זיהומים במעטפת המוח (Meningitis)

ראשי

תאור

דלקת מעטפות המוח (Meningitis) היא מחלה דלקתית של המעטפות הרכות העוטפות את המוח ואת חוט השדרה, מחמת זיהום מחיידקים או מנגיפים. דלקת במעטפות המוח שמחולליה חיידקים
תוחלת (פרוגנוזה): סיכויי ההחלמה ללא נזק שאריתי טובים, ובמחקרים רפואיים אמדו את שיעור ההחלמה המלאה ב-90%, בתנאי שהטיפול ניתן בשלב מוקדם. הגורמים העשויים לפגוע בסיכויי ההחלמה הם בעיקר מצב בריאותי לקוי של החולה, עיכוב בהתחלת הטיפול, זן חיידק אלים מהרגיל.
דלקת עקרה של מעטפות המוח: בדלקת זו של מעטפות המוח לא צולח זיהוי המחולל באמצעות ניסיון לגדלו מנוזלי הגוף במצע תרבית ומכאן נגזר שמה (אולם קיימות שיטות נוספות המסייעות בזיהוי המחולל). על פי רוב המדובר במחולל נגיפי (ובמקרים אלו הדלקת היא דלקת של מעטפות המוח מנגיפים), במיעוט המקרים המדובר במחולל זיהום אחר כגון טפיל.
דלקת של מעטפות המוח שמחולליה נגיפים (מנינגיטיס וירלית)
הנגיפים השכיחים ביותר כמחוללי דלקת במעטפות המוח הם נגיפי אנטרו (Entrovirus). מחוללים נגיפיים שכיחים אחרים הם נגיפי הארבו (Arbovirus), נגיף השלבקת הפשוטה מסוג 2 (Herpes simplex type 2) ונגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV). היארעות הזיהומים בשל נגיפי האנטרו והארבו היא בעלת דפוס עונתי ושכיחותם גדלה באופן ניכר בחודשי הקיץ.
תוחלת (פרוגנוזה): המחלה בעלת מהלך שפיר, החום וכאבי הראש מתפוגגים בתוך כשבוע, ולמעט מקרים נדירים ההחלמה בדרך כלל מלאה.

ד"ר זאב ניצן

סימפטומים


התסמינים והסימנים לדלקת במעטפות המוח: (המינוח "תסמין" מתייחס לתופעה שאותה חש ומתאר החולה, בעוד שהמינוח "סימן" מתייחס לממצא המתגלה לרופא במהלך הבדיקה). דלקת מעטפת המוח מתבטאת על פי רוב בתסמינים הבאים: כאב ראש, בעת-אור (פוטופוביה) ובסימנים: חום, נוקשות בהנעת הצוואר בעיקר במישור קדמי-אחורי (ייתכן שנוקשות מסוג זה לא תימצא בבדיקת יילודים וקשישים). ביטויים אפשריים נוספים הם: שינוי במצב ההכרה, בחילה והקאה, פרכוסים, ליקוי בתפקוד עצבי גולגולת, ובתינוקות וילדים ייתכנו בנוסף - גריות-יתר, אי-שקט והפרעה בהרגלי האכילה.

סימנים ותסמינים לדלקת עקרה של מעטפות המוח: התסמינים השכיחים הם כאבי ראש, בחילות, חולשה כללית והסימן השכיח בבדיקה הוא קושי בהנעת הצוואר ("קשיון עורף"). לרוב ההסתמנות סוערת פחות מאשר זו המאפיינת את הדלקת במעטפות המוח שמחולליה חיידקים.

סיבות וגורמי סיכון

הסיבות לדלקת במעטפות המוח: השכיחים מבין מחוללי דלקת זו הם: פנימוקוק (האחראי למחצית המקרים בקירוב, והוא הגורם לרוב מקרי התמותה), מנינגוקוק (אשר מתבטא לעיתים כתפרחת מפושטת בעור המורכבת מנקודות בולטות שצבען ארגמני) והמופילוס (שיעור מקרי הזיהום שהמופילוס הוא מחוללו מצוי בירידה מתמדת מאז הפך החיסון כנגדו למקובל ומומלץ לתינוקות). שלושת המחוללים הללו אחראים לדלקת מעטפות המוח מחיידקים בשיעור של 80% מכל מקרי הדלקת מסוג זה. החשופים ביותר להתפתחות המחלה הם אלו הלוקים במוקד זיהומי פעיל כגון דלקת האוזן הפנימית, דלקת בגתות הפנים ('סינוסיטיס'), דלקת ריאות ודלקת פנים הלב. גורמי סיכון נוספים הם צמקת הכבד (צירוזיס), שתיינות, ממאירות של תאי הדם, הפרעה בתפקוד מערכת החיסון, וחבלת ראש שגרמה לדלף של נוזל המוח-שדרה בסמיכות זמן להופעת הזיהום. חיידקים מחוללי הדלקת במעטפות המוח ששכיחותם נמוכה יותר הם: סטרפטוקוקוס מקבוצה B הגורם לרוב הלוקים בדלקת זו בקרב יילודים עד גיל חודש, ליסטריה שאף הוא גורם למחלה בקרב יילודים וקשישים, סטפילוקוק זהוב הגורם לדלקת בקרב נפגעי חבלת ראש חודרנית או בקרב אלו שבוצעה בראשם פעולה רפואית פולשנית.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון דלקת במעטפות המוח: כיוון שהמחלה מסכנת חיים, אבחון מהיר וטיפול מייד לאחר קביעתו, הם בבחינת הכרח. סביר שסיפור המחלה, תסמיניה והסימנים העולים בבדיקת החולה, יעוררו חשד לקיומה של המחלה כבר בשלביה המוקדמים. בדיקת הבחירה לאישוש החשד היא נטילת דגימה מנוזל מוח-שדרה המתבצעת באמצעות דיקור מותני (פעולה שבמסגרתה מוחדרת מחט חלולה בין החוליות המתניות אל תוך תעלת השדרה. בתעלת השדרה נמצא הנוזל, שכמותו הכללית היא כ-150 סמ"ק, הוא יוצר מעטה נוזלי סביב המוח וחוט שדרה ומכאן שמו). המסקנות אודות קיומה או אי-קיומה של המחלה מופקות מניתוח הנוזל במעבדה. ממצאים של ריבוי תאים לבנים (בעיקר מסוג ניטרופילים - מקוטעי גרעין הקרויים כך בשל צורתו הבלתי סדירה של גרעינם) מונים לרוב ממאות ספורות ועד 10,000 תאים למילימטר מעוקב (ממ"ק), רמה נמוכה מהתקין של גלוקוזה וגבוהה מהתקין של חלבון, הם ממצאים התומכים בקיומה של המחלה. ניתן לזהות את מחולל הזיהום במספר דרכים, ביניהן: צפייה ישירה במיקרוסקופ, צביעה אופיינית בתכשירי צבע ייעודיים, צמיחה במצע התרבית ואף בדרך של התחקות אחר "טביעת האצבעות" הגנטית הייחודית לכל מחולל זיהום.

אבחון דלקת עקרה של מעטפות המוח: דיקור מותני לשם נטילת נוזל של מוח-שדרה ודגימתו הוא ההליך השכיח והמקובל לביסוס האבחון. הסתמנות הנוזל ממוח-שדרה האופיינית לזיהום מנגיפים היא: ריבוי מתון של תאי הדם הלבנים (מניינם נע על פי רוב בין 10 ל-1000 לממ"ק), רובם מסוג לימפוציטים (גרעינם בעל צורה מעוגלת וסדירה) וערך תקין של רמות גלוקוזה וחלבון (לעיתים רמת החלבון עלולה להיות מוגברת במעט).
מקובל לנסות ולתרבת את הנגיף (לגדל את הנגיף בתרבית, וניתן לדגום נגיף מהמצע כדי לקבוע את זהותו) מנוזלי גוף שונים: מנוזל מוח-שדרה, מדם ומשתן וכן מצואה ומריריות הלוע ("משטח גרון"). במקרים רבים התרבית עקרה ולא ניתן להסיק ממנה לגבי זהות המחולל. תבחין תגובת השרשרת של האנזים פולימרזה (Polymerase Chain Reaction - PCR) מאפשר זיהוי מדויק של המחולל ובמידת הצורך ניתן להסתייע גם בה.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בדלקת במעטפות המוח: מקובל, בשל טבעה מסכן החיים של המחלה, לטפל באמצעות אנטיביוטיקה מוקדם ככל האפשר, לרוב מייד לאחר ביצוע הדיקור המותני (לאחר הדיקור ולא לפניו כדי להימנע מ"מיסוך", שכן הטיפול משרה שינוי מהיר בתמונת הנוזל של מוח-שדרה, וייווצר קושי בזיהוי המדויק של המחלה ושל מחוללה) ולפני זיהויו של מחולל המחלה. הטיפול המקובל באמצעות אנטיביוטיקה הוא הטיפול בעזרת התרופה צפטריאקסון הניתנת בהזלפה לווריד, במינון של 4 גר' ליום. טיפול מקובל נוסף הוא בעזרת צפוטקסים בהזלפה דרך הווריד במינון של 12 גר' ליום.
ליילודים ולקשישים מוסיפים בדרך כלל אמפיצילין בהזלפה דרך הווריד במינון של 12 גר' ליום. לחולים הלוקים במחלה לאחר חבלה בראש, או לאחר פעולה פולשנית רפואית בראש, מקובל להוסיף גם ונקומיצין במינון 2 גר' ליום. באחרונה נמצא שהוספת קורטיקוסטרואיד מסוג דקסמתזון מפחית את שיעור התמותה ואת רמת הסיכון לנכות מתמדת בקרב מבוגרים הלוקים בהתנפחות רקמת המוח, עם לחץ תוך-גולגולתי מוגבר, ואשר מחלתם בעלת מהלך סוער. (הטיפול באמצעות קורטיקוסטרואיד מסוג דקסמתזון היה שכיח עד לפני זמן לא רב בילדים בלבד, ונמצא שהוא מפחית באורח משמעותי סיבוך של חירשות אצל חולים שמחולל מחלתם היה המופילוס. כאמור הועתק טיפול זה גם למבוגרים). זיהוי מחולל הזיהום והערכת רגישותו לתרופות השונות מאפשר את המשך הטיפול באמצעות התרופה המיטבית.

טיפול בדלקת עקרה של מעטפות המוח: לרוב הטיפול תומך (כגון מתן משככי כאבים ונוזלים דרך הווריד) ומונחה על פי התסמינים.

מניעה

מניעת דלקת במעטפות המוח: חיסון שגרתי המקובל בארץ בקרב תינוקות כנגד המופילוס אינפלואנזה הפחית מאוד את שיעור ההיארעות של דלקת מעטפות המוח שהוא מחוללה.
על מנת להפחית את הסיכון של התפשטות המחלה, יש לחסן אנשים ששהו בקרבת חולה שאובחן כלוקה בדלקת מעטפות המוח ואשר מחוללה הוא חיידק המנינגוקוק. כמו כן מקובל טיפול באמצעות תרופות אנטיביוטיות במתן פומי מסוג ריפמפין (במינון 600 מ"ג, פעמיים ביום, למשך יומיים), או ציפרופלוקסצין (במינון 500 מ"ג במתן פומי חד-פעמי, חד-יומי) כטיפול למניעת הידבקות של אנשים ששהו בקרבת חולים שלקו במחלה ואשר מחולליה זוהו כמנינגוקוק או כהמופילוס.





פורומים פרקינסון והפרעות תנועה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
2 שאלות שחר 31/07/2020 12:45
  • בן 34, סובל כבר 3 חודשים מחולשה גופנית כללית בלתי ברורה. לא מסוגל לבצע מאמצים.השרירים מתעייפים מאוד מאוד מוקדם ומתאוששים לאט מאוד. לא מסוגל לעושת אימונים גופניים מהפשוטים ביותר. ואם אני מנסה "בכוח" אני משלם על כך בחולשה עוד יותר נוראית ביומיים שלאחר מכן. אני עייף מוקדם יותר במהלך היום בהשוואה לתקופהשלפני שזה התחיל אבל זה משתנה מיום ליום. יש כאב ראש קל תמידי שלפעמים לא מורגש אבל מיד מתגבר בעת מאמץ. הכאב ראש הוא אחורי יותר. בחלק העליון ומאחורה מעט אבל בעיקר בקודקוד וכלפי אחורה/צדדים. הכאב מופיע ככל שאני עייף יותר או ככל שאני מאמץ את השרירים יותר. הייתי מתאמן, באופן קבוע, 5 ימים בשבוע, בעיקר אימוני משקולות. בבדיקות דם הכל תקין, גם רמות ck תקינות, תפקודי בלוטת תריס/כליות/כבד תקינים לחלוטין. אפילו בדיקה ל מיאסטניה גראביס עשיתי ויצא שלילי. כמובן בדיקת קורונה שלילית. ביצעתי EMG מלא כולל דקירת מחט וכו', הכל תקין ואין עדות ל מיופתיה או מחלה של LMN. אין חולשה בגפה אחת מסוימת. החולשה היא כללית. לא מצליח לפענח מה זה. השרירים לא כואבים בספונטניות, אלא רק מתעייפים מאוד מהר במאמץ. חי רגיל ומתפקד כרגיל אבל לא יכול לבצע שום מאמצים ואני פשוט משתגע מכך. מה זה יכול להיות?

  • + הוסף תגובה
טיפולים לפרקניסון מתקדם משה 28/07/2020 20:00
  • שלום רב, מדבר בשם אבי, סובל מהמחלה במשך 16 שנים, לטענת הרופאים המטפלים נמצא בשלב האחרון שלה. שנה שעבר עבר התקף אספירציה שהוביל לאשפוז של חודש, מאז מנסים לשקמו בבית ללא הצלחה. מאז חזרתו הביתה הוא איבד כמעט כל יכולת תנועה ודיבור למעט פרקי זמן של מספר דקות אחת לכמה לכמה ימים בהם הוא מסוגל לדבר. אנחנו רוצים לנסות להאריך את פרקי הזמן הללו, מחפשים כל דרך אפשרית.

  • + הוסף תגובה
קפיצות של הרגליים כשנשכבת לישון יעל 22/07/2020 10:42
  • שלום. בת 80. הפרעות בקצב הלב ולוקחת רבע כדור ניאובלוק, ויטמין B וטיפות ויטמין D.בערב כדור סידן. כבר יותר משנה כאשר אני עייפה ורוצה לישון - הרגליים קופצות, מטריד מאד, מעצבן, וברור שאיני נרדמת. נירולוג נתן לי לפני שנה כדור sifrol והייתי לוקחת חצי כדור בערך פעם בשבוע לא יותר. בחדשיים האחרונים כ ל לילה זה קורה ומכיוון שאיני אוהבת לקחת עוד ועוד תרופות - נכנסת למיטה ואחרי שעה של אי-הרדמות קמה - לוקחת הכדור... אודה על הסבר האם אכן לקחת כ ל ערב מעכשיו לפני השינה ולא לחכות? האם לקחת כדור שלם? האם מתנגש עם הסידן החשוב מאד בגלל ירידה בצפיפות עצם שיש לי ועוד כמה שתוכל להרחיב. מבינה שאי אפשר לנצח את התופעה המ ע צ ב נ ת הזו. תודה רבה יעל

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!