פעילות-יתר בלוטת התריס ביילוד (Neonatal thyrotoxicosis)

ראשי

תאור

פעילות-יתר של בלוטת התריס ביילוד היא מצב נדיר המופיע ב-5%-1% מהיילודים לאימהות שלוקות או שלקו בעבר בפעילות-יתר של בלוטת התריס עקב מחלת Graves. במקרים אלה פעילות-יתר נגרמת על ידי נוגדנים אשר עוברים דרך השיליה מהאם לעובר ומפעילים את הקולטנים ל-TSH (Thyroid Stimulating Hormone - ההורמון מגרה בלוטת התריס) שבבלוטה. בנסיבות אלה פעילות-היתר היא זמנית. סיבה נוספת, נדירה יותר, לפעילות-יתר של בלוטת התריס ביילוד היא הפרעה מלידה בקולטן ל-TSH, היא תורשתית (מועברת באופן שולטני-דומיננטי), וגורמת לפעילות-יתר קבועה של הבלוטה.
פעילות-יתר של בלוטת התריס בעובר או ביילוד נחשבת למצב חירום המחייב אבחון מוקדם וטיפול מיידי.
ד"ר ליאורה לזר

סימפטומים


סימני המחלה מופיעים בחיים העובריים או בסמוך ללידה, אלא אם האם מטופלת בתרופות המפחיתות את פעילות בלוטת התריס, שעוברות דרך השיליה ומדכאות את פעילות הבלוטה בעובר. במצבים אלו המחלה מסתמנת רק בשבוע השני או השלישי לחיים.
הסימנים לפעילות-יתר של בלוטת התריס בעובר כוללים דופק מהיר, אי-ספיקה בלב והאטה בגדילה התוך-רחמית, וביילוד: פגות, ממדי לידה קטנים לגיל הריון, בלט עיניים, זפק אשר יכול לגרום למצוקת נשימה עקב חסימת דרכי הנשימה, דופק מהיר, יתר-לחץ-דם ואי-ספיקה בלב, הגדלת כבד, טחול וקישריות לימפה, צהבת ממושכת, ירידה במספר הטסיות ודימומים תת-עוריים. כמו כן עלולים להופיע אי-שקט, ירידה במשקל למרות תיאבון מוגבר, שלשולים, הקאות, ועלייה בחום הגוף.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחון נקבע על סמך בדיקות תפקודה של בלוטת התריס: TSH ירוד בנוכחות TT3 ו-fT4 מוגברים בסמוך ללידה ביילודים לאימהות שלא טופלו בתרופות המדכאות פעילות בלוטת התריס, ובשבוע השני לחיים - ביילודים שאימותיהם טופלו במהלך ההריון.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול ניתן ליילודים עם סימנים קליניים המעידים על פעילות-יתר של הבלוטה והוא כולל: מתן נוזלים; קירור הדרגתי של היילוד; הרמה ומתיחה של הצוואר כאשר יש חשש לחסימת דרכי הנשימה על ידי הזפק, בנוסף לתרופות המדכאות את פעילות בלוטת התריס; תמיסת יוד המונעת את שחרור ההורמון מהבלוטה וכן תרופות הרגעה. אם הדופק מואץ, או אם מתפתחת אי-ספיקה בלב, מוסיפים דרלין או דיגוקסין. במצב חד מוסיפים סטרואידים. בעוברים עם דופק מואץ או כשיש עדות לאי-ספיקה בלב, הטיפול באמצעות תרופות כולל דרלין או דיגוקסין שניתנים לאם ועוברים דרך השיליה אל העובר.
אצל יילודים עם פעילות-יתר של בלוטת התריס שנגרמה ממעבר נוגדנים המפעילים את הבלוטה מהאם ליילוד, המחלה חולפת עם היעלמות הנוגדנים מדם היילוד (תוך מספר שבועות עד 4 חודשים), ואז ניתן להפסיק את הטיפול. הפרוגנוזה בדרך כלל טובה מאוד ואין תופעות לטווח ארוך.
ליילודים שפעילות-היתר נובעת אצלם מפעילות הקולטן ל-TSH, יש צורך לכרות את הבלוטה מכיוון שמצב זה הוא קבוע ולא ניתן לשליטה על ידי טיפול בתרופות.





פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!