סרטן העריה (Vulvar cancer)

ראשי

תאור

סרטן העריה הוא גידול ממאיר נדיר יחסית, המהווה רק 5%-3% מכלל הגידולים הסרטניים של דרכי המין הנקביים. סרטן העריה מאובחן בדרך כלל אצל נשים מבוגרות ושיעור שכיחותו עולה בקבוצת הגיל 75-65 שנה. רק 15% מהנשים עם סרטן העריה מאובחנות לפני גיל 40.
סוגים: יש סוגים מיקרוסקופיים שונים של סרטן העריה. השכיח ביניהם הוא סרטן תאי קשקש (Squamous cell carcinoma) המהווה כ-90% מכלל הגידולים הממאירים של העריה. הגורם להופעת סרטן תאי הקשקש אינו ברור וקשור כנראה בגורמים מרובים. בתת-סוג מסוים של סרטן העריה (Basaloid or warty type) נמצא קשר להידבקות בנגיף פפילומה (Human Papillomavirus - HPV) ולעישון סיגריות. ברוב המקרים האחרים השכיחים יותר באוכלוסייה המבוגרת לא נמצא קשר לגורמים אלה. תאי הקשקש הם חלק מרקמת העור של העריה, ולכן במרבית המקרים (60%) הנגע הסרטני מאותר באזור שפתי העריה. לעיתים מוקד הגידול מופיע באזור הדגדגן או בחלק המרכזי האחורי של העריה, במקום החיבור בין השפתיים הקטנות. הגידול הסרטני מופיע ברוב המקרים במוקד אחד, אולם לעיתים הוא יכול להופיע בו-בזמן במספר מוקדים בצד אחד או בשני הצדדים של שפתי העריה.
שלבי המחלה ופרוגנוזה: הנגע יכול להיות קטן ומוגבל וגם מפושט כאשר חלקים נרחבים של העריה או איברים סמוכים מעורבים. דרכי הפיזור השכיחות של סרטן העריה כוללות: התפשטות ישירה לאיברים סמוכים כגון הפות, פתח צינורית השתן ופי הטבעת, וכן התפשטות בדרכי הלימפה וכלי הדם. שלב המחלה מוגדר על פי מספר נתונים, כגון: גודלו של הנגע הסרטני הראשוני, מספר המוקדים המאובחנים, מעורבות של קישריות לימפה אזוריות במפשעה, ועדות לפיזור לאיברים סמוכים או מרוחקים. לנתונים אלה השפעה על בחירת הטיפול המתאים ועל סיכויי הריפוי. קביעת שלב המחלה בסרטן העריה מבוססת (נוסף לממצאי הבדיקה הגופנית ואמצעי הדימות לשלילת גרורות באיברים מרוחקים) על הערכה בעזרת ניתוח, הערכה הכוללת בדיקה מיקרוסקופית של קישריות הלימפה במפשעות. בנגע הנראה מוגבל לעריה, הגורם הפרוגנוסטי החשוב ביותר הוא מצב קישריות הלימפה במפשעות. במחלה המאובחנת בשלב ראשוני מאוד, כאשר מדידה מיקרוסקופית של עומק החדירה של הנגע לרקמה התת-עורית קטן מ-1 מ"מ, שיעור ההישרדות לאחר 5 שנים גבוה מ-90%. שיעור זה יורד ל-50% אם יש ממצאים בבדיקה מיקרוסקופית המצביעים על מעורבותן של קישריות הלימפה במפשעות.

ד"ר עמי פישמן

סימפטומים


מאחר שהגידול מאובחן בדרך כלל בנשים מבוגרות, שכיח למצוא בנשים אלה תחלואה מלווה, כגון: יתר-לחץ-דם, סוכרת והשמנה. לחלק ניכר של הנשים שאובחן אצלן סרטן העריה, לא היו כל תלונות ואף לא תסמינים חריגים. אם יש תסמינים, השכיחים ביניהם כוללים גרד, תחושת צריבה וכאב, שינוי מקומי בצבע העור, נגעים או פצעים שאינם חולפים, הפרשה חריגה מלווה בריח רע ודימום.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

מאחר שהגידול מאובחן בדרך כלל בנשים מבוגרות, שכיח למצוא בנשים אלה תחלואה מלווה, כגון: יתר-לחץ-דם, סוכרת והשמנה. לחלק ניכר של הנשים שאובחן אצלן סרטן העריה, לא היו כל תלונות ואף לא תסמינים חריגים. אם יש תסמינים, השכיחים ביניהם כוללים גרד, תחושת צריבה וכאב, שינוי מקומי בצבע העור, נגעים או פצעים שאינם חולפים, הפרשה חריגה מלווה בריח רע ודימום. תלונות או תסמינים אלה מחייבים בדיקה גינקולוגית ועל פי הצורך התקנת ביופסיה מכוונת מהאזור החשוד. התקנת הביופסיה מתבצעת בדרך כלל באילחוש מקומי. אצל חלק ניכר מהנשים שאובחן אצלן סרטן העריה חל עיכוב באבחון בשל הימנעותן מבדיקה גינקולוגית למרות הופעת תסמינים כאלה, או בשל אי-התקנת ביופסיה לבדיקה על ידי הרופא המטפל.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

בעבר היה מקובל בסרטן העריה לנתח לשם ביצוע כריתה נרחבת של כל העריה וכריתה של קישריות הלימפה במפשעות משני הצדדים. הניתוח הנרחב היה כרוך בשיעור גבוה מאוד של סיבוכים ושל תחלואה גופנית ונפשית. תוצאות הניתוח היו מלוות לעיתים קרובות בפגיעה אסתטית קשה, ובירידה בדימוי הגופני העצמי של המטופלת. במהלך השנים האחרונות חל שינוי בגישה לגבי ניתוח, בעיקר ביחס למטופלות שהסרטן אובחן אצלן בשלב מוקדם. יש כיום העדפה במקרים אלה לבצע ניתוחים שמרניים יותר מבחינת היקף וסוג הכריתה, ללא שינוי בתוצאות הטיפוליות. בגישה המקובלת כיום מנסים להתאים את היקף הניתוח הן בעריה והן במפשעות, לפי הממצא הפרטני המאובחן בכל מטופלת. במטרה לצמצם את התחלואה הקשורה בכריתת קישריות הלימפה במפשעות, הוכנסה לאחרונה שיטה של איתור "קישרית הזקיף" (Sentinel node) על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי או צבע. אם ב"קשרית הזקיף" לא נמצאת עדות מיקרוסקופית לגרורה, ניתן לוותר על כריתת-יתר הקישריות במפשעה.
בחלק מהמקרים, לאחר שהגידול אובחן בשלב מתקדם יותר של המחלה, מומלץ להשלים את הטיפול בהקרנה ובכימותרפיה.





פורומים, סרטן הלבלב

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
צינור הלבלב ג'ני 16/11/2019 13:00
  • שלום רב. עדיתי mri. בפיענוח כתוב שאין ממצאים בלבלב אך צינור הלבלב עדין. מה זה אומר?

  • + הוסף תגובה
מחפשת לחברה מחול מומחה בתחום הלבל בילי 14/11/2019 14:05
  • שמות של רופאים מומחים בארץ לסרטן הלבלב שמקבלים פרטי

  • + הוסף תגובה
סרטן אדנוקרצינומה בלבלב התפשט אחרי הקרנות, האם כדאי לעבור שוב כימו? Bdvdv34 03/11/2019 01:32
  • שלום רב. אבא שלי אובחן עם אדנוקרצינומה באוקטובר 2018, עבר ניתוח WIPPLE עם כריתת ראש הלבלב, כימותרפיה (6 חודשים) עם GEMZAR וכדורים, וחודש לאחר סים הכימו התחיל הקרנות. אבי הצליח לעלות במשקל במהלך הכימו, ובימים בהם לא עבר כימו הצליח לתפקד באופן כמעט מלא. אולם אחרי סיום ההקרנות, מצבו הגופני הדרדר עד כדי כאבים עזים שמצריכים את היותו תחת השפעת שני אופיואידים, קנאביס ותרופות נגד בחילות והקאות. בבדיקת CT השבוע (חודשיים לאחר סיום ההקרנות) התגלה כי הסרטן התפשט, לכן לא רק שההקרנות לא הואילו, הסרטן אף התפשט עד כדי אובדן תאבון וירידה דרסטית במשקל. ה-CT ו-US לא הראו חסימה בגוף, לכן הרופאים קבעו שהעדר התאבון הוא כתוצאה מהתפשטות הסרטן. מקריאה באינטרנט (אני יודעת שלא כדאי) מצאתי כי התפשטות ואובדן תאבון הוא מצב סופני וכי אבד לנו כל סיכוי (גם הקלוש ביותר שהיה לפני ההקרנות) לחסל את הסרטן. האם כדאי לגרום לאבי לעבור סבב נוסף של חצי שנה של כימו כאשר אין ביכולתו לעלות במשקל והוא חי על אופיואידים? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!