הפרעות אישיות (Personality Disorders)

ראשי

תאור


בפסיכיאטריה מוגדרת האישיות כשילוב של מרכיבי האופי, התכונות, הרגשות, המחשבות וההתנהגויות של האדם. ניתן למצוא באוכלוסייה מגוון עצום של אנשים שיש להם תכונות שונות מאוד זה מזה.
נוהגים לאבחן הפרעת אישיות כאשר קווי האופי של אדם הם נוקשים מאוד ואינם משתנים גם כאשר נסיבות החיים דורשות התגמשות, ומשום כך מביאים למצוקה וסבל ולפגיעה באפשרות לנהל חיים רגילים.

במרבית המקרים האדם אינו חש כי האופי שלו הוא בעיה - אלא רואה את הבעיה בעולם הסובב אותו, האנשים האחרים או הנסיבות. מסיבה זו, הלוקים בהפרעות אישיות אינם מעונינים לעיתים קרובות בטיפול או בשינוי.

תחילת הופעתה של ההפרעה היא בסביבות גיל ההתבגרות. בניגוד למחלות נפש אחרות, הפרעת אישיות היא מצב קבוע, כמו תבנית שבה נוצק האדם, והיא אינה משתנה בהשפעת טיפול תרופתי. מקורן של הפרעות האישיות ככל הנראה בשילוב של גורמים, חלקם תורשתיים, וחלקם סביבתיים.

ב-DSM (מערכת הסיווג והאבחנות המקובלת בפסיכיאטריה) מחלקים את הפרעות האישיות למספר קבוצות וטיפוסים. חלק מהקווים האופייניים לטיפוסים השונים מצויים באופן נורמלי אצל כל אדם ואינם מספיקים כדי לאבחן הפרעת אישיות. לצורך ההסבר יפורטו ההפרעות על פי הסיווג המקובל, על אף שלעיתים קרובות ניתן למצוא מצבים מעורבים. הטיפול בכל הפרעות האישיות נעשה על ידי פסיכותרפיה. אם מתפתחים בנוסף גם מצבי דיכאון או חרדה, ניתן להיעזר בטיפולים תרופתיים.

הקבוצה הראשונה כוללת טיפוסים מתבודדים, הנראים לסביבתם מוזרים וחריגים:

הפרעת אישיות פרנואידית
- טיפוס אישיות זה, נוטה לפרש את פעולותיהם של האחרים כמכוונות לפגוע בו, לקפח אותו ולאיים עליו. הם חשדנים כלפי הסביבה, ולא נותנים אמון באחרים. הם עלולים להיות רודפי צדק וקטנוניים ולהטריד את סביבתם בתביעות משפטיות או להיות קנאים מאד ולעקוב אחרי בני זוגם. מנקודת מבטם התנהגות זו מכוונת כדי להגן עליהם מפני הפגיעות הצפויות. למרבה הצער התנהגות כזו עלולה להביא לסכסוכים, פיטורים, גירושים ובאופן כללי לגרום להם לכל מה שניסו למנוע.

הפרעת אישיות סכיזואידית - סכיזואידים הם מסוגרים, מבודדים וכמעט ואינם זקוקים לחברתם של אחרים. הם מבלים את רוב זמנם בפעילויות שנעשות לבד, עובדים בעבודות שאינן מצריכות עבודת צוות ונחשבים ל"זאבים בודדים". לעיתים יעדיפו להשקיע את זמנם ומרצם ברעיונות תיאורטיים או בבעלי חיים יותר מאשר בבני אדם אחרים.

הפרעת אישיות סכיזוטיפאלית
- אנשים אלו דומים לסכיזואידים, אך הם הרבה יותר חריגים ובולטים במוזרות שלהם, בצורת הלבוש, באופן הדיבור או באמונה מיסטית או פילוסופית כלשהי. גם להם, כמו לסכיזואידים, יש מיעוט של קשרים חברתיים והם מתקשים מאד להשתלב בחברה. העולם הפנימי שלהם דומה לזה של ילדים: מלא חברים דמיוניים, פחדים ופנטזיות. לאורך חייהם, יש להם נטייה ללקות בדיכאון.

לקבוצה השנייה משתייכים סוגי אישיות "צבעוניים" מאוד, אנשים שקשריהם עם הסובבים אותם סוערים ולא עקביים. בקבוצה זו נמצאות גם האישיות הגבולית והאישיות האנטי-חברתית:

הפרעת אישיות נרקיסיסטית - באגדה המיתולוגית על נרקיס, הוא מתאהב בהשתקפות דמותו במים ושוקע בעצמו מבלי יכולת לראות אחרים. כך, גם הלוקים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית מרגישים שהם נעלים וחשובים, מטפחים חלומות על תהילה וייחוד יוצאי דופן, מתנהגים לעיתים בשחצנות גלויה ומצפים מהאנשים הסובבים אותם ליחס מיוחד ולהערכה מוגזמת. מתחת להתנהגות הגרנדיוזית מסתתרת פעמים רבות הערכה עצמית נמוכה ורעועה, ומתוך כך צורך בחיזוקים בלתי פוסקים. לרוע מזלם, הם אינם מצליחים להיות רגישים וקשובים לקרובים להם, ולכן נשארים פעמים רבות בלי קשרים אינטימיים קרובים ומחזקים. מבנה האישיות שלהם הופך אותם חשופים מאד לדיכאון, בייחוד כאשר הם מתחילים להתקרב לגיל הזקנה.

הפרעת אישיות היסטריונית – נחשבת להפרעה של נשים בעיקר (אין זה מדויק), משום שהטיפוסים האלו הם רגשנים, תיאטרליים, מחפשים באופן נואש להיות במרכז של תשומת הלב, מפגינים כלפי חוץ רגשות סוערים ומוחצנים ונוטים לדרמה מוגזמת. התנהגותם יכולה להיות פתיינית - באופן סטריאוטיפי לגברים או נשים. מתחת למעטה הצבעוני, מסתתר קושי בהכלת רגשות עמוקים וארוכי טווח, וצורך רב בהרגעה. טיפוסים אלה נוטים גם ללקות במיחושים גופניים תכופים או במחלות גופניות ללא גורם פיזיולוגי.

בקבוצה השלישית, ישנם סוגי טיפוסים אשר נראים כאילו הם כל הזמן חרדים ומוטרדים:

הפרעת אישיות נמנעת - בדומה לסכיזואידים הם כמעט תמיד בודדים ומרגישים שלא בנוח בחברת אנשים. עם זאת, המנגנון שלהם הוא שונה. להימנעותיים, ישנה הערכה עצמית כה נמוכה ורגישות כה גבוהה לדחייה, שעל אף השתוקקותם העזה לחברה הם יעדיפו שלא להעמיד את עצמם בשום מצב בו הם עלולים להרגיש דחויים. הם מאופיינים בביישנות וחוסר ביטחון והם נפגעים בקלות. תכונות אלו מהוות מכשול עבורם, הן בתחום היחסים הבין-אישיים והן במקומות עבודה.

הפרעת אישיות תלותית - גם טיפוסים אלו מאופיינים בחרדה והערכה עצמית נמוכה, אך ההזדקקות למישהו על ידם, שייקח אחריות על החלטות במקומם, דוחפת אותם להיכנס לקשרים ולפתח תלות מוגזמת באדם אחר. משום כך, הם מועדים להיות בקשרים שיש בהם התעללות או ניצול. הם מוכנים לשלם את המחיר על מנת שלא להישאר לבד. כאשר הם נעזבים על ידי מושא התלות, הם עלולים להיות במשבר.

הפרעת אישיות כפייתית – אנשים מטיפוס זה הם מסודרים, מתוכננים וקפדנים, אשר מארגנים כל דבר בחייהם על פי סדר נוקשה ורשימות מפורטות. קשה להם לבצע משימות משום שכל דבר חייב להתבצע בשלמות עד לפרט הקטן ביותר. קשה להם גם לעבוד בשיתוף עם אנשים אחרים משום שקשה להם לשאת עשייה שאינה מתבצעת בדיוק כפי שהתכוונו, וכן קשה להם לשאת שינויים וספונטניות. מהצד הם נראים לעיתים כבעלי רגשות מצומצמים ואף קפואים, ולעיתים קרובות אחרים סביבם נוטרים להם טינה על התנהגותם. קל להם להשתלב בעבודות שדורשות היצמדות דקדקנית לפרטים וחוקים (כמו למשל חשבונאות) והם חשופים לדיכאון עם כל יציאה מהשגרה, אפילו אם מדובר באירוע טוב כמו קידום בעבודה.

הפרעת אישיות סבילה תוקפנית (Passive-aggressive) - לטיפוסים אלו יש קושי בביטוי תוקפנות באופן גלוי ולכן הם מבטאים אותה בדרכים עקיפות כמו: השתהות, חוסר יעילות, וכחנות, תלונות מרובות וביקורת. הם מרגישים את עצמם חסרי מזל, ולעיתים קרובות מקנאים באנשים סביבם. בקשרים עם אחרים הם מעוררים בדרך כלל הרבה כעס, ולעיתים גורמים לאחרים להפנות כלפיהם תוקפנות גלויה. דפוס זה מהווה מכשול בכל סוגי מערכות היחסים ומביא לפגיעה בתחומי חיים רבים.

הפרעת אישיות: איך לטפל?

הפרעות האישיות נבדלות ביניהן בקשיים ובדפוסי ההתנהגות המאפיינים אותן. לפיכך לכל אחת מהפרעות האישיות קיים טיפול השונה באופן מהותי מהיתר אחת מהפרעות האישיות. הפרעת אישיות, ביסודה, היא הפרעה הקשורה לאופי, ולכן לרוב קיים צורך בטיפול פסיכולוגי ממושך אשר מאפשר לזהות ולחקור את הדרך בה התעצבו מבני האישיות הבלתי מסתגלים, בהנחה שבחלוף הזמן ילמדו באמצעות הטיפול דפוסי חשיבה, התנהגות ועיבוד רגשי יעילים יותר. בנוסף, מאחר ומרבית הפרעות האישיות מתאפיינות בקשיים בין אישיים משמעותיים רבים, הלוקים בהפרעות אלה נעזרים לעיתים בשילוב בין טיפול אישי לטיפול קבוצתי אשר מאפשר להתנסות ולהבין בזמן אמת את ההתנהלות הרגשית והבין אישית באינטראקציות חברתיות.
לעיתים התוכנית הטיפולית תכלול גם טיפול תרופתי אשר אינו יכול להביא לשינוי אישיותי מעמיק אך מסוגל להקל על המצוקה המאפיינת הפרעת אישיות. למשל, אדם בעל הפרעת אישיות נרקסיסטית אשר פונה לטיפול לאחר שלראשונה בחייו נאלץ להתמודד עם בת זוג שאינה מעוניינת בו, עשוי להיעזר בטיפול תרופתי זמני שנועד להקל על סימפטומים של חרדה ודיכאון.





פורומים, פסיכיאטריה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חרדה אצל בן 11 דנה 09/12/2019 21:11
  • שלום בני מאובחן עם הפרעת חרדה. לאחר טיפול של מספר שנים בcbt שלא צלח התחלנו טיפול בפריזמה 20 מג. בהתחלה הכל היה מעולה תוך מספר ימים (עוד על חצי כדור) היה שיפור מופלא בחרדות. לפני הוראת הרופא התקדמנו לכדור מלא. כעבור כחמישה שבועות מתחילת הטיפול (שבועיים על כדור מלא) החלו תופעות של התנהגות חסרת עכבות, אימפולסיביות ואגרסיביות וכן אלימות. דבר שלא היה קודם. הכדור הופסק. קיבלנו הוראה לחזור לביקורת עוד שבועיים ואז נשקול מה לעשות. מה יש עוד בשוק שמתאים לילדים מלבד פריזמה? התחושה הייתה שאילו היינו נשארים על מינון של חצי כדור יתכן ולא היינו חווים את הבחירה הזאת. אשמח לשמוע דעתך. תודה

  • + הוסף תגובה
חרדה אצל ילד בן 11 דר' אולגה קובלצ׳וק 14/12/2019 23:54
  • לא אוכל לתת המלצה לגבי טיפול תרופתי ללא בדיקה. יתכן ומדובר בתופעת לוואי, חולפת בד״כ, הקשורה לעליה במינון. ישנן תרופות נוספות מלבד פריזמה המתאימות לטיפול בחרדה, אך תצטרכו לחזור לרופא המטפל כדי לקבל המלצות.

  • + הוסף תגובה
טיפול בציפרלקס ירון 19/11/2019 01:01
  • שלום, אני נוטל ציפרלקס מזה שנתיים-שלוש (20mg מהחצי שנה האחרונה) בעקבות חרדה, מחשבות טורדניות וocd. לאחרונה הגעתי לצומת דרכים בחיים לאחר חזרה מטיול של אחרי צבא ואני מרגיש התעצמות לא פרופורציונלית במחשבות הטורדניות דבר שמוביל להתגברות החרדה עד כדי פאניקה וירידה מורגשת מאוד בביטחון העצמי. כדי להמחיש התחושות, בשבוע האחרון חוויתי הטרדות ומחשבות בלתי פוסקות על המצב שבו אני נמצא כרגע בחיים (חזרה מטיול, תחילת חיפוש כיוון בחיים) ובנוסף תחושה של רגישות יתר עצבות ורצון מתמשך לבכות, תחושה שהינה זרה ואיננה אופיינית לי. אני יודע כי בלבול בשלב שכזה הוא דבר שכיח ולגיטימי אולם ההצפה הנוכחית שאני חווה מהמחשבות וההטרדות גורמת לי לחשוד כי אולי משהו אינו כשורה עם התרופה והיא איננה משפיעה עליי כפי שהשפיעה בעבר. אני יכול להעיד כי הציפרלקס עזר לי רבות בנושא ביטחון עצמי וחרדה אולם אינני יכול להגיד במדויק מה מידת ההשפעה שלה על המחשבות הטורדניות והocd שלתחושתי הן הגורם המרכזי לפאניקה והמצוקה שאני חווה עכשיו. כמה שאלות לי בנושא: 1.האם ייתכן שהתרופה הפסיקה לעבוד כך פתאום? 2. האם ציפרלקס תרופה נכונה לטיפול במחשבות טורדניות וocd? 3. מהו מדד יעיל לכך שתרופה עובדת במצב בו תחושת סובייקטיביות אינן מספקות תמונת מצב בהירה מספיק (כמו במקרה של מחשבות טורדניות וocd)? כמו למשל בדיקה שמודדת את השפעת התרופה על הנוירוטרנסמיטרים? 4. האם לאור האמור לעיל רצוי לשקול לשנות/להוסיף תרופה?

  • + הוסף תגובה
טיפול בציפרלקס דר' אולגה קובלצ׳וק 03/12/2019 22:18
  • תשובות לשאלות: 1. להפרעה טורדנית-כפייתית יכול להיות מהלך של הפגות והחמרות, לכן יתכן ובעקבות שינוי בנסיבות החיים חלה כעת החמרה בתסמינים והמינון שהיה אפקטיבי קודם כעת לא מספיק. 2. כן 3. אין מדד מדוייק מעבר לבדיקה קלינית. לכן חשוב להיות במעקב ל רופא 4. יתכן שכן. מומלץ להוועץ ברופא פסיכיאטר

  • + הוסף תגובה
המשך התייעצות ירון 06/12/2019 10:46
  • קודם תודה רבה על התגובה וההתייחסות, עוזר מאוד! לאחר התייעצות עם הרופאה היא החליטה לתת לי מרשם לויפאקס (ונלפאקסין) לצורך הרגעת הסימפטונים, שינתן ביחד כם הציפראלקס. כרגע החלטתי עדיין לא לקחת את התרופה כיוון שאני שמתגובת באינטרנט הבנתי שהירידה ממנה עלולה להיות קשה ובהוושאה לציפרלקס תופעות לוואי יותר מורגשות. אשמח לשמוע דעתך לגבי התרופה הזאת בכללי ומבחינת תופעות גמילה ומה המשמעות של לשלב אותה עם ציפרלקס ואילו היבטים היא תשלים בטיפול?? + הוסף תגובה

  • + הוסף תגובה
פריזמה וטיפול הסרת שיער בלייזר תמי פריזמה 02/12/2019 11:13
  • הבת שלי משתמשת בפריזה כבר כמה שנים, כעת היא בת 19 ורוצה לעשות טיפול הסרת שיער בלייזר באמצעות מכשיר שנקרא סופרנו טיטניום SHR אשמח לדעת אם זה בסדר. אבקש גם לדעת האם אפשר לקחת במקביל גלולות נגד הריון מסוג YAZ PLUS

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!