לוקמיה לימפטית חדה ALM (Acute lymphoblastic leukemia)

ראשי

תאור

לוקמיה לימפטית חדה ALM היא מחלה ממארת הנגרמת מהצטברות בלתי מבוקרת של תאי דם לבנים ממאירים, לוקמיים מסוג לימפובלסטים. זוהי הלוקמיה השכיחה ביותר אצל ילדים ומהווה 20% מכלל הליקמיות אצל מבוגרים. בשנים האחרונות חל שיפור בשיטות האבחון והטיפול במחלה. כיום, כשני שליש מן הילדים ובין רבע למחצית מהמבוגרים מחלימים מן המחלה.


עד כה לא זוהה אף גורם שניתן להצביע עליו בבירור שהוא הגורם להתפתחות לוקמיה לימפטית חדה ALM.


ניתן לקבוע כבר בשלב הופעת ALM אם החולה נמצא בסיכון גבוה ובהתאם לכך לקבוע את הטיפול.
שכיחות ALM בארה"ב היא כ-1:100,000 והיא שכיחה מעט יותר בזכרים. השכיחות הגבוהה ביותר היא בקרב ילדים מתחת לגיל 5. מעבר לגיל 35 יש עלייה קלה בשכיחות, ושוב עלייה חדה בשכיחות - מעבר לגיל 80.
האבחון של לוקמיה לימפטית חדה ALM נקבע על ידי מישלב של תמונה מיקרוסקופית (מורפולוגיה) של התאים, ובדיקת סמנים (מרקרים) וכרומוזומים בתאים הממאירים. נהוג לסווג את המחלה לתת-סוגים על פי צירוף זה של הממצאים. הסיווג הוא ללוקמיה לימפטית חדה מסוג T או מסוג B, וכל אחד מהסוגים לתת-סוגים נוספים על פי השלב ההתפתחותי של התא הממאיר, המקורי.

ההפרעה הכרומוזומית בעלת משמעות הניבוי הגרועה ביותר בלוקמיה זו היא נוכחות כרומוזום פילדלפיה שהוא תוצאה של שיחלוף קטעים בין הכרומוזומים 9 ו-22.


קראו עוד: לוקמיה – השתלשלות המחלה

סימפטומים


מרבית התסמינים של ALM קשורים לכישלון מוח העצם וכוללים חיוורון, חולשה ועייפות בגלל אנמיה (ירידה ברמת ההמוגלובין), סימני דמם עקב תרומבוציטופניה (ירידה במספר טסיות הדם) וזיהומים מישניים לניטרופניה (ירידה במספר התאים הלבנים). בנוסף קיימים תסמינים הקשורים בחדירה לאיברים כמו קישרי לימפה, כבד או טחול. תיתכן מעורבות של מערכת העצבים המרכזית.

חלק מן החולים ב-ALM פונים לקבלת טיפול רפואי בשל כאבי עצמות או מיפרקים, והאבחון נקבע על ידי קביעת נוסחת תאי הדם, משטח דם ובדיקת לשד עצם. מומלץ לבצע בדיקת נוזל שדרה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

טיפול חדשני בלוקמיה לימפטית חדה ALM הוא החזרה מהירה של תפקוד לשד העצם, כימותרפיה וטיפול מונע באמצעות קרינה למערכת עצבים מרכזית, טיפולים לסילוק מחלה שיורית, וטיפולים למניעת הישנות המחלה. הטיפול מורכב מטיפול תומך, כימותרפיה סטנדרטית והשתלת מוח עצם אם יש צורך.





פורומים, סרטן המעי הגס

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
סרטן שד שונטי 15/09/2019 17:27
  • עברתי כריתת שד חלקית וכן סדרת הקרנות ממה עלי להישמר לאחר הקרנות כגון שחיה בבריכה שימוש בבריכות חמות גקוזי וכו

  • + הוסף תגובה
צואה דקה משה 25/08/2019 15:30
  • שלום דוקטור אני בן עשרים ושבע ולפני ארבע שניים בערך הופחנתי שאני חולה במעי רגיז כל ארבע שינים אני מרגיש נפחות.בבטן כאבי בטן יצאות רכות מספר פעמים ביום הטיפול קבלתי הוא סטופ איט ופתאום בכמה ימים אחרון יש לי צואה דקה אני רוצה לדעת.עם יש קשר בין מעי הרגיז לבעיה החדשה הזאות ועם יש סיבה לדאגה ועם יש צורך לבדיקה תודה רבה

  • + הוסף תגובה
פוליפ..שאלה אלישבע 22/08/2019 23:32
  • שלום וברכה. בעלי בן 42, אדם בריא ללא בעיות רפואיות משמעותיות. לפני חודש וחצי עבר סיטי כליות עקב התקפת אבנים ושם בבדיקה התגלה ממצא במעי הגס שמצריך בירור. לפי הרופא כנראה היה מדובר בדלקת. היום עבר קולונוסקופיה. המעי נסרק מפי הטבעת עד למעי הדק. כשהרופא הגיע עם התוצאות הוא אמר שדלקת אין, אך בעומק 5 ס"מ מפי הטבעת נצפה פוליפ אחד מסוגססילי בגודל 7 מ"מ שלא ברור טיבו, ייתכן תת רירי וממנו נלקחה ביופסיה. כמו כן נלקחו ביופסיות מאיזור המעי הדק סופי ונלקחו ביופסיות מאיזור הרקטום. הרופא אמר שזה בכלל לא נראה סרטני ושאין מה לדאוג. שאלותיי: 1. אני יודעת שפוליפים מוסרים במעמד הבדיקה מדוע הפוליפ שלו לא הוסר? 2. אם נמצא פוליפ ברקטום, מדוע נלקחו ביופסיות גם מהמעי הדק ולא רק מהפוליפ עצמו? 3. אם זה היה סרטני, אפשר אכן היה לזהות את זה בצילום? 4. אם זה לא סרטני כמו שהרופא טוען אז לשם מה בעצם הביופסיות? מה כבר אפשר לגלות שם? אני מאד מודאגת וקשה לי לשבת ולחכות חודש שלם עד לקבלת התוצאות מבלי להבין דברים בסיסיים עליהם לא קיבלתי תשובות מהרופא שערך את הבדיקה. ובפשטות אשאל.. על פי הנתונים שמסרתי, מה הסיכויים שחלילה הביופסיה תחזור עם ממצא סרטני?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!