פעימת לב מאוחרת (Escape Heart Beat)

ראשי

תאור

פעימת לב מאוחרת מוגדרת כפעימה שמקורה חיצוני (כלומר שמקורה אינו בקישרית הסינוס) ומתרחשת מאוחר מהצפוי להופעת הפעימה הבאה בהתבסס על קצב הלב הבסיסי. פעימה חדרית מאוחרת תיתכן כפעימה בודדת או שתי פעימות מאוחרות רצופות. רצף של שלוש או יותר פעימות מאוחרות מוגדר כקצב חיצוני - Escape rhythm.
הגורם לפעימה המאוחרת הוא השהייה ביצירת הדחף (האימפולס) החשמלי של קצב הלב הבסיסי, או בהולכתו, כתוצאה מהפסקת פעילות הסינוס (Sinus arrest), מחסם סינו-פרוזדורי או מחסם פרוזדורי-חדרי. למעשה, פעימה מאוחרת היא תופעה מישנית וכמנגנון "הצלה", והיא מונעת הפסקה ארוכה עוד יותר בקצב הלב. פעימה מאוחרת מסווגת כעל-חדרית (מאזור הקישרית הפרוזדורית-חדרית) או חדרית.

לאורך מערכת ההולכה קיימים מספר קוצבים במהירות עצמית שונה ובאופני תגובה שונים לגירויי מערכת העצבים האוטונומית. קוצב לב טבעי, זוהי קבוצת תאים המסוגלים ליצור שיפעול עצמוני מחזורי במהירות מסוימת ולגרום להפעלת כל שריר בלב במהירות זו. באופן כללי בשלושה אזורים שונים, לאורך מערכת ההולכה, יש תאים בעלי יכולת קיצוב. בקישרית הסינוס, באזור הקישרית הפרוזדורית-חדרית ולאורך סיבי פורקניי בחדרי הלב. באופן תקין קישרית הסינוס מהווה את קוצב הלב העיקרי. מהירות הקצב הפנימית מקוצב זה היא הגבוהה ביותר ולכן גורמת לאיפוס (Reset) הקוצבים האחרים. התפקיד הפיזיולוגי של שאר הקוצבים הוא לעמוד בעמדת המתנה, נכונים לקחת פיקוד אם מערכת הקיצוב התקינה של הלב כושלת. קוצבים אלו קובעים את מהירות הפעימות המאוחרות.

כאמור, קיימים שני מקורות לפעימות החדריות המוקדמות: 1. קוצב מאזור הקישרית הפרזדורית-חדרית המסוגל להפיק קצב של 60-40 לדקה. 2. קוצב חדרי לאורך מערכת ההולכה החדרית עם יכולת קיצוב במהירות של 40-20 לדקה. לצורך השוואה מהירות הקיצוב של קישרית הסינוס הוא 100-60 לדקה.

ניתן להבדיל בין שני סוגי הקוצבים הנ"ל על פי מהירותם וכן לפי רוחב מכלול (קומפלקס) ה-QRS. כשמקור הקיצוב הוא מאזור הקישרית הפרזדו-חדרית מכלול ה-QRS צר בעוד שבקוצב חיצוני לחדר מכלול זה רחב.

Escape rhythm, קצב חיצוני, מוגדר כשלוש פעימות או יותר שמקורן לא מקישרית הסינוס, ובמהירות איטית מקצב הלב הבסיסי. קצב זה מתהווה בתגובה לקצב לב איטי (ברדיקרדיה) או לחסם, ותפקידו לשמר את הפעילות החיונית של הלב ולהוביל לתפוקת לב מספקת. מאפייני הקצב החיצוני זהים לאלו של הפעימות המאוחרות. כמו כן אף קצב זה מסווג כעל-חדרי (AV junctional escape rhythm) או כחדרי (Ventricular escape rhythm).

AV junctional escape rhythm - קצב חיצוני שמקורו מהקישרית הפרוזדו-חדרית. בתרשים האק"ג ניתן לצפות במכלולי QRS צרים במהירות של 60-40 לדקה, לעיתים ניתן לראות גלי P רטרוגרדים (כלומר שכיוון הולכתם הוא מלמטה כלפי מעלה) היכולים להקדים את מכלול ה-QRS, להיחבא בתוכו או להופיע בסופו. אירועים של קצב זה ייתכנו עקב גירוי ואוגלי חזק ולכן שכיחים בקרב ילדים או ספורטאים, יכולים להתהוות מישנית לברדיקרדיה ולחסם פרוזדורי-חדרי וכן כסימן מוקדם להרעלת דיגיטליס.

Ventricular escape rhythm - מתאפיין במכלול QRS רחבים במהירות של 40-20 לדקה. חסם בדרגה שלישית של הקישרית הפרוזדורית-חדרית הוא גורם שכיח לקצב זה.





פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפול בליפידים גבוהים פיני 16/09/2020 19:20
  • ד"ר נכבד קיימות שתי תרופות להורדת כולסטרול בזריקה. רפאטה ופרלואנט. מה ההבדל בין שתיהן?ובמה מתחשבים כשמחליטים על בחירת טיפול באחת מהן. בתודה על תשובתך המלומדת.

  • + הוסף תגובה
פצע שאינו נרפא לאחר החלפת מסתם אורטלי יוסי 10/09/2020 21:13
  • שלום, מזה 4 חודשים עברתי ניתוח להחלפת מסתם. הפצע שלי מאד עיקש בהתחלה היה לי מידי בוקר דימום מאד עדין. הלכתי למרפאת פצעים בבית החולים שם הכירורג ניקה מבפנים ונתן לי אנטיביוטיקה 500 מג פיברודקס. לצערי לא ידעתי שאין לערבב אותה עם מוצרי חלב. וכן אני הולך מידי בוקר כ50 דקות. הלאחר 3 שבועות הפצי אמנם לא דיימם אבל התרחב מאד. הלכתי שוב לבי״ח ושם רק הוסיפו לי על האנטיביוטיקה אוגמנטין 875 מג. שאלתי - האם כדאי לי להמשיך ללכת מידי בוקר? מה איני עושה נכון? האם יש צורך בבדיקה כלשהי נוספת? תודה רב

  • + הוסף תגובה
פצע לאחר ניתוח להחלפת מסתם אאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 13/09/2020 21:36
  • יוסי שלום, 4 חודשים לאחר הניתוח זה פרק זמן יחסית ארוך ולכן אני נוטה להתייחס לסיפורך בצורה מחמירה. כפי שתיארת- הפרשות בתקופה הראשונה לאחר הניתוח יכולות להיות בגדר הנורמה בשל סיבות מרובות. אינך מתאר את הפצע לפרוטרות אך בין השורות אני מבין שישנו פתח מסוים, די רחב, קרי- מקום בו העור אינו מחובר ומשם יוצאת ההפרשה. חשוב להבין מספר נקודות- 1) האם נעשה CT חזה בנקודת זמן כלשהי לאחר הניתוח? 2) האם נלקחו תרביות? 3) האם בבדיקה גופנית עצם בית החזה יציבה? 4) האם בצילומי החזה יש תפליט פלאורלי (נוזל מסביב לאחת הריאות)? 5) האם יש נוזל מסביב ללב באקו? עלייך לפנות למנתח וכן לקרדיולוג המטפל על מנת לאמוד את מצבך ולהתוות את הטיפול מכאן. רק הגורמים הנ״ל יכולים להמליץ על המשך פעילות גופנית. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תגובתי יוסי 13/09/2020 23:37
  • לא עשו לי סיטי. אין לי יותר הפרשות כי אני עם 2 האנטיביוטיקה שרשמתי בשאלתי, הפצע די גדול ועבה, מסביבו יש אודם. מוזר,כשהלכנו למחלקת פצעים בפעם ה1 היתה התחייבות לתרבית שלא נעשתה וכן לא נתנו לי סיכום ביקור- לו הייתי זקוק להתחייבות בביקורי בפעם ה2. כשהייתי בפעם השניה ביקשתי ונתנו לי מסמך בכתב ממש לא מובן בכתב קשה לקריאה ולא קיבלתי סיכום ביקור בפעם השניה. ביקור זה הסתיים בבדיקה חיצונית ובמתן תוספת לאנטיביוטיקה ה1. לא נעשו לי שום בדיקות או צילומים מאז.

  • + הוסף תגובה
החיים אחרי מעקפים רוני 10/09/2020 12:47
  • בן 64, פנסיונר, עברתי בהצלחה 3 מעקפים לפני 3 שנים. מרגיש טוב ובדיקות הדם (כולסטרול, טריגליצרידים) בסדר, תודה לאל, למעט HDL – כ-25. מטופל תרופתית בביסופרולול, אספירין וסטטינים (וכן בציפרלקס 10 מ"ג, יען כי אני מעט חרדתי). עוסק בפעילות ספוטיבית יומיומית ושומר על תזונה נכונה. לפי "הפרוטוקול הרפואי" או ההנחיות הקיימות – האם אני צריך איזו בדיקה או מעקב ללב?

  • + הוסף תגובה
מעקב לאחר ניתוח מעקפים ד"ר דוד יעקובי 11/09/2020 08:57
  • רוני שלום, גישתך הינה נכונה מאוד בכל הנוגע לאיזון גורמי הסיכון ושמירה על אורח חייים בריא ופעיל. לגבי המעקב הדרוש לאחר הניתוח יש צורך להכיר ולהבין את עברך הרפואי, כולל: גורמי הסיכון הנוספים, עורקי המטרה אליהם הושקו המעקפים, להבין האם נותרו עורקים חסומים נוספים אשר לא קיבלו מענה בניתוח, תפקוד לבבי לפני ואחרי הניתוח וכו׳. על כל השאלות הנ״ל צריך לתת את דעתו הקרדיולוג המטפל. בין השאר הוא יחליט על אחת או חלק מהבדיקות הבאות במועדן: אקו לב, מיפוי לב, צילום חזה, מבחן מאמץ וכו׳. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תודה רבה לתשובה המפורטת. שנה טובה! רוני 11/09/2020 11:54

הצטרפו לאינדקס הרופאים!