זיהומים במערכת השלד בילדים (Bone and joint infection in children)

ראשי

תאור

זיהום חיידקי שמתפתח בעצם ו/או במיפרק. זיהום בעצם נקרא אוסטאומיאליטיס. זיהום במיפרק נקרא Septic arthritis.
שכיחות: זיהומים במערכת השלד שכיחים בילדים. בשנים הראשונות שכיח יותר זיהום במיפרק ובגיל מאוחר יותר עולה השכיחות של זיהום בעצם. קיימים מקרים שבהם יש זיהום בעצם ובמיפרק ביחד (בעיקר בתינוקות).
כאשר מתפתח זיהום בעצם נוצרים כיסים של מוגלה ליד לוחית הגדילה. הזיהום מתפשט ויכול לפגוע בלוחית הגדילה, לחדור למיפרק סמוך, או לפרוץ אל מחוץ לעצם. זיהום במיפרק עלול לגרום להרס של סחוס המיפרק.

רוב הילדים צפויים להחלים ללא נזקים או השפעות לוואי. זיהוי מוקדם וטיפול מהיר חשובים להצלחת הטיפול. נזק עד הרס מיפרק יכול לקרות בעיקר במקרים שלא טופלו מוקדם. פגיעה בלוחית הגדילה יכולה לגרום עיוות או קיצור של העצם. התפתחות זיהום כרוני (ממושך) נדירה.

ד"ר דוד אנג'ל

סימפטומים


כאב הוא הסימן הראשון. שכיחה צליעה או חוסר נכונות להזיז גף או לשאת משקל. בדרך כלל, תהיה עליית חום והילד ייראה וירגיש חולה.

סיבות וגורמי סיכון

סטפילוקוק הוא החיידק השכיח ביותר. סטרפטוקוק הוא גורם שכיח נוסף. המופילוס אינפלואנזה היה בעבר חיידק שכיח למחלה לפני גיל שלוש. בשנים האחרונות מחוסנת רוב האוכלוסייה ולכן, הפגיעה מחיידק זה פחתה בשכיחותה. חיידק נוסף שמזוהה יותר בשנים האחרונות הוא Kingella kingae. החיידק מופיע בעיקר לפני גיל חמש וזיהויו במעבדה אורך לרוב שבוע-שבועיים.
בתינוקות בגיל חודש-חודשיים קיים מגוון רחב ושונה של חיידקים עקב חוסר בשלותה של המערכת החיסונית שלהם.

בדרך כלל מגיע חיידק לעצם ולמיפרק דרך כלי הדם. חיידקים חודרים לכלי הדם אצל כל אחד אולם בדרך כלל, הם מומתים על ידי מערכת החיסון. חיידק יכול לעיתים להיקלט בעצם או במיפרק, להתרבות באזור וליצור זיהום מקומי. לעיתים כניסת חיידק לדם נגרמת עקב זיהום במקום אחר (לדוגמה, אוזן או גרון). פעמים רבות מקום החדירה אינו ידוע. דרך נוספת לכניסת הזיהום היא בחדירה ישירה כמו לדוגמה דקירת מסמר או פצע פתוח.
בעצמות מתפתח הזיהום לרוב באזור שנמצא ליד קצה העצם בסמוך ללוחית הגדילה.
חבלה בעצם או במיפרק מורידה את התנגודת המקומית לזיהום ויכולה לסייע להתפתחות הזיהום. גם פגיעה במערכת החיסונית עקב מחלה או טיפול תרופתי תעזור להתפתחות זיהום. מערכת חיסון של תינוקות בחודשי חייהם הראשונים אינה בשלה ולכן הם חשופים יותר לזיהומים במערכת השלד.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בבדיקה גופנית צפויים ממצאים כמו רגישות, חום מקומי, אודם, הגבלה בתנועת מיפרקים ונפיחות. בתינוקות בגיל חודש-חודשיים קשה יותר לזהות את הזיהום משום שהממצאים המקומיים והכלליים מופיעים במידה פחותה ובאיחור. בתינוקות, יש לעיתים זיהום במספר מקומות בגוף בעת ובעונה אחת.
בבדיקות דם צפויה להיות עלייה במספר התאים הלבנים, שקיעת דם מוחשת ועלייה ב-CRP. תרביות דם יכולות לעזור בזיהוי החיידק.
בצילומי רנטגן ניתן להדגים פגיעה בעצם, תגובה של הקרום שעוטף את העצם (פריאוסט) או נפיחות. ממצאים כאלה, מופיעים בדרך כלל, רק אחרי כ-10-7 ימים מתחילת המחלה. בבדיקת על-שמע ניתן לזהות נפיחות או מוגלה ברקמה רכה, או הצטברות נוזל או מוגלה במיפרק. מיפוי עצם יכול לזהות זיהום בשלבים הראשונים כשעדיין אין ממצאים בצילום.
בדיקה חשובה היא דיקור המיפרק או העצם. שאיבת נוזל מהמקום החשוד יכולה לאתר זיהום ולעזור בזיהוי החיידק.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

לאחר התקנת תרביות מקומיות ותרביות דם מתחילים בטיפול באנטיביוטיקה לתוך הווריד. בחירת האנטיביוטיקה מתבססת בתחילה על סוג החיידק המשוער, ובמידת הצורך משנים אותה על פי תוצאות התרביות ומהלך המחלה. זמן הטיפול תלוי בתגובת הילד לטיפול ובסוג הזיהום. טיפול בעירוי יכול להימשך בין חמישה ימים לשישה שבועות ולאחריו ממשיך טיפול בדרך פומית בקפליות, או סירופ למשך מספר שבועות עד מספר חודשים.
"זרוע" נוספת של הטיפול היא ניתוח להפסקת הרס מקומי של עצם או מיפרק וזאת על ידי ניקוי (הטריה) של רקמה נמקית וניקוז מוגלה. הטריית העצם תתבצע בניתוח פתוח. ניקוז מוגלה ממיפרק יתבצע בניתוח, בארתרוסקופיה או בניקורים ושטיפות המיפרק.





פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!