נצור רקטו-וגינאלי (Recto-vaginal fistula)

ראשי

תאור

נצור (פיסטולה) רקטו-וגינאלי הוא מעבר המחבר את הנרתיק עם חלל המעי הגס (בחלק של הרקטום). מעבר כזה נוצר כאשר קיים נזק בו-זמני בשני האיברים, וכן במחיצה הדקיקה המפרידה ביניהם (חיץ הנקבים). הגורמים העיקרים להתהוותו הם פעולות יילוד (החדרת מכשירים, לידה ממושכת בלחץ ממושך על הרקמות, קרעים נרחבים), מחלות דלקתיות של המעי (בעיקר מחלת קרוהן), נזק מניתוח, חבלות, זיהומים, נזק לרקמות כתוצאות מקרינה, וגידולים.
ד"ר אילן זיו

סימפטומים


התסמין הקליני העיקרי של מצב זה הוא מעבר צואה או גזים דרך הנרתיק, מלווה לעיתים בדלקת של הנרתיק או של דרכי השתן התחתונות. לעיתים, ההסתמנות הקלינית הראשונית היא דווקא הפרשה נרתיקית בעלת ריח רע במיוחד. בנוסף, תיתכן אי-נקיטת צואה, או שלשול דמי, עקב הפגיעה בדופן המעי עצמו.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחון הוא לרוב קל ופשוט, על ידי צפייה בפתח בחלקו האחורי של הנרתיק, עם אפשרות להעברה של צינורית או מכשיר דרכו אל חלל המעי. צפייה במקביל אל תוך חלל המעי הגס התחתון (רקטוסקופיה) תאפשר הסתכלות על המכשיר המועבר, מיקום מדויק של הפתח ברקטום, זיהוי גורם אפשרי לנצור (כמו גידול), הערכת ממדי הפתח, והערכה אם מדובר בממצא בודד, או בחלק מתסמונת נרחבת יותר (כמו במחלת קרוהן). במקרים שבהם האבחון קשה ואינו סופי, ניתן לבצע צילום לאחר חוקן בריום, שבעזרתו ניתן יהיה להדגים "הסתעפויות" אל מחוץ למעי, וכן לבצע בדיקת CT כאשר עולה החשש לקיומה של מורסה מסביב לנצור.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בנצור המתגלה לראשונה, ובעיקר באלו שמקורם בנזק מחבלה, יכול להיות טיפול שמרני באמצעות אנטיביוטיקה ארוכת טווח, ניקוז מקומי של המורסה, ודיאטה עתירת סיבים תזונתיים, למשך 12-6 שבועות. במקרים רבים ההחלמה מלאה והנצור נעלם. כאשר אין כל הטבה, יש לברר מהו הגורם, לטפל בגורם, ובהמשך לטפל בנצור בניתוח. הגישה בניתוח תלויה במידה רבה במיקומו של הנצור. אם הוא קרוב לפי הנרתיק, ניתן לבצע תיקון הן דרך הנרתיק והן דרך המעי הגס. אם הוא גבוה יחסית, בנרתיק, ובמיוחד כאשר יש חשד למחלה דלקתית של המעי או בגידול, מקובל לבצע את התיקון תוך כדי פתיחת הבטן.
שיעור ההצלחה של הטיפול נחשב לגבוה מאוד: 100%-80%, במיוחד כאשר מדובר בנזק שנוצר מחבלה. שיעור ההצלחה יורד כאשר מדובר במחלות ובמצבים הנלווים כפי שתוארו.





פורומים פרוקטולוגיה ומחלות מעי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
CTE לניטור מצב קרוהן זהבי 03/12/2020 06:07
  • שלום חשוד לקרוהן לפני כשנתיים. לפני שבועיים CTE לבדיקת סטטוס ולהלן התשובה: התרחבות מתונה של הקולון, הקולון השמאלי מכיל כמות גדולה של צואה. לאחר הזרקה ללא עדות להאדרה פוקלית פתולוגית לאורך המעי הדק. מוקד של האדרת יתר בקרקעית הצקום המתמשך לתוך החלק הפרוקסימלי של התוספתן. האיליום הסופי עם דופן היפודנסי מעיד על דלקת כרונית. אין עדות לפתולוגיה במיזנטריום. בלוטות לימפה קטנטנות ב-RLQ יתכן ריאקטיביות ? כבד מעט מוגדל - איזור היפודנסי קטן צמוד לליגמנט הפלציפורם יתכן הסננה שומנית פוקלית. אין עדות להגדלת קשריות לימפה פרא-אאורטליות, איליאקליות או מפשעתיות. בסיכום: פתולוגיה כנראה פעילה בקרקעית הצקום בתוספתן. סימני דלקת כרונית באיליום הסופי. אין עדות לפיסטולה או לפתולוגיה מזנטריאלית חריגה. להבנתי הממצאים מאוששים נוכחות קרוהן !? מה שמדאיג אותי זה נושא ההאדרה בקרקעית הצקום ופתולוגיה כנראה פעילה בקרקעית הצקום !? מה משמעות ממצא זה ? קשור לקרוהן ? למשהו אחר ? האם יש כאן ממצא בתחום התמחותך ? אודה להתייחסות עד שאגיע לגסטרואנטרולוג. המון תודה מראש

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח טחורים יולי 02/12/2020 11:50
  • שלום, אני כשלושה שבועות לאחר ניתוח כריתת טחורים בשיטה המסורתית. אני מרגישה כי השרירים בפי הטבעת רפויים. לפני הניתוח השרירים היו אסופים פנימה. אני גם מרגישה לפעמים שקשה לי להתאפק לשירותים (צואה) האם זה מצב תקין לשלב זה לאחר הניתוח?

  • + הוסף תגובה
לאחר נתוח ד"ר רפאל אלון 03/12/2020 05:41
  • הנתוח לא אמור לפגוע בתפקוד השרירים. פני לבדיקת הרופא המנתח

  • + הוסף תגובה
נורמלקס וצריבה ברקטום ענת 30/11/2020 13:25
  • שלום יש לי עצירות רשה לוקחת נורמלקס גורם ליציאה צהובה שצפה לא תקנית וגורם לצריבה קשה בעור הרקטום שום משחה לא עוזרת מה ניתן לקחת במקומו שלא יצרוב ויתן יציאה תקנית גם גורם להרבה מאד גזים לא נעימים

  • + הוסף תגובה
נורמלקס ד"ר רפאל אלון 30/11/2020 23:54
  • ישנם תכשירים רבים לטפול בעצירות. התייעצי עם הרופא שלך המכיר אותך היטב בקשר לחלופה במקום הנורמלקס

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!