פיגור שכלי (Mental Retardation)

ראשי

תאור

פיגור שכלי מאופיין על ידי תפקוד אינטלקטואלי שנמוך מהממוצע באופן משמעותי (רמת משכל של 70 או פחות) ושמסתמן במהלך התקופה ההתפתחותית עם ליקויים בתפקוד ההסתגלותי בפעילויות יומיומיות. שיעור השכיחות של הפיגור השכלי בכלל האוכלוסייה אינו ידוע בוודאות, אולם קיימת הסכמה סביב ההערכה שמדובר באחוז אחד.
  לפי נתוני משרד הרווחה בישראל, שיעור השכיחות הוא נמוך מאחוז אחד. הפער בין ההערכות נובע ככל הנראה מתת-איתור ולא משכיחות נמוכה יותר בישראל בהשוואה לזו של ארצות אחרות.
האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה מגדירה פיגור שכלי (לפי ה- DSM IV), כמצב המאופיין בתפקוד אינטלקטואלי ירוד, מלווה בהגבלה ניכרת במיומנויות היומיומיות הדרושות להסתגלות, בשניים מהתחומים הבאים לפחות: תקשורת אישית וחברתית, עצמאות, התמצאות, הישגים אקדמיים, תעסוקה, בריאות ובטיחות. תנאי נוסף להגדרה הוא שמצב זה החל לפני גיל 18.

על פי ארגון הבריאות העולמי (ICD 10) פיגור שכלי הוא מצב המאופיין בתת-התפתחות מוחית המתבטאת בהגבלה ביכולות קוגניטיביות, שפתיות, מוטוריות וחברתיות. על פי חוק הסעד לטיפול במפגרים, "מפגר" הוא אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, יכולתו להתנהגות מסתגלת מוגבלת, והוא זקוק לטיפול.

בפיגור שכלי לוקה כ-1% מהאוכלוסייה הכללית, ופי 1.5 בנים.

בשל התחלואה הנלווית, כמו: בעיות קרדיו-ואסקולריות, השמנה, כיפיון (אפילפסיה) וסרטן, שיעור התמותה בקרב הלוקים בפיגור שכלי חמור גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

גורמי סיכון וסיבות לפיגור שכלי הם אורגניים, סביבתיים והתנהגותיים. ככל שהפיגור השכלי חמור יותר, גובר הסיכוי שסיבתו ידועה. תפקוד אינטלקטואלי ירוד מתייחס ל-IQ מתחת ל-70 (2 סטיות תקן מתחת לממוצע).

התפקוד האינטלקטואלי נקבע על פי תבחינים פסיכולוגים (מבחני אינטליגנציה כגון - ווקסלר, קאופמן, סטנפורד-בינט) מתוקנן לגיל הנבדק, לשפת האם שלו, לרקע התרבותי ולקשיים מוטורים וחישתיים (סנסוריים), אם קיימים.

יש 4 דרגות של פיגור שכלי:

1. פיגור שכלי קל (IQ 70-50). תפקוד שכלי מתאים לגיל 12-9, לעיתים מתבטא לראשונה רק כאשר מתגלים קשיי למידה בבית הספר. בדרגה זו יכולת ההסתגלות בתעסוקה טובה, וכך גם הכישורים החברתיים.

2. פיגור שכלי בינוני (IQ 50-35). תפקוד שכלי מתאים לגיל 9-6, מתבטא לעיתים בעיכוב בהתפתחות בגיל הרך. בעלי פיגור שכלי ברמה זו מתקדמים לרוב להישגים אקדמיים ותקשורתיים בסיסיים, מסתגלים לעצמאות ולתעסוקה תחת השגחה ברמות שונות.

3. פיגור שכלי קשה (IQ 35-20), תפקוד שכלי מתאים לגיל 6-3, כושר תפקוד מינימלי, נדרשת השגחה צמודה.

4. פיגור שכלי עמוק (IQ מתחת ל-20), תפקוד שכלי למטה מגיל 3, הגבלה ניכרת בניידות, בעצמאות ובתקשורת.

בתינוקות ובילדים מאחר שאינם משתפים פעולה, יש קושי לקבוע את דרגת הפיגור.

האמצעים העיקריים למניעה הם אבחון וייעוץ טרום-לידתי, להפחתת התסמונות הקשורות לאם כגורם תורשתי לפיגור, לכרומוזומים או למטבוליזם. הערכה רפואית-התפתחותית ונירולוגית דרושה לשם בירור, והיא כוללת שאלון מקיף על ההיסטוריה המשפחתית, על מהלך ההריון והלידה, בדיקה נירו-התפתחותית, בדיקות דם מטבוליות וציטוגנטיות, בדיקות ראייה ושמיעה, EEG ובדיקות דימות של המוח.

הטיפול מתבסס על הערכת צרכים על פי היכולת התפקודית של הנבדק בחמישה תחומים: תפקוד אינטלקטואלי, מיומנויות יומיומיות, בהקשרים חברתיים, בריאות והשתלבות בקהילה. נדרשת תוכנית כוללנית, רב-מקצועית בכל אחד מהתחומים שפורטו, לצורך גרייה, חינוך, שיקום למיצוי הפוטנציאל האישי תוך מתן תמיכה מרבית למשפחה.

הטיפול בתרופות אינו ספציפי וניתן לתחלואה הנלווית כגון כיפיון (אפילפסיה), הפרעות התנהגות והפרעות פסיכיאטריות.

סיבות וגורמי סיכון

פיגור שכלי אינו מחלה רפואית אלא תופעה, שבמקרים רבים נגרמת מסיבות רפואיות שונות, כגון אירועים המתרחשים לפני, במהלך או לאחר הלידה (כגון מחלות נגיפיות תוך-רחמיות שונות, סיבוכי לידה או פגיעות ראש בגיל הרך), או הפרעות תורשתיות (גנטיות) (כגון תסמונת Down או תסמונת X שביר). כתוצאה מהסיבות הרפואיות הללו, חלק ניכר מאנשים בעלי פיגור שכלי לוקים בבריאותם הגופנית. לרבים הלוקים בפיגור שכלי יש בעיות תחושתיות (ראייה, שמיעה) או בעיות מוטוריות (בעיות בשימוש יעיל בשרירי הגוף). שכיחותן של התופעות הבריאותיות הללו גבוהה יותר ברמות משכל נמוכות יותר. נוסף על כך, כ-30% מהאנשים בעלי פיגור שכלי לוקים בהפרעה פסיכיאטרית/ אמוציונאלית/ התנהגותית.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בפיגור שכלי מסווג לכמה תחומים:


א. הטיפול החינוכי: אנשים עם פיגור שכלי זקוקים להשמה חינוכית, שמתאימה ליכולתם הלימודית הייחודית.


ב. הטיפול הסוציאלי: חברה נאורה מטילה על המדינה את החובה והאחריות לתמוך באנשים עם מוגבלויות כרוניות על ידי מתן תמיכה כספית (דרך ביטוח לאומי) ושירותים שונים (בישראל הדבר מתבצע בעיקר דרך משרד הרווחה).


ג. הטיפול הרפואי: לרפואה תפקיד חשוב במניעת פיגור שכלי (ייעוץ גנטי טרום-הפריה, אבחון מוקדם בהריון המאפשר בחירה של הפסקת ההריון וכן על ידי טיפול מיטבי בתקופות טרום-לידה, במהלך הלידה, ובינקות) ובטיפול בתופעות הרפואיות שלעיתים נלוות לפיגור כפי שצוין לעיל.






פורומים פרקינסון והפרעות תנועה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פרקינסון ותנועה נוי 05/04/2020 10:47
  • אבי עם פרקינסון יחסית התחלתי. מטופל. האם יש סוג ספורט שיכול לשפר את הקושי בתנועה? מה מומלץ לעשות כדי לשמור על יכולת התנועה? תודה

  • + הוסף תגובה
תופעות מוזרות משי 04/03/2020 05:22
  • לפני חודשיים עשיתי בדיקת דם שבעקבותיה נגרם לי שטף דם רציני מאד ולאחר כמה ימים(מיום הבדיקה) היד שלי התחילה לרעוד בצורה לא רצונית במשך חצי שעה מאז זה לא חזר יותר, אך החלו כל מיני תופעות לוואי של רגישות במקום הבדיקה, התחלתי לקום בשעות מוקדמות לאחרונה, כאבי ראש רק בצד ימין(צד הבדיקה) תחושת בחילה ולאחרונה הבזקים בעיניים. ביצעתי ct מוח בעקבות התופעות בעיניים והכל תקין. רציתי לשאול האם יש חשש לפרקינסון (במשפחתי אין היסטוריה). האם בדיקת דם יכולה להסב נזק כזה אני

  • + הוסף תגובה
חשש למחלת פרקינסון ד"ר סיימון ישראלי-קורן 22/03/2020 13:44
  • על פניו קשה לומר האם יש מחלת פרקינסון אומנם לפי המידע שאתה מסרת הסיכוי כי נמוך. ליתר ביטחון אני ממליץ על בדיקת רופא נוירולוג מומחה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
גיליאן בריי רחל 12/01/2020 09:45
  • הפרעה בדיבור מה הטיפול הייתי חולה ב שנת 12 יש לי עוד סימפטומים כמו חוסר יציבות והפרעה לסוגרים האם שהתסמונת חוזרם זה אומר

  • + הוסף תגובה
גיליאן בריי / Guillain Barre / GBS ד"ר סיימון ישראלי-קורן 27/01/2020 00:53
  • שלום רחל ותודה על שאלתך, נדיר מאוד שמחלה זו חוזרת אבל יש מקרים שזה הופך להיות מחלה כרונית עם החרפות - מחלה זו נקראית CIDP. חשוב להיבדק שוב על יד נוירולוג ולשקול בדיקה חוזרת של EMG/NCS. בהצלחה :)

  • + הוסף תגובה
הפרעת הליכה והפרעת סוגרים ד"ר סיימון ישראלי-קורן 22/03/2020 13:41
  • אני ממליץ על בדיקת רופא נוירולוג, בדיקת CT ראש, בדיקת אורולוג לבדיקת EMG/NCS. יש לשקול גם הדמייה של עמוד השדרה בהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!