פגם במחיצה הבין-פרוזדורית (Atrial Septal Defect)

ראשי

תאור

בתקופה העוברית יש מעבר בין הפרוזדורים אך הוא נסגר לאחר הלידה ומאז אין, במצב תקין, מעבר בין הפרוזדורים. בפרוזדור שמאלי זורם דם אדום (החוזר מוורידי הריאה ועשיר בחמצן) ובפרוזדור ימני זורם דם כחול (החוזר דרך הוורידים המערכתיים, לאחר שהגוף ניצל ממנו חלק מהחמצן, ולכן הוא דל בחמצן). פגם במחיצה הבין-פרוזדורית (ASD) הוא מום לב שכיח, היכול להופיע בצורה מבודדת או כמרכיב במומי לב מסובכים (בצורתו המבודדת הוא מהווה כ-10% ממומי הלב מלידה). הפגם במחיצה מאפשר מעבר של דם מפרוזדור שמאלי לימני.
הדלף משמאל לימין ולא להיפך בגלל שבתנאים רגילים הלחץ בלב הימני נמוך מהשמאלי. בגין הדלף, כמות מוגברת יותר של דם זורמת בפרוזדור, בחדר הימני ובעורק הריאה, וכתוצאה מכך חללים אלה יהיו מוגדלים. זוהי העמסת נפח על הצד הימני של הלב.

בגיל צעיר אין על פי רוב כל הפרעה בתפקוד וגם הממצאים בבדיקה דלים יחסית (בהאזנה ללב יש פיצול רחב של הקול השני של הלב ואיוושה), לכן מום זה הוא אחד המומים המוחמצים בגיל צעיר ולעיתים מאובחנים רק בלשכת גיוס, ואף בגיל מאוחר יותר עם הופעת תסמינים שונים. בגיל 40-30 ומעלה, בעקבות העומס הכרוני על הלב הימני עלולים להתפתח קוצר נשימה, התעייפות מהירה (סימנים של אי-ספיקה בלב) והפרעות קצב פרוזדוריות (פרפור פרוזדורים). אצל חלק מהחולים יחולו גם שינויים בעורקיקי הריאה (נזק מצטבר עקב הזרימה המוגברת במשך שנים רבות) שיגרמו לעלייה בתנגודת ובלחץ בעורק הריאה, ועקב כך להיפוך הדלף. כלומר, חלק מהדם יזרום מימין לשמאל דרך הפגם הבין-פרוזדורי, ודם שאינו מחומצן ייכנס למערכת השמאלית ויגרום לכיחלון. תופעות אלה פוגעות באיכות החיים ומקרבות את קצם.

חשוב לאבחן את המום בגיל צעיר ולתקנו, למרות שהילד מרגיש טוב, וכך למנוע בעיות (כמפורט לעיל) בעתיד. אם משהים את התיקון עד להופעת התסמינים והתלונות, השיפור במצב החולה יהיה חלקי בלבד ולא ניתן יהיה למנוע חלק מהתופעות שנובעות מהנזק שהצטבר.

הפגמים מסווגים בהתאם למיקומם על המחיצה הבין-פרוזדורית:

1. Secundum ASD - ממוקם במרכז המחיצה. זהו המום השכיח ביותר, והוא לרוב מבודד;
2. Primum ASD - קרוב למסתמים שבין הפרוזדורים לחדרים, מלווה בליקוי במסתם המיטרלי (Cleft mitral valve), ושכיח יחסית בתסמונת דאון;
3. Venosus ASD - קרוב לכניסת הוורידים הגדולים (בדרך כלל וריד חלול עליון), מלווה לעיתים בניקוז בלתי תקין של הווריד הימני העליון בריאה, לפרוזדור ימני במקום לשמאלי.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחון נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקת אקו-לב. אצל מבוגרים יש צורך לעיתים באקו שמתבצע דרך הוושט.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

כל הפגמים ניתנים לתיקון בכל גיל, בניתוח (ניתוח לב פתוח קצר יחסית, מוצלח, עם שיעור תמותה מזערי). על פי רוב נוהגים לתקן את המום בגיל 6-3 (יש מקרים של סגירה עצמונית בשנתיים הראשונות), או מאוחר יותר אם התגלה באיחור. זאת בתנאי שיש עדות לדלף משמעותי ולהגדלת צד ימין. פגמים קטנים ללא דלף משמעותי אין צורך לסגור.
בסוג השכיח, Secundum ASD, פותחה שיטה לסגירה בצנתור על ידי התקן דמוי מטרייה כפולה אשר מועבר למקום הפגם דרך וריד במפשעה (תרשים). שיטה זו בוצעה בישראל במאות חולים בהצלחה מרובה וחסכה סבל וכאב הכרוכים בניתוח.

שלבי סגירה של ASD בצנתור על ידי מטרייה מסוג Amplatzer הם
1. מראה הפגם לפני הסגירה;
2. מדידת גודל הפגם על ידי בלון גמיש;
3. הכנסת שרוול ארוך לתוך הפרוזדור השמאלי וטעינת המטרייה לתוכו. המטרייה הופכת לצרה וארוכה בתוך השרוול בזכות החומר שממנו היא עשויה: ניטינול שהוא חומר גמיש אשר ניתן למתיחה ואשר חוזר לאחר מכן לצורתו המקורית;
4. שחרור הדיסק השמאלי בפרוזדור שמאלי;
5. משיכה של הדיסק השמאלי עד לדופן המחיצה ושחרור הדיסק הימני בפרוזדור ימני;
6. שחרור המטרייה מהתיל המוביל, על ידי הברגה מבחוץ (המטרייה חופשית ומוצמדת לדפנות על ידי הדיסקים משני צידי המחיצה).

סגירת הפגם בניתוח או בצנתור בגיל הילדות בדרך כלל פותרת את הבעיה והילד מחלים לחלוטין.





פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דוח פיענוח הולטר לב ארמונד 14/11/2019 10:42
  • בסיכום תוצאות הבדיקה הנ"ל נאמר בשעות הלילה והבוקר נצפו קטעי סינוס ברדיקרדיה מינימלית של 40 לדקה מה משמעות

  • + הוסף תגובה
אוושה בלב בילדים אמא של איתי 10/11/2019 21:27
  • ד"ר יעקובי שלום רב, הבן שלי בן 5 ש', בבדיקה שגרתית אצל הרופאה היא טוענת שהיא שומעת אוושה בלב והפנתה לבדיקה אצל קרדיולוג. אציין כי בגיל 3 חודשים הוא נבדק אצל קרדיולוג (עקב חשד למחיצה לא סגורה בסקירת מערכות בהיריון) שמצא כי הבדיקה תקינה והלב מתפקד היטב (אפילו לא המליץ מעקב). אני רוצה לדעת אם זה הגיוני שתתגלה פתאום אוושה בלב, כי אני ממש מודאגת. בתודה, אמא של איתי.

  • + הוסף תגובה
אוושה בילדים ד"ר דוד יעקובי 11/11/2019 06:27
  • אמא של איתי שלום, אוושה בלב איננה ממצא נדיר בילדים אך אני בהחלט מבין את חששותייך. אין דרך לאשש או לשלול הימצאות פגם בין עלייתי/חדרי אלא ע״י ביצוע בדיקת אקו (בין השאר). במידה ונעשה אקו בגיל 3 חודשים ונמצא תקין, הסיכוי כי מדובר בפגם גדול אינו גבוה. חשוב גם לזכור כי דווקא פגם קטן עלול לגרום לאוושה חזקה יותר. אשמח לעדכון לאחר הבדיקה. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
טרשת עורקים מוטה 27/10/2019 10:36
  • ברצוני לשאול האם טרשת עורקים היא מחלה תורשתית , ואם כן באיזה רמת סיכון?

  • + הוסף תגובה
טרשת עורקים ד"ר דוד יעקובי 27/10/2019 18:46
  • מוטה שלום, מטבע הדברים שאלתך הינה בעלת משמעות רחבה מאוד ויכולה להתפרש לכאן ולכאן. אומר בגדול כי אכן ישנו מרכיב תורשתי חזק מאוד לטרשת עורקים אשר מושפע מגורמים אחרים (חלקם בשליטתנו וחלקם לא) אשר גורמות להיצרויות במערכות העורקים בגוף. ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!