פגם במחיצה הבין-פרוזדורית (Atrial Septal Defect)

ראשי

תאור

בתקופה העוברית יש מעבר בין הפרוזדורים אך הוא נסגר לאחר הלידה ומאז אין, במצב תקין, מעבר בין הפרוזדורים. בפרוזדור שמאלי זורם דם אדום (החוזר מוורידי הריאה ועשיר בחמצן) ובפרוזדור ימני זורם דם כחול (החוזר דרך הוורידים המערכתיים, לאחר שהגוף ניצל ממנו חלק מהחמצן, ולכן הוא דל בחמצן). פגם במחיצה הבין-פרוזדורית (ASD) הוא מום לב שכיח, היכול להופיע בצורה מבודדת או כמרכיב במומי לב מסובכים (בצורתו המבודדת הוא מהווה כ-10% ממומי הלב מלידה). הפגם במחיצה מאפשר מעבר של דם מפרוזדור שמאלי לימני.
הדלף משמאל לימין ולא להיפך בגלל שבתנאים רגילים הלחץ בלב הימני נמוך מהשמאלי. בגין הדלף, כמות מוגברת יותר של דם זורמת בפרוזדור, בחדר הימני ובעורק הריאה, וכתוצאה מכך חללים אלה יהיו מוגדלים. זוהי העמסת נפח על הצד הימני של הלב.

בגיל צעיר אין על פי רוב כל הפרעה בתפקוד וגם הממצאים בבדיקה דלים יחסית (בהאזנה ללב יש פיצול רחב של הקול השני של הלב ואיוושה), לכן מום זה הוא אחד המומים המוחמצים בגיל צעיר ולעיתים מאובחנים רק בלשכת גיוס, ואף בגיל מאוחר יותר עם הופעת תסמינים שונים. בגיל 40-30 ומעלה, בעקבות העומס הכרוני על הלב הימני עלולים להתפתח קוצר נשימה, התעייפות מהירה (סימנים של אי-ספיקה בלב) והפרעות קצב פרוזדוריות (פרפור פרוזדורים). אצל חלק מהחולים יחולו גם שינויים בעורקיקי הריאה (נזק מצטבר עקב הזרימה המוגברת במשך שנים רבות) שיגרמו לעלייה בתנגודת ובלחץ בעורק הריאה, ועקב כך להיפוך הדלף. כלומר, חלק מהדם יזרום מימין לשמאל דרך הפגם הבין-פרוזדורי, ודם שאינו מחומצן ייכנס למערכת השמאלית ויגרום לכיחלון. תופעות אלה פוגעות באיכות החיים ומקרבות את קצם.

חשוב לאבחן את המום בגיל צעיר ולתקנו, למרות שהילד מרגיש טוב, וכך למנוע בעיות (כמפורט לעיל) בעתיד. אם משהים את התיקון עד להופעת התסמינים והתלונות, השיפור במצב החולה יהיה חלקי בלבד ולא ניתן יהיה למנוע חלק מהתופעות שנובעות מהנזק שהצטבר.

הפגמים מסווגים בהתאם למיקומם על המחיצה הבין-פרוזדורית:

1. Secundum ASD - ממוקם במרכז המחיצה. זהו המום השכיח ביותר, והוא לרוב מבודד;
2. Primum ASD - קרוב למסתמים שבין הפרוזדורים לחדרים, מלווה בליקוי במסתם המיטרלי (Cleft mitral valve), ושכיח יחסית בתסמונת דאון;
3. Venosus ASD - קרוב לכניסת הוורידים הגדולים (בדרך כלל וריד חלול עליון), מלווה לעיתים בניקוז בלתי תקין של הווריד הימני העליון בריאה, לפרוזדור ימני במקום לשמאלי.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחון נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקת אקו-לב. אצל מבוגרים יש צורך לעיתים באקו שמתבצע דרך הוושט.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

כל הפגמים ניתנים לתיקון בכל גיל, בניתוח (ניתוח לב פתוח קצר יחסית, מוצלח, עם שיעור תמותה מזערי). על פי רוב נוהגים לתקן את המום בגיל 6-3 (יש מקרים של סגירה עצמונית בשנתיים הראשונות), או מאוחר יותר אם התגלה באיחור. זאת בתנאי שיש עדות לדלף משמעותי ולהגדלת צד ימין. פגמים קטנים ללא דלף משמעותי אין צורך לסגור.
בסוג השכיח, Secundum ASD, פותחה שיטה לסגירה בצנתור על ידי התקן דמוי מטרייה כפולה אשר מועבר למקום הפגם דרך וריד במפשעה (תרשים). שיטה זו בוצעה בישראל במאות חולים בהצלחה מרובה וחסכה סבל וכאב הכרוכים בניתוח.

שלבי סגירה של ASD בצנתור על ידי מטרייה מסוג Amplatzer הם
1. מראה הפגם לפני הסגירה;
2. מדידת גודל הפגם על ידי בלון גמיש;
3. הכנסת שרוול ארוך לתוך הפרוזדור השמאלי וטעינת המטרייה לתוכו. המטרייה הופכת לצרה וארוכה בתוך השרוול בזכות החומר שממנו היא עשויה: ניטינול שהוא חומר גמיש אשר ניתן למתיחה ואשר חוזר לאחר מכן לצורתו המקורית;
4. שחרור הדיסק השמאלי בפרוזדור שמאלי;
5. משיכה של הדיסק השמאלי עד לדופן המחיצה ושחרור הדיסק הימני בפרוזדור ימני;
6. שחרור המטרייה מהתיל המוביל, על ידי הברגה מבחוץ (המטרייה חופשית ומוצמדת לדפנות על ידי הדיסקים משני צידי המחיצה).

סגירת הפגם בניתוח או בצנתור בגיל הילדות בדרך כלל פותרת את הבעיה והילד מחלים לחלוטין.





פורומים קרדיולוגיה וצנתור לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
השפעת חרדה ומתח על עורקי הלב טלי 03/06/2020 19:03
  • בת 44.10 בריאה ללא מחלות רקע לעיתים יש לי פעימות מוקדמת . לפני 5 שנים עברתי סיטי לב בעקבות צניחות st שיצא תקין לחלוטין !! במשך שנה ושלושה חודשיים האחרונים סבלתי מחרדות מתח ומחשבות טורדניות מצבי כיום יותר טוב. אני יודעת שמצב מתח מתמשך גורם להפרשת קורטיזול ואנדרנלין ויכול לפגוע בלב וגרום להיצרות האים אני צריכה לחשוש מכך בתקופת הזמן שציינתי? האים אני צריכה לעבור בדיקות כלשהם ?

  • + הוסף תגובה
מיפוי לב מיכל 25/05/2020 21:52
  • האם שעושים מיפוי לב מצלמים גם את הריאות הכוונה הריאות גם מוקרנות?

  • + הוסף תגובה
תשובה למיכל ד"ר גבריאל גרינברג 26/05/2020 07:40
  • הקרינה נובעת פחות מהצילום ויותר מהחומר הרדיואקטיבי המוזרק. כל הגוף מוקרן!

  • + הוסף תגובה
הצרויות ב LAD אמצעי גבוליות-50% פבי 18/05/2020 14:13
  • הנ"ל נמצא בצנתור לב וגם בוצעה בדיקת pressure wire להצרויות ב LAD-התקבל ערך FFR של 0.93 בהפרמיה מקסימאלית לאחר מתן אדינוזין,קרי ההצרויות אינן בעלות משמעות הימודינאמית. האם לא מומלץ היה לבצע התערבות ?

  • + הוסף תגובה
תשובה לפבי ד"ר גבריאל גרינברג 18/05/2020 14:41
  • מדובר בהיצרות שאיננה משמעותית ואין מקום לטפל בה בצינתור. יש מקום לטיפול תרופתי בלבד!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!