//

תסמונת הרגל הקופצת (Willis-Ekbom disease)

ראשי

תאור

תסמונת הרגל הקופצת (Restless Leg Syndrome - RLS, ידועה גם כתסמונת ויליס-אקבום), היא תסמונת שמתאפיינת בתחושת אי-נוחות ברגליים עם ביטויים שונים (כאבים בעלי אופי של שריפה, נימול, גירוד, עקצוצים בגפיים ובמיוחד ברגליים, תחושת קפיצות ברגליים). 
אומנם התיאור הקליני של תסמונת הרגל הקופצת  קיים לפחות 400 שנה, אך רק בשנים אחרונות עלתה המודעות בהקשר הרפואי. נראה שבין 15%-8% מהאוכלוסייה הכללית לוקה בתסמונת הרגל הקופצת בצורות שונות.

לפעמים מדובר במחלה משפחתית (Familial RLS) שבכל אחד מן הדורות היא מתבטאת בדרגות שונות, ולא תמיד מחייבת טיפול בתרופות. באותן המשפחות, מזהים את התופעה בגיל הילדות בשם "כאבי גדילה" (Growing pain), או מסבירים את הקושי להתמיד בישיבה ב"היפראקטיביות".

ד"ר מריאטה אנקה-הרשקוביץ

סימפטומים


התסמינים נוטים להופיע במצבים פסיביים במיוחד כמו במהלך צפייה בטלוויזיה, שכיבה במיטה בצהריים או בלילה, עד כדי אי-יכולת לשכב למעלה ממספר שניות בתנוחה אחת, עם צורך לקום, ללכת, לזוז, כדי למתן את התופעה.

כתוצאה מכך השינה הפיזיולוגית נפגעת בגלל קושי להירדם. בנוסף, ב-80% מהמקרים משתלבת הפרעה מוטורית ברגליים תוך כדי שינה, כמו תנועות מחזוריות של הרגליים.
כך גם איכות השינה נפגעת בנוסף להתקצרותה, פגם שמתבטא במהלך היום למחרת בעייפות, בנמנום, בקשיי ריכוז, ולפעמים בכאבים בגפיים בשעות הבוקר.

סיבות וגורמי סיכון

במרבית המקרים לא ידועה הסיבה המדוייקת להופעת תסמונת הרגל הקופצת. מדענים מעריכים שקיים קשר להפרעה ברמות הדופמין במוח, האחראי בין השאר על ויסות פעילות השרירים במוח.

כמו כן ידוע כי קיים קשר גנטי ולכ-50% מהלוקים בה בגיל צעיר יש הורה שסובל ממנה. ישנן השערות לגבי גנים מסויימים שפגיעה בהם קשורה בהופעת התסמונת.

כמו כן ישנה קורלציה למצבים רפואיים נוספים כמו הריון (במיוחד בשליש האחרון שלו) נוירופתיה פריפרית, חוסר ברזל ואי ספיקת כליות. כאשר מצבים אלו חולפים התסמונת עשויה להיעלם.
מבוגרים רבים מתארים שכילדים הם סבלו מכאבי גדילה וזכור להם שהוריהם נהגו לשפשף להם את הרגליים על מנת שירדמו.
כמו כן יכולה היא להיגרם מנטילת תרופות כנגד אי-שקט פסיכו-מוטורי כמו תרופות נירולפטיות שניתנות בפסיכיאטריה, או תרופות אנטי-דיכאוניות.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

נקבע על בסיס קליני. רצוי להיבדק על ידי נוירולוג, כדי לבנות את תוכנית הבירור והטיפול. בדיקות מעבדה מסייעות לבירור אם קיימת הפרעה מטבולית בדם או פגיעה עצבית היקפית. כמו כן במעבדת שינה מבוצע בירור לקביעת היקף התופעה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

במקרים בהם ישנו גורם למחלה כמו חוסר ברזל או נוירופתיה פריפרית, טיפול בגורם כמו מתן ברזל במידת הצורך, יכול להקל בצורה משמעותית ואף להעלים את הבעיה.

אם לא מזהים גורם לתסמונת הטיפול מתמקד בשינוי אורח חיים או תרופות ללא מרשם:

- משככי כאבים פשוטים כמו תכשירים המבוססים על איבופרופן או פאראצטמול.
- אמבטיות חמות ועיסוי של הרגליים.
- חימום או קירור מקומי.
- שיטות הרפיה כמו יוגה או מדיטציה מומלצות במיוחד לפני השינה שכן הן מפחיתות מתחים שמגבירים את התסמונת.
- היגיינת שינה: עייפות מחמירה את התסמונת וכך נוצר מעגל קסמים בו העייפות מגבירה את התסמונת והתסמונת גורמת לחוסר יכולת לישון ומגבירה את העייפות. לכן מומלץ לשמור על היגיינת שינה הכוללת שינה בסביבה שקטה , קרירה ונוחה, להקפיד על שעות שינה ויקיצה קבועות ולהקפיד על כמות מספקת של שעות שינה.
- פעילות גופנית סדירה בעצימות בינונית.
- הימנעות מקפאין כולל שוקולד, משקאות המכילים קפאין כמו קפה תה או קולה.
- הפסקה או לפחות הפחתה בכמות האלכוהול והסיגריות.

כאשר צעדים של שינוי אורח חיים אינם עוזרים יש צורך בשימוש בתרופות מרשם. מדובר בתרופות שמיועדות לטיפול במחלות אחרות אולם הניסיון הרפואי מעיד שבחלק מהמקרים הן מסייעות גם לתסמונת זו.

- תרופות לפרקינסון: תרופות אלו משפיעות על רמות הדופמין במוח שאינן תינות בחלק מן המקרים. תרופות אלו משפיעות על המרכזים במוח שאחראים על ויסות פעילות שרירי התנועה בגוף. הן מאושרות לשימוש על ידי הFDA רק במצבים חמורים במידה בינונית עד קשה. חשוב לציין שלמחלה זו אין קשר למחלת פרקינסון והיא לא מהווה גורם סיכון לפרקינסון.

- תרופות למחלת הנפילה (אפילפסיה) תרופות כמו גבאפנטין מסייעות בחלק מהמקרים.

- אופיאטים: משככי כאבים חזקים עם סכנת התמכרות במינונים גבוהים. תרופות אלו משמשות לטיפול בכל רמות החומרה של התסמונת.

- מרפי שרירים ותרופות שינה: תרופות אלה נקראות בנזודיאזפינים משפרות את איכות השינה בלילה על ידי סיוע בהירדמות ושינה עמוקה יותר. אבל, אין להן השפעה על התחושה ברגל שנותרת בעינה. החיסרון המרכזי של תרופות אלו הוא שהן עלולות להוביל לישנוניות במהלך היום.

כאשר מטופלים בתרופות לעתים התרופות יכולות להפסיק להשפיע או לגרום לכך שהסימפטומים מופיעים בשעה מוקדמת יותר במהלך היום. תופעה זו נקרא אוגמנטציה (חיזוק). חשוב ליידע במצבים אלו את הרופא על מנת שישנה את הטיפול התרופתי.





פורומים פרקינסון והפרעות תנועה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
2 שאלות שחר 31/07/2020 12:45
  • בן 34, סובל כבר 3 חודשים מחולשה גופנית כללית בלתי ברורה. לא מסוגל לבצע מאמצים.השרירים מתעייפים מאוד מאוד מוקדם ומתאוששים לאט מאוד. לא מסוגל לעושת אימונים גופניים מהפשוטים ביותר. ואם אני מנסה "בכוח" אני משלם על כך בחולשה עוד יותר נוראית ביומיים שלאחר מכן. אני עייף מוקדם יותר במהלך היום בהשוואה לתקופהשלפני שזה התחיל אבל זה משתנה מיום ליום. יש כאב ראש קל תמידי שלפעמים לא מורגש אבל מיד מתגבר בעת מאמץ. הכאב ראש הוא אחורי יותר. בחלק העליון ומאחורה מעט אבל בעיקר בקודקוד וכלפי אחורה/צדדים. הכאב מופיע ככל שאני עייף יותר או ככל שאני מאמץ את השרירים יותר. הייתי מתאמן, באופן קבוע, 5 ימים בשבוע, בעיקר אימוני משקולות. בבדיקות דם הכל תקין, גם רמות ck תקינות, תפקודי בלוטת תריס/כליות/כבד תקינים לחלוטין. אפילו בדיקה ל מיאסטניה גראביס עשיתי ויצא שלילי. כמובן בדיקת קורונה שלילית. ביצעתי EMG מלא כולל דקירת מחט וכו', הכל תקין ואין עדות ל מיופתיה או מחלה של LMN. אין חולשה בגפה אחת מסוימת. החולשה היא כללית. לא מצליח לפענח מה זה. השרירים לא כואבים בספונטניות, אלא רק מתעייפים מאוד מהר במאמץ. חי רגיל ומתפקד כרגיל אבל לא יכול לבצע שום מאמצים ואני פשוט משתגע מכך. מה זה יכול להיות?

  • + הוסף תגובה
טיפולים לפרקניסון מתקדם משה 28/07/2020 20:00
  • שלום רב, מדבר בשם אבי, סובל מהמחלה במשך 16 שנים, לטענת הרופאים המטפלים נמצא בשלב האחרון שלה. שנה שעבר עבר התקף אספירציה שהוביל לאשפוז של חודש, מאז מנסים לשקמו בבית ללא הצלחה. מאז חזרתו הביתה הוא איבד כמעט כל יכולת תנועה ודיבור למעט פרקי זמן של מספר דקות אחת לכמה לכמה ימים בהם הוא מסוגל לדבר. אנחנו רוצים לנסות להאריך את פרקי הזמן הללו, מחפשים כל דרך אפשרית.

  • + הוסף תגובה
קפיצות של הרגליים כשנשכבת לישון יעל 22/07/2020 10:42
  • שלום. בת 80. הפרעות בקצב הלב ולוקחת רבע כדור ניאובלוק, ויטמין B וטיפות ויטמין D.בערב כדור סידן. כבר יותר משנה כאשר אני עייפה ורוצה לישון - הרגליים קופצות, מטריד מאד, מעצבן, וברור שאיני נרדמת. נירולוג נתן לי לפני שנה כדור sifrol והייתי לוקחת חצי כדור בערך פעם בשבוע לא יותר. בחדשיים האחרונים כ ל לילה זה קורה ומכיוון שאיני אוהבת לקחת עוד ועוד תרופות - נכנסת למיטה ואחרי שעה של אי-הרדמות קמה - לוקחת הכדור... אודה על הסבר האם אכן לקחת כ ל ערב מעכשיו לפני השינה ולא לחכות? האם לקחת כדור שלם? האם מתנגש עם הסידן החשוב מאד בגלל ירידה בצפיפות עצם שיש לי ועוד כמה שתוכל להרחיב. מבינה שאי אפשר לנצח את התופעה המ ע צ ב נ ת הזו. תודה רבה יעל

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!