אשך טמיר (Undescended testicle)

ראשי

תאור

אשך טמיר הוא הינו אשך אשר לא ירד אל תוך המקום המיועד לו בתוך שקיק העור התלוי מאחורי הפין (שק האשכים) עוד בטרם לידתו של תינוק ממין זכר.

שניים עד חמישה אחוזים מכלל התינוקות הנולדים ממין זכר סובלים מטמירות באחד מן האשכים או בשני האשכים גם יחדיו. אשך טמיר הינו תופעה נפוצה יותר אצל תינוקות ממין זכר אשר נולדו טרם זמנם, או בטרם מלאו 37 שבועות להיריון. הופעת טמירות האשכים בשני האשכים גם יחדיו הינה תופעה נדירה ביותר.

במרבית המקרים של לידת תינוק זכר עם תופעת טמירות באחד האשכים או בשניהם גם יחדיו, הבעיה נפתרת מעצמה במהלך חודשי חייו הראשונים של התינוק. במידה והבן שלך סובל ממצב של אשך טמיר אשר אינו יורד מעצמו למקומו המיועד לו, ניתן לתקן את הבעיה על ידי ביצוע הליך ניתוחי אשר מעביר אשך טמיר אל תוך שק האשכים.


סימפטומים


האשכים נוצרים בתוך חלל הבטן במהלך התפתחות העובר בזמן ההיריון. במהלך החודשיים האחרונים להתפתחות העובר בהיריון הנחשב להיריון תקין, האשך עוזב בהדרגה את חלל הבטן, עובר דרך מעין מעבר דמוי צינור אל תוך המפשעה (תעלת המפשעה) ומתמקם בתוך שק האשכים.

אם יש לבן שלך אשך טמיר, משמעות הדבר היא כי תהליך ההתפתחות של האשך נעצר בשלב כלשהו בדרך. זאת אומרת שלא תוכל לראות או לחוש באשך במקום שבו היית מצפה שהוא יימצא - בתוך שק האשכים.

מתי לגשת להתייעץ עם רופא?

עובדת הימצאותו של אשך טמיר מתגלה בדרך כלל כאשר התינוק עובר את בדיקתו הגופנית הראשונה מיד לאחר הלידה. במידה והתגלה כי לבן שלך יש אשך טמיר, שאל את הרופא המטפל כל כמה זמן עליו לשוב ולהיבדק. במידה והאשך  לא ירד אל מקומו בתוך שק האשכים עד היותו של הבן שלך בן ארבעה חודשים, סביר להניח כי הבעיה לא תיפתר מעצמה. הטיפול במצב של אשך טמיר עוד בהיותו של הבן שלך תינוק מצמצמת את רמת הסיכון להופעת סיבוכים בשלבים מאוחרים יותר של חייו, סיבוכים כגון אי פוריות או סרטן האשכים.

בנים בגילאים מאוחרים יותר – בין גיל הינקות ועד גיל טרום ההתבגרות – אשר היו להם אשכים אשר ירדו למקומם בזמן הלידה, ייתכן ויסבלו מ"היעלמות" של אחד האשכים בגילאים מאוחרים יותר. 

תופעה זו יכולה להצביע על אחד מן המקרים הבאים:

אשך נודד – אשך אשר נע הלוך וחזור בין שק האשכים לבין המפשעה וניתן להשיבו בחזרה אל תוך שק האשכים בצורה ידנית בקלות יחסית, וזאת בזמן ביקור במרפאה של הרופא.

אשך מתרומם
– אשך אשר שב וחזר אל תוך המפשעה ולא ניתן לה להשיבו בקלות יחסית בחזרה אל תוך שק האשכים בצורה ידנית.

במידה והבחנת בהופעת שינויים כלשהם באברי המין של הבן שלך או במידה והינך מודאג ביחס להתפתחותם התקינה, שוחח על כך עם הרופא המטפל.

סיבות וגורמי סיכון

הסיבה המדויקת אשר גורמת למצב של אשך טמיר אינה ידועה. ייתכן ושילוב של מספר גורמים גנטיים, בשילוב עם בריאות האם, וגורמים סביבתיים אחרים אשר גורמים להפרעה הורמונאלית, להופעת שינויים גופניים, ולהשפעה על הפעילות העצבית הם אלה אשר משפיעים בסופו של דבר על ההתפתחות התקינה של האשכים.

משקל לידה נמוך ולידה לפני מועד הלידה המשוער הם גורמי הסיכון הידועים ביותר אשר יכולים לגרום להופעתו של אשך טמיר אצל ילודים. גורמי סיכון נוספים עדיין אינם מובנים עד הסוף. 

גורמים אשר יכולים להעלות את רמת הסיכון להופעתו של אשך טמיר כוללים בין השאר:

·        
משקל לידה מנוך
·         לידה לפני תאריך הלידה המשוער
·         עבר משפחתי של אשכים טמירים או בעיות אחרות הקשורות להתפתחות תקינה של אברי המין
·         מצבים רפואיים של העובר אשר מגבילים את הגדילה התקינה שלו, כגון תסמונת דאון או הופעתם של פגמים בדופן חלל הבטן
·         שתיית משקאות אלכוהוליים על יד האם בזמן תקופת ההיריון
·         עישון סיגריות על ידי האם או חשיפתה לעישון פאסיבי
·         סוכרת של האם – סוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2 או סוכרת הריונית
·         חשיפה של ההורים לסוגים שונים של מדבירי מזיקים

תופעות נלוות וסיבוכים

על מנת להבטיח האת ההתפתחות והפעילות התקינה של האשכים, עליהם לשהות בטמפרטורה אשר נמוכה מעט מן הטמפרטורה הכללית של הגוף. שק האשכים מספק את הסביבה המעט יותר קרירה הזו. עד הגיעו של הילד לגיל 3 או 4 שנים, האשכים עוברים שינויים אשר ישפיעו בעתיד על האופן והאיכות של תפקודם של האשכים.

אשך טמיר נמצא מטבעו בסביבה שהיא אינה קרירה יותר משאר הגוף. עובדה זו יכולה להגדיל את הסיכון להופעתם של סיבוכים בגיל מאוחר יותר. 

סיבוכים אלה כוללים בין השאר:

סרטן האשכים. סרטן האשכים מתחיל את התפתחותו בדרך כלל ברקמת התאים של האשך אשר אחראית על ייצור תאי הזרע. אין ודאות לגבי מהו הגורם המדויק להפיכתם של התאים הללו לתאים הסרטניים. גברים אשר סבלו בילדותם ממצב של אשך טמיר נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר ללקות בסרטן האשכים.
בעיות פוריות. הסבירות להופעתם שלספירות תאי זרע נמוכות, איכות ירודה של תאי זרע ואי פריון, גבוהה יותר אצל גברים אשר סבלו בילדותם ממצב של אשך טמיר.

סיבוכים אפשריים נוספים אשר נמצאו קשורים למיקום חריג של האשכים או לאשכים טמירים כוללים בין השאר:

 פיתול האשך. הופעת פיתול באשך הינה סיבוב של הצינור אשר מכיל את כלי דם, הרשתות העצביות ואת צינורית הזרע עצמה אשר מובילה את נוזל הזרע מן האשכים אל עבר הפין. מצב רפואי זה מכאיב מאוד וגורם לניתוק זרם הדם אל עבר האשך. במידה ומצב זה אינו מטופל באופן מיידי הוא יכול להוביל לאיבוד של האשך. הופעתו של אשך טמיר מגדילה את רמת הסיכון ללקות בפיתול של האשך.

נזק (טראומה).
במידה והאשך ממקום במפשעה, תיתכן גרימת נזק לאשך כתוצאה מן הלחץ אשר יופעל עליו כתוצאה מדחיקתו אל עבר עצם הערווה.

בקע מפשעתי.
אשר טמיר יכול לגרום להופעתו של בקע מפשעתי. במידה והפתח הנמצא בין חלל הבטן ומעבר המפשעה רופף מדי, ייתכן וחלק מן האיברים הפנימיים של חלל הבטן יילחצו ויבלטו אל עבר המפשעה.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הרופא המטפל בכם יכול לקבוע בקלות יחסית האם אחד האשכים הינו אשך טמיר קרי אשך שלא ירד אל המקום המיועד לו בתוך שק האשכים. המטרה לביצוע בדיקות עתידיות היא לקבוע את מיקומו המדויק של האשך ולעקוב אחד שינויים החלים במיקומו. במידה והאשך ממוקם בתוך המפשעה, ייתכן והרופא המטפל יוכל לקבוע את מיקומו המדויק על ידי מישוש ידני בלבד. במידה ולא ניתן לחוש באשך (אינו בר מישוש), אז יוכל הרופא המטפל להפנות אתכם לבדיקה אצל רופא אורולוג המתמחה בטיפול בילדים על מנת לבצע בדיקות נוספות. כ- 10 אחוזים מן האשכים הטמירים אינם ברי מישוש.

במידה והבן שלך סובל מאשך שאינו בר מישוש, יוכל הרופא האורולוג להפנות אתכם לביצוע אחת או יותר מן הבדיקות הבאות:

·         אולטרה סאונד 
·         בדיקת MRI      
·         בדיקת לפרוסקופיה
·         ביצוע הליך ניתוחי פתוח

סוגיות נוספות לבחינה

במידה והבן התינוק שלך סובל מטמירות בשני האשכים, הרופא המטפל בכם יכול להפנות אתכם לביצוע מספר בדיקות נוספות על מנת לקבוע את מינו המדויק של ילדכם. ייתכן והאשכים ה"נעדרים" מצביעים על כך שמבחינה גנטית הילד שלכם הוא בעצם ממין נקבה, שיא בעלת איברי מין חיצוניים זכריים. מצב זה של אי ודאות לגבי מינו של התינוק מכונה ברפואה מין יילוד השנוי במחלוקת או אינטרסקס. 

הבדיקות שיש לבצע על מנת לקבוע האם מדובר בתופעה של מין יילוד השנוי במחלוקת כוללים בין השאר:

·        
מדידה של מגוון רמות הורמונאליות בדם ובשתן
·         בדיקה וחקירה של הגנים האחראים על קביעת המין של ילדכם
·         בדיקת אולטרה סאונד על מנת לבדוק את הימצאותם של איברי רבייה נשיים (שחלות)

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מטרת הטיפול הרפואי הינה להעביר  אשך טמיר אל עבר מקומו המיועד בתוך שק האשכים. טיפול אשר יתבצע בשלבים מוקדמים מאוד יכול להוריד משמעותית את רמת הסיכון להופעתם של סיבוכים מאוחרים יותר הבאים כתוצאה של אשך טמיר, בעיות כגון אי פריון או הופעתו של סרטן האשכים.

ניתוח

תיקון של תופעת אשך טמיר מבוצע בדרך כלל באמצעות ניתוח להורדת אשך טמיר. הרופא המנתח יוביל בעדינות אשך טמיר אל עבר שק האשכים, ויקבע אותו אל מקומו בעזרת ביצוע תפר. הליך זה מצריך בדרך כלל ביצוע של מספר חתכים קטנים וניתן לבצעו על ידי שימוש במכשור לפרוסקופי.

מהי נקודת הזמן האופטימאלית שבה בנך יוכל לעבור ניתוח שכזה תלויה במספר גורמים, כמו בריאותו הכללית של הבן שלך ועד כמה צפוי ההליך להיות מסובך. הרופא המנתח שלכם קרוב לוודאי ימליץ לכם לבצע את ההליך הניתוחי לאחר שמלאו לבנכם שלושה עד שישה חודשים ולפני היותו בן שנה ושלושה חודשים. ביצוע הניתוח בגיל מוקדם ככל האפשר מקטין את רמת הסיכון ומונע את הופעתם של סיבוכים בגילאים מאוחרים יותר.

במקרים מסוימים, ייתכן והאשך סובל מחוסר התפתחות תקינה, או שיהיה בעל רקמה חריגה או רקמה מתה. במקרה זה הרופא המנתח יסיר את הרקמה של האשך.

במידה והבן שלך סובל בנוסף לבעיית אשך טמיר גם מהופעתו של בקע משפעתי, הבקע יתוקן במהלך אותו הניתוח.

לאחר הניתוח, הרופא המנתח יעקוב אחר האשך על מנת לבדוק את המשך התפתחותו התקינה, תפקודו התקין והישארותו במקומו. 

המעקב עלול לכלול בין השאר:

ביצוע בדיקה גופנית

בדיקת אולטרה סאונד של שק האשכים

בדיקה של הרמות ההורמונאליות

טיפולים הורמונאליים

טיפול הורמונאלי מורכב מהזרקה של הורמון גונדוטרופין כוריוני אנושי (HCG). הורמון זה יכול לגרום לאשך שלך לנוע אל עבר שק האשכים, אולם טיפול הורמונאלי הוא בדרך כלל יעיל פחות מאשר ביצועו של הליך ניתוחי לתיקון הבעיה. ישנן עדויות כעל כך שהזרקת הורמון זה עלולה לגרום להופעה מוקדמת של גיל הבגרות (בשלות מינית מוקדמת).

טיפולים אחרים

במידה ולבן שלך חסר אשך אחד או שניהם – כתוצאה מתופעת אשך טמיר או אשך שלא שרד את ההליך הניתוחי – ניתן לשקול השתלה של אשך מלאכותי בתוך שק האשכים, הליך אשר ניתן לבצע בגיל הילדות המאוחר או במהלך גיל ההתבגרות. שתלים מעין אלה – שקיק קטן המלא במעין נוזל – מקנים "מראה" של שני אשכים תקינים בתוך שק האשכים.

במידה ולבנך אין לפחות אשך אחד המתפקד באופן תקין, הרופא המטפל בכם יוכל להפנות אתכם למומחה לטיפול הורמונאלי (אנדוקרינולוג) על מנת לדון בטיפולים הורמונאליים עתידיים אשר יהיו הכרחיים על מנת להביא להתפתחות מינית תקינה, לגרום להופעתו של גיל ההתבגרות והגעה לבשלות גופנית.






פורומים קיצור קיבה - כרורגיה בריאטרית

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אולטראסאונד של חלל הבטן אלין 10/01/2020 19:00
  • דר שלום ותודה מראש,עשיתי אתמול u.s. \בטן עליונה כולל כליות - 6705 כליות ואדרנלים - 6772 שלפוחית השתן - 6715 אאורטה - בדיקת סקר -6891 הטכנאית לחצה לי כל כך חזק שממש צרחתי ואמרתי לה כואב לי יותר בעדינות, כמעט הגיעה לי לגב וטענה שככה עושים את הבדיקה אחרת לא רואים. שאלתי האם מלחץ כזה (עשיתי בעבר בדיקה כזאת לעולם לא הכניסו לי את המתמר עמוק כל כך) יכול להיגרם נזק לאיברים בתוך הגוף כבד, לבלב, כליות למחוץ אותם או לפוצץ אותם או לעורר משהו או נזק כל שהוא אחר? האם חוזק כזה תקין? האם קרה בער אי פעם שמבדיקת u.s נעשה נזק למישהו? תודה רבה לך על תשובתך הכנה וקצת אחרת. אני די מבוהלת והאמת יצאתי ממנה עם כאבים בצד הכליות שלא היה לי בכלל קודם לכן שואלת. סופש נעים ושוב תודה

  • + הוסף תגובה
שכחתי לציין עוד משהו ברשותך אלין 11/01/2020 08:56
  • האם בדיקת אאורטה יש לה תופעות לוואי וסיכונים?המתמר לוחץ על העורק הראשי זה לא מסוכן? שואלת מכיוון שאחרי יום של הבדיקה, מה שלא קרה לי מעולם, מרגישה נימול בכפות רגליים והרגליים במיוחד שאני יושבת וגם בפות ידיים , אולי ה-u.s לוחץ על כלי הדם וגורם לאיזה תופעות , יש מקרה כזה או קרה בעבר? תודה מקרב לי על תשובתך, אני לחוצה וחרדתית מבדיקות.

  • + הוסף תגובה
שכחתי לציין עוד משהו, סליחה מראש על כל השאלות ליאן 11/01/2020 13:31
  • לפני 4 וחצי שנים עשיתי את אותה הבדיקה.U.s בטן עליונה כולל אאורטה. קראתי באינטרנט שבדיקת אאורטה עושים פעם אחת בחיים כנראה יש סיבה לזה אולי סיכון מסוים (אני מעשנת לא מעט) והרופאה משום מה כנראה לא בדקה שאכן הבדיקה נעשתה ורשמה לי שוב. משום מה לפתע יש לי בכפות הרגליים וברגליים ובכפות הידיים נימול כל הזמן (לא היה לי דבר כזה לפני כן) כאילו הם נרדמים, בישיבה וכשאני שוכבת ולעיתים גם בהליכה.גם כשאני ליד המחשב מקלידה מרגישה את זה כל הזמן. האם יש לבדיקה הזאת של כלי הדם שלוחצים עם המתמר עליו תופעות לוואי של התסמינים האלה ? ממש ממש לחוצה. תודה רבה מקרב לב.

  • + הוסף תגובה
אולטראסאונד של בטן ד"ר פבל שמולבסקי 15/01/2020 22:00
היפוגלקמיה/דמפינג אורית 07/01/2020 01:11
  • שלום בעלי עבר ניתוח שרוול בשנת 2014 שקל 150 קילו לפני והוריד בשנה 70 קילו, לצערי בגלל מחלת הגאוט הוא צורך כדורים שגורמים לו יותר לאכול והיום הוא שוקל 100 קילו, לפני כשנתיים בערך החל להרגיש תופעות של היפוגלקמיה, המצב החמיר והיום הוא חווה את זה כל יום, רעד חולשה דופק מהיר, אחרי שהוא אוכל זה נרגע אך הוא מרגיש ממש עייף, מה הפיתרון למצב זה, זה כבר פוגע לו באיכות חיים

  • + הוסף תגובה
היפוגליקמיה.דמפינג ד"ר פבל שמולבסקי 07/01/2020 20:20
  • שלום קודם כול- זה נדיר מאוד- נפילות סוכר אחרי שרוול, דאמפינג אחרי שרוול לא צריך להיות כי אין מעבר מהיר של האוכל מקיבה למעי דק כמו בניתוחי מעקף שונים. הייתי מזמין אותכם לביקורת במרפאתנו בבית חולים מאיר, יש כמה בדיקות שחייבים לבצע לפני החלטה על המשך טיפול

  • + הוסף תגובה
שאלה אורית 08/01/2020 01:42
יצירת קשר ד"ר פבל שמולבסקי 08/01/2020 16:06
ניתוח מיני מעקף שרי 30/12/2019 20:32
  • האם מותר להוסיף רבע כפית דבש ליוגורט ביו אני היום הרביעי לאחר הניתוח

  • + הוסף תגובה
ניתוח מיני מעקף ד"ר פבל שמולבסקי 30/12/2019 22:21

הצטרפו לאינדקס הרופאים!