדורות בשריר הלב אשר יבטלו מסלולים של הולכה לא תקינה (דוגמאת ניתוח maze) או ניתוחים לטיפול במחלת לב בסיסית אשר גורמת להפרעות הקצב.
 

מניעה

ישנם שינוים באורח חיים אשר עשויים למנוע או להפחית את הפרעות הקצב:

הפסקת עישון – חשיבות ראשונה במעלה.

הורדה בצריכת האלכוהול.

הגבלת צריכת הקפאין.

הימנעות מפעילות אשר גורמת לסימפטומים להופיע (הימנעות מפעילות גופנית מאומצת יתר על המידה).

ישנן תרופות מסויימות אשר יכולות להחמיר הפרעות קצב (בין היתר אפילו תרופות ללא מרשם כנגד צינון).
 





פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
לאחר ניתוח לב פתוח ורד 18/05/2019 13:34
  • שלום אני 7 חודשים לאחר ניתוח לב פתוח. רציתי לדעת לגבי הצלקת של הניתוח - האם אפשרי להשתזף בשמש ואין מניעה? תודה

  • + הוסף תגובה
שיזוף לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 21/05/2019 10:10
  • ורד שלום, במידה והניתוח עבר ללא אירועים מיוחדים וההחלמה של הפצע הייתה טובה אין מניעה בספרות המקצועית מלחזור לפעילות שגרתית חצי שנה לאחר הניתוח. למרות האמור לעיל, חלק מהפלסטיקאים ממליצים על הימנעות מחשיפה לשמש במשך שנה בשל הסיכוי/סיכון לפיגמנטציה באותו האיזור. הייתי ממליץ להתייעץ עם רופא עור בנושא. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח אור 23/08/2019 02:02
  • אני גם עברתי ניתוח לב פתוח לפני שנה וחצי. ואני הולך לים ללא חשש. הכל בפרופורציה.

  • + הוסף תגובה
שיקום לב מאיר 14/08/2019 09:03
  • לפורום שלום.שוב שאלה חודש לאחר ניתוח מעקפיים מרגיש טוב.כמה זמן לאחר הניתוח אני יכול להגיע למכון שיקום לב בבית חולים. בברכה מאיר..

  • + הוסף תגובה
שיקום לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 14/08/2019 12:49
  • מאיר שלום, ישנו בלבול בין המושגים החלמה לאחר ניתוח לב לבין שיקום לבבי. במקרה של החלמה (בדר״כ למשך 5 ימים) אז ההמלצה היא ממש מרגע השחרור. במידה ומדובר בשיקום לבבי (בדר״כ תהליך ארוך יותר אשר מיועד למטופלים ספציפיים) אז כדאי להתייעץ עם הצוות במוסד הקולט, להעביר מסמכים תומכים לגבי אופי הניתוח שעברת ועל סמך זה לתת להם לקבוע את מוכנותך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
ניתוח מעקפיים לחזור לנהוג באוטו פרטי. מאיר 11/08/2019 11:03
  • לפני חודש עברתי ניתוח מעקפיים ארבע מעקפיים הניתוח עבר ללא שום בעיה.שאלתי כמה זמן לאחר הניתוח אוכל לחזור לנהוג ברכבי.בברכה מאיר..

  • + הוסף תגובה
נהיגה לאחר ניתוח מעקפים ד"ר דוד יעקובי 12/08/2019 09:56
  • מאיר שלום, במידה וריפוי החתך הניתוחי עבר באופן תקין הזמן המומלץ להימנעות מנהיגה הינו 6 שבועות. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!