גידולי לב (Cardiac tumors)

ראשי

תאור

החשד לקיומו של גידול יכול לעלות כאשר מופיעים תסמינים מסוימים, כולם או מקצתם:
א. תסמינים הקשורים להינתקות מרכיב מהגידול או קריש שהתהווה על גביו, והיסחפותו בזרם הדם ("תסחיף"), תוך שהוא נחסם בעורק צר למידותיו ומפריע לאספקת הדם.
ב. הפרעה לזרימת הדם בלב עצמו היכולה להתבטא בקוצר נשימה, בבצקת, בסחרחורת או בהתעלפות העלולה להתרחש בתנוחות גוף מסוימות.
ג. נטייה מוגברת להפרעות קצב.
ד. סימנים כלליים, כגון חום וירידה במשקל.

חלק מהתופעות משותפות למחלות רבות, מה שעלול להקשות על אבחון מוקדם. בדרך כלל נקבע האבחון באקוקרדיוגרפיה, וזו מספקת בדרך כלל את כל המידע הנדרש על הגידול. לעיתים נדירות נדרש אמצעי נוסף לאבחון, כגון תהודה מגנטית. עם התרחבות ההסתייעות באקוקרדיוגרפיה למגוון רחב של הוריות, עולה מספר המקרים שבהם הגידול מתגלה באקראי, וללא תסמינים.

גידולים ראשוניים של הלב הם תופעה נדירה. שכיחותם בנתיחות שלאחר המוות היא 0.05%, מתוכם חלק לא מבוטל הוא ממצא אקראי. מרבית גידולי הלב הראשוניים הם שפירים.

הגידול השפיר השכיח ביותר נקרא "מיקסומה" (Myxoma). מרבית המיקסומות (90%) ממוקמות בפרוזדור השמאלי. ברוב המקרים (90%) מופיע גידול אחד בלבד. קיימת תסמונת בעלת נטייה משפחתית (Carney) שבה אפשר למצוא בנוסף למיקסומה גם גידולים של בלוטות הפרשה פנימית, ונטייה לקמטים בפנים. במקרים אלה אפשר למצוא מספר מיקסומות אצל אותו חולה, ושכיחות מוגברת של הגידול גם אצל קרובי משפחתו מדרגה ראשונה. לכן מומלץ לבדוק גם אותם. מיקסומה יכולה לחקות בהתבטאותה מחלות אחדות, כגון דלקת פנים הלב, דלקת כלי דם ומחלות דלקתיות נוספות, במיוחד לנוכח סימנים כלליים (חום וירידה במשקל), שקיעת דם מוחשת, וחוסר דם (אנמיה). האבחון נקבע בהסתמך על אקוקרדיוגרפיה סטנדרטית, אם כי יש צורך לעיתים לבצע אקו דרך הוושט לשם בירור המקום שאליו מעוגן הגידול, ולשם שלילת גידולים נוספים. מרגע שנקבע האבחון מומלץ לנתח את החולה ולכרות את הגידול, שכן הסיכון לתסחיפים גבוה. הסיכון לתמותה בניתוח מהנמוכים שבניתוחי לב, מאחר שעל פי רוב ממדי הלב, תפקוד חדריו והלחצים בו, תקינים. קיים סיכון מסוים, אם כי בשיעור נמוך למדי, להישנות הגידול, או כגידול חדש או מחמת כריתה בלתי שלמה מלכתחילה. על כן רצוי לקיים מעקב ארוך טווח אחר המנותח, המתבסס בעיקר על אקוקרדיוגרפיה.

גידולים השפירים האחרים כוללים את הסוגים הבאים:

א. Papillary fibroelastoma - גידול דמוי שושנת ים בעל העדפה מובהקת לגדילה על מסתמים, ומקובל לכורתו מחשש לתסחיף.

ב. Lipoma - גידול שפיר ממקור רקמת שומן, אינו מזיק בדרך כלל ואינו דורש בהכרח טיפול.

ג. Myoma - גידול שפיר שמקורו בשריר, אופייני לגיל הרך, בעל תכונה טיפוסית לחסום חלקים מחללי הלב, אך בד-בבד יש לו נטייה לנסיגה עצמונית, ולכן מקובל שלא לטפל בו בניתוח.

ד. Fibroma - גידול שפיר שמקורו ברקמת חיבור. נוטה לגדול במחיצה בין החדרים, וגורם להפרעות בהולכה החשמלית ולהפרעות בקצב הלב. ניתן לנתחו לעיתים, ויש שנזקקו להשתלת לב במקרים כאלה.

מקורם של גידולים ממאירים ראשוניים של הלב הוא על פי רוב בתאים מדופן כלי הדם או משריר הלב. קשה עד בלתי אפשרי לכרות אותם, והם בדרך כלל אינם מגיבים לטיפול בקרינה או לכימותרפיה. גידול שיש סיכוי טוב יותר להתגבר עליו הוא לימפומה ראשונית של הלב, ששכיחותה גברה בעשורים האחרונים מאחר שהיא שכיחה בקרב חולים שנדבקו בנגיף HIV (מחולל AIDS).

גרורות ללב שכיחות יותר מאשר גידולים ראשוניים, והן נמצאות ב-1% לערך מהנתיחות שלאחר המוות. עם זאת, רובן ממוקמות בהיקף הלב, ואינן מחוללות תסמינים כשלעצמן. במיעוט המקרים יכולים להופיע תסמינים וסימנים כגון דופק מהיר, הפרעות בקצב הלב, הגדלת הלב ואי-ספיקה בלב. גרורות מלוות לעיתים בהיווצרות כמות מוגברת של נוזל סביב הלב. נדיר שהלב יהיה האיבר היחיד שאליו נשלחה גרורה, על פי רוב תימצאנה גרורות באיברים נוספים. גידולים שסביר יותר כי יימצאו גרורות מהם בלב הם מלנומה ממארת, סרטן הדם (ליקמיה) וסרטן הלימפה (לימפומה). בנוסף לפיזור גרורתי, יכולים גידולים לחדור ללב בדרך של התפשטות ישירה מאיברים סמוכים - בעיקר מהריאות ומן השד.





פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דלקת חוזרת בקרום הלב לאחר החלפת מסתם אאורטלי י 26/09/2020 06:04
  • שלום.בת 62 ללא מחלות רקע.לפני 4 חודשים עברתי ניתוח החלפת מסתם אאורטאלי דו עלי.מאז עם הורדת הסטירואידים הופיע דלקת בקרום הלב.החזירו אותי לסטירואידים ושוב בירידה במינון (10 מג) בתוספת קולחיצין חזרו הכאבים....כבר פעם שלישית.

  • + הוסף תגובה
דלקת לאחר ניתוח לב ד"ר דוד יעקובי 30/09/2020 23:14
  • שלום רב, הינך מתארת מצב של דלקת קרום הלב לאחר ניתוח (PPS) הטיפול שהינך מקבלת בהחלט מקובל על אף שלחלק מהתרופות עלולות להיות תופעות לוואי. עלייך לשמור על קשר רציף עם המנתח על מנת לאמוד את המצב באופן קבוע על מנת לעבור את התקופה הזו. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
טיפול בליפידים גבוהים פיני 16/09/2020 19:20
  • ד"ר נכבד קיימות שתי תרופות להורדת כולסטרול בזריקה. רפאטה ופרלואנט. מה ההבדל בין שתיהן?ובמה מתחשבים כשמחליטים על בחירת טיפול באחת מהן. בתודה על תשובתך המלומדת.

  • + הוסף תגובה
תרופות להיפרכולסטרולמיה (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 25/09/2020 16:02
  • פיני שלום, שתי התרופות נמנות בקבוצה חדשה של תרופות המעכבות את החלבון PCSK-9 ולכן גורמות לירידה בכולסטרול בדם. ההבדל העיקרי הינו בהתוויה: רפאטה- פחות חזקה מפראלואנט במטופלים עם סיכון קרדיו-וסקולרי גבוה ועם רמות LDL (כולסטרול רע) גבוהות. מאידך- רפאטה יעילה יותר במטופלים עם היפרכוסטרולמיה משפחתית. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל (ואולי אפילו לליפידולוג בהתוויה המתאימה) על מנת להתאים את הטיפול הספציפי עבורך. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
פצע שאינו נרפא לאחר החלפת מסתם אורטלי יוסי 10/09/2020 21:13
  • שלום, מזה 4 חודשים עברתי ניתוח להחלפת מסתם. הפצע שלי מאד עיקש בהתחלה היה לי מידי בוקר דימום מאד עדין. הלכתי למרפאת פצעים בבית החולים שם הכירורג ניקה מבפנים ונתן לי אנטיביוטיקה 500 מג פיברודקס. לצערי לא ידעתי שאין לערבב אותה עם מוצרי חלב. וכן אני הולך מידי בוקר כ50 דקות. הלאחר 3 שבועות הפצי אמנם לא דיימם אבל התרחב מאד. הלכתי שוב לבי״ח ושם רק הוסיפו לי על האנטיביוטיקה אוגמנטין 875 מג. שאלתי - האם כדאי לי להמשיך ללכת מידי בוקר? מה איני עושה נכון? האם יש צורך בבדיקה כלשהי נוספת? תודה רב

  • + הוסף תגובה
פצע לאחר ניתוח להחלפת מסתם אאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 13/09/2020 21:36
  • יוסי שלום, 4 חודשים לאחר הניתוח זה פרק זמן יחסית ארוך ולכן אני נוטה להתייחס לסיפורך בצורה מחמירה. כפי שתיארת- הפרשות בתקופה הראשונה לאחר הניתוח יכולות להיות בגדר הנורמה בשל סיבות מרובות. אינך מתאר את הפצע לפרוטרות אך בין השורות אני מבין שישנו פתח מסוים, די רחב, קרי- מקום בו העור אינו מחובר ומשם יוצאת ההפרשה. חשוב להבין מספר נקודות- 1) האם נעשה CT חזה בנקודת זמן כלשהי לאחר הניתוח? 2) האם נלקחו תרביות? 3) האם בבדיקה גופנית עצם בית החזה יציבה? 4) האם בצילומי החזה יש תפליט פלאורלי (נוזל מסביב לאחת הריאות)? 5) האם יש נוזל מסביב ללב באקו? עלייך לפנות למנתח וכן לקרדיולוג המטפל על מנת לאמוד את מצבך ולהתוות את הטיפול מכאן. רק הגורמים הנ״ל יכולים להמליץ על המשך פעילות גופנית. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תגובתי יוסי 13/09/2020 23:37
  • לא עשו לי סיטי. אין לי יותר הפרשות כי אני עם 2 האנטיביוטיקה שרשמתי בשאלתי, הפצע די גדול ועבה, מסביבו יש אודם. מוזר,כשהלכנו למחלקת פצעים בפעם ה1 היתה התחייבות לתרבית שלא נעשתה וכן לא נתנו לי סיכום ביקור- לו הייתי זקוק להתחייבות בביקורי בפעם ה2. כשהייתי בפעם השניה ביקשתי ונתנו לי מסמך בכתב ממש לא מובן בכתב קשה לקריאה ולא קיבלתי סיכום ביקור בפעם השניה. ביקור זה הסתיים בבדיקה חיצונית ובמתן תוספת לאנטיביוטיקה ה1. לא נעשו לי שום בדיקות או צילומים מאז.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!