דלקת מיקשחת בעמוד השדרה (Ankylosis spondylitis)
דלקת מיקשחת בעמוד השדרה, Ankylosing spondylitis, אנקילוזינג ספונדיליטיס (Ankylosis spondylitis)
דלקת מיקשחת בעמוד השדרה (אנקילוזינג ספונדיליטיס) היא מחלה השייכת לקבוצת הספונדילוארתרופתיות שביניהן גם דלקת מפרקים של פסוריאזיס, דלקת מפרקים במחלה דלקתית של המעי, ודלקת מפרקים תגובתית.
המאפיינים של מחלות אלו הם דלקת מפרקים של עמוד השדרה (חוליות), של מפרק האגן (הסקרואיליאק), דלקת מפרקים היקפית, בדרך כלל של מפרקים גדולים כגון ברך וקרסול, ודלקת הרצועות והגידים הנאחזים בעצמות צמוד למפרקים (אנתיזיטיס - Enthesitis).
ככל שהמחלה מתקדמת, עקב דלקת ממושכת, נוצרת עצם חדשה. החוליות נצמדות בגלל יצירת סינדסמופיטים (עצם חדשה המקבעת את החוליות). התוצאה היא עמוד שדרה קשיח ושאינו גמיש. איחוי בין הצלעות לבין עמוד השדרה גורם לירידה בתפקוד ובקיבולת הריאות.
אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה כרונית, ופוגעת ב-129 מתוך 100,000 אנשים בארצות הברית. המחלה שכיחה יותר בגברים ולכן מאובחנת מאוחר יותר בנשים ומופיעה בדרך כלל בגיל 40-16.
הגורם למחלה אינו ידוע, אך חושבים שקיים קשר תורשתי מאחר ש-90% מהחולים הלוקים במחלה נושאים את הגן HLA-B27. לאלו הנושאים את הגן סיכוי גדול יותר ללקות במחלה, אך רק כ-2% מהנושאים את הגן ילקו במחלה. אם האדם נושא את הגן HLA-B27, גילו מתחת ל-40, ויש לו קרוב משפחה הלוקה במחלה, יש לו סיכוי של כ-20% ללקות אף הוא במחלה. אדם העונה על אותם התנאים אך גילו מעל 40, סיכויו ללקות במחלה נמוכים. אם האדם נושא את הגן והוא לקה במחלה, סיכויו להעביר את הגן לילדיו הם 50%.
ד"ר ג'יזל גודארד
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
המאפיינים של מחלות אלו הם דלקת מפרקים של עמוד השדרה (חוליות), של מפרק האגן (הסקרואיליאק), דלקת מפרקים היקפית, בדרך כלל של מפרקים גדולים כגון ברך וקרסול, ודלקת הרצועות והגידים הנאחזים בעצמות צמוד למפרקים (אנתיזיטיס - Enthesitis).
ככל שהמחלה מתקדמת, עקב דלקת ממושכת, נוצרת עצם חדשה. החוליות נצמדות בגלל יצירת סינדסמופיטים (עצם חדשה המקבעת את החוליות). התוצאה היא עמוד שדרה קשיח ושאינו גמיש. איחוי בין הצלעות לבין עמוד השדרה גורם לירידה בתפקוד ובקיבולת הריאות.
אנקילוזינג ספונדיליטיס היא מחלה כרונית, ופוגעת ב-129 מתוך 100,000 אנשים בארצות הברית. המחלה שכיחה יותר בגברים ולכן מאובחנת מאוחר יותר בנשים ומופיעה בדרך כלל בגיל 40-16.
הגורם למחלה אינו ידוע, אך חושבים שקיים קשר תורשתי מאחר ש-90% מהחולים הלוקים במחלה נושאים את הגן HLA-B27. לאלו הנושאים את הגן סיכוי גדול יותר ללקות במחלה, אך רק כ-2% מהנושאים את הגן ילקו במחלה. אם האדם נושא את הגן HLA-B27, גילו מתחת ל-40, ויש לו קרוב משפחה הלוקה במחלה, יש לו סיכוי של כ-20% ללקות אף הוא במחלה. אדם העונה על אותם התנאים אך גילו מעל 40, סיכויו ללקות במחלה נמוכים. אם האדם נושא את הגן והוא לקה במחלה, סיכויו להעביר את הגן לילדיו הם 50%.
ד"ר ג'יזל גודארד
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
סימפטומים
סימני התהליך הדלקתי בעמוד השדרה כוללים כאב בגב תחתון המופיע במנוחה ומשתפר אחרי מאמץ, במיוחד בבוקר, לאחר השינה, או בעכוז. סימנים נוספים הם הרגשת נוקשות, עייפות, ירידה במשקל, או פגיעה בעין עם כאבים (דלקת העינבייה - Uveitis).ההפרעה בעמידה או בהליכה נובעת מכך שהחוליות מחוברות, מצב הגורם להיעדר תנועתיות של עמוד השדרה. התהליך גורם לעמוד שדרה לקבל צורת ענף במבוק (בדימות).
ההפרעה בנשימה נובעת מחיבור החוליות בעמוד השדרה, המונע התרחבות תקינה של בית החזה בנשימה. פגיעה בלב נובעת מדלקת באזור המסתמים הגורמת לאי-ספיקה של מסתם אב העורקים, או לדלקת של אב העורקים הגורמים לאאורטיטיס.
החולים לוקים בדלקות נישנות בריאות, סיבוך הנפוץ יותר בקרב מעשנים. הסיבוכים בלב ובריאות מתפתחים לאחר כ-20 שנה מתחילת המחלה וכשהמחלה כבר איננה פעילה.
אבחון ובדיקות
המחלה מאובחנת על סמך שילוב ממצאים קליניים וממצאי דימות. אין בדיקות מעבדה לאבחון המחלה. בדרך כלל יימצאו ערכים גבוהים של מדדים דלקתיים, כגון שקיעת דם מוחשת ורמה גבוהה של CRP (חלבון תגובתי C). היקף הדלקת נקבע על ידי מדד BASDAI ומדד תפקוד של ניו-יורק (מידת תפקוד יומיומי ויכולת לעבוד ולעסוק בפעילות גופנית).טיפולים ותרופות
אין ריפוי למחלה. עיקר הטיפול הוא במניעת מצב האיחוי של החוליות, מצב שהוא בלתי הפיך.ניתן לטפל בכאבים על ידי תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים כגון אטודולק (אטופן, סלקוקסים). קבוצה נוספת של תרופות היא תרופות נוגדות מחלות רימטיות המשפיעות במחלה (DMARDs) כגון סולפהסלזין ומתוטרקסאט.
ניתן לטפל בסטרואידים על מנת לצמצם את משך הדלקת לתקופה קצרה. כמו כן ניתן להזריק סטרואידים ישירות למפרק בודד מודלק.
לאחרונה פותחו תרופות ביולוגיות הנוגדות דלקת, ואשר חוסמות את הציטוקין TNF. חוסמי ה-TNF הם רמיקאד ואנברל, והם נמצאו יעילים ביותר נגד דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). הייחוד בתרופות אלו שהן יעילות כנגד דלקת במפרקי עמוד השדרה. הן ניתנות לחולים שלא הגיבו לטיפולים הקודמים כשהמחלה פעילה, מצב הנקבע על פי סימנים קליניים ומעבדתיים של הדלקת.
פיזיותרפיה, הידרותרפיה ופעילות גופנית סדירה חשובות כטיפול. שחייה מומלצת מאוד כדי למנוע כיפוף של עמוד השדרה. כמו כן חשוב לבחור מיטה וכרית מתאימות.
המעקב מבוצע על ידי מומחה למחלות מפרקים (ראומטולוג).
שאלות ותשובות
- לפני ארבעה חודשים עברתי תאונה. שוחררתי מבית חולים באותו יום, אבל המשכתי לחוש כאבים בגב התחתון. אחרי שעשיתי צילומי רנטגן התברר שיש שבר בפארס 5. הרופא ביקש לעשות מיפוי עצמות, אבל לא ברור איך זה עוזר לטיפול, ומה עלולות תוצאות הבדיקה לשנות במצבי אחרי שגי
- לפני כחודשים קיימתי יחסי מין עם בן זוגי, ובזמן הקיום הרגשתי שנשבר לי משהו באיזור עצם הזנב. מאז החלו הכאבים העזים שלא מרפים לרגע. ישנה בליטה של עצם הזנב החוצה בזמן שאני יושבת או שוכבת על הצד. אני ממש דואגת ולא יודעת מה לעשות.
- אני מטופלת בפרדניזון וסובלת מדלקת בעמוד השדרה ומנימול בפלג הגוף התחתון. אני צריכה לעשות בדיקת MRI של המוח להשלמת בירור מחלה דלקתית של מערכת העצבים המרכזית. האם עלי להמתין לסיום הטיפול התרופתי לפני ביצוע הMRI? כלומר, האם אין לתרופה השפעה על מהימנות
- כיצד אפשר לטפל בכאבים חזקים בגב וברגל ימין וקושי בהליכה בגלל ספונדילוליסתזיס של L4 ושינויים ניווניים - היצרות וזיזים של L-3-4-5 פרט לכדורי ETOPAN ? האם אלקטרותרפיה (המלצת האורתופד) היא מספיקה? או אולי כדאי לפנות לכירופרקט?
- מזה מספר חודשים יש לי כאבים באזור עצם הזנב. הכאב חזק במיוחד כאשר אני יושבת, או שוכבת על הגב. כלומר כאשר יש לחץ על אזור עצם הזנב. אודה לכם באם תוכלו לכתוב לי מה יכולה להיות הסיבה לכך.