דלג לתוכן

בדיקת בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של מערכת ההולכה (Electrophysiological testing of the conducting system)

2 דקות קריאה
הפעילות המכנית של הלב תלויה בקיום פעילות חשמלית הגורמת לרקמת הלב להתכווץ באופן יעיל ומתואם. באופן תקין קיים קוצב טבעי ללב ה-SA Node, קשר הגת, הממוקם בפרוזדור הימני מתחת לווריד החלול העליון. קוצב זה מייצר גירוי חשמלי העובר דרך הפרוזדורים וגורם להתכווצותם.
מן הפרוזדורים עובר הגירוי החשמלי ומפעיל את ה-AV Node הנמצא בצומת בין הפרוזדורים והחדרים.
משם, דרך הצרור ע"ש היס (His), מתפצלת מערכת ההולכה לצרור סיבים ימני (Right Bundle) העובר ומפעיל את חדר ימין, ולצרור סיבים שמאלי (Left Bundle) המפעיל את חדר שמאל.
הצרורות, הימני והשמאלי, מתפצלים לסיבים ע"ש פורקינייה, (Purkinje). סיבים אלו הם למעשה רשת תקשורת מסועפת המפעילה באופן מהיר מתוזמן ואחיד את התכווצות החדרים.

אלקטרופיזיולוגיה של הלב היא הענף בקרדיולוגיה שיוחד לאבחון הפרעות בקצב הלב ובמערכת ההולכה, ולדרכי הטיפול בהפרעות אלו. על מנת לאבחן הפרעות בפעילות החשמלית בלב נעזרים ברישום האלקטרוקרדיוגרפי (אק"ג) החיצוני הרגיל, וניתן, בנוסף, לבצע בדיקות אלקטרופיזיולוגיות. בדיקה האלקטרופיזיולוגית היא צנתור חשמלי של הלב והיא מתבצעת בחדר צנתור ובצום, בדומה לצנתור רגיל. השיטות האלקטרופיזיולוגיות לרישום הפרעות בקצב בלב יושמו לראשונה בשלהי שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70.

במהלך הבדיקה ניתן לרשום את הפעילות החשמלית העצמונית של הלב, ובנוסף, כחלק מהבדיקה, לגרות את הלב, ולאבחן את המנגנון להפרעות קצב שבהן לוקה החולה.

הבדיקה יכולה להיעשות למטרות שונות. במקרים של התעלפות, הבדיה נעשית כדי לברר אם הסיבה היא אי-סדירות בפעילות החשמלית בלב; לאבחן הפרעות ביצירת פעימות הלב ובהולכה החשמלית בין חללי הלב, ולמקם את ההפרעה ואת הצורך בקוצב לב קבוע; לאבחן קיום מסלולים חשמליים עוקפים בלב ע"ש WPW (Wolff-Parkinson-White); לאבחן מנגנונים, מהלך ומוקדים של הפרעות קצב על-חדריות (SVT), והפרעות קצב חדריות (VT). אצל חולים הלוקים בהפרעה בתפקוד הלב ובאי-ספיקה בלב מסייעת הבדיקה לאבחון נטייה מוגברת להפרעות קצב מסכנות חיים, גם אם בפועל עד הבדיקה מעולם לא לקו בהפרעות כאלו. לגבי חולים אלו הבדיקה תנבא את הצורך בהשתלת קוצבי לב מיוחדים: דפיברילטורים (קוצבים נגד הפרעות קצב אשר יכולים גם לתת מכת חשמל אם יש צורך); באמצעות הבדיקה ניתן לבדוק ולנבא את יעילותן של תרופות לדיכוי הפרעות קצב ומניעתן.

אם החולה אכן לוקה בהפרעות קצב מהירות אפשר לצרוב את המוקדים או את מסלולי ההפרעה באמצעות הצנתרים ולרפא על ידי כך את המטופל. הצריבה מתבצעת באמצעות גלי רדיו בדרך כלל, אך ניתן גם לצרוב על ידי גלי מיקרו, זרם חשמלי ישיר בהקפאה.

אופן ביצוע הבדיקה

במסגרת הבדיקה מחדירים מספר צנתרים ללב (4-3 בדרך כלל), מוורידי המפשעה, לעיתים גם מהוורידים התת-בריחים בבית החזה או מוורידי הצוואר. הצנתרים הם אלקטרודות, בניגוד לצנתרים בצנתור לב רגיל.

צנתרים אלו אינם חלולים וברוב המקרים אין מזריקים חומר ניגוד במהלך הבדיקה. ממקמים את הצנתרים בפרוזדור הימני בחדר ימין ובאזור ה-AV-Node המחבר בין הפרוזדורים והחדרים, ומקבלים בדרך זו רישום הפעילות החשמלית מכל חללי הלב. כאשר יש לאבחן הפרעות שמקורן או מהלכן בצד השמאלי של הלב, מוחדר צנתר גם דרך ה-Coronary sinus, הווריד העובר בין הפרוזדורים והחדרים ומנקז את הלב לפרוזדור הימני.
החדרת הצנתרים נעשית בדרך כלל תוך כדי שיקוף באמצעות קרני רנטגן. לעיתים מוחדר צנתר גם מעורק המפשעה, העורק הפמורלי, לצורך גישה ישירה לחדר שמאל.

רמת סיכון:

אין נתונים
רופאים בתחום
ד"ר אוריאל כ"ץ
ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה
5.0
( 13 חוות דעת )
"מקצועי ומסביר הכל במקצעיות כל הכבוד"
ד"ר יונתן קוגן
ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
ד"ר אמנון איתן
ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של מערכת ההולכה

צוחקים כשעצוב ובוכים כששמח – על תסמונת הבכי והצחוק הפתולוגי
צוחקים כשעצוב ובוכים כששמח – על תסמונת הבכי והצחוק הפתולוגי
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 02/07/2012

אנשים רבים שעברו אירוע מוחי או סובלים ממחלות נוירולוגיות, כגון טרשת נפוצה או ניוון שרירים, עלולים לסבול מתסמונת הגו... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום ניתוחי לב

בניהולו של ד"ר דוד יעקובי
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו