טכיקרדיה פרוזדורית (Atrial tachycardia)

ראשי

תאור

טכיקרדיה פרוזדורית, מוגדרת כשלוש (או יותר) פעימות פרוזדוריות מוקדמות רצופות בקצב של למעלה מ-100 פעימות לדקה. קיימים סוגים שונים של טכיקרדיה פרוזדורית, אולם המשותף לכולם שמקורם בפרוזדורים.
טכיקרדיה פרוזדורית אחראית ל- 10% עד 15% מהטכיקרדיות בגיל מבוגר. היא קשורה למחלות מבניות בשריר הלב, למחלת לב איסכמית, מופיעה לאחר ניתוחי לב שונים, ובעקבות מחלת ריאות כרונית חסימתית, חסר איזון באלקטרוליטים והרעלת תרופות בעיקר דיגוקסין. לעיתים רחוקות היא מתרחשת גם אצל אנשים בריאים.

טכיקרדיה פרוזדורית היא בדרך כלל בעלת אופי התקפי, אך יכולה להתבטא גם כטכיקרדיה מתמדת.
תלונות החולים כוללות: פלפיטציות - הרגשת פעימות הלב, דופק מהיר, חרדה, קוצר נשימה, לחץ בבית החזה ולעיתים סחרחורת ועייפות.

מסווגים את הטכיקרדיה הפרוזדורית על פי מנגנון הטכיקרדיה: Reentry תוך-פרוזדורית, טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית וטכיקרדיה פרוזדורית שנגרמה על ידי גורם מגרה.

1. Intraatrial reentry, טכיקרדיה פרוזדורית: מתקיימת בדרך כלל אצל חולים הלוקים במחלת לב בסיסית או בהפרעות קצב פרוזדוריות אחרות, כמו רפרוף או פרפור פרוזדורים. המנגנון לא ברור דיו. קצב הלב נע בין 120 ל-240 פעימות לדקה, ובדרך כלל ביחס קצב פרוזדור-חדר 2:1 כך שהסתמנות קלינית אינה מתלווה כלל או הסתמנות קלה בלבד. לעיתים קשה מאוד להבדיל בינה לבין הפרעות קצב על-חדריות אחרות, וטיפול באמצעות תרופות שונות, כגון: אדנוזין החוסם את הקישרית הפרוזדורית-חדרית (AVN blocker) עשוי לסייע באבחון. טיפול הבחירה בדרך כלל הוא ביצוע בדיקה אלקטרופיזיולוגית לקביעת אבחון מדויק של סוג הפרעת הקצב, ובהמשך ביצוע אבלציה באמצעות תדר רדיו עם סיכויי הצלחה של כ-75%. טיפול נוגד הפרעות קצב אינו יעיל בדרך כלל בטכיקרדיה זו.

2. טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית: מושרת בדרך כלל על ידי מוקד חיצוני בפרוזדור (כלומר לא מקישרית הסינוס). ייתכן שמקורה באזורים מסוימים בפרוזדור הימני ובאזור הוורידים הריאתיים בפרוזדור השמאלי. מנגנון הפרעת הקצב אינו ברור דיו. מנגנון זה של טכיקרדיה פרוזדורית שכיח יותר אצל חולים הלוקים בתופעת החימום (Warm-up phenomenon), כלומר, האצת מהירות הטכיקרדיה לאחר התחלתה. טכיקרדיה פרוזדורית זו אינה מגיבה לגירוי עצב הווגוס, ונוטה להיות ממושכת או מתמדת. תרופות יעילות לדיכוי טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית הן תרופות מקבוצת חוסמי הביתא כגון פרופרנולול (דרלין). האדנוזין יכול להאיט זמנית את הטכיקרדיה ולעיתים רחוקות אף להביא לסיומה. הוורפמיל (איקקור) מקבוצת חוסמי תעלות הסידן, נמצא כבלתי יעיל. הטיפול המומלץ בטכיקרדיה פרוזדורית מהסוג המתמיד הוא ביצוע אבלציה באמצעות תדר רדיו.

3. טכיקרדיה פרוזדורית מגורם מגרה (הדק) - Triggered atrial tachycardia שכיחה פחות בהשוואה לטכיקרדיות הפרוזדוריות האחרות, והיא מתרחשת בעיקר אצל חולים מבוגרים. עודף גירוי סימפתטי יכול לסמן את ראשיתו של סוג זה של טכיקרדיה. הטיפול באדנוזין ובתרופות מקבוצת חוסמי תעלות הסידן כגון וורפמיל. גם בטכיקרדיה זו הטיפול המומלץ הוא אבלציה באמצעות תדר רדיו.





פורומים ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דלקת חוזרת בקרום הלב לאחר החלפת מסתם אאורטלי י 26/09/2020 06:04
  • שלום.בת 62 ללא מחלות רקע.לפני 4 חודשים עברתי ניתוח החלפת מסתם אאורטאלי דו עלי.מאז עם הורדת הסטירואידים הופיע דלקת בקרום הלב.החזירו אותי לסטירואידים ושוב בירידה במינון (10 מג) בתוספת קולחיצין חזרו הכאבים....כבר פעם שלישית.

  • + הוסף תגובה
טיפול בליפידים גבוהים פיני 16/09/2020 19:20
  • ד"ר נכבד קיימות שתי תרופות להורדת כולסטרול בזריקה. רפאטה ופרלואנט. מה ההבדל בין שתיהן?ובמה מתחשבים כשמחליטים על בחירת טיפול באחת מהן. בתודה על תשובתך המלומדת.

  • + הוסף תגובה
תרופות להיפרכולסטרולמיה (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 25/09/2020 16:02
  • פיני שלום, שתי התרופות נמנות בקבוצה חדשה של תרופות המעכבות את החלבון PCSK-9 ולכן גורמות לירידה בכולסטרול בדם. ההבדל העיקרי הינו בהתוויה: רפאטה- פחות חזקה מפראלואנט במטופלים עם סיכון קרדיו-וסקולרי גבוה ועם רמות LDL (כולסטרול רע) גבוהות. מאידך- רפאטה יעילה יותר במטופלים עם היפרכוסטרולמיה משפחתית. עלייך לפנות לקרדיולוג המטפל (ואולי אפילו לליפידולוג בהתוויה המתאימה) על מנת להתאים את הטיפול הספציפי עבורך. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
פצע שאינו נרפא לאחר החלפת מסתם אורטלי יוסי 10/09/2020 21:13
  • שלום, מזה 4 חודשים עברתי ניתוח להחלפת מסתם. הפצע שלי מאד עיקש בהתחלה היה לי מידי בוקר דימום מאד עדין. הלכתי למרפאת פצעים בבית החולים שם הכירורג ניקה מבפנים ונתן לי אנטיביוטיקה 500 מג פיברודקס. לצערי לא ידעתי שאין לערבב אותה עם מוצרי חלב. וכן אני הולך מידי בוקר כ50 דקות. הלאחר 3 שבועות הפצי אמנם לא דיימם אבל התרחב מאד. הלכתי שוב לבי״ח ושם רק הוסיפו לי על האנטיביוטיקה אוגמנטין 875 מג. שאלתי - האם כדאי לי להמשיך ללכת מידי בוקר? מה איני עושה נכון? האם יש צורך בבדיקה כלשהי נוספת? תודה רב

  • + הוסף תגובה
פצע לאחר ניתוח להחלפת מסתם אאורטלי (ד״ר דוד יעקובי) ד"ר דוד יעקובי 13/09/2020 21:36
  • יוסי שלום, 4 חודשים לאחר הניתוח זה פרק זמן יחסית ארוך ולכן אני נוטה להתייחס לסיפורך בצורה מחמירה. כפי שתיארת- הפרשות בתקופה הראשונה לאחר הניתוח יכולות להיות בגדר הנורמה בשל סיבות מרובות. אינך מתאר את הפצע לפרוטרות אך בין השורות אני מבין שישנו פתח מסוים, די רחב, קרי- מקום בו העור אינו מחובר ומשם יוצאת ההפרשה. חשוב להבין מספר נקודות- 1) האם נעשה CT חזה בנקודת זמן כלשהי לאחר הניתוח? 2) האם נלקחו תרביות? 3) האם בבדיקה גופנית עצם בית החזה יציבה? 4) האם בצילומי החזה יש תפליט פלאורלי (נוזל מסביב לאחת הריאות)? 5) האם יש נוזל מסביב ללב באקו? עלייך לפנות למנתח וכן לקרדיולוג המטפל על מנת לאמוד את מצבך ולהתוות את הטיפול מכאן. רק הגורמים הנ״ל יכולים להמליץ על המשך פעילות גופנית. בברכה, ד״ר דוד יעקובי

  • + הוסף תגובה
תגובתי יוסי 13/09/2020 23:37
  • לא עשו לי סיטי. אין לי יותר הפרשות כי אני עם 2 האנטיביוטיקה שרשמתי בשאלתי, הפצע די גדול ועבה, מסביבו יש אודם. מוזר,כשהלכנו למחלקת פצעים בפעם ה1 היתה התחייבות לתרבית שלא נעשתה וכן לא נתנו לי סיכום ביקור- לו הייתי זקוק להתחייבות בביקורי בפעם ה2. כשהייתי בפעם השניה ביקשתי ונתנו לי מסמך בכתב ממש לא מובן בכתב קשה לקריאה ולא קיבלתי סיכום ביקור בפעם השניה. ביקור זה הסתיים בבדיקה חיצונית ובמתן תוספת לאנטיביוטיקה ה1. לא נעשו לי שום בדיקות או צילומים מאז.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!