טכיקרדיה פרוזדורית (Atrial tachycardia)

ראשי

תאור

טכיקרדיה פרוזדורית, מוגדרת כשלוש (או יותר) פעימות פרוזדוריות מוקדמות רצופות בקצב של למעלה מ-100 פעימות לדקה. קיימים סוגים שונים של טכיקרדיה פרוזדורית, אולם המשותף לכולם שמקורם בפרוזדורים.
טכיקרדיה פרוזדורית אחראית ל- 10% עד 15% מהטכיקרדיות בגיל מבוגר. היא קשורה למחלות מבניות בשריר הלב, למחלת לב איסכמית, מופיעה לאחר ניתוחי לב שונים, ובעקבות מחלת ריאות כרונית חסימתית, חסר איזון באלקטרוליטים והרעלת תרופות בעיקר דיגוקסין. לעיתים רחוקות היא מתרחשת גם אצל אנשים בריאים.

טכיקרדיה פרוזדורית היא בדרך כלל בעלת אופי התקפי, אך יכולה להתבטא גם כטכיקרדיה מתמדת.
תלונות החולים כוללות: פלפיטציות - הרגשת פעימות הלב, דופק מהיר, חרדה, קוצר נשימה, לחץ בבית החזה ולעיתים סחרחורת ועייפות.

מסווגים את הטכיקרדיה הפרוזדורית על פי מנגנון הטכיקרדיה: Reentry תוך-פרוזדורית, טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית וטכיקרדיה פרוזדורית שנגרמה על ידי גורם מגרה.

1. Intraatrial reentry, טכיקרדיה פרוזדורית: מתקיימת בדרך כלל אצל חולים הלוקים במחלת לב בסיסית או בהפרעות קצב פרוזדוריות אחרות, כמו רפרוף או פרפור פרוזדורים. המנגנון לא ברור דיו. קצב הלב נע בין 120 ל-240 פעימות לדקה, ובדרך כלל ביחס קצב פרוזדור-חדר 2:1 כך שהסתמנות קלינית אינה מתלווה כלל או הסתמנות קלה בלבד. לעיתים קשה מאוד להבדיל בינה לבין הפרעות קצב על-חדריות אחרות, וטיפול באמצעות תרופות שונות, כגון: אדנוזין החוסם את הקישרית הפרוזדורית-חדרית (AVN blocker) עשוי לסייע באבחון. טיפול הבחירה בדרך כלל הוא ביצוע בדיקה אלקטרופיזיולוגית לקביעת אבחון מדויק של סוג הפרעת הקצב, ובהמשך ביצוע אבלציה באמצעות תדר רדיו עם סיכויי הצלחה של כ-75%. טיפול נוגד הפרעות קצב אינו יעיל בדרך כלל בטכיקרדיה זו.

2. טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית: מושרת בדרך כלל על ידי מוקד חיצוני בפרוזדור (כלומר לא מקישרית הסינוס). ייתכן שמקורה באזורים מסוימים בפרוזדור הימני ובאזור הוורידים הריאתיים בפרוזדור השמאלי. מנגנון הפרעת הקצב אינו ברור דיו. מנגנון זה של טכיקרדיה פרוזדורית שכיח יותר אצל חולים הלוקים בתופעת החימום (Warm-up phenomenon), כלומר, האצת מהירות הטכיקרדיה לאחר התחלתה. טכיקרדיה פרוזדורית זו אינה מגיבה לגירוי עצב הווגוס, ונוטה להיות ממושכת או מתמדת. תרופות יעילות לדיכוי טכיקרדיה פרוזדורית אוטומטית הן תרופות מקבוצת חוסמי הביתא כגון פרופרנולול (דרלין). האדנוזין יכול להאיט זמנית את הטכיקרדיה ולעיתים רחוקות אף להביא לסיומה. הוורפמיל (איקקור) מקבוצת חוסמי תעלות הסידן, נמצא כבלתי יעיל. הטיפול המומלץ בטכיקרדיה פרוזדורית מהסוג המתמיד הוא ביצוע אבלציה באמצעות תדר רדיו.

3. טכיקרדיה פרוזדורית מגורם מגרה (הדק) - Triggered atrial tachycardia שכיחה פחות בהשוואה לטכיקרדיות הפרוזדוריות האחרות, והיא מתרחשת בעיקר אצל חולים מבוגרים. עודף גירוי סימפתטי יכול לסמן את ראשיתו של סוג זה של טכיקרדיה. הטיפול באדנוזין ובתרופות מקבוצת חוסמי תעלות הסידן כגון וורפמיל. גם בטכיקרדיה זו הטיפול המומלץ הוא אבלציה באמצעות תדר רדיו.





פורומים, ניתוחי לב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפול תרופתי לאחר ניתוח מעקפים ענבל 16/11/2019 20:49
  • שלום, אבי בן 72, היה מעשן כבד ללא מחלות רקע ועבר ניתוח מעקפים לפני חודשיים. כשהשתחרר קיבל הוראה לטיפול תרופתי בקרדילוק, אספרין, ליפיטור ולוסק. בביקורת של שבועיים לאחר השחרור מביה"ח(3 שבועות מהניתוח) בסיכום הביקור נרשמו שתי תרופות בלבד- קרדילוק וליפיטור. הורי לא זוכרים בוודאות את ההנחיות. האם הגיוני שלא צריך יותר אספירין ולוסק? מצבו הכללי טוב.

  • + הוסף תגובה
תיקון- הניתוח היה לפני חודש ענבל 16/11/2019 22:03
  • הניתוח שאבי עבר היה לפני חודש ולא חודשיים כפי שכתבתי.

  • + הוסף תגובה
אספירין לאחר ניתוח מעקפים ד"ר דוד יעקובי 17/11/2019 21:33
  • ענבל שלום, הסיכוי שמישהו יפסיק אספירין (וכן לוסק) מיד לאחר הניתוח וללא סיבה מוצדקת נמוך מאוד ומחייב בדיקה. אחת מהסיבות יכולה להיות סיפור של כיב כזה או אחר במערכת העיכול בגינה אותו רופא נמנע מלחדש את הטיפול. הייתי מציע לפנות למחלקה המנתחת בהקדם ופשוט לשאול. בברכה, ד״ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה מרכז רפואי וולפסון

  • + הוסף תגובה
דוח פיענוח הולטר לב ארמונד 14/11/2019 10:42
  • בסיכום תוצאות הבדיקה הנ"ל נאמר בשעות הלילה והבוקר נצפו קטעי סינוס ברדיקרדיה מינימלית של 40 לדקה מה משמעות

  • + הוסף תגובה
הולטר לב ד"ר דוד יעקובי 17/11/2019 06:41
  • ארמונד שלום, בהיעדר פרטים נוספים עלייך או על ההתוויה לבדיקה שבוצעה- המשמעות היא שבאותו לילה הייתה האטה של קצב הלב עד 40/דקה. עלייך לפנות לרופא המטפל על מנת שתעברו יחד על עברך הרפואי והטיפול התרופתי על מנת לקבל החלטות לגבי ההמשך. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה
אוושה בלב בילדים אמא של איתי 10/11/2019 21:27
  • ד"ר יעקובי שלום רב, הבן שלי בן 5 ש', בבדיקה שגרתית אצל הרופאה היא טוענת שהיא שומעת אוושה בלב והפנתה לבדיקה אצל קרדיולוג. אציין כי בגיל 3 חודשים הוא נבדק אצל קרדיולוג (עקב חשד למחיצה לא סגורה בסקירת מערכות בהיריון) שמצא כי הבדיקה תקינה והלב מתפקד היטב (אפילו לא המליץ מעקב). אני רוצה לדעת אם זה הגיוני שתתגלה פתאום אוושה בלב, כי אני ממש מודאגת. בתודה, אמא של איתי.

  • + הוסף תגובה
אוושה בילדים ד"ר דוד יעקובי 11/11/2019 06:27
  • אמא של איתי שלום, אוושה בלב איננה ממצא נדיר בילדים אך אני בהחלט מבין את חששותייך. אין דרך לאשש או לשלול הימצאות פגם בין עלייתי/חדרי אלא ע״י ביצוע בדיקת אקו (בין השאר). במידה ונעשה אקו בגיל 3 חודשים ונמצא תקין, הסיכוי כי מדובר בפגם גדול אינו גבוה. חשוב גם לזכור כי דווקא פגם קטן עלול לגרום לאוושה חזקה יותר. אשמח לעדכון לאחר הבדיקה. בברכה, ד"ר דוד יעקובי המחלקה לניתוחי לב-חזה, מרכז רפואי וולפסון.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!