בדיקת עמידות נגיף ה- HIV (HIV resistance test)

במהלך תקופת ההיריון, הנוגדנים (מרכיב במערכת החיסונית אשר אחראי להילחם בנגיפים) של האם מועברים אל העובר. כלומר, כל עובר של אישה אשר נשאית של נגיף ה- HIV, יימצא כנשא של נוגדנים לנגיף ובדיקתו לנגיף תצא חיובית בתחילה. אין הדבר אומר כי התינוק נדבק בנגיף ה- HIV. תינוקות שומרים במערכת החיסונית שלהם את הנוגדנים של האם עד אשר הם מסוגלים לייצר נוגדנים עצמיים, דבר אשר מתרחש בין גיל שישה חודשים עד שנה וחצי. במידה והתינוק אינו נדבק בנגיף, הוא יאבד במהלך הזמן את הנוגדנים של האם והבדיקה של נשיאת נגיף ה- HIV תצא שלילית אי שם בגיל חצי שנה עד שנה וחצי. במידה והתינוק נדבק בנגיף ה- HIV, הוא יאבד במהלך הזמן את הנוגדנים של האם, אולם הוא יתחיל לייצר נוגדנים עצמיים לנגיף ה- HIV. הבדיקה של נשיאת נגיף ה- HIV תצא חיובית והיא תמשיך להיות חיובית למשך שארית חייו. בדיקות דם אחרות, המכונות PCR (תגובת שרשרת פולימראז) ותרבית חיידקית, יכולות לשמש גם הן על מנת לבדוק תינוקות לגבי עובדת היותם נשאים של נגיף ה- HIV. בדיקות אלה מאפשרות לרופא המטפל לבדוק נשאות של הנגיף במהלך ששת חודשי החיים הראשונים של התינוק. בדיקות אלה אינן זמינות בכל המרפאות, אולם כדאי לשאול את הרופא המטפל בכם לגבי זמינותן של בדיקות אלה.

במידה ואת נשאית של נגיף ה- HIV, התינוק שלך יכול להיחשף לנגיף במספר דרכים: במהלך תקופת ההיריון, במהלך הצירים, במהלך תהליך הלידה או באמצעות חלב האם בזמן ההנקה. מרבית התינוקות נדבקים בנגיף ה- HIV בזמן הצירים ומהלך הלידה. רמת הסיכון של תינוקך לקבל ממך את נגיף ה- HIV תקטן במידה והלידה תתרחש באמצעות ניתוח קיסרי. שוחחי על אפשרות זו עם הרופא המטפל בך.

נשא HIV הוא אדם שנושא את נגיף ה- HIV העלול לגרום לאיידס, שאינו חולה במחלה קלינית, ושמערכת החיסון שלו תקינה (דבר שמתבטא בספירת תאי CD4 העולה על 200 תאים). כאשר אדם חולה במחלה קלינית הנגרמת מנגיף ה- HIV, או שתפקוד מערכת החיסון שלו לקוי מאוד (למשל כאשר ספירת תאי CD4 אצלח נמוכה מ-200 תאים), הוא מוגדר כחולה איידס. מטרת נטילת התרופות היא להעביר חולה למצב של נשא, ולהשאירו במצב של נשא לשארית חייו. נשא שנוטל תרופות כהלכה ושנמצא בפיקוח רפואי סדיר עשוי להגיע לתוחלת חיים תקינה או קרוב לכך, ובאיכות חיים טובה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

מומחה במחלות זיהומיות

ההידבקות בנגיף ה- HIV דומה במהותה אצל גברים ואצל נשים. ישנם בני אדם אשר חשים בטוב גם פרק זמן ממושך לאחר ההידבקות בנגיף. לאחר מספר שנים, המערכת החיסונית של האדם אשר נדבק בנגיף נחלשת בהדרגה, עד לנקודה אשר בה היא אינה יכולה יותר להילחם בזיהומים בגוף. במרבית המקרים, סוגי הזיהומים מהם נוטים נשאי HIV לסבול כוללים בניהם בין השאר: דלקת ריאות או סרקומה על-שם קאפוזי (Kaposi's sarcoma) ואופן הטיפול בזיהומים אלה זהה הן אצל גברים והן אצל נשים. ההבדל בין נשים שהן נשאיות של נגיף ה- HIV לבין גברים אשר נושאים את הנגיף, הוא שנשים אשר נושאות את הנגיף נוטות לסבול ממגוון בעיות רפואיות נלוות נוספות, כגון זיהומים פטרייתיים חוזרים בנרתיק, באופן מיוחד כאשר המערכת החיסונית שלהן הולכת ונחלשת. זיהומים חמורים יותר, כגון PID (דלקת של אברי הרבייה הנשיים), יכולים להיות קשים יותר לטיפול מכיוון שאין ביכולתו של הגוף להילחם בזיהום. מחלות של אזור צוואר הרחם, כגון: גידולים טרום סרטניים (דיספלסיה dysplasia) וסרטן צוואר הרחם, נוטות להתפתח ולהתפשט מהר יותר. מחלות אלה קשות מאוד לטיפול במידה והאישה היא נשיאת של נגיף ה- HIV.

"סב לידתי" פירושו פרק הזמן הסמוך לפני הלידה, ומיד לאחריה. נגיף ה- HIV הינו הנגיף אשר גורם לכשל המערכת החיסונית האנושית. נגיף ה- HIV הינו הנגיף אשר אחראי לתחלואה במחלת האיידס (כשל חסוני נרכש). המונח HIV סב לידתי פירושו כי נגיף האיידס מועבר אל היילוד באמצעות האם. בדרך כלל , תינוקות אשר נולדים לאמהות אשר נושאות את נגיף ה- HIV נמצאים בסבירות של % 25 עד % 30 להידבק בנגיף ה- HIV.

בבדיקת האיידס הרגילה בודקים רק נוגדנים שמייצרת מערכת החיסון נגד הנגיף, ולמערכת לוקח כמה שבועות טובים (עד שלושה חודשים) לייצר נוגדנים אלה. עד אז הבדיקה תהיה שלילית גם אם היתה הדבקה. זו "תקופת החלון". בבדיקת הקומבו בודקים, בנוסף לנוגדנים, גם את אחד האנטיגנים שאותו מייצר הנגיף, דבר שמאפשר, מבחינה תיאורטית, לקצר את תקופת החלון. אולם אנטיגן זה מיוצר לעיתים רק במשך זמן קצר, כך שיכול להיות שהאנטיגן אינו מיוצר בכמות מספקת, ונוגדנים טרם נוצרו, ואז גם בדיקת הקומבו שלילית למרות שהיתה הדבקה. לכן מומלץ לבצע בדיקת קומבו רק כאשר יש תסמינים העשויים להתאים למחלת הדבקה חדה (חום, פריחה, נפיחות בלוטות לימפה). אם התשובה חיובית, יש סבירות גבוהה שאכן מדובר בהידבקות. לעומת זאת, באנשים שאין להם תסמינים, בדיקה שלילית אינה מראה בהכרח שלא היתה הידבקות, ולכן היא לא מאוד מרגיעה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני