"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
הבדלים זעירים אלה בספירת הלימפוציטים זניחים לחלוטין ואינם מצביעים על שום מצב של מחלה, כולל לא מחלת האיידס. בברכה דר' איציק לוי מומחה בפנימית ובמחלות זיהומיות
קשריות הלימפה בגוף הן חלק ממערכת החיסון. הגדלה שלהן מתרחשת באופן פיזיולוגי (תקין) בתגובה לזיהומים שונים. לרוב מתנפחות כמה קשריות באזור שבו ישנו זיהום (לדוגמה, הקשריות באזור הצוואר מתנפחות בזמן דלקת גרון). מחוללי מחלה שונים עשויים לגרום להגדלה של קשרית בודדת. מלבד הגורמים הזיהומיים (חיידקים, פטריות ווירוסים), ישנם גם סוגי גידולים העשויים לגרום להגדלה של קשריות לימפה. הבירור הרפואי בעקבות מציאת קשרית מוגדלת צריך לכלול בדיקה של מציאותם של תסמינים נוספים (חום, שינויים במשקל, הזעות לילה ואחרים) על מנת להעריך את הסבירות של מחלה או של גידול. אבחנה ודאית של הגורם להגדלת הקשרית יכולה להיעשות על ידי ביופסיה, תהליך שבו נלקחת דגימה מהבלוטה (או הבלוטה בשלמותה) לבחינה תחת מיקרוסקופ. במקרה כמו שלך, כאשר אין תסמינים נוספים המרמזים על גידול, אפשר תחילה רק לעקוב אחרי הקשרית במשך כמה שבועות, ורק אם היא אינה קטנה, לקחת ממנה דגימה. כתבת שמן הקשרית שלך ניטלה ביופסיה, כך שאבחנה סופית צפויה בתוך ימים. אי אפשר לענות על שאלתך לגבי חומרת המחלה בהתבסס על הנתונים שסיפקת, אבל ישנם כמה סימנים מעודדים: גודל הקשרית אינו גדול באופן משמעותי מן הגודל הנורמלי הנורמה, ואין תסמינים נוספים. שני אלה מעלים את הסבירות כי מדובר בתהליך שפיר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
אם היא אכן נשאית, הסיכוי שלך שנדבקת ממנה, לאור מה שאתה מתאר, הוא בסביבות 1:500 עד 1:5000. נוזל הסיכה אינו מונע במידה משמעותית את העברת של הנגיף. אין זמן מינימלי של חדירה שנחוץ כדי שתתרחש הידבקות. כל חדירה ללא קונדום כרוכה בסיכון. הנגיף אינו עובר דרך זיעה. אם לא מדובר בבחורה מקבוצת סיכון ברורה (מהגרת מאפריקה, מזריקת סמים), לא תקבל (ואין צורך שתקבל) טיפול מונע. אי אפשר לקבל את הטיפול המונע באופן אנונימי. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
אין תרופות אשר יכולות להבטיח שתינוקך לא ידבק בנגיף ה- HIV, אולם התרופות יכולות לצמצם את רמת הסיכון שלו להידבק בנגיף. תרופה ששמה זידובודין (או בשמה המסחרי Retrovir) יכולות להקטין את הסיכוי להעברת הנגיף מן האם לתינוק בכשני שלישים. תרופת הזידובודין מאיטה את קצב ההתפתחות של הנגיף, כך שהמערכת החיסונית של העובר (אשר מסייעת להילחם בזיהומים) תוכל להתחזק. התרופה גם מכונה איי. זי. טי. (AZT)
תוצאות תקינות עבור ילדים בבדיקת ריכוז הנויטרופילים בדם הן 30%-60% מסך התאים הלבנים. תוצאות תקינות עבור ילדים בבדיקת ריכוז לימפוציטים בדם הן 25%-50% מריכוז התאים הלבנים בדם. ערכים גבוהים של לימפוציטים בדם יכולים להיות תוצאה של מחלות זיהומיות, דלקתיות, שחפת, מחלת הנשיקה ופעילות יתר של בלוטת התריס. אין לך מה לחשוש, הבדיקות של בנך תקינות, רמת הלימפוציטים מעט גבוהה, כנראה בעקבות מחלה זיהומית. אם בכל זאת אינך שקטה, את תמיד יכולה לבקש חוות דעת נוספת. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד
שמונה שבועות אכן מספיקים ברוב המקרים. מחלת ההדבקה הראשונית של איידס אכן מתרחשת כשבועיים-שלושה לאחר ההידבקות ומאופיינת, מלבד בחום, גם בפריחה, כאב ראש, כאב בלוע ונפיחות בלוטות הלימפה. אם מה שהרגשת בגרון בכלל קשור למגע המיני, יותר סביר שמדובר במחלה אחרת המועברת במגע מיני אורלי ולא באיידס. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
בבדיקת האיידס הרגילה בודקים רק נוגדנים שמייצרת מערכת החיסון נגד הנגיף, ולמערכת לוקח כמה שבועות טובים (עד שלושה חודשים) לייצר נוגדנים אלה. עד אז הבדיקה תהיה שלילית גם אם היתה הדבקה. זו "תקופת החלון". בבדיקת הקומבו בודקים, בנוסף לנוגדנים, גם את אחד האנטיגנים שאותו מייצר הנגיף, דבר שמאפשר, מבחינה תיאורטית, לקצר את תקופת החלון. אולם אנטיגן זה מיוצר לעיתים רק במשך זמן קצר, כך שיכול להיות שהאנטיגן אינו מיוצר בכמות מספקת, ונוגדנים טרם נוצרו, ואז גם בדיקת הקומבו שלילית למרות שהיתה הדבקה. לכן מומלץ לבצע בדיקת קומבו רק כאשר יש תסמינים העשויים להתאים למחלת הדבקה חדה (חום, פריחה, נפיחות בלוטות לימפה). אם התשובה חיובית, יש סבירות גבוהה שאכן מדובר בהידבקות. לעומת זאת, באנשים שאין להם תסמינים, בדיקה שלילית אינה מראה בהכרח שלא היתה הידבקות, ולכן היא לא מאוד מרגיעה. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
מחלת החום שממנה סבלת עשויה היתה להיגרם על ידי מחוללים שונים, שהעיקריים בהם חיידקים או וירוסים. לא ציינת אם בוצע משטח גרון לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי, כך שאי אפשר לדעת אם מדובר בחיידק. חלק מהמחלות הויראליות השכיחות עלולות לגרום תסמינים של עייפות וחולשה גם זמן ממושך יחסית לאחר ההבראה מהמחלה החריפה. כך למשל מחלת הנשיקה הנגרמת על ידי וירוס ה- EBV. פריצה מחודשת של המחלה (ריאקטיבציה) עשויה להתרחש, אולם באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה, לא נלווים לה סימפטומים. עם זאת, ישנן מחלות ויראליות אחרות הדומות בהתייצגותן לזהום ב- EBV. זיהום בווירוס CMV, למשל, מתבטא באופן דומה מאד: חום, כאבי גרון, נפיחות בקשריות לימפה, עייפות, חולשה ועוד. לפני שניתן יהיה לקבוע בוודאות כי החולשה והתשישות שמהן את סובלת נובעות מן המחלה הזיהומית בה לקית, יש לשלול מצבים רפואיים אחרים שבהם ניתן לטפל: אנמיה, תפקודי בלוטת התריס וכיוצא באלה. מומלץ לפנות לרופא המשפחה על מנת להשלים את הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
נוטים לחשוב כי תרופת האיי. זי. טי. אינה גורמת להופעתם של פגמים מולדים בעובר במהלך היריון . אולם, אין אדם אשר יוכל לומר בוודאות כיצד תשפיע תרופת האיי. זי. טי. על התינוק בשלבים מאוחרים יותר של חייו. התרופה אינה נמצאת בשימוש זמן רב מספיק בקרב נשים הרות על מנת לדעת מה קורה אצל ילדים אלה כאשר הם מתבגרים. שוחחי עם הרופא המטפל בך לגבי היתרונות והחסרונות של נטילת תרופת האיי. זי. טי.
שלום ותודה מראש על המענה. אשה בת 65, ברקע יתר לחץ דם. עם עודף משקל קל ועישון. לפני כחודש התחילו תופעות של קוצר נשימה ודופק מהיר וחזק. לאור זאת פנתה לפרופסור קרדיאולוג והופנתה על ידו לאקו לב במאמץ, הולטר לב והולטר לחץ דם. הולטר לב תקין. במהלך אקו לב הבדיקה הופסקה באמצע והוסבר כי עקב יתר לחץ דם ריאתי מוגבר מאוד יש לפנות מייד לטיפול. במקביל לפניה לרופא המטפל עם הפניה למיון, פנינו באותו יום לקרדיאולוג פרטי וזה הפנה לст אגניו. שם התברר כי יש קרישי דם בשני העורקים ופנינו למיון. שם החליטו לא לאשפז ונתנו טיפטל של אליקוויס 4 כדורים ( 2*2) לשבוע ובתום השבוע לעבור ל2 כדורים (1*1) לחצי שנה. בינתיים, חזרנו לפרופסור המטפל והוא שיבח את הטיפול במיון, הרגיע ונתן סדרת בדיקות. בדיקות דם ובהן לקרישיות יצאו תקינות בגדר הנורמה. בעוד תקופה לא ארוכה יש תור לus בטן ועורקי הגפה. כעבור שבוע, אין ממש הקלה בתסמינים. לעצם השאלה. לצד ההבנה כי כל מקרה הוא אינדיבידואלי, רציתי לשאול כמה זמן לוקח בדר"כ להמיס את הקרישים? מתי לצפות להקלה? האם לאחר שבוע של טיפול אינטנסיבי היינו אמורים להרגיש הקלה? נשמח, בתודה מראש, לקצת סדר בבלאגן
שלום רב בת 43.בריאה לחלוטין.בדיקות דם תקינות פרט לטריגלצרדים 230-300 קבוע כבר כמה שנים עודף משקל קל. בצעתי לא מזנן אקג תקין אקו במאמץ- יצא כושר גופני לקוי. היום חוויתי חוויה שהלחיצה אותי מאוד- בשעת אזעקה באתר בו שהיתי נאלצתי לרדת 5 קומות במהירות ואחרי כמה דקות עליתי 4 קומות במהירות .לאחר שעליתי הרגשתי למשך כמה דקות דפיקות לב חזקות, קושי קל לנשום ולדבר וזה עבר לחלוטין אחרי 3 דקות. נבהלתי בטירוף. מה זה ןמה כדאי לעשות?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
כושר
טלי פורטר20/12/2023 | 05:45
התיאור מתאים לכושר גופני לא מספק ואינו בהכרח מלחיץ
היי, אני בת 22 ולאחרונה שמתי לב שהדופק שלי נהיה מאוד מהיר. התחלתי ללכת בימים האחרונים עם שעון דופק ולפיו הדופק שלי במנוחה בסביבות ה75-85 ובמאמץ הכי קטן מזנק ל100 ואפילו מעלייה פשוטה במדרגות זה יכול לעלות ל150. האם זה מסוכן? מה יכולה להיות הסיבה? אני במשקל תקין לחלוטין, אפילו קרוב לתת משקל. אני פעילה רוב היום, לא עושה ספורט מובהק אבל כן לא יושבת כל הזמן. יש לי אנורקסיה ברקע אבל כבר מעל לשנתיים אני במצב תקין. לפעמים אני מרגישה את הדפיקות בלב וכאבים באזור החזה השמאלי. אשמח לתשובות ולעזרה במה זה יכול להיות🙏🏻🙏🏻
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
דופק
טלי 18/12/2023 | 18:59
רצוי להבדק אצל רופא המשפחה ולשקול ביצוע אקו לב
הוסף תגובה
הוספה לשאלה
מודאגת18/12/2023 | 15:49
הבדיקות דם שלי תקינות לפי הרופאה והלחץ דם שלי גבולי קרוב לנמוך
מודאגת עקב תוצאות האקו לב. בת 46. עשיתי אקו עקב קוצר נשימה במאמץ ודופק מהיר. אני מבינה שהתוצאות אינן תקינות. אשמח להסבר NORMAL LV SIZE, WALL THICKNESS AND FUNCTION NORMAL RV SIZE AND SYSTOLIC FUNCTION NORMAL SIZED ATRIA VERY MILD MITRAL REGURGITATION MILD TRICUSPID REGURGITATION NO PULMONARY HYPERTENSION MINIMAL PERICARDIAL EFFUSION
תודה רבה ד"ר על המענה הכ"כ מהיר. אי ספיקה מתונה של שני מסתמים + נוכחות של נוזל בקרום הלב לא מעידה על התפתחות של מחלת מסתמי הלב? זה נחשב תקין ולא יהיה צורך במעקב? יש לי גם בדיקת מאמץ בשבוע הקרוב. ורק בעוד 4 שבועות התור לקרדיולוג שלי, לכן אני שואלת כדי שלא להיות במתח לאורך כל התקופה הזו.