חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) בהריון (Ultrasound in pregnancy)
3 דקות קריאה
על-שמע (אולטרסאונד) הוא שיטת הדימות העיקרית הנהוגה כיום בנשים בהריון. ניתן לבצעה בגישה דרך הבטן, המועדפת בשלישים השני והשלישי של ההריון, או בגישה דרך הלדן (נרתיק). בשליש הראשון להריון העל-שמע הוא כלי עזר המסייע בקביעת גיל ההריון, בהדגמת דופק הלב של העובר, בקביעת מיקום שק ההריון, ובקביעת מספר שקי ההריון בהריון מרובה עוברים. בשליש השני והשלישי של ההריון מתבצע מעקב על-שמע אחר ממדי העובר, מיקום השיליה, ומדדים המייצגים את "הרגשתו הטובה", כמו כמות מים ותנועות.
תבחין על-שמע הוא האמצעי העיקרי באבחון טרום-לידתי של מצבים חריגים בעובר. בשליש הראשון להריון מתבצעות בדיקת השקיפות העורפית וסקירת המערכות המוקדמת. בדיקת השקיפות העורפית היא מדידה של אזור שקוף בעורף העובר, אשר במישלב עם בדיקת דם המתבצעת במכון הגנטי, מהווה את הבדיקה בעלת יכולת הניבוי הגבוהה ביותר באיתור של תסמונת דאון, ולה חשיבות רבה גם באיתור מוקדם של מומי לב ושל רשימה ארוכה של תסמונות אחרות. סקירת המערכות המוקדמת מתבצעת בשבועות 16-13 להריון ויתרונה בכך שהיא מאפשרת אבחון מוקדם של מומים מבניים אצל העובר, כגון חסר בהתפתחות המוח העוברי, מומי לב, וסימנים המעלים חשד לתסמונות גנטיות. בשליש השני להריון, בשבועות 24-20, מתבצעת סקירת המערכות המאוחרת, אשר מסייעת באבחון של מומים בעובר אשר מועד התפתחותם או הופעתם הוא לאחר הזמן שבו מתבצעת הסקירה המוקדמת. יש בעל-שמע סמנים מוכרים לתסמונות תורשתיות, כמו תסמונת דאון, אשר ניתנים לצפייה בסקירה המוקדמת וחלקם נעלמים בהמשך ואינם נצפים בסקירה המאוחרת. כאשר מאבחנים בתבחין על-שמע ממצאים המעלים חשד לקיום תסמונת כלשהי, מופנית האישה לייעוץ גנטי.
תבחין על-שמע הוא כלי עזר חיוני לביצוע של פעולות פולשניות, לצורך אבחון גנטי טרום-לידתי ולצורך טיפול בעובר במצבים המסכנים את חייו בתוך הרחם. בדיקת סיסי השיליה (Chorionic Villus Sampling-CVS) מתבצעת בשבועות ה-12-11 להריון, בגישה לדנית או דרך הבטן, באמצעות מחט המוחדרת לאזור השיליה לצורך שאיבה של סיסי שיליה. באמצעות תרבית תאים מהשיליה ניתן לקבל מידע על אודות המטען הגנטי העוברי, ועל מחלות תורשתיות כגון לייפת כיסתית (Cystic fibrosis), המופיליה, תסמונת ה-X השביר, מחלת טאי-זקס ואחרים. בדיקת מי השפיר (Amniocentesis) מתבצעת החל מהשבוע ה-16 להריון בגישה דרך הבטן. מבצעים דיקור של שק מי השפיר ושאיבה של מעט נוזל אשר ניתן לבצע בו את הבדיקות המתוארות לעיל, ובנוסף גם בדיקה של חלבון אלפא עוברי, מדדי בשלות ריאתית או זיהום תוך-רחמי. שיעור ההפלות המדווח בעקבות שתי הפעולות עומד על כ-1%.
בעבר נבדקו מי השפיר גם למעקב אחר אי-התאמת סוג הדם בין האם לעובר, אך כיום בדיקה זו הוחלפה על ידי בדיקת על-שמע בלתי פולשנית. בדיקת דם טבורי מתבצעת בשליש השני ואילך כאשר יש צורך לקבל דם היישר מהעובר לצורך אבחון מחלות ספציפיות, או אם יש צורך במתן תרופות לתוך הרחם לעובר שלוקה בהפרעת קצב, בהפרעה בתפקוד בלוטת התריס או בהפרעות אחרות, וכן במתן דם לעובר שלוקה בחוסר דם. שיעור ההפלות בעקבות פעולה זו הוא כ-5%. בהריונות מרובי עוברים שקיים בהם סיכון לאבד את ההריון כולו עקב לידה מוקדמת ופגות קשה, תבחין העל-שמע מהווה כלי עזר כדי לבצע הפחתת עוברים לכדי אחד או שניים. פעולה זו מתבצעת בדרך כלל בשלהי השליש הראשון, לאחר שהודגמה תקינות העוברים בבדיקת השקיפות העורפית והסקירה המוקדמת. כיום ניתן לבצע הפחתת עוברים גם בשבוע 8-7 להריון, אבל בשיטה זו לא ניתן ללמוד על תקינות העוברים הנותרים ולכן ההפחתה המתבצעת מאוחר יותר - עדיפה. בהנחיית על-שמע ניתן גם לבצע מגוון רחב של טיפולים בעובר אשר חיותו בסכנה, בתוך הרחם.
יש התקדמות רבה כיום בכל הקשור במדידת זרימת הדם במערכת כלי הדם של האם ושל העובר. באמצעות השיטה ע"ש דופלר, ניתן לאפיין את זרימת הדם בעורקי הרחם ובעורק הטבור לצורך הערכת אספקת הדם לשיליה ומהשיליה לעובר. באמצעות מכשור מתוחכם ניתן כיום למדוד זרימות דם בכל אחד מכלי הדם בעובר בשלבי ההריון השונים. לדוגמה, באמצעות מדידה של זרימת הדם בכלי הדם במוח העובר ניתן להעריך, בגישה שאינה פולשנית, חוסר דם בעובר.
המידע המתווסף בתחום האבחון טרום-הלידה, והמיומנות הגוברת בטיפולים תוך-רחמיים, משפרים את יכולת המעקב והאבחון המוקדם מחד גיסא, ואת יכולת הטיפול במצבים מסוימים מאידך גיסא.
פרופ' ראובן אחירון
ד"ר ורד אייזנברג
תבחין על-שמע הוא האמצעי העיקרי באבחון טרום-לידתי של מצבים חריגים בעובר. בשליש הראשון להריון מתבצעות בדיקת השקיפות העורפית וסקירת המערכות המוקדמת. בדיקת השקיפות העורפית היא מדידה של אזור שקוף בעורף העובר, אשר במישלב עם בדיקת דם המתבצעת במכון הגנטי, מהווה את הבדיקה בעלת יכולת הניבוי הגבוהה ביותר באיתור של תסמונת דאון, ולה חשיבות רבה גם באיתור מוקדם של מומי לב ושל רשימה ארוכה של תסמונות אחרות. סקירת המערכות המוקדמת מתבצעת בשבועות 16-13 להריון ויתרונה בכך שהיא מאפשרת אבחון מוקדם של מומים מבניים אצל העובר, כגון חסר בהתפתחות המוח העוברי, מומי לב, וסימנים המעלים חשד לתסמונות גנטיות. בשליש השני להריון, בשבועות 24-20, מתבצעת סקירת המערכות המאוחרת, אשר מסייעת באבחון של מומים בעובר אשר מועד התפתחותם או הופעתם הוא לאחר הזמן שבו מתבצעת הסקירה המוקדמת. יש בעל-שמע סמנים מוכרים לתסמונות תורשתיות, כמו תסמונת דאון, אשר ניתנים לצפייה בסקירה המוקדמת וחלקם נעלמים בהמשך ואינם נצפים בסקירה המאוחרת. כאשר מאבחנים בתבחין על-שמע ממצאים המעלים חשד לקיום תסמונת כלשהי, מופנית האישה לייעוץ גנטי.
תבחין על-שמע הוא כלי עזר חיוני לביצוע של פעולות פולשניות, לצורך אבחון גנטי טרום-לידתי ולצורך טיפול בעובר במצבים המסכנים את חייו בתוך הרחם. בדיקת סיסי השיליה (Chorionic Villus Sampling-CVS) מתבצעת בשבועות ה-12-11 להריון, בגישה לדנית או דרך הבטן, באמצעות מחט המוחדרת לאזור השיליה לצורך שאיבה של סיסי שיליה. באמצעות תרבית תאים מהשיליה ניתן לקבל מידע על אודות המטען הגנטי העוברי, ועל מחלות תורשתיות כגון לייפת כיסתית (Cystic fibrosis), המופיליה, תסמונת ה-X השביר, מחלת טאי-זקס ואחרים. בדיקת מי השפיר (Amniocentesis) מתבצעת החל מהשבוע ה-16 להריון בגישה דרך הבטן. מבצעים דיקור של שק מי השפיר ושאיבה של מעט נוזל אשר ניתן לבצע בו את הבדיקות המתוארות לעיל, ובנוסף גם בדיקה של חלבון אלפא עוברי, מדדי בשלות ריאתית או זיהום תוך-רחמי. שיעור ההפלות המדווח בעקבות שתי הפעולות עומד על כ-1%.
בעבר נבדקו מי השפיר גם למעקב אחר אי-התאמת סוג הדם בין האם לעובר, אך כיום בדיקה זו הוחלפה על ידי בדיקת על-שמע בלתי פולשנית. בדיקת דם טבורי מתבצעת בשליש השני ואילך כאשר יש צורך לקבל דם היישר מהעובר לצורך אבחון מחלות ספציפיות, או אם יש צורך במתן תרופות לתוך הרחם לעובר שלוקה בהפרעת קצב, בהפרעה בתפקוד בלוטת התריס או בהפרעות אחרות, וכן במתן דם לעובר שלוקה בחוסר דם. שיעור ההפלות בעקבות פעולה זו הוא כ-5%. בהריונות מרובי עוברים שקיים בהם סיכון לאבד את ההריון כולו עקב לידה מוקדמת ופגות קשה, תבחין העל-שמע מהווה כלי עזר כדי לבצע הפחתת עוברים לכדי אחד או שניים. פעולה זו מתבצעת בדרך כלל בשלהי השליש הראשון, לאחר שהודגמה תקינות העוברים בבדיקת השקיפות העורפית והסקירה המוקדמת. כיום ניתן לבצע הפחתת עוברים גם בשבוע 8-7 להריון, אבל בשיטה זו לא ניתן ללמוד על תקינות העוברים הנותרים ולכן ההפחתה המתבצעת מאוחר יותר - עדיפה. בהנחיית על-שמע ניתן גם לבצע מגוון רחב של טיפולים בעובר אשר חיותו בסכנה, בתוך הרחם.
יש התקדמות רבה כיום בכל הקשור במדידת זרימת הדם במערכת כלי הדם של האם ושל העובר. באמצעות השיטה ע"ש דופלר, ניתן לאפיין את זרימת הדם בעורקי הרחם ובעורק הטבור לצורך הערכת אספקת הדם לשיליה ומהשיליה לעובר. באמצעות מכשור מתוחכם ניתן כיום למדוד זרימות דם בכל אחד מכלי הדם בעובר בשלבי ההריון השונים. לדוגמה, באמצעות מדידה של זרימת הדם בכלי הדם במוח העובר ניתן להעריך, בגישה שאינה פולשנית, חוסר דם בעובר.
המידע המתווסף בתחום האבחון טרום-הלידה, והמיומנות הגוברת בטיפולים תוך-רחמיים, משפרים את יכולת המעקב והאבחון המוקדם מחד גיסא, ואת יכולת הטיפול במצבים מסוימים מאידך גיסא.
פרופ' ראובן אחירון
ד"ר ורד אייזנברג
רמת סיכון:
אין נתוניםנושאים מרכזיים
רופאים בתחום
ד"ר נאסים אלקרנאוי
אורתופדיה
מומחה לכירורגיה אורתופדית
ד"ר יצחק שוחט
אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
מומחה אא״ג וניתוחי ראש וצוואר
ד"ר שאול סטיר
נוירולוגיה
פסיכיאטר מומחה, נותן חוות דעת משפטית ונוירולוג מומחה.
שאלות ותשובות
- אני בת 25. בעבר עברתי הפלה ועכשיו אני בהריון בשבוע ה-7. אני נוטלת חומצה פולית בהוראת הרופא במינון 5 מ"ג, ופרנטל שמכיל 800 מק"ג. שאלתי את הרופא והוא אמר שאני יכולה להפסיק, ואילו הרופאה שלי אמרה לי להמשיך. רציתי לדעת אם המינון לא גבוה ומה הכי
- אני בת 36, נוטלת גלולות למניעת הריון כ-10 שנים לאחר אבחנה של PCO like syndrome. הסימפטומים כללו ציסטה בשחלה שנצפתה ב-3 בדיקות אולטרסאונד שונות, השמנה, נשירת שיער, אקנה ושיעור יתר. בדיקות הורמונליות הראו כי רמת ההורמונים נמצאת בטווח הנורמלי גבוה. ישנ
- אני בת 27, אחרי לידה. בשבוע ה-39 ניגשתי למיון יולדות עם צירים סדירים ופתיחה של 1 ס"מ ומחיקה של 80-100 אחוז. לאחר בדיקה שחררו אותי הביתה. כשהיגעתי הביתה היו לי טיפות של דם. נבדקתי שוב, והדימום לא הפסיק ורק התחזק. הרופא אמר שכנראה נפצעתי בצוואר הר
- אני בת 31. אובחן אצלי PCO. לקחתי פעם אחת איקאקלומין (2 כדורים ליום) והזקיקים אפילו לא התפתחו מעבר לגודל של 10 מ"מ. עכשיו אני אמורה לקבל זריקות של FSH (את התרופה Gonal F
- לפני שלושה ימים, לאחר איחור של שבועיים במחזור, ביצעתי בדיקת הריון ביתית בשעות הערב. תוצאות הבדיקה הראו קו אחד בהיר באזור T וקו אחד כהה באזור C. כפי שכתוב בהוראות, חיכיתי שלושה ימים, והיום עם השתן הראשון של הבוקר ביצעתי בדיקה חוזרת. התוצאות היו קו אחד
- אני בת 32. יש לי שחלות פוליציסטיות וזה כמה שנים אין לי מחזור סדיר. רוב הזמן אין לי מחזור כלל, מלבד עם כדורים. לאחרונה נתנו לי חבילה אחת של גלולות למניעת הריון מסוג פמינט על מנת שאקבל וסת ואעשה בדיקת פרופיל הורמונלי. אלה היו התוצאות: SHBG 150 INS
- מה אומר ערך של 11381 בבדיקת בטא HCG? ברור שזה אומר שיש הריון, אך מה אומר הנתון המספרי? סליחה על הבורות, אך האם יש קשר בין הערך הגבוה הזה לבין הפלה שביצעתי לפני כחודשיים?
- אני בת 44. תמיד היה לי מחזור סדיר בן 28 יום. אחרי הילד האחרון (החמישי) הייתי עם התקן תוך-רחמי במשך כשנה, אך מכיוון שזה גרם למחזור ארוך ותכוף, הוצאתי אותו. עכשיו אני מנסה להרות, אבל המחזור התקצר ל-24 יום, והביוץ, לפי בדיקות חום וערכת ביוץ, נופל יום ל
- אני בת 30 וחודש, זהו הריון שני ואני בשבוע ה-18 שלו. לפי סקירת מערכות מוקדמת, נאמר לי שלעובר יש 2 כלי דם בחבל הטבור במקום 3, והופניתי לבדיקת חלבון עוברי. קיבלתי את תוצאות התבחין המשולש: AFP - 2.26 MOM (ריכוז ml/ng 73.9)
- אני בת 25, נשואה 4 שנים ללא ילדים. נכנסתי להריון לפני כמה חודשים בעזרת איקאקלומין ועברתי הפלה בשבוע ה-7 עם תמיכה של Progesterone. עכשיו אני בהריון בשבוע ה-7 עם 2 עוברים. בשבוע שעבר עשיתי בדיקת אולטרסאונד ובדיקת דם שאלה תוצאותיה: BETA HCG 2134
מאמרים בנושא בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) בהריון
האם מום לב בעובר הוא בהכרח מסוכן?
מאת: ד"ר גיל באר
18/06/2023
מאת: ד"ר גיל באר
18/06/2023
למה חשוב לבצע אקו לב בעובר, מה מגדיל את הסיכוי למום לב מולד ואיך מטפלים ביילוד עם מום? ד"ר גיל באר מומחה ברפואת ילד... לכתבה המלאה
שבועות 41-42 להריון
מאת: מערכת אינפומד
30/01/2019
מאת: מערכת אינפומד
30/01/2019
עדיין לא ילדת?! זה בטח משהו שאת שומעת הרבה סביבך. כל עוד את במעקב רפואי קפדני, אין סיבה לדאגה והרופא יגיד לך מתי וא... לכתבה המלאה
