אנגינה פקטוריס (Angina pectoris)

ראשי

תאור

אנגינה פקטוריס, או תעוקת חזה, היא סוג של כאב בחזה, או אי נוחות שנגרמת כתוצאה מירידה בזרימת הדם אל שריר הלב. תעוקת חזה היא תסמין של מחלה בעורק כלילי. כאשר שריר הלב (מיוקרדיום) אינו מקבל כמות מספקת של דם עשיר בחמצן, עלול להיגרם כאב בחזה. תעוקה מתוארת בדרך כלל כתחושה של סחיטה, לחץ, כובד, הידוק או כאב בחזה. אנשים רבים הסובלים מתעוקה, מספרים שהם חשים כאילו מישהו עומד להם על החזה.

תעוקת חזה נקראת גם אנגינה או אנגינה פקטוריס (משמעות המילה פקטוריס היא חזה), היא יכולה להיות קבועה או בלתי קבועה:

· תעוקת חזה קבועה (מכונה גם תעוקה כרונית יציבה). 

· תעוקת חזה בלתי קבועה (מרמזת על התקף לב שעומד להתרחש).

סוג שלישי ונדיר של תעוקת חזה מכונה בשם תעוקה משתנה (מכונה גם תעוקה ואזוספטית, על שם פרינצמטל), היא נגרמת כתוצאה מפרכוס בעורק כלילי.

תעוקה היא תופעה נפוצה למדי. לעתים קשה להבדיל בין תעוקה לכאבים אחרים בחזה, כמו למשל הכאב ואי הנוחות הנגרמים כתוצאה מקלקול קיבה. כאשר חשים בכאב בלתי מוסבר בחזה, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.

אישה סובלת מלחץ בחזה, אנגינה פקטוריס

צילום: Shutterstock


סימפטומים


כאב בחזה ותחושה של אי נוחות בחזה הם התסמינים או המאפיינים העיקריים של תעוקה. בחילה, עייפות, קוצר נשימה, חרדה, הזעה או סחרחורת, הם תסמינים נוספים שיכולים להתלוות לתעוקה.

מאפייני אנגינה פקטוריס

הכאב והאי הנוחות המורגשים במצבים של תעוקה מתוארים לעתים קרובות כלחץ, תחושה של סחיטה, גודש, או כאב במרכז החזה. חלק מהאנשים הלוקים בתעוקה מתארים אותה כתחושה שמלקחיים לוחצים את החזה, או כאילו משקל כבד מונח על החזה. לחץ זה עלול להתפשט אל הזרוע, במיוחד הזרוע השמאלית, אל הצוואר, הלסת, הכתף או הגב.

החומרה, משך הזמן והסוג של תעוקת חזה משתנים. חשוב מאד לזהות אם הכאב המורגש בחזה הוא חדש או משתנה. תסמינים חדשים או שונים עלולים להעיד על תעוקה מסוג מסוכן יותר (תעוקה בלתי קבועה), או התקף לב.

תעוקת חזה קבועה:

· מתפתחת כאשר הלב מתאמץ יותר, כמו בזמן פעילות גופנית, או עליה במדרגות.

· ניתן בדרך כלל לצפות אותה והכאב הוא על פי רב זהה לכאב שכבר הורגש בחזה בעבר.

· נמשכת זמן קצר, כחמש דקות או פחות.

· נעלמת בעקבות מנוחה, או נטילת תרופה לטיפול בתעוקה.

· יכולה להיות דומה לתחושה שמרגישים כתוצאה מקלקול קיבה

· עלולה להתפשט אל הזרועות, הגב או אל אזורים אחרים.

· עלולה להתעורר כתוצאה ממתח נפשי או רגשי.

תעוקת חזה בלתי קבועה:

· מתרחשת אפילו בזמן מנוחה.

· שונה מהתעוקה שחשים בחזה בדרך כלל.

· בלתי צפויה.

· על פי רב היא חמורה יותר ואורכת זמן רב יותר מתעוקה קבועה, עלולה להימשך 30 דקות.

· לא בהכרח נעלמת לאחר מנוחה, או שימוש בתרופות לטיפול בתעוקה

· עלולה להעיד על התקף לב.

תעוקת חזה משתנה:

· בדרך כלל מתרחשת בזמן מנוחה. לעתים קרובות היא חמורה.

· ניתן להקל עליה באמצעות תרופות לטיפול בתעוקה. 

סיבות וגורמי סיכון

אנגינה פקטוריס נגרמת כתוצאה מירידה בזרימת הדם אל שריר הלב. הדם נושא חמצן הנחוץ ללב על מנת לשרוד. כאשר שריר הלב אינו מקבל כמות מספקת של חמצן מתרחש מצב המכונה איסכמיה.

הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בזרימת הדם אל שריר הלב היא מחלה בעורקים כליליים ((CAD. עורקי הלב (הכליליים) עלולים להפוך לצרים יותר כתוצאה מהצטברות של שומנים, המכונה פלאקס. מצב זה מכונה בשם טרשת עורקים.

הירידה בזרימת הדם היא בעיה של אספקה – הלב אינו מקבל כמות מספקת של דם עשיר בחמצן. עולה השאלה - מדוע לא חשים בתעוקה בכל פעם שעורקי הלב מוצרים, כתוצאה מהצטברות של שומן. זאת משום שבזמנים של צריכה נמוכה – כמו למשל בזמן מנוחה – שריר הלב מסוגל להמשיך ולפעול, למרות הירידה בכמות הדם המוזרמת אליו, מבלי שיתעוררו תסמינים של תעוקה. אולם, כאשר עולה הדרישה לחמצן, כפי שקורה למשל בזמן מאמץ, עלולה להיגרם תעוקה.

תעוקת חזה קבועה
. תעוקה קבועה נגרמת כתוצאה ממאמץ גופני.

כאשר עולים במדרגות, מתעמלים או הולכים הלב צורך יותר דם, אך כאשר העורקים מוצרים השריר מתקשה לקבל כמות מספקת של דם. מלבד פעילות גופנית, גורמים כמו מתח נפשי, חום נמוך, ארוחות כבדות ועישון עלולים אף הם להצר את העורקים ולגרום לתעוקה.

תעוקת חזה בלתי קבועה
. כאשר שכבות של שומן (פלאקס) שהצטברו בכלי הדם מתבקעות, או כאשר נוצר קריש דם, העורק שכבר הוצר עלול להיחסם במהירות, או שכמות הדם הזורמת בו קטנה אף יותר. כתוצאה מכך כמות הדם המוזרמת אל שריר הלב קטנה באופן פתאומי וחמור. תעוקה בלתי קבועה נגרמת גם במצבים של אנמיה חריפה, במיוחד אצל אנשים שהעורקים שלהם כבר מוצרים. תעוקה בלתי קבועה מחריפה ולא ניתן להפיג אותה באמצעות מנוחה או נטילת התרופות הרגילות. אם זרימת הדם אינה משתפרת, שריר הלב שאינו מקבל מספיק חמצן מת – התקף לב.

תעוקת חזה משתנה.
תעוקה משתנה המכונה גם תעוקת פרינצמנטל, נגרמת כתוצאה מפרכוס בעורק כלילי, במהלכו העורק מוצר תוך זמן קצר. כתוצאה מההצרה זורם אל הלב פחות דם. תעוקה משתנה היא נדירה יחסית, מהווה כשני אחוזים ממקרי התעוקה.

לאנשים הלוקים במחלה בעורקים הכליליים יש סיכון גבוה יותר ללקות בתעוקה. גם התקף לב מעלה את הסיכון לתעוקה. תעוקה בלתי קבועה נפוצה יותר בקרב מבוגרים זקנים יותר. 

גורמי הסיכון הבאים מעלים את הסיכון למחלת לב כלילית ולתעוקה:

· עישון טבק.

· יתר לחץ דם.

· רמה גבוהה של כולסטרול או של טריגליצרידים בדם.

· חוסר פעילות גופנית.

· השמנת יתר.

· סוכרת.

· מתח.

· אלכוהול.

תופעות נלוות וסיבוכים

הכאב המורגש במצבים של אנגינה פקטוריס עלול להקשות על ביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, כמו הליכה. אולם הסיבוך המסוכן ביותר הקשור בתעוקה הוא התקף לב.

במקרה שהכאב בחזה או תחושת אי הנוחות, המורגשים בדרך כלל כתוצאה מתעוקה משתנים, או במידה והם נמשכים יותר מדקות ספורות ולא נעלמים בעקבות מנוחה, או נטילת התרופות לטיפול בתעוקה, יתכן שזהו סימן לכך שמתרחש התקף לב.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

על מנת לאבחן אנגינה פקטוריס, הרופא יתחיל בבדיקה גופנית ובתשאול לגבי התסמינים. הרופא ישאל גם על גורמי סיכון, כמו היסטוריה משפחתית של מחלות לב.

הרופא יבקש לתאר את אי הנוחות או הכאב:

· האם מדובר בכאב? אי נוחות? תחושת הידוק? לחץ? כאב חד? דקירה?

· היכן כואב?האם באזור מוגדר או שזהו כאב כללי?

· האם הכאב מתפשט גם לצוואר ולזרועות

· מתי וכיצד התחיל הכאב? האם משהו מסוים עורר אותו? האם הכאב מתגבר בהדרגה? או האם התחיל באופן פתאומי?

· כמה זמן נמשך הכאב?

· מה גורם להחמרה בכאב? פעילות? נשימה? תנועה של הגוף?

· מה משפר את ההרגשה? מנוחה? נשימה עמוקה? ישיבה?

· האם בנוסף לכאב יש תסמינים נוספים, כמו בחילה או סחרחורת?

· האם יש קשיים בבליעה?

· האם יש רפלוקס וצרבת (תעוקה לפעמים יוצרת תחושה כמו של צרבת).

קיימות מספר בדיקות נוספות שהרופא עשוי לבקש על מנת לברר אם לנבדק יש תעקות חזה:

· אלקטרוקרדיוגראמה (א.ק.ג).

· בדיקה לב במאמץ (ארגומטריה).

· צילום חזה.

· אקו לב.

· בדיקת לב גרעינית במאמץ.

· אנגיוגרפיה כלילית.

· בדיקות דם.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

ישנן דרכים רבות לטיפול בתעוקה, כולל שינויים בסגנון החיים, תרופות, אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן (סטנט), או ניתוח מעקפים. מטרות הטיפול הן להוריד את תדירות התסמינים ולהפחית את חומרתם וכן להקטין את הסיכון להתקף לב ולמוות.

במקרים של תעוקת חזה קלה, שינויים בהרגלי החיים עשויים להספיק. אולם במקרים של תעוקת חזה בלתי קבועה, או תעוקת חזה המתבטאת בכאב שונה מהכאב הרגיל, למשל כאב שמופיע בזמן מנוחה, יש לפנות מייד לקבלת טיפול בבית חולים.

שינויים באורחות החיים

· יש להאט את קצב החיים ולעצור מידי פעם למנוחה.

· להימנע מארוחות כבדות.

· לנסות למצוא דרכים להירגע.

· להפסיק לעשן.

· להקפיד על תזונה בריאה.

· להוריד במשקל.

תרופות

· אספירין.

· ניטראטים.

· חוסמי בתא.

· סטאטינים.

· בולמי סידן.

· מעכב ACE.

לעתים קרובות משתמשים בשינויים בהרגלי החיים ובתרופות, לטיפול בתעוקה קבועה.

אולם קיימות גם שיטות טיפול פולשניות, כמו אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן (סטנט), באמצעותן מרחיבים מחדש עורקי לב שהוצרו. יחד עם זאת, מחקרים חדשים גורסים שראוי לנסות שינויים בהרגלי החיים ותרופות, לפני שמבצעים אנגיופלסטיקה או החדרת תומכן. 

מחקר רפואי בשם: הערכת התוצאות הקליניות של שימוש ברווסקולריזציה ובתרופות אגרסיביות (COURAGE) העריך את הטיפולים בתעוקה קבועה כרונית. המחקר מצא כי השימוש באנגיופלסטיקה ובתומכן לטיפול בתעוקה קבועה, לטווח ארוך, אינו יעיל יותר משימוש בתרופות ובשינויים בהרגלי החיים.

אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן הן שיטות טיפול טובות במקרים של אנגינה פקטוריס בלתי קבועה, או במקרים של אנגינה פקטוריס כרונית קבועה, בהם שינויים בהרגלי החיים ונטילת תרופות לא הצליחו להשיג תוצאה טובה.

שיטות טיפול פולשניות

· אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן.

· ניתוח מעקפים.






פורומים הפרעות קצב לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פעימה מוקדמת מיטל 25/05/2020 22:55
  • היי, בחצי שנה האחרונה אני חוו פעימות מוקדמות רבות. הדופק לא עולה להפך הוא בדרך כלל נמוך בין 56 ל 75. עשיתי אקו לב ואקו מאמץ שניהם תקינים, ביצעתי גם הולטר שאני ממתינה לתוצאותיו. אך הפעימה המוקדמת לא נותנת לי מנוח אני בן אדם חרדתי וזה רק מגביר לי את החרדה. במהלך היום לא תמיד אני מרגישה את זה אך שאני במנוחה זה כבר בלתי נסבל, זה מגיע בצרורות ולא נותן מנוח. אני חולת אסטמה ומשתמשת במשאף סימביקורט, שהבנתי שלא ניתן לתת חוסמי בטא כי יכול לגרום להחרפת האסטמה. בנוסף הקרדיאולוג טוען שבגלל שהדופק שלי יחסית נמוך הכדורים יורידו אותו עוד יותר. אני ממש בלחץ וכבר חושבת על דברים גרועים. אבא שלי עבר התקף לב בגיל 55 עקב כורסטרול גבוהה שלא היה מאוזן. איך ניתן לטפל בפעימה מוקדמת, אם אני לא יכולה לקחת כדורים? האם חרדה מגבירה פעימה מוקדמת? אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 01/06/2020 00:30
  • היי מיטל, ראשית חשוב להדגיש שפעימות מוקדמות במישהי עם לב תקין מבחינה מבנית (אקו לב תקין) ברוב המוחלט של המקרים חסרות כל משמעות מבחינת הסיכון הרפואי שבהם. גם אם לא תעשי איתן כלום, את תחיי עד 120 (או כמה שזה לא יהיה בתלוי במצבך הרפואי הכללי), והן לא מעלות סיכון להתקפי לב, דום לב וכו׳. מאידך, יש אנשים מאוד תסמיניים עם הפעימות המוקדמות ולהם אנחנו כן מציעים טיפול. זה לא נכון להגיד באופן גורף שאסוף השתמש בחוסמי בטא באנשים עם אסטמה. יש לא מעט אסטמטים שנוטלים חוסמי בטא ״סלקטיביים״ כאלה שמשפיעים יותר על הלב מאשר הריאות, ואין להם החמרה של האסטמה. כמובן שכדי לרשום לך חוסמי בטא אני חייב להתרשם מהכל כולל מידת החומרה של האסטמה וכו׳. בכל מקרה, יש עוד אפשרויות לטיפול בפעימות המוקדמות כולל פעולת צריבה שבה מוצאים את המוקד המדוייק של הפעימות וצורבים אותו עם אחוזי הצלחה גבוהים מאוד להיפתר מהן אחת ולתמיד בלי צורך שבום תרופות לאחר מכן. ממליץ לפנות לייעוץ אצלי או מומחה אחר להפרעות קצב לב שתמצאי לנכון כדי לקבל ייעוץ מסודר והמלצות להמשך.

  • + הוסף תגובה
פעימה מוקדמת מיטל 02/06/2020 17:18
  • תודה רבה על תשובתך, קיבלתי את התוצאות של ההולטר הקצב הבסיסי:סינוס מהירות מינימלית: 47 לדקה מקסימלית: 127 לדקה ממוצע 70 הפרעות חדריות pvc's בכמות לא משמעותית, 798 בהקלטה הפרעות קצב על חדריות בכמות של 2 בהקלטה. אשמח להסבר מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
פעימות מוקדמות עופר 13/05/2020 22:59
  • שלום,עקב ריבוי פעימות מוקדמות שנמשכות לעיתים יום שלם עשיתי אקו לב בבדיקה נרשם בן היתר ef 60%. אני בן 52 מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 19/05/2020 11:20
  • EF-60% זה מדד למידת ההתכווצות של שריר הלב ומדובר בנתון תקין לחלוטין. ריבוי פעימות מוקדמות יכול להיות מאוד תסמיני לעיתים גם ללא פגיעה בתפקוד הלב. ממליץ לעשות הולטר קצב לב (שיבדוק את כמות הפעימות באופן מדוייק, ב-24 שעות) ואז להתייעץ איתי או מומחה אחר להפרעות קצב לב שתבחר כדי לקבל המלצות לגבי המשך טיפול.

  • + הוסף תגובה
פעימות מוקדמות ופרפור פרוזדורים עופר 21/05/2020 15:21
  • תודה על תשובתך. עשיתי הולטר 24 ונמצאו פעימות מוקדמות רבות וכן ופרפור פרוזדורים בלילה שנמשך כשעה. הוחלט לתת לי נוגדי קרישה מהסוג החדש . השאלה שלי האם ריבוי פעימות מוקדמות עלול להוביל לפרפור פרוזדורים ? והאם היד לא קלה ההדק במתן נוגדי קרישה אם אין לי מחלות רקע כמו סכרת ולחץ דם רק שיש לציין שיש חשד בעבר ל tia ?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' גיא רוזן 01/06/2020 00:34
  • כדי לתת לך תשובה רצינית אני חייב לעבור על כל הנתונים במסגרת ייעוץ מסודר. בגדול, פעימות מוקדמות חדריות לא גורמות לפרפור פרוזדורים. לגבי הטיפול בנוגדי קרישה אני צריך להעריך את הדברים בצורה מסודרת כדי לתת תשובה.

  • + הוסף תגובה
פרפור פרוזדורים עופר 02/06/2020 00:21
norvasc יחיאל 31/05/2020 12:54
  • לקחתי את התרופה הנ"ל נגד לחץ דם התנפחו לי הרגליים וקיבלתי בצקת. האם לקחת במקום טריטס 2.5? בכל מקרה זה מה שרופא המשפחה המליץ. כרגע הפסקתי עם נורוסק ולא היה לי לחץ דם מעל 135 על 75 במשך כשבוע. כרגע לחץ הדם הוא מעל 140 על 80

  • + הוסף תגובה
עניתי דר' גיא רוזן 01/06/2020 00:32

הצטרפו לאינדקס הרופאים!