בדיקת סיסי שליה (Chorionic Villous Sampling, CVS)

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת סיסי שליה מעלה סיכון להפלה ל-1:400 (0.25%). הסיכון להפלה בגישה דרך צוואר הרחם גבוה מאשר בגישה בטנית. 

כמו כן בדיקת סיסי שליה מעלה סיכון לזיהום תוך-רחמי. קיים סיכון למום מולד ביד או ברגל בשל פגיעת הצנתר, אולם הסיכון לכך הוא נמוך ביותר, במיוחד לאחר שבוע 10. 

לנשים בעלות דם עם קבוצת Rh שלילית ניתנים נוגדנים כנגד Rh כדי להוריד את הסיכון שתפתח נוגדנים כנגד דם העובר, במקרה שהעובר בעל קבוצת דם Rh חיובית.

מחלות קשורות
מומים מולדים, מחלות כרומוזומליות, מחלות גנטיות, Rh isoimmunization.

מתי עושים את הבדיקה?
יתרונה של בדיקת סיסי שליה זו ע"פ בדיקת מי שפיר, היא שניתן לבצעה בטרימסטר הראשון, בניגוד לבדיקת מי שפיר שאותה ניתן לבצע רק החל מהטרימסטר השני. 

הדבר מאפשר הפסקת הריון קלה ופשוטה יותר במקרה שמתגלית בעיה, מכיוון שהפסקת הריון בטרימסטר השני היא טראומטית ומרוכבת יותר מהפסקת הריון בטרימסטר הראשון. 

יתרון נוסף הינו המהירות שבה מתקבלות תוצאות יחסית לבדיקת מי שפיר (מספר ימים לעומת מספר שבועות). זאת מכיוון שבבדיקת סיסי שליה נדגם חומר רב יותר, ואין צורך לחכות שהתאים יצמחו בתרבית.

הבדיקה מתבצעת במקרים הבאים:
·             גילוי מוקדם של בעיות כרומוזומליות, כגון תסמונת דאון, לרוב בגילאים 35 ומעלה
·             גילוי מוקדם של בעיות גנטיות, במיוחד במקרים שיש היסטוריה משפחתית אצל אחד מההורים של קיום מחלה גנטית (למשל טיי-זקס או ציסטיק פיברוזיס)
·             גילוי מוקדם של מין העובר, כאשר קיימת מחלה גנטית עם אחיזה למין
·             בדיקת סוג הדם של העובר, במקרים שהאם נושאת נוגדנים לקבוצת הדם Rh+.

איך להתכונן לבדיקה?
יתכן שתתבקשי לשתות נוזלים שעה לפני הבדיקה כדי למלא את שלפוחית השתן. הדבר מקל על ביצוע הבדיקה.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת סיסי שליה יכולה להתבצע בשתי גישות: גישה דרך עור הבטן וגישה דרך צוואר הרחם.

גישה בטנית:
תתבקשי לשכב על שולחן הבדיקה עם בטנך חשופה.

איש צוות רפואי ישתמש באולטרא-סאונד על מנת לקבל תמונה של התינוק והשלייה. לשם כך הוא ישתמש בג'ל שעשוי להיות קר למגע.

הרופא יאלחש איזור קטן על עור הבטן באמצעות הרדמה מקומית וידקור את הבטן עם צנתר דק. לאחר מכן ישאב כמות קטנה של חומר – אלו הם תאי סיסי השלייה. החומר ישלח לבדיקה במעבדה. יתכן שלאחר מכן יאזין הרופא לפעימות הלב של העובר וימדוד את לחץ הדם שלך.

גישה דרך צוואר הרחם:
תתבקשי להסיר את בגדייך וינתן לך חלוק.

תתבקשי להרים את רגלייך ולהניחן על תומכים בצידי המיטה. הצוות הרפואי יסייע לך במידת הצורך.
הרופא יפסק את דפנות הלדן (וגינה) עם ספקולום על מנת לאפשר מבט אל צוואר הרחם. צוואר הרחם ינוקה עם סבון מיוחד.

איש צוות רפואי ישתמש באולטראסאונד בטני על מנת לעזור לרופא למצוא את השלייה באמצעות צנתר דק.
לאחר איתור השלייה הרופא ידקור את הצוואר וישאב תאים מן השלייה. הדקירה לרוב אינה כרוכה בכאב חד, אולם עלולה לגרום לתחושת כאב עמום בבטן התחתונה.

אחרי הבדיקה
הבדיקה תשלח למעבדה לבדיקת קריוטיפ, ובדיקות נוספות, בטלות במקרה המסוים. יתכנו כאבים עמומים קלים בבטן תחתונה, דליפה של נוזל צלול – מי שפיר, וטיפות דם בתחתון ביום-יומיים שלאחר הבדיקה.

יש לפנות לבדיקה רפואית דחופה במקרים הבאים:

·             כאבי בטן חזקים
·             דלף של מי שפיר מהלדן
·             דמם לדני מעבר לטיפות או דם אדום בהיר
·             צמרמורת או חום
·             תחושה כללית רעה או סחרחורות
·             אודם או נפיחות באזור הדקירה, אם בוצע בדיקה בגישה בטנית.

פענוח תוצאות

סוג הבדיקות שמבוצעות תלוי בסיבה לשליחת הבדיקה. למשל, אם קיימת מחלה תורשתית מסוימת במשפחה, תבוצע בדיקה למחלה גנטית זו. 

בעת תוצאות בדיקת סיסי שליה תקינה לא התגלו בעיות כרומוזומליות או סימנים שהעובר נושא מחלה גנטית. לפירוט נוסף ראו בדיקת קריוטיפ.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

רמת סיכון: