תירוגובולין (Thyroglobulin, Tg) הוא חלבון המיוצר ע"י תאים פוליקולריים הנמצאים בבלוטת התריס. חלבון זה משתתף בתהליך ייצור הורמון בלוטת התריס, ובאופן נורמלי נמצא בדם בריכוז נמוך מאוד. פגיעה בבלוטת התריס ומצבים פתולוגיים אחרים עלולים לגרום לשחרור מוגבר של החלבון מתאי הבלוטה אל תוך זרם הדם, מה שיוביל לייצור נוגדנים ע"י תאי חיסון[1][2]. בדיקת נוגדים לחלבון התירוגלובולין בדם היא בדיקה סרולוגית המזהה הימצאות של נוגדנים (Antibodies, Abs) בדם ומודדת את ריכוזם, והיא משמשת לאבחנה ולמעקב אחר מספר מחלות של בלוטת התריס. כ-10% מהאוכלוסייה הכללית יציגו רמות גבוהות של נוגדים לחלבון[3].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בדיקת נוגדנים לתירוגלובולין שימושית במספר מצבים. שימוש אחד הוא ככלי עזר באבחנה של מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס. בתהליך אבחנת המחלה, הרופא.ה בונה תמונה קלינית המתבססת על תולדות ותלונות המטופל.ת, בדיקה גופנית, וכן בדיקות מעבדה הכוללות בדיקות דם כגון זאת[1]. שימוש נוסף לבדיקה הוא ככלי מעקב לאחר טיפול בגידול ממאיר בבלוטת התריס. רמות תירוגלובולין וכן רמות הנוגדנים בדם, מאפשרות בקרה על המחלה[3]. בנוסף, מכיוון שרמות הנוגדנים בדם עשויות להפריע ולמסך את תוצאות בדיקת התירוגלובולין בדם, לעתים תינתן בדיקת הנוגדנים על מנת להבטיח את אמינותה של השנייה[3].
מחלות ומצבים רפואיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות
מחלת האשימוטו (Hashimoto Thyroiditis)בה הגוף מייצר נוגדנים הפוגעים בתאי בלוטת התריס (מחלה אוטואימונית) וגורמים לאי-ספיקה של הבלוטה ולירידה בריכוז הורמון בלוטת התריס בדם1. אצל כיותר מ-80% מהחולים במחלת האשימוטו יופיעו רמות גבוהות של נוגדנים בדם[4].
מחלת גרייבס (Graves disease) המאופיינת בפעילות יתר של בלוטת התריס עקב תהליך אוטואימוני. כ60-70% מהחולים בגרייבס יציגו רמות גבוהות של נוגדני תירוגלובולין בדם[4].
בגידולים ממאירים של בלוטת התריס לאחר טיפול, רמות גבוהות מהצפוי של נוגדים לתירוגלובולין עלולות להעיד על התחדשות התהליך הסרטני ברקמת הבלוטה2. כ-15-30% מהנבדקים בעלי ממאירות של בלוטת התריס יציגו רמות נוגדנים גבוהות[1].
אוכלוסיות בסיכון
ההוראה לביצוע בדיקת נוגדנים לתירוגלובולין ניתנת על ידי רופא.ה, ורק כאשר יש צורך. הפרעה בתפקודי בלוטת התריס, מעקב לאחר גידול ובדיקת תירוגלובולין הן הסיבות העיקריות לבדיקה. לא קיימים איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך יש להיוועץ ברופא.ה[2].
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה
כ-12 שעות לפני הבדיקה, יש להפסיק נטילת ויטמינים ותוספי מזון המכילים ביוטין (ויטמין B7)[5].
מהלך הבדיקה
הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית, והיא אורכת מספר שניות[6].
לאחר הבדיקה
אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[1].
אזהרות
סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר. ככל בדיקת דם אחרת קיים הסיכון לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי, אך הוא מזערי[6].
תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה עלולה להעיד על הימצאות מחלה אוטואימונית או גידולית, אם כי זהו אינו ממצא אבסולוטי. על מנת לאשש את ממצאי הבדיקה ולאסוף כמה שיותר מידע, מומלץ לבצע בדיקות רלוונטיות נוספות (למשל- נוגדני TPO, נוגדני TSI ועוד)[1]. בנוסף, קיימות מחלות אחרות שיכולות לגרום להימצאות נוגדנים אלו בדם כגון לופוס (SLE), סוכרת סוג 1 ועוד, ולכן יש להתחשב בכך בתהליך האבחנה[6].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
