בדיקת ביופסיה ( Biopsy ) 

סיכון: אין נתונים   |   שייך לקבוצה:סרטן

תיאור

ביופסיה הינה בדיקה פולשנית, בה לוקחים דגימה מרקמה בגוף (חלקי רקמה או תאים), על מנת לבחון אותה בצורה קרובה תחת מיקרוסקופ. 

לרוב מציעים לערוך ביופסיה, כאשר בדיקות קודמות העלו חשש, כי הרקמה אינה תקינה. ישנן מספר סוגי ביופסיות,כאשר המשותף כמעט לכולן הוא השימוש בכלי חד לחיתוך פיסת רקמה (לעיתים מספיקה שאיבת מחט). צורת לקיחת הביופסיה תלויה בד"כ ברקמה המעורבת (עור, שד, כבד, כליה, מעי ועוד).


אוכלוסיות בסיכון

על חולי לב וריאות ליידע על כך את הרופא לפני הבדיקה. בנוסף, יש ליידעו על לקיחת תרופות מסוג מדללי דם (יתכן כי הנבדק יתבקש להחליף תרופה בימים הקודמים לבדיקה).

ביופסיה אינה מומלצת כלל לסובלים מהפרעות קרישה ודימומים.

לצורך ביצוע ביופסיה יש לקבל את הסכמת המטופל/ת, באמצעות חתימה על טופס הסכמה. במידה ומדובר בקטינים יש צורך בהסכמת ההורים.

מחלות קשורות

אין כמעט רקמה בגוף שלא ניתן לקחת ממנה דגימה, ולפיכך ניתן לבצע ביופסיה במגוון רב מאד של מצבים ומחלות, לרבות גידולים שפירים וממאירים (למשל במוח, ריאות, שד, כבד, מע' העיכול, עור, ערמונית, כליות וכו'), מחלות דלקתיות (למשל מחלות דלקתיות של המעי), זיהומים, מחלות רקמת חיבור ומחלות אוטואימוניות.

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקות ביופסיה מתבצעות לצורך אבחון תהליך לא תקין המתחולל ברקמה- למשל לאבחון גידולים ולאיתור סרטן, לזיהוי תהליכים דלקתיים, זיהומים או מחלות אוטואימוניות שונות ועוד. 

בד"כ עורכים ביופסיה כאשר רוצים לאבחן במדויק תהליך שנמצא בבדיקות קודמות לא פולשניות- למשל בדיקה גופנית שמצאה נקודת חן חשודה, גוש בשד או פוליפ מחשיד במעי.

בנוסף מבצעים ביופסיה לצורך מעקב אחר יעילות טיפול מסוים או אבחנת חזרה של מחלה. במקרים רבים, כאשר לא ברור היקף המחלה, נהוג לבצע ביופסיות תוך כדי ניתוח, על מנת לאמוד אותה.

איך להתכונן לבדיקה?

ההכנות לבדיקה תלויות ברקמה ממנה נלקחת הביופסיה. לצורך ביופסיה פולשנית מינימלית, למשל ביופסיית עור, יש להזריק מעט חומר טשטוש מקומי לאזור. לצורך ביופסיות פולשניות יותר, יש לרוב צורך במתן תרופת הרדמה בעלת השפעה כללית יותר, וכן משככי כאבים.


אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת ביופסיה פשוטה לוקחת לרוב כ-5-10 דק'. במהלך הבדיקה יורדם האזור הנבדק בהרדמה מקומית, ע"י הזרקת החומר המרדים לעור סביב האזור המבוקש. 

דקירת המחט עשויה להכאיב במעט. לאחר מכן, הרופא יחדיר לאזור המבוקש מחט עם קצה מיוחד, בעובי של כ- 3-4 מ"מ, וימשוך החוצה פיסת רקמה. לאחר לקיחת הביופסיה, ייחבש מקום הבדיקה. בדיקות ביופסיה אחרות יילקחו תוך כדי ניתוח או תוך כדי בדיקות פולשניות אחרות כגון קולונוסקופיה או גסטרוסרופיה.

 אחרי הבדיקה

לא צפויות בעיות מיוחדות. במידה והונחה חבישה, יש להשאירה כ-24 שעות על האזור, ואין להרטיבו. לעיתים יתכן דימום קל, ויש לעצרו באמצעות חבישה נוספת. אין להסיר את החבישה הקיימת מחשש לכניסת מזהמים אל תוך האזור.

יש לדווח לרופא על כל שינוי שחל לאחר הבדיקה למשל דימום, סחרחורת, כאבים באזור וכד'.





פיענוח תוצאות



תוצאות בדיקת ביופסיה מגיעות לאחר כשבוע-שבועיים, בצורה של דו"ח פתולוגי (הרופאים אשר בודקים את הרקמה תחת המיקרוסקופ הינם רופאים פתולוגים). הם בוחנים את צורת הרקמה הכללית, ואת התאים- מספרם, צורתם, גודלם והאם קיימים בהם מאפיינים אחרים לא תקינים. 

לרוב קיים תאור של אזורי רקמה תקינים, עם תאור הממצאים הלא תקינים אשר נמצאו, למשל- באם נצפו תאי דלקת או תאים סרטניים ברקמה. בהתאם לכך נעשית האבחנה לצורך המשך טיפול.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון











מאמרים לפי נושא ביופסיה

מאמרים נוספים בתחום
רוב האנשים לא סובלים  מגורמי הסיכון של סרטן בלוטת התריס.  גורמי הסיכון הם: היסטוריה של טיפולי הקרנות לראש, לצוואר או לחזה במהלך הילדות. לפני שנים, שימשו טיפולי הקרנות לפתרון בע...
בדיקות הורמון בלוטת התריס הן בדיקות דם הבודקות את תקינות פעילותה של בלוטת התריס. בלוטת התריס מייצרת הורמונים המסדירים את אופן צריכת האנרגיה של הגוף. בלוטת התריס היא בלוטה בצורת פרפר הממוקמת לפני ...

שאלות ותשובות לפי נושא ביופסיה

שאלות נוספות בתחום
לפני נטילת טרבינאפין (תרופה נוגדת פטריות) נוהגים לבצע בדיקת דם של תפקודי הכבד, הואיל ותרופה זו, כמו תרופות אחרות, עלולה לפגוע בכבד. ממשיכים לבצע את הבדיקות גם במשך הטיפול עצמו, שבדרך כלל נמשך כמה ...
אם אני מבינה נכון את המספרים, בדיקת ה- TSH שלך תקינה, כלומר תפקוד בלוטת התריס תקין. לא ציינת מדוע בוצעה בדיקת ה- TSH. בדיקת הנוגדנים לבלוטה היא בדיקה שבדרך כלל מבוצעת כאשר יש חוסר איזון בתפקוד הבל...

הצטרפו לאינדקס הרופאים!