אי-ספיקה במסתם הוותין (אאורטלי) (Aortic regurgitation)

ראשי

תאור

המסתם האאורטלי ממוקם בין החדר השמאלי של הלב לבין העורק הראשי היוצא ממנו ומספק דם לכל הגוף (הוותין - אב העורקים). במצב של אי-ספיקה המסתם אינו נסגר בצורה תקינה, וקיימת דליפה של דם מהוותין לחדר השמאלי. הדליפה נגרמת כתוצאה מליקוי בעלי המסתם, מהרחבה של טבעת המסתם, ממחלה של הוותין או מטראומה. כתוצאה מהדליפה נדרש החדר השמאלי להעביר מדי פעימה נפח גדול יותר של דם לוותין (נפח פעימה מוגדל), ותהליך זה יגרום, במשך הזמן, להרחבת החדר השמאלי. אי-ספיקה של מסתם הוותין יכולה להיות כרונית או חדה, בדרגה קלה עד קשה. החומרה של אי-ספיקת מסתם הוותין תלויה בגודל הפתח במסתם שדרכו מתרחשת הדליפה בדיאסטולה (פרק הזמן במהלך הפעימה שבו המסתם סגור), בהפרש הלחצים בין שני צידי המסתם ובמשך הדיאסטולה. חלק מהאנשים הלוקים בליקוי זה לא יחושו בכך במשך שנים, אך עם העלייה בחומרת הליקוי ובעומס על החדר השמאלי, יופיעו התסמינים.

סימפטומים


עייפות, קוצר נשימה, בצקות, הפרעות בקצב הלב ותעוקת חזה. תסמינים אופייניים אצל אנשים שלקו בדליפה כרונית משמעותית של מסתם הוותין: הבדל גדול בין לחץ-הדם הסיסטולי והדיאסטולי, דופק מודגש ואיוושה דיאסטולית אופיינית מעל המסתם האאורטלי.

סיבות וגורמי סיכון

אי-ספיקת מסתם הוותין יכולה להיגרם ממספר מחלות. תיתכן אי-ספיקה מישנית לקיום מסתם ותין בן שני עלים (במקום שלושה) שהוא מום מלידה; מחלה זיהומית הפוגעת במסתם עצמו; מחלת לב רימטית; מחלות שבמהלכן נגרמת פגיעה לוותין באזור הסמוך למסתם כמו בהרחבה של הוותין בתסמונת מרפן; קרע בדופן הוותין; יתר-לחץ-דם וכתוצאה מטראומה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

חולים שלקו באי-ספיקה קלה של מסתם הוותין ללא תסמינים, צריכים להיות במעקב, והם נדרשים לקבל טיפול אנטיביוטי מונע לפני פעולות העלולות לגרום להימצאות חיידקים בדם (כמו טיפולי שיניים). הבדיקה המתעדת את חומרת הדליפה וגודל הלב נקראת אקוקרדיוגרפיה. עם ההחמרה בדרגת אי-הספיקה והתגברות התלונות, יטופלו החולים בתרופות העשויות להקל על חומרת הדליפה. במקרים קשים יידרש ניתוח לתיקון המסתם או להחלפת מסתם הוותין במסתם מלאכותי. תוחלת החיים הממוצעת של חולים שלקו באי-ספיקת לב מישנית לדליפת מסתם הוותין היא פחות משנתיים, והמטרה העיקרית של המעקב אחר חולים אלה היא להפנותם לטיפול בניתוח כדי למנוע התפתחות זו.





פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פעימה מוקדמת מיטל 25/05/2020 22:55
  • היי, בחצי שנה האחרונה אני חוו פעימות מוקדמות רבות. הדופק לא עולה להפך הוא בדרך כלל נמוך בין 56 ל 75. עשיתי אקו לב ואקו מאמץ שניהם תקינים, ביצעתי גם הולטר שאני ממתינה לתוצאותיו. אך הפעימה המוקדמת לא נותנת לי מנוח אני בן אדם חרדתי וזה רק מגביר לי את החרדה. במהלך היום לא תמיד אני מרגישה את זה אך שאני במנוחה זה כבר בלתי נסבל, זה מגיע בצרורות ולא נותן מנוח. אני חולת אסטמה ומשתמשת במשאף סימביקורט, שהבנתי שלא ניתן לתת חוסמי בטא כי יכול לגרום להחרפת האסטמה. בנוסף הקרדיאולוג טוען שבגלל שהדופק שלי יחסית נמוך הכדורים יורידו אותו עוד יותר. אני ממש בלחץ וכבר חושבת על דברים גרועים. אבא שלי עבר התקף לב בגיל 55 עקב כורסטרול גבוהה שלא היה מאוזן. איך ניתן לטפל בפעימה מוקדמת, אם אני לא יכולה לקחת כדורים? האם חרדה מגבירה פעימה מוקדמת? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
פעימות מוקדמות עופר 13/05/2020 22:59
  • שלום,עקב ריבוי פעימות מוקדמות שנמשכות לעיתים יום שלם עשיתי אקו לב בבדיקה נרשם בן היתר ef 60%. אני בן 52 מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 19/05/2020 11:20
  • EF-60% זה מדד למידת ההתכווצות של שריר הלב ומדובר בנתון תקין לחלוטין. ריבוי פעימות מוקדמות יכול להיות מאוד תסמיני לעיתים גם ללא פגיעה בתפקוד הלב. ממליץ לעשות הולטר קצב לב (שיבדוק את כמות הפעימות באופן מדוייק, ב-24 שעות) ואז להתייעץ איתי או מומחה אחר להפרעות קצב לב שתבחר כדי לקבל המלצות לגבי המשך טיפול.

  • + הוסף תגובה
פעימות מוקדמות ופרפור פרוזדורים עופר 21/05/2020 15:21
  • תודה על תשובתך. עשיתי הולטר 24 ונמצאו פעימות מוקדמות רבות וכן ופרפור פרוזדורים בלילה שנמשך כשעה. הוחלט לתת לי נוגדי קרישה מהסוג החדש . השאלה שלי האם ריבוי פעימות מוקדמות עלול להוביל לפרפור פרוזדורים ? והאם היד לא קלה ההדק במתן נוגדי קרישה אם אין לי מחלות רקע כמו סכרת ולחץ דם רק שיש לציין שיש חשד בעבר ל tia ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!