פגם במחיצה הבין-חדרית (Ventricular septum defect)

ראשי

תאור

בין שני חדרי הלב קיימת מחיצה שרובה שרירית וחלקה הקטן קרומי. המחיצה מפרידה בין הדם ה"אדום" (המחומצן) שזורם בחדר השמאלי לבין הדם ה"כחול" (דל בחמצן) שזורם בחדר הימני. פגם במחיצה הבין-חדרית (VSD) הוא מום הלב השכיח ביותר העלול להופיע כמרכיב בתוך מום לב מורכב, או כמום מבודד (ההתייחסות להלן היא ל-VSD מבודד).
אצל תינוק שנולד עם VSD גדול, לא תהיה בימים הראשונים זרימה רבה דרך הפגם (תנגודת גבוהה בריאה) אך בהדרגה, תוך מספר שבועות, יותר ויותר דם אדום יזרום מהחדר השמאלי לימני ולכיוון הריאות = דלף משמאל לימין. השינוי בזרימה בשבועות הראשונים לחיים נובע מכך שאצל כל יילוד יש עיבוי של דופן עורקיקי הריאה הקטנים אשר מקשה על הזרימה לריאות. עיבוי זה נסוג בהדרגה ולכן אצל יילוד עם VSD יש התגברות הדלף בשבועותיו הראשונים לחיים.

הדלף הגדול מהווה מעמסה על החדר השמאלי מאחר שהוא חייב להזרים מספיק דם לגוף חרף הדם שדולף לכיוון הריאות. התופעה דומה לניסיון לנפח בלון שיש בו חור. במקרים אלה יכולים להתפתח סימנים של אי-ספיקה בלב, כמו: קוצר נשימה, הזעה מרובה, קושי והתעייפות התינוק בזמן אכילה, ועלייה בלתי מספקת במשקל. לעומת זאת כאשר הפגם הוא דלף קטן אין הוא מעמסה על החדר השמאלי, התינוק ירגיש בטוב והממצא היחיד שהרופא יוכל לאבחן הוא איוושה אופיינית (הרעש של הזרימה המהירה מהחדר השמאלי לימני).

ה-VSD מאובחן בדרך כלל בשבועות הראשונים לחיים בגלל איוושה או על פי סימנים של אי-ספיקה בלב. אבחון מדויק יותר נקבע על ידי קרדיולוג בבדיקה גופנית, ברישום אק"ג ובעיקר באקו-לב אשר באמצעותו ניתן להעריך את גודל הפגם, את מקומו וגם, באופן גס, את הלחצים בחדר הימני לעומת השמאלי. באופן תקין הלחץ במערכת הימנית (חדר ימין/עורק ריאה) נמוך בהרבה מזה שבצד השמאלי (חדר שמאל/אב העורקים) ויחס זה נשמר כאשר הפגם הוא קטן. הפגמים יכולים להיות באזורים שונים במחיצה.

המיקום אינו חשוב מבחינת גודל הדלף, אך יש לו חשיבות מבחינת הגישה לטיפול (לדוגמה VSD בחוד הלב קשה לניתוח), והסיבוכים פוטנציאלים. לדוגמה: ב-VSD קרוב למסתם של אב העורקים עלול אחד העלים של המסתם להישאב לתוך הפגם ולגרום לעיוות ולדליפה של המסתם (בעיה שיכולה להיות בעתיד חמורה יותר מאשר הפגם עצמו).

לפגמים יש הנטייה לקטון עם הזמן, ורוב הפגמים הקטנים נסגרים עצמונית. לעומת זאת בפגמים גדולים מאוד אשר גורמים להשוואת לחצים בין החדרים ולעלייה בלחץ בעורקי הריאה, הזרימה המרובה לריאות וחשיפת כלי הדם בריאות ללחץ גבוה לאורך זמן, עלולים לגרום לנזק בעורקיקי הריאה עם סתימה של רבים מהם. עקב כך תהיה עלייה בתנגודת הריאתית, ולעיתים עד כדי היפוך כיוון הדלף דרך ה-VSD, כלומר, זרימה מימין לשמאל מלווה בכיחלון (תופעה שנקראת אייזנמנגר). בשלב זה של חומרה לא ניתן לסגור את הפגם (כי החדר הימני לא יוכל להזרים דם דרך הריאות והחולה ימות עקב תפוקת לב נמוכה). הפתרון היחיד האפשרי בשלב זה הוא השתלה של לב וריאות. על מנת להימנע מסיבוך זה רצוי לטפל בסגירת הפגמים הגדולים בגיל צעיר.
(הדבר נעשה בניתוח לב פתוח תוך כדי הסתייעות במכונת לב ריאה. התוצאות טובות ושיעור התמותה נמוך).

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול ב-VSD גדול עם אי-ספיקה בלב ויתר-לחץ בריאה: כולל מתן תרופות כדיגוקסין (אשר עוזרות לתפקוד הלב שנמצא בעומס-יתר), ותרופות משתנות שמקלות על הגודש בריאה (אשר נוצר בגלל הדלף הגדול לריאות). אך ברוב המקרים יש צורך בסגירה בניתוח כבר בגיל חודשים ספורים.

  אם ה-VSD בדרגה בינונית, נהוג לעקוב מספר שנים. אם הדלף אינו קטן מעצמו סוגרים אותו לקראת גיל 6;
- VSD קטן אינו מצריך סגירה אלא מעקב בלבד.

יש תינוקות עם פגם גדול שמלווה באי-ספיקה בלב וביתר-לחץ בריאה שמיקומו מקשה על סגירה בניתוח במיוחד בתינוק הקטן. במקרים אלה ניתן בניתוח לגרום להיצרות מלאכותית בעורק הריאה (Pulmonary artery banding) באמצעות סרט קשור ומהודק סביבו שמקשה על הדם לזרום לריאות, מקטין על ידי כך את הדלף משמאל לימין ושומר על עורקי הריאה מפני לחץ מוגבר. ניתוח זה דוחה את הבעיה, מאפשר לילד לגדול ללא אי-ספיקת לב, אך מחייב ניתוח בגיל מאוחר יותר לסגירת הפגם ואף תיקון ההיצרות בעורק הריאה (לכן עדיף תמיד, אם אפשר, לסגור את הפגם בתינוק).

בשנים האחרונות חלה התפתחות רבה בשטח הצנתורים הטיפוליים ויש שיטה לסגור פגמים במחיצה הבין-חדרית בצנתור על ידי התקן דמוי מטרייה כפולה. גם בארץ נצבר ניסיון מוצלח, בעיקר בפגמים במחיצה השרירית (רחוק מהמסתמים), ולאחרונה שודרגה השיטה לסגירה של פגמים קרובים למסתמים, על ידי מטרייה מעוצבת כשהיא מותאמת לאזורים הללו.ללא קשר לגודל הפגם, החולים מקבלים טיפול באנטיביוטיקה לפני כל פעולה שעלולה להחדיר חיידקים לדם (כמו לפני עקירות שיניים או פעולות פולשניות שונות במערכת הנשימה, עיכול, ושתן שיש בהן חיידקים רבים). המטרה היא למנוע זיהום של פנים הלב (Infective endocarditis) על ידי חיידקים שחודרים לדם בזמן פעולות אלה.

יש מקרים נדירים ש-VSD אינו מלידה אלא נרכש כמו לדוגמה לאחר חבלה בלב (דקירת סכין לדוגמה עלולה ליצור פגם במחיצה), או נמק שנוצר במחיצה הבין-חדרית אצל מבוגר לאחר אוטם של שריר הלב (התקף לב).
ככלל VSD הוא מום שכיח שיש לו טיפול יעיל ורוב הילדים הלוקים בו מחלימים באופן מלא עם או ללא ניתוח או צנתור.





פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אנמיה לאחר צינטור עליזה 07/10/2019 21:58
  • כשבועיים אחרי צינטור היגעתי לבית חולים אם תחושה של תעוקה בחזה אחרי בירור מיסתבר שיש לי אנמיה עשו לי בדיקת גאסטרו הכל היה תקין אני שולת מאיפה צצה אנמיה

  • + הוסף תגובה
אנמיה ד"ר דוד יעקובי 10/10/2019 06:25
  • עליזה שלום, לאנמיה יכולות להיות סיבות רבות אשר מתחלקות למספר קבוצות, כגון: 1) אובדן דם (למשל במערכת העיכול) 2) הרס מוגבר של כדוריות דם 3) ייצור לקוי או לא מספיק של כדוריות כמובן שכל סיבה וסיבה מכילה גורמים פוטנציאלים רבים אשר ניתן וצריך לשלול או לאמת על סמך בדיקות דם, דימות וכו׳. מניח שנתנו לך הנחיות לגבי המשך הבירור, אם לא יש לפנות לרופא המטפל. בברכת רפואה שלמה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
עדיין כאבים קשים מעל ומתחת לבית החזה וורד 01/10/2019 15:24
  • שלום, 9 חו' לאחר ניתוח החלפת המסתם המיטראלי בביולוגי. הכאבים מתניידים ויש כאבים גם בצד הימני בגלל ניתוח טרוסקופיה עקב דימום לאחר 4 ימים וליילה לפני פתחו שוב את בית החזה בגלל טומפונדה באזור המסתם. הכאבים לוחצים כמו פלטה עם דבק ומקשה בנשימה.מרגישה כמו שקושרים קשירות..או כמו אבנים שלוחצות ומתנגשות.. זה קשה מאד..בקרתי באופן פרטי אצל רופא כאב (וגם א צל רופא ריאות)קבלתי צימבליטה, ואח"כ אקספו ועכשיו אלטרולט ומדבקות בוטרנס עם הנחיות לעלות במינונים..הייתי אצל אופא מרפואה משלימה, עושה סדרה של רפסלוגיה,דיקור..מורחת משחות הומופטיות.. עדיין הכאב לא משתפר..זועקת לעזרה מה ניתן לעשות אנא אמרו לי!!

  • + הוסף תגובה
כאבים לאחר החלפת מסתם מיטרלי ד"ר דוד יעקובי 04/10/2019 19:26
  • וורד שלום, אני נתקל במקרים כמו שלך מדי יום, למרות זאת קשה להשאר אדיש למשמע הסיפור. אינני בעמדה של להגיד ״הכל בסדר, זה יחלוף״ וגם לא בעמדה של לנסות ולבקר את הצוות שטיפל בך, מדובר בתופעות יחסית נדירות אבל במקרה שלך נראה כי העניין משבש את אורח חייך. ניגש לעניין בסדר הבא: 1) בדיקה (כולל אולי דימות) אצל המנתח 2) קבלת טיפול נוגד כאבים מקסימלי (נראה כי כבר היית במרפאת כאב) 3) במידה וכלו כל הקיצים ניתן לשקול הוצאת נירוסטות לאחר 6-12 חודשים לאחר הניתוח. בברכת רפואה שלמה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
מענה וורד 06/10/2019 23:10
  • תודה רבה רבה לך ד"ר האם בדיקת MR I יכול לתת מענה כלשהו,לבדוק אם לא נפגע מערכת העצבים.

  • + הוסף תגובה
כאבים לאחר ניתוח ד"ר דוד יעקובי 07/10/2019 06:34
  • שוב שלום, בדיקת ה-MRI מתאימה לסריקת רקמות רכות ויתרונותיה באבחנת פתולוגיה של בית החזה די מוגבלות אך לעיתים מאוד מועילות. עם זאת- במידה ואכן מדובר בפגיעה עצבית במקרה שלך (אשר מקורה אולי בעמוד השדרה) הבדיקה אולי תועיל אך רק כאשר חשד כזה מועלה ע״י מומחה בתחום. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
הידרותיאזיד- מסייע נגד סחרחורת? דודי 02/10/2019 17:15
  • האם כדורים אלו יעילים בטיפול בסחרחורות ממושכות? תוך כמה זמן אמורים להשפיע במינון של כדור אחד בבוקר ואחד בערב? בבדיקה נמצאה אצלי חולשת מבוך באוזן ימין

  • + הוסף תגובה
סחרחורת ד"ר דוד יעקובי 06/10/2019 06:22
  • דודי שלום, עלייך לפנות לפורום רפואת משפחה/ רפואה פנימית/ אף-אוזן-גרון על מנת לקבל תשובות מקצועיות ומדויקות. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!