דלקת שריר הלב (Myocarditis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) הוא תהליך דלקתי הפוגע בשריר הלב (מיוקרד), יכול להיגרם ממספר סיבות ולהסתמן במגוון ביטויים קליניים.
דלקת בשריר הלב היא לרוב מחלה חדה אשר חולפת עצמונית, אולם לעיתים עלולה המחלה לחזור או להחמיר ולהתפתח למחלה כרונית של שריר הלב המורחב (Chronic dilated cardiomyopathy) המאופיינת בהרחבת חדרי הלב ובהתפתחות של אי-ספיקה בלב. סיבת המוות הנפוצה מהמחלה היא אי-ספיקה בלב או הפרעות קצב.

סימפטומים


יש טווח רחב של הסתמנויות קליניות החל ממחלה אי-תסמינית אשר מתגלה רק בשינויים זמניים בתרשים האק"ג, ועד מחלה סוערת הכוללת התפתחות של אי-ספיקה בלב, של הפרעות בקצב הלב ומוות. תיתכן הופעת חום, עייפות, או כאבים בבית החזה וקוצר נשימה במאמצים. במקרים מסוימים המחלה יכולה לחקות אוטם חד בשריר הלב, עם כאבים בבית החזה, שינויי אק"ג, ועלייה באנזימי שריר הלב האופייניים לאוטם.

מחלת צ'גס גורמת למיוקרדיטיס חדה אשר לרוב איננה תסמינית בשלב החד, והופכת לתסמינית שנים לאחר הזיהום הראשוני. זו אחת הסיבות השכיחות ביותר במרכז אמריקה ובדרומה לאי-ספיקה בלב.

סיבות וגורמי סיכון

דלקת שריר הלב נגרמת ברוב המקרים כתוצאה מתהליך זיהומי. כמעט כל מחולל זיהומי יכול לגרום למחלה: נגיפים, חיידקים, פטריות או טפילים.

הגורם הנפוץ ביותר הם נגיפים. הנגיף הנפוץ ביותר בארצות מפותחות הוא הקוקסאקי B (Coxsackievirus B).
זיהום של שריר הלב מחיידקים אינו נפוץ וקורה בעיקר כסיבוך של דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס).
דוגמה למזהמים נוספים הם נגיף ה-HIV, ומחלת ליים (Lyme disease) הנגרמת על ידי קרציה ונפוצה בארצות הברית.

מחלת צ'גס (Chagas' disease) נגרמת על ידי טפיל בשם Trypanosoma cruzi  ומועברת לבני אדם על ידי חרק. היא נפוצה במרכז אמריקה ובדרומה. באזורים כפריים אנדמיים, 25% עד 75% מהאוכלוסייה נגועים במחלה. בארה"ב מסתמנת עלייה במספר החולים כתוצאה מהגירה מאזורים אנדמיים.

גורמים נוספים לדלקת שריר הלב כוללים: רגישות-יתר לתרופות, חשיפה להקרנות, חשיפה לכימיקלים שונים, מחלות של רקמת חיבור כגון זאבת אדמנתית (Systemic lupus erythematosus), ויתר-פעילות בלוטת התריס (Thyrotoxicosis).




פורום ניתוחי לב

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ניתוח מסתמים בסיכון גבוה
  • הילה
  • 29/10/2018 15:20
  • אמא שלי בת 78 וצריכה ניתוח redo של המיטראלי (עשתה לפני 11 שנה) והחלפת הטריסקופסידלי. המנתח אומר שהניתוח בסיכון גבוה והקרדיולוג אומר שאין מנוס מניתוח. אני מאד מודאגת. יש לציין שמצבה הכללי טוב והיא ללא מחלות נילוות.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הילה שלום, מכיוון שלא שאלת שאלות אכן אחזק את הצהרתו של המנתח כי מדובר על ניתוח בסיכון מוגבר בשל גילה המתקדם, הניתוח החוזר, אופי המסתמים שיש לתקן/להחליף וכו׳. למרות האמור לעיל, ולאור העובדה שמצבה הכללי טוב, צריכה להתקבל החלטה מושכלת ע״י כל הנוגעים בדבר (המטופלת, המשפחה, הקרדיולוג המטפל וכמובן המנתח) לגבי ניתוח אפשרי. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ניתוח בסיכון מוגבר בת 78
  • הילה זפרני
  • 30/10/2018 09:21
  • שלום וברכה דר יעקובי. תודה רבה על התגובה המהירה. השאלה שלי היא האם הסיכון הוא בזמן הניתוח עצמו ובמה הסיכון כרוך. האם בוחרים במחלקה את המנתח לפי סוג הניתוח? תודה רבה שוב. הילה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שוב שלום, בניתוח מסוג זה הסיכון הינו בזמן הניתוח (פתיחה חוזרת של בית החזה, מורכבת יותר מאשר הפתיחה בניתוח ראשון) וכן במהלך ההחלמה שלאחריו. אכן ישנם ניתוחים בכירורגית לב אשר מבוצעים ע״י מנתחים ספציפיים אשר עברו הכשרה ייעודית, לדעתי פחות במקרה הזה. ראשי המחלקה כמובן קובעים מי יוביל את הניתוח לפי מורכבותו. בכל מקרה כדאי לשאול ולדבר עם המנתח לפני הניתוח. אשמח לעזור בהמשך, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • איך נדע שבחרו בעבורנו מנתח לב ראוי?אורי
  • אורי
  • 25/10/2018 13:04
  • אורי שלום, אני בטוח שהבשורה על צורך בניתוח לב מעלה שאלות רבות כולל עניין הבחירה במנתח המתאים. מטבע הדברים ישנו קרדיולוג מטפל אשר מכיר את התיק הרפואי ויכול לסייע במציאת המנתח המתאים לניתוח המבוקש. אשמח לענות על שאלות ממוקדות יותר לגבי הניתוח. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חדר שמאל מורחב
  • א
  • 15/10/2018 22:26
  • שלום רב, שנתיים אחרי החלפת מסתם מיטרלי למכני, אין דליפה אבל עדיין הפרוזדור השמאלי מורחב וגם קצת חדר שמאל 58/38 התכווצות תקינה, EF 60%, הכל תקין ועדיין הלב לא חוזר למימדים נורמלים. הקרדיולוג אומר שכנראה ככה זה מבנה הלב שלי ואין לו תשובה חד משמעית לגבי זה כי לפי האקו הכל תקין. רציתי לשאול בבקשה מה דעתך והאם זה לא מסוכן לחיות עם רוחב דיאסטולי של 58 מ"מ?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב, קשה מאוד לאמוד את הצפי לשנים הקרובות בכל הנוגע למימדי החדר ללא ראיית התמונה הכוללת. רק רופא, במקרה שלך הקרדיולוג המטפל, אשר מכיר את כלל הנתונים (רקע רפואי מלא, טיפול תרופתי ותגובה אליו, פיענוח תוצאות האקו כולל מדדים שלא הזכרת וכו') ולנסות ולהעריך את המצב. כמובן שהיינו מצפים שמימדי חדר שמאל יהיו קטנים יותר אך חשוב גם לראות את האקו לפני הניתוח, לעבור על הטיפול התרופתי ואולי אף לבצע בדיקות עזר נוספות. המלצתי היא לגשת לקרדיולוג המטפל בשנית על מנת לקבל תשובות ברורות יותר. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חדר שמאל מורחב
  • א
  • 16/10/2018 20:27
  • תודה על התשובה, לפני הניתוח הייתי עם חדר בגודל 63/43 כמובן שהחדר ירד קצת אחרי הניתוח אבל לא ירד כמו שחשבתי, הקרדיולוג שלי הוא גם זה שעשה לי את האקו והוא לא מתרגש מגודל הלב והוא חושב שאולי בגלל שאני עושה ספורט בעצימות גבוהה (שכחתי לציין). שאר המימדים למעט פרוזדור שמאל 49/23 הם תקינים הטיפול שלי הוא קרדילוק 2.5 וקומדין איזה בדיקות היית מייעץ לי לעשות?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שוב שלום, נראה כי בשלב זה הדרך הנכונה ביותר (מעבר לאיזון תרופתי קפדני) הינה מעקב. ישנו עדיין סיכוי כי מימדי החדר יקטנו בעתיד, לא הייתי מוותר על פעילות גופנית יזומה. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
פרופ' יורם אגמון פרופ' יורם אגמון
מנהל היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה... קרא עוד
ד"ר טוביה בן גל ד"ר טוביה בן גל
מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל