אבקש חומר על הקשר בין אוסטאופורוזיס לעישון.

אוסטאופורוזיס הוא מצב בו קיימת ירידה מתמשכת בצפיפות העצמות בגופנו, שמחלישה אותן וגורמת לנטיה לשברים. גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס הם: • אוסטאופורוזיס בקרב בני משפחה • חוסר סידן מספיק בתזונה • חוסר פעילות גופנית • גזע לבן או אסיאתי • מבנה גוף רזה • תרופות מסוימות: סטרואידים, מינון עודף של הורמוני תירואיד • מנופאוזה מוקדמת • שתיית אלכוהול מוגזמת • עישון סיגריות בנושא העישון כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס קיימים מחקרים בנושא מזה מספר שנים. העיקריים מובאים כאן: Sharma JB, Newman MR, Smith RJ Depot medroxyprogesterone acetate and osteoporosis. Smoking may explain findings. .BMJ. 1994 Mar 12;308(6930):717 http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/308/6930/717

אני בן 67. הייתי במצב ירוד לאחר שבר בירך. אחרי כ-4 חודשים הרגשתי לא טוב: גיהוקים, כאבי בטן עליונה. עברתי בדיקות רבות ולא נתגלה שום ממצא לא תקין. קראתי במקרה שמגנזיום משפר ומרפא תחלואים רבים. קניתי קפסולות מגנזיום, ולמרבה הפלא, זה עזר לי מאוד. האם התו

בבדיקת דם ניתן לבדוק את ערכי המגנזיום. הרעלת מגנזיום היא מצב נדיר. תוכל לקרוא על מגנזיום באינדקס הוויטמינים והמינרלים של אינפומד: http://www.infomed.co.il/vitamin1.asp?vID=15

אוסטואופורוזיס - מה ניתן לעשות כשהמחלה אובחנה ומה ניתן למנוע כדי לשפר את המצב?

ישנם תרופות ודרכים שונות לטיפול באוסטאופורוזיס - תרופתית ולא תרופתית, וזה מאוד תלוי בדרגת המחלה- הנקבעת ע"י בדיקה לצפיפות העצם. הטיפול הלא-תרופתי כולל תזונה עם כמות מספקת של קלוריות, חלבון וסידן, תוספי סידן וויטמין D, תרגול גופני כנגד כוח הכובד - למשל הליכה או ריצה, והפסקת עישון. כמו כן- הפחתה או הפסקת תרופות שמחישות אוסטאופורוזיס (כמו סטרואידים). לגבי הטיפול התרופתי - עד לא מזמן, טיפול באוסטאופורוזיס בגיל הבלות היה מורכב בעיקר מהורמונים חלופיים - אסטרוגן. אך כיום נעשו מחקרים שהראו שטיפול הורמונלי אינו מעכב טרשת עורקים ומחלות לב כפי שנהגו לחשוב כמה עשורי שנים, ומעלה את הסיכון לסרטן השד. אי לכך, תרופות אחרות הפכו לעיקר הטיפול- תרופות המעכבות את בריחת הסידן מן העצמות - דוגמת פוסלן. מלבד פוסלן, ישנן אופציות אחרות תרופתיות, וניתן להשיגן דרך רופא פנימאי המתמחה בנושא זה. לקריאה נוספת- http://rambam.doctors.co.il/article/?id=1ebd317555cc390e3dc97523abc17825

אינפומד
מחלות
רמה נמוכה של סידן בדם

רמה נמוכה של סידן בדם

היפוקלצמיה , תת-סידן הדם | Hypocalcemia

המומחים של Infomed מסבירים:

רמה נמוכה של סידן בדם (היפוקלצמיה Hypocalcemia) או תת סידן בדם נוצרת כתוצאה מירידה בסידן שבדם. הסידן הוא אחד המינרלים החשובים בגוף. רמה תקינה של סידן בדם חיונית לתפקוד כל תאי הגוף, במיוחד המוח, השרירים והלב. הסידן מגיע לגוף מהמזון ונספג ממערכת העיכול לדם. בדם, חלק מהסידן נכנס לתוך התאים. רוב הסידן בגוף נמצא בעצמות ובשיניים, אך ישנה גם כמות קטנה של סידן בדם ובנוזלי הגוף האחרים. אנזימים רבים זקוקים לסידן בכדי לפעול. למשל, הוא נחוץ להולכה העצבית, לקרישת הדם ולפעילות השרירים.

הסידן נאגר בעצמות ועודפי הסידן מופרשים לשתן. מאזן הסידן בגוף מווסת ע"י מספר הורמונים, שהעיקריים שבהם הם (PTH (Parathyroid Hormone, הורמון בלוטת יותרת התריס וויטמין D. ה-PTH מופרש מ-4 בלוטות יותרת התריס הממוקמת בחלק האחורי של בלוטת התריס. ויטמין D נוצר בעור מכולסטרול בתגובה לחשיפה לשמש, וניתן גם לקבלו מהמזון, כמו שמן דגים, דגים, ביצים, מוצרי חלב מועשרים ומספר מקורות נוספים.
רמות נמוכות של סידן בדם (היפוקלצמיה) עלולות לגרום לבעיות קליניות ומחלות רבות. מחסור בסידן לאורך זמן גורם למחלת הרככת אצל ילדים ולאוסטיאופורוזיס (דלדול עצם) במבוגרים. שתי המחלות מלוות בכאבים ושברים בעצמות. באוסטיאופורוזיס מתפתח עיוות בעצמות נושאות משקל, כאבים ושברים בעצמות, בעיקר של צוואר הירך, וירידה בגובה עקב תמט בחוליות עמוד השדרה. במקרים אלו רמת הסידן בדם תישאר תקינה, היות ואם יש מחסור סידן בדם, הגוף ימשיך לפרק את המאגרים בעצמות כדי להעלות את רמת הסידן בדם.

רמה נמוכה של סידן בדם תסמינים
ירידת הסידן מתחת לנורמה גורמת לתפקוד לא תקין של העצבים ולהתכווצויות שרירים, בעיקר בכפות הידיים והרגליים. במצבים בהם המחסור הסידן בדם נמשך לאורך זמן רב והמצב לא זוכה לטיפול נאות, תתכן השפעה שלילית על מערכת העצבים עם דיכאון ופסיכוזה העלולים להסלים לשיטיון ונזק מוחי.

סימפטומים אופיינים לרמת סידן נמוכה בדם (היפוקלצמיה) הם:

כווץ שריר השוק ברגל מתוך שינה

תחושת נימול בשפתיים, לשון, אצבעות ורגליים

כווץ כפות ידיים ורגליים

כאבי שרירים

עיוות של שרירי הפנים

סימנים מוקדמים לרמת סידן נמוכה בדם (היפוקלצמיה) יכללו:

תחושות נימול באצבעות הידיים והרגלים ומסביב לפה

התכווצות עצמונית של שרירים (Tetany) מתבטאת בצורה קלה בכיווץ כפות הידיים והרגליים ושרירי הפנים, ובצורה מתקדמת יותר על ידי שירנוק (סטרידור), עווית שרירים ומעורבות של דרכי האוויר.

לעיתים, כשרמת הסידן נמוכה בדם (היפוקלצמיה) תיתכן גם מעורבות של מערכת העצבים המרכזית. מצבים אלו יכללו:

פרכוסים, שינויים ביכולת שכלית, וגריות-יתר (אירטביליות).

הפרעות בלב ומחזור הדם עלולות לכלול: דופק איטי, הפרעות קצב, לחץ-דם נמוך ואי-ספיקת לב. ביילוד השינויים אינם ספציפיים וכוללים: גריות-יתר, הפסקות נשימה (אפנאות), רעידות ופרכוסים.
סיבות וגורמי סיכון
נדיר שרמה נמוכה של סידן בדם (היפוקלצמיה) תיגרם מצריכת סידן מועטת, הבעיה נגרמת כתוצאה מהפרעות מטבוליות (חילוף החומרים) . רמת הסידן בדם יורדת מתחת לתקין גם במצבים הבאים: תת-פעילות של בלוטת יותרת התריס, תנגודת לפעילות הורמון בלוטת יותרת התריס, חוסר במגנזיום, רככת, טיפול בתרופות משתנות, עודף זרחן בדם, שלשול קשה.
אבחון ובדיקות
הבירור הראשוני יכלול: בדיקת סידן בדם ובדיקות של רמות זרחן, מגנזיום וחלבון בדם, תפקודי כליות, חומציות הדם. יש לבדוק גם את ריכוזי הסידן, הזרחן והקריאטינין בשתן. רמות הורמון בלוטת יותרת התריס וויטמין D ישלימו את הבירור. אק"ג וצילום בית החזה נדרשים לאבחון. במקרים מסוימים נדרש המשך בירור מעמיק יותר.
טיפולים ותרופות
חשוב לאבחן את הגורם הראשוני לרמת סידן נמוכה בדם (היפוקלצמיה), בעיקר יש לזהות ולטפל בחוסר במגנזיום. טיפול החירום בהיפוקלצמיה הוא במתן לתוך הווריד של תמיסת מלח סידן גלוקונאט. העירוי חייב להיות תחת ניטור ויש להפסיקו אם קצב הלב מואט אל מתחת ל-60 פעימות בדקה. כאשר משתפר מצב החולה ניתן לעבור למתן תכשירי סידן לנטילה דרך הפה. מתן נגזרות של ויטמין D מהווה נדבך חשוב בטיפול

המומחים שלנו למשפחה ופנימית

פנימית

פרופ' יעקב ג'ריס מנהל מחלקה פנימית באיכילוב ומכון רקנאנטי לחקר מערכת העצבים האוטונומית, מטפל בלחץ דם לא מאוזן

ד"ר אלי קפלן

ד"ר ירון סטנובסקי

5.0

( 7 חוות דעת )

"מקצועית ונעימה"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו למשפחה ופנימית>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אבקש חומר על הקשר בין אוסטאופורוזיס לעישון.
תשובה: אוסטאופורוזיס הוא מצב בו קיימת ירידה מתמשכת בצפיפות העצמות בגופנו, שמחלישה אותן וגורמת לנטיה לשברים. גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס הם: • אוסטאופורוזיס בקרב בני משפחה • חוסר סידן מספיק בתזונה • חוסר פעילות גופנית • גזע לבן או אסיאתי • מבנה גוף רזה • תרופות מסוימות: סטרואידים, מינון עודף של הורמוני תירואיד • מנופאוזה מוקדמת • שתיית אלכוהול מוגזמת • עישון סיגריות בנושא העישון כגורם סיכון לאוסטאופורוזיס קיימים מחקרים בנושא מזה מספר שנים. העיקריים מובאים כאן: Sharma JB, Newman MR, Smith RJ Depot medroxyprogesterone acetate and osteoporosis. Smoking may explain findings. .BMJ. 1994 Mar 12;308(6930):717 http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/full/308/6930/717
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 67. הייתי במצב ירוד לאחר שבר בירך. אחרי כ-4 חודשים הרגשתי לא טוב: גיהוקים, כאבי בטן עליונה. עברתי בדיקות רבות ולא נתגלה שום ממצא לא תקין. קראתי במקרה שמגנזיום משפר ומרפא תחלואים רבים. קניתי קפסולות מגנזיום, ולמרבה הפלא, זה עזר לי מאוד. האם התו
שאלה: אוסטואופורוזיס - מה ניתן לעשות כשהמחלה אובחנה ומה ניתן למנוע כדי לשפר את המצב?
תשובה: ישנם תרופות ודרכים שונות לטיפול באוסטאופורוזיס - תרופתית ולא תרופתית, וזה מאוד תלוי בדרגת המחלה- הנקבעת ע"י בדיקה לצפיפות העצם. הטיפול הלא-תרופתי כולל תזונה עם כמות מספקת של קלוריות, חלבון וסידן, תוספי סידן וויטמין D, תרגול גופני כנגד כוח הכובד - למשל הליכה או ריצה, והפסקת עישון. כמו כן- הפחתה או הפסקת תרופות שמחישות אוסטאופורוזיס (כמו סטרואידים). לגבי הטיפול התרופתי - עד לא מזמן, טיפול באוסטאופורוזיס בגיל הבלות היה מורכב בעיקר מהורמונים חלופיים - אסטרוגן. אך כיום נעשו מחקרים שהראו שטיפול הורמונלי אינו מעכב טרשת עורקים ומחלות לב כפי שנהגו לחשוב כמה עשורי שנים, ומעלה את הסיכון לסרטן השד. אי לכך, תרופות אחרות הפכו לעיקר הטיפול- תרופות המעכבות את בריחת הסידן מן העצמות - דוגמת פוסלן. מלבד פוסלן, ישנן אופציות אחרות תרופתיות, וניתן להשיגן דרך רופא פנימאי המתמחה בנושא זה. לקריאה נוספת- http://rambam.doctors.co.il/article/?id=1ebd317555cc390e3dc97523abc17825
לפתיחה בעמוד חדש >