דלקת זיהומית של קרום פנים הלב (Endocarditis)

ראשי

תאור

דלקת פנים הלב (Infective endocarditis) נובעת מזיהום חיידקי של שכבת תאי האנדותל שבלב. הנגע האופייני, הקרוי וגטציה (Vegetatoin) מורכב ממצבורי טסיות, פיברין, תאי המערכת החיסונית וחיידקים. מסתמי הלב מעורבים בשכיחות הגבוהה ביותר בהליך הזיהומי. הזיהום נובע מפריצת חיידקים לזרם הדם מהפה (חניכיים, שיניים!), מערכת העיכול או מכל מקור החשוף לזיהום חיצוני והתיישבותם על אנדותל פגוע מראש.
שכיחות המחלה עומדת על 11.6-5.9 מקרים לכל מאה אלף איש, כאשר יש מגמת עלייה בשכיחות - ייתכן עקב שימוש-יתר בסמים. המחלה שכיחה יותר בגברים. ב-75%-55%, מדובר באנשים עם מחלות לב אורגניות קודמות (מומים מלידה, כגון צניחת המסתם המיטרלי או מחלות נרכשות כגון מחלת לב רימטית), וב-25%-7% לחולים עם מסתמים תותבים. חשוב לציין כי ב-30% מהחולים, אין רקע קודם ברור.

במסתמים טבעיים הזיהום יכול להיגרם על ידי מגוון חיידקים. המובילים בהם: סטרפטוקוקים, סטפילוקוקים, אנטרוקוקים ומתגים גרם-שליליים.

באנשים שמזריקים סמים לווריד, הסיכון לדלקת פנים הלב גדול פי 7 בהשוואה לחולים עם מחלות לב מלידה או עם מסתמים תותבים. הזיהום פוגע בעיקר במסתמי הלב הימני. המזהם העיקרי הוא סטפילוקוק (Staph. aureous).

בעיקר בששת החודשים שמייד לאחר ניתוח השתלת מסתמים תותבים הסיכון לאנדוקרדיטיס מוגבר. בתקופות שלאחר מכן, השכיחות המדווחת היא 0.3-0.2 לשנה. בשנה הראשונה לאחר הניתוח, הזיהום שכיח יותר בתותבים מכניים. אך לאחר מכן, השכיחות גבוהה - דווקא בתותבים הביולוגיים. המזהמים העיקרים הם סטפילוקוקים, מתגים גרם-שליליים ופטריות.

שיעור התמותה בחולי אנדוקרדיטיס נע בין 16% ל-27%. עיקר התמותה בחולים מבוגרים עם מחלות כרוניות. הישרדות החולים עם מסתמים טבעיים המגיעים לניתוח עומדת על 85%. במסתמים תותבים מדווחת תמותה של 60% בזיהום מוקדם ו-40% בזיהום מאוחר.

הישנות מדווחת ב-4%-2% מהחולים. מקובל לתת טיפול אנטיביוטי מונע לפני כל פעולה היכולה לחשוף את החולה לזיהום בחיידקים (טיפולי שיניים, בדיקות פולשניות של מערכות העיכול, ריאות וכליות).

סימפטומים


ב-80% מהחולים, התסמינים מופיעים כשבועיים לאחר הזיהום. בשאר, משך הזמן יכול להיות ארוך. התסמין האופייני הוא חום, בדרך כלל מלווה בתסמינים בלתי סגוליים כגון הזעות, ירידה במשקל, וחולשה. בבדיקה גופנית תימצא על פי רוב איוושה חריגה. כמו כן, יכולים להימצא הגדלת טחול, וסימנים מערכתיים (Petechia, Splinter hemorrhage) או עדות לתסחיפים מהלב לחלקי הגוף השונים ובפרט למוח. במידה והזיהום גרם נזק מכני משמעותי לשסתומים, יכולה להתפתח הסתמנות קלינית של אי-ספיקת לב. ב-15% מהחולים, יש פגיעה בכליות על רקע תגובת מערכת החיסון לזיהום.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

חשד קליני צריך להתעורר בקיום חום ממושך בחולים עם מחלת לב מסתמית, עם סימנים מערכתיים, הופעת תסחיפים ובנוכחות עדות מעבדתית לזיהום חיידקי בדם ועדות בבדיקה אקוקרדיוגרפית לממצאים מתאימים לזיהום המסתם.
בדיקות מעבדה: כשמתעורר חשד קליני מותקנות מספר תרביות דם שיצמיחו בדרך כלל את המזהם. בדרך כלל יש חוסר דם ועלייה במספר הליקוציטים ובשקיעת הדם. תיתכן הפרעה בתפקוד הכליות.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מטרות הטיפול, שיכול להעשות בתרופות או בניתוח, הן הכחדה מוחלטת של הזיהום, וטיפול בסיבוכים המכניים בלב ומחוצה לו שנגרמו על ידי הזיהום.

טיפול בתרופות (אנטיביוטיקה). נבחר על פי רגישות החיידק שבודד בתרביות הדם ועל פי יכולתו לגרום הכי פחות השפעות לוואי לחולה. הטיפול יכול להינתן בתרופה אחת או במישלב של מספר תרופות היכולות לקצר את משך הטיפול. משך הטיפול נקבע על ידי סוג המסתם שנפגע (טבעי או תותב), וסוג המזהם. במסתם טבעי מקובל לתת טיפול בן ארבעה-שישה שבועות ובמסתם תותב לפחות שישה שבועות ולעיתים אף יותר. בדרך כלל, עד תום השבוע השני לטיפול ב-90% מהחולים - החום נסוג.

כ-25% עד 30% מהחולים יזדקקו לניתוח בשלב הזיהום החד, ועוד 40%-20% יזדקקו לניתוח בשלב מאוחר יותר. בין הסיבות המובילות לצורך בניתוח: נזק מכני משמעותי למסתם הגורם בדרך כלל לאי-ספיקת לב, התפתחות מורסה או חדירת הזיהום לאזורים בלב מעבר למסתם, זיהומים מוקדמים של מסתמים תותבים או זיהום התותב על ידי סטפילוקוק זהוב (אאוראוס), זיהומים הנגרמים על ידי פטריות, זיהומים הגורמים לתסחיפים וזיהומים שאינם מגיבים לטיפול באנטיביוטיקה. מועד הניתוח נקבע על פי מצב החולה. בניתוח מחליפים את המסתם הפגוע (במידת האפשר מנסים לתקנו) וכורתים את הרקמה המעורבת בזיהום.





פורומים מחלות לב נשים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התקף לב? מולי 01/06/2020 16:25
  • שלום, בת 45, בריאה בדרך כלל. בשבוע וחצי האחרונים תסמינים קשים: יד שמאל חלשה, בחילות קשות, קוצר נשימה במאמץ ובמנוחה, 'רואה שחור', תשישות מוחלטת. במיון- אקג, צילום חזה, בדיקות דם לאנזימים וקרישיות -הכל תקין. מחר בדיקת מאמץ- מרגישה שאם אגש אתמוטט. בחודש האחרון אובדן תיאבון, הרזיה.

  • + הוסף תגובה
תסמינים טלי 01/06/2020 18:00
  • לא הבנתי מהי השאלה? אם את מרגישה רע גשי להבדק אצל הרופא/ה המטפל

  • + הוסף תגובה
דופק מורגש כחזק ותחושה של הפרעות קצב מיטל 30/05/2020 08:35
  • שלום, מזה כ-3 שבועות סובלת מדופק חזק במנוחה ומתשישות. כאשר מודדת את הדופק לדקה הוא על 70, אבל מרגישה שלפעמים הוא מחסיר פעימה. בנוסף באותן 3 שבועות אחרונים אני התחלתי לסבול גם מקוצר נשימה שיעול וליחה. רציתי לדעת מה יכולה להיות הבעיה? אני מטופלת כרגע באנטיביוטיקה Roxo עבור הליחה וקוצר הנשימה, אבל הדופק התחיל הרבה לפני קוצר הנשימה (אני אובחנתי בעבר עם אסטמה סמויה ובנוסף אני סובלת מתת פעילות בלוטת התריס שככל הידוע לי מאוזנת כרגע). כל המחלות שתיארתי, איתי שנים, ומעולם לא הביאו להתקפי דופק בצורה הממושכת הזאת. הנחתי שאולי זה נפשי ולקחתי כדור קלונקס להרגעה, אבל עדיין הרגשתי את הדופק (מה שלרוב ״מרגיע״ מצבים כאלה תוך 20 דקות). מה יכולה להיות הבעיה שלי? האם עליי להיבדק בלב?

  • + הוסף תגובה
הפסקת קרדילוק לפני אקג רוית 27/05/2020 09:15
  • האם יש צורך להפסיק קרדילוק לפני אקג שעושים בבדיקות ספורט? תודה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!