מיקלעת צווארית (Obstetrical brachial plexus injury)

ראשי

תאור

פגיעה במיקלעת הצווארית ידועה בשם פגיעה ע"ש ארב (Erb`s palsy injury), והיא עלולה להתרחש במהלך הלידה כאשר תהליך הלידה קשה או מורכב.
המיקלעת הצווארית היא קבוצת העצבים היוצאת מחוט השדרה הצווארי, בין חוליות הצוואר, ואחראית לתנועה ולתחושה בגפיים העליונים. עצבים אלו (חמישה) נקראים בשפה הרפואית C5, C6, C7, C8, T1. הם יוצאים מחוט השדרה הצווארי כחבילה (מיקלעת או צמה), עוברים מתחת לעצם הבריח ובגובה אזור בית השחי מתפצלים לאזורים שונים בגף העליון: ומעצבבים את השרירים, המיפרקים והאזורים השטחיים האחראים לתחושת הגף.
עצבים הם מבנים דמויי חוטים המורכבים מאוסף של סיבי עצב דקים בעובי של חוט השערה. בדומה לחוטי חשמל, סיבי העצב נושאים אותות חשמליים מהמוח אל השרירים. חלקם אחראים לתנועות הגף וחלקם מעבירים תחושות כמו כאב, חום וקור, מהגף למוח. כאשר סיבי עצב נפגעים, השרירים אינם יכולים לתפקד למרות שבשריר עצמו אין כל פגיעה.
עצבים היקפיים, שממוקמים מחוץ למוח או לחוט השדרה, יכולים להתאושש לאחר פגיעה, אך יכולת זו עלולה להיות חלקית, בהתאם לעוצמה ולצורת הפגיעה. תהליך התחדשות זה הוא לרוב איטי.
פגיעה במיקלעת הצווארית נגרמת בדרך כלל במהלך לידה קשה וכאשר צפויה סכנה לחיי היילוד. לעיתים תינוק גדול או תעלת לידה צרה גורמים ללכידה של אחת הכתפיים בתעלת הלידה. במצב זה היילוד נמצא במצוקה וקיימת סכנה לשלומו. לכן הלידה חייבת להתבצע במהירות תוך הפעלת כוח סביר. בתנאים מיוחדים אלו עלולה להיגרם פגיעה בעצבי המיקלעת הצווארית. פגיעה במיקלעת הצווארית גורמת לחולשה מיידית בגף.
המעקב הרפואי המסודר וניטור מהלך ההריון והלידה הפחיתו באופן משמעותי את כמות הפגיעות מסוג זה, אך לא ניתן עדיין למנוע אותן לחלוטין. שיעור הפגיעות נע בין 1 ל-3 מקרים חדשים ב-1000 לידות.
קשה לנבא בשבועות ובחודשים הראשונים של חיי התינוק מה יהיה היקף השיפור בתפקוד הגף. קיימים סימנים שמועד הופעתם יכול להעיד על חזרה מהירה, חלקית או מלאה של תפקוד הגף.
ריפוי בעיסוק בעזרת מכשירי עזר מסייע לילדים עם פגיעה בתפקוד של הגף העליון לממש את יכולתם ולתפקד בצורה הטובה ביותר.
חלק חשוב ולעיתים המכריע בטיפול הוא הדרכת ההורים לגבי התרגילים והפעילות שיש לבצעם בבית.

ד"ר פרנקלין לוקיץ

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

הפגיעה מאובחנת בעזרת בדיקה גופנית שנצפית בה חולשה והפחתה בתנועות יד אחת לעומת היד האחרת. לעיתים נדירות קיימת פגיעה בשתי הידיים. יש לדעת כי שבר בעצם הבריח יכול לדמות לפגיעה נירולוגית במיקלעת הצווארית, אך במקרים אלו לאחר איחוי השבר, תפקוד היד חוזר למצב תקין. אין אפשרות להדגים את הפגיעה באמצעים טכניים כמו צילום, על-שמע או CT. ה-EMG (בדיקה אלקטרומיוגרפית) של הגף הוא האמצעי היחיד המסייע באופן מסוים לדעת איזה שרירים פגועים ולעקוב אחר מידת השיפור שחל בתפקודם. בדיקה זו אינה יעילה בשלב המיידי שלאחר הלידה, אלא רק לאחר זמן מה. הבדיקה הקלינית של רופא או פיזיותרפיסט המנוסה בפגיעות מסוג זה היא האמצעי הטוב ביותר לאבחון, לכן חשוב שהיילוד ייבדק על ידי אדם מנוסה שיאבחן את הפגיעה וינהל מעקב רפואי צמוד.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

פיזיותרפיה מיידית חשובה על מנת למנוע נוקשות וכיווצים בעתיד של השרירים שאינם פועלים, ולזרז את התאוששות העצבים על ידי גירוי תחושתי ותנועתי של הגף. הטיפול הפיזיותרפי ניתן על ידי פיזיותרפיסט, או על ידי ההורים לאחר קבלת הדרכה מהרופא או מהפיזיותרפיסט כיצד לבצע את התרגילים.
עד כ-85% מהנפגעים מתאוששים באופן חלקי עד מלא מהפגיעה בתוך 3 עד 6 חודשים מהלידה. בהתאם להערכה הדינמית של כל תינוק מוצעים טיפולים נוספים. אם הפגיעה חדה, ובהתאם להערכת הצוות הרפואי אין שיפור בתפקוד הגף, ואין סימנים של התאוששות בפעילות של שרירים מסוימים במהלך מחצית השנה הראשונה, מבצעים ניתוח של המיקלעת הצווארית בעזרת שיטות מיקרוכירורגיות.
בהמשך, במהלך העשור הראשון של החיים ניתן לבצע העברות גידים במטרה לשפר את המנח ואת טווח התנועה של השרירים בגף. יש גם ניתוחים גרמיים לשינוי עמדת העצמות של הגף העליון כדי לשפר, על ידי כך, את תפקודו. מועד הניתוח נקבע בהתאם לסוג הפגיעה וחומרתה. חלק מהניתוחים נעשים בשנה הראשונה לחיים וחלקם מאוחר יותר.





פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!