עודף שומנים (excess body fat)

סימפטומים

הפרעות אלו הן לרוב אסימפטומטיות ולא מביאות לביטוי קליני משמעותי, אולם, במקרים משמעותיים ישנה שקיעה של שומנים ברקמות השטחיות של הגוף הנקראת קסאנתומה. אלו הן בלוטות צהבהבות על גבי העור בקוטר של 2-5 מילימטר ונראות בעיקר סביב העפעפיים.

במידה והמצב חמור יותר, נראה שקיעת שומנים בקרבת גידים – קסנתומת גידים. אלו שקיעות עמוקות יותר ונראות כבליטות מתחת לעור על גבי משטחי המרפקים, ברכיים וישבן. בליטות אלו לרוב גדולות מ5 מ"מ בקוטרן.

במקרים בהם רמות הטריגליצרידים הן מעל 2000 מיליגרם לדציליטר – נראה תופעה של שקיעת שומנים מוגברת בכלי דם ברשתית העין – מצב הנקרא ליפמיה רטינליס.
 

סיבות וגורמי סיכון

•    הפרעות תורשתיות במטבוליזם של שומנים קיימות אולם הן נדירות ביותר. יש לחשוד ברקע תורשתי כאשר מופיעות מחלות טרשתיות בגילאים צעירים (20-30).

•    לפני גיל 50, הפרעות שומנים נפוצות יותר בקרב גברים. ואילו לאחר גיל 50, ההפרעות נפוצות יותר בקרב נשים, ככל הנראה עקב ההשפעה המגינה של הורמוני מין נשיים.

•    הפרעות שומנים נפוצות יותר בקרב לבנים והיספניים ופחות נפוצות באנשים מגזע שחור.

   היפרכולסטרולמיה יכולה לנבוע מ:

•    תת תפקוד בלוטת התריס.

•    סינדרום נפרוטי.

•    מחלות כליה כרוניות.

•    מחלות כבד.

•    סכרת.

•    אנורקסיה נרבוזה.

•    סינדרום על שם cushing.

•    על רקע תורשתי.

•    כתוצאה משימוש בתרופות (משתנים, חוסמי ביטא, סטרואידים)

היפרטריגליצרידמיה יכולה לנבוע מ:

•    צריכת אלכוהול.

•    השמנה.

•    סכרת.

•    הפרעות כליה.

•    הריון.

•    משפחתי.

•    על רקע שימוש בתרופות.
 

אבחון ובדיקות

יש לבצע בדיקות סקר להפרעות שומנים באנשים עם ההפרעות הבאות:

-  מחלות עורקים כליליים
-  סכרת
-  מחלת כלי דם היקפיים
-  מחלות כלי דם מוחיים
-  אי ספיקת כליות כרונית
-  אי ספיקת לב
- בגברים מעל גיל 35 ובנשים מעל גיל 45.

בדיקות הסקר נעשות בצום וכוללות בדיקת דם פשוטה של רמות השומנים בדם, שבודקת את ערכי הHDL,הLDL, כולסטרול וטריגליצרידים.

סיבוכים אפשריים

ערכי LDL גבוהים קשורים לעליה בסיכון למחלות לב טרשתיות. מקובל לחשוב כי קרוב לרבע עד שליש מאוכלוסיית העולם המערבי לוקה בסינדרום המטבולי הקשור ישירות להפרעות שומנים.
הסינדרום המטאבולי כולל:
o    הקיף מתניים גדול.
o    יתר לחץ דם.
o    טריגליצרידים גבוהים בדם.
o    ערכי HDL נמוכים.
o    ערגי גלוקוז גבוהים.

טיפולים ותרופות

הטיפולים התרופתיים ניתנים על פי ריבוד גורמי סיכון של החולה ללקות במחלת עורקים כליליים. מקובל לטפל בערכים LDL של מעלל- 130 כאשר בנוסף יש לפחות 2 מהגורמים הבאים:  עישון, יתר לחץ דם, גיל מבוגר, סיפור משפחתי של מחלת עורקים כליליים.

סוגי הטיפול:
o    הטיפול הנפוץ ביותר הינו טיפול תרופתי ממשפחת הסטטינים. אלו תרופות אשר מעכבות את האנזים האחראי לייצור כולסטרול על ידי הגוף. לתרופות אלו השפעה משמעותית על הורדת ערכי LDL והשפעה קלה ביותר על עליית ערכי HDL. תרופות אלו נבדקו כיעילות ביותר במניעת ארועים לבביים ותמותה.

o    ניאצין – ויטמין B 3 המוריד ערכי טריגליצרידים. מוכר כמוריד תמותה. לניאצין תופעות לוואי אלרגיות נפוצות.

o    רזינים הקושרים מלחי מרה – תרופות אלו משפיעות על ספיגת כולסטרול. אין השפעה על תמותה וישנה רק השפעה קלה על ערכי ה-LDL וה-HDL. אלו תרופות אשר גורמות לתופעות לוואי של חוסר ספיגת שומנים כמו שלשולים וגזים.

o    פיבראטים – תרופות המורידות את ייצור VLDL (חומר ממנו נוצר LDL). תרופות אלו מורידות ביעילות טריגליצרידים וLDL כמו כן ישנה עליה מתונה מאד בHDL.

מניעה

•    דיאטות דלות שומן  מביאות לירידה של 5-10%  בערכי LDL  ולכן הן יעילות בהיפרכולסטרולמיה.
•    חשוב לשלב דיאטות עם מרכיב סיבי גבוה אשר תורמות לירידת ערכי הLDL.
•    גורם חשוב נוסף בתזונה הוא להקטין את צריכת הכולסטרול לפחות מ200 מיליגרם ליום.
•    באנשים סכרתיים, שליטה על ערכי הסוכר יכול לשפר את פרופיל השומנים ובעיקר הטריגליצרידים.
•    האמצעים היחידם שנמצאו יעילים להעלאת ערכי HDL הם צריכת אלכוהול מתונה ופעילות גופנית רגילה.