אצבע הדק (Trigger finger)

ראשי

תאור

אצבע "הדק" (Stenosing tenosynovitis) יכולה לפגוע בכל האצבעות כולל האגודל.
פרופ' ש' שטהל

סימפטומים


התופעה מתאפיינת בכך שהאצבע נלכדת בתנוחת כפיפה, וכשהיא מיושרת נשמע צליל שחרור, בדומה לצליל המלווה משיכת הדק של רובה.

האצבע הפגועה נוקשה ומופק קול (קליק) בעת הנעתה. ההנעה מלווה בכאב. לעיתים התחושה היא שה"קליק" קיים בצד הגבי של המיפרק הבין-גלילי. בנוסף, ניתן למשש תפיחות או רגישות בכף היד בבסיס האצבע, במקום שבו נוטה האצבע להילכד. המצב בדרך כלל מחמיר עם הזמן. האצבע יכולה להילכד בכפיפה ולהתיישר בפתאומיות, עד שאינה מתיישרת במלואה, או נותרת בעמדת כפיפה קבועה. האצבעות הנפגעות הן בעיקר הרביעית והשלישית. לעיתים יכולה להיפגע יותר מאצבע אחת, ביד אחת או בשתי הידיים, לעיתים בו-בזמן. התופעה בולטת בבקרים או בעת ניסיון לתפוס או לאחוז חפצים.

סיבות וגורמי סיכון

אצבע "הדק" היא תופעה שמקורה בהיצרות מעטפת הגידים המכופפים. הגידים עטופים במעטפת המפרישה נוזלים, ובכך מתאפשרת תנועת החלקה חופשית של הגידים. הגיד והמעטפת רתומים למקומם על ידי מערכת של לולאות. אם יש תהליך דלקתי במעטפת, הגיד עובר בחלל מוצר, מתפתחת תפיחות בגיד ומתעורר קושי בהחלקתו. הגיד נתפס ומשתחרר תוך השמעת קול. כל תנועה גורמת לחיכוך ולהגברת התהליך הדלקתי.

לאנשים הלופתים בחוזקה חפצים כמו מכשירי כוח, או כלי נגינה לתקופות ממושכות, יש נטייה לתסמונת האצבע הלכודה, לכן התופעה שכיחה בקרב מוסיקאים, גננים ואחרים שמקצועם או תחביבם מצריך פעולות נישנות של כיפוף והפעלת כוח. אנשים הלוקים בהפרעות או במחלות כגון דלקת מיפרקים שיגרונתית (RA), סוכרת, שיגרון (פודגרה), שיגדון (גאוט), עמילואידוזיס וזיהומים, הם בקבוצת סיכון גבוהה יותר להתפתחות התופעה, והיא שכיחה יותר בנשים בהשוואה לגברים.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

מטרת הטיפול היא לשחרר את הלכידה ולאפשר טווח תנועות מלא באצבע. במקרים קלים שילוב של מנוחה, הימנעות מפעולות מסוימות, קיבוע, טבילה במים חמים ועיסוי יכולים להקל. במקרים מתקדמים יותר יש צורך בטיפול רפואי כגון מתן תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, או הזרקת תרופות סטרואידיות למעטפת הגיד. יש המשלבים גם פיזיותרפיה. היעדר תגובה לטיפול שמרני או מצבים קשים מחייבים ניתוח. הניתוח קצר ומתבצע בדרך כלל באילחוש מקומי. בניתוח חותכים את הלולאה המקיפה את מעטפת הגיד והמצויה בבסיס האצבע. במקרים נדירים יחסית כשקיים תהליך דלקתי קשה, כורתים גם חלק ממעטפת הגיד. לאחר הניתוח ניתן להפעיל את האצבע באופן חופשי.





פורומים, אורטופדיה כף רגל וקרסול

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
כאבים בקרסול מוש 05/12/2019 19:31
  • שלום דוקטור, כאבים בקרסול ובעקב מזה 4 חודשים. בצעתי MRI להנל תוצאות הבדיקה. תוכל בבקשה להסביר מה יש והאם זה מסביר את הכאבים ומה הפתרון? : בצקת מינימאלית בקצה לטרלי של המלאולוס הלטרלי (סדרה 8, חתך 26, סדרה 5, חתך 5, סדרה 6, חתך 20). בלתי ספציפי, ללא סימני הרס עצם או תפליט חריג בסמוך, ייתכן משני לקונטוזיה, לקורלציה קלינית. פרט לכך מודגמים אותות תקינים מלשד העצמות ללא עדות לשברים או בצקות. המשטחים הפירקיים מודגמים תקינים. ללא זיהוי קואליציה. ללא זיהוי השטחת כף הרגל. רצועות: AITFL ,PITFL והסינדזמוזיס, ATFL, PTFL, CFL, DELTOID וליגמנט הספרינג מודגמים שמורים. גידים: השטחה והידקקות, חשוד לקרע חלקי של הפרונאוס ברביס הרטרו-והאינפרה מלאולרית. ללא תפליט או טנוסינוביטיס משמעותית מסביב. שאר הגידים המכופפים המדיאלים והאכילס שמורים. גידים אקסטנסוריים שמורים. מודגמת ציסטה סינוביאלית זעירה היוצאת מהסינוס הטרסי, נמדדת 1*0.3*0.2 ס"מ. פרט לכך, שומן הסינוס הטרסי שמור. הפציה הפלנטרית שמורה. חשד לציסטת גנגליון באספקט עליון של MTP1, נמדד 1*0.8*0.2 ס"מ. הודגם נוזל תוך פרקי בכמות פיזיולוגית. סיכום:קרע חלקי של הפרונאוס ברביס הרטרו והאינפרה מלאולרי. פרט לכך, ללא ממצא משמעותי המסביר את תלונות הכאב. ללא עדות לקואליציה.

  • + הוסף תגובה
צ'יקו 2 איציק 03/12/2019 18:14
צ'יקו לוברבום 03/12/2019 18:14

הצטרפו לאינדקס הרופאים!