רופאים בתחום
ד"ר אשר בר-הלפרן ד"ר אשר בר-הלפרן
מנהל המרכז לבריאות הנפש מחוז דן פ"ת שירותי בריאות... קרא עוד
ד"ר אריאל גאון ד"ר אריאל גאון
מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה קרא עוד
בדיקות קשורות

פורום פסיכיאטריה

דר' יהודית רונת

דר' יהודית רונת
ד"ר יהודית רונת פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית עם נסיון רב. ד"ר יהודית רונת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
מנסיבות אישיות יחולו עיכובים במענה לשאלות בפורום, עמכם/ן הסליחה
  • לגבי תופעות לוואי של הפסקת קלונקס
  • יהונתן
  • 21/01/2019 00:22
  • שלום דוקטור אני בן 37,אני סובל מהפרעת חרדה מגיל 12 בערך מטופל בחצי שנה האחרונה ב150 מילגרם לוסטרל וחצי כדור מירו. לקחתי במשך 20 שנה בערך כדור 0.5 קלונקס לפעמים רק חצי. ובשלושה חודשים האחרונים הפסקתי לגמרי את השימוש בקלונקס. השאלה האם יש מצב שהתופעות גמילה עדיין נמשכות? ( יש לציין שאני מרגיש יחסית טוב) רק לפעמים החרדה שוב חוזרת בעוצמות נמוכות. האם יש קשר לקלונקס לדעתך? תודה רבה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • וולבוטרין
  • שרון
  • 20/01/2019 12:28
  • שלום רב, התחלתי ליטול וולבוטרין במינון 150 וכעבור שבועיים עליתי למינון של 300. מאז תחילת הטיפול אני חווה חרדות. האם זוהי תופעת לוואי של התרופה שצפויה לחלוף או שתרופה זו מטפלת רק בדיכאון אך לא בחרדה? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אם עברו חודשיים ועדיין אתה חווה את זה יש מצב
  • לי-פות
  • 20/01/2019 16:58
  • פרפנאן ואנטומין
  • הדר
  • 04/11/2018 11:08
  • שלום לדר' יהודית לפני כשנה קיבלתי התקף פסיכוטי וטופלתי בכדורי פרפנאן 2 ליום 4 מ"ג כל אחד לפני כ-4 חודשים הלכתי לפסיכאטר מאחר ולא הייתי רגועה הייתי באי שקט הפסיגאטר נתן לי כדור אנטומין 40 מ"ג בנוסף לפרפנאן שאני לוקחת כרגע כבר חצי שנה אני לוקחת כל בוקר 1 פרפנאן של 40 מג' וחצי כדור אנטומין 20 מג' ובערב אותו דבר 1 פרפנאן וחצי אנטומין האם המינונים גבוהים? האם הכדורים ממכרים? למה נועדו הפרפנאן והאנטומין כרגע אני מאוזנת במינון הזה ,מידי פעם יש לי אי שקט (לא יודעת למה) פוחדת להיות כל החיים עם הכדורים? אני בת 30 עברתי משבר וטראומה לכן קיבלתי את הפרפנאן בהתחלה יש לציין שאני לא עובדת וחיה מביטוח לאומי ניסתי בעצת הפסיכאטר להוריד את הפרפנאן אבל לאחר שבועיים קיבלתי התקפי זעם חזקים על משפחתי, חזרתי לפרפנאן על דעתי עצמי כרגע קצת יותר רגועה , והפסיכאטר דיבר איתי על טיפול תחזוקתי למה התכווון? אני חושבת שהוא התכוון לאנטומין אבל במקביל אמר להמשיך גם עם הפרפנאן רוצה לדעת לגבי הכדורים האם המינון גבוה?ולמה שני סוגים למה האנטומין לא מספיק לי? יש לציין שאני מאובחנת מגיל 6 כבעלת פיגור קל את המייל עזרה לי דודותי לכתוב תודה רבה דר קרני הדר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פרפנאן ואנטומין
  • אתי
  • 20/01/2019 12:17
  • שלום דר' רונת ברצוני לשאול האם פרפנאן 4 מג' פעמיים ביום + 1 אנטומין 40 מג' זה מינון "גדול" והאם המינון הזה הוא טיפול תחזוקתי להתקף פסיכוטי שקיבלתי לפני שנה פעם ראשונה בחיים? כרגע אני מאוזנת עם הטיפול ומהינון הזה, רוצה להוריד משהו אבל פוחדת ומצד שני פוחדת להתמכר לכל החיים יש לציין שאני מובטלת ובעל פיגור קל גרה עם ההורים אני בת 30 את ההתקף קיבלתי ביום בהיר אחד שכלל הזהיות ורדיפה חודש שלם התחלתי עם פרפנאן 2 ביום של 4 מ"ג ואחרי חצי שנה נתנו לי אתהאנטומין 40 מג' 1 ביום (אני לוקחת חצי בוקר חצי ערב) את האנטומין הוסיפו לי כי ניסתי להוריד את הפרפנאן אחרי שהרגשתי טוב וקיבלתי התקף זעם שכללו שבירת חפצים ועוד אז הרופא החליט להשאיר את הפרפנאן + האנטומין תודה רבה דוקטור אשמח לתשובתך

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סמפטומים של דיכאון למרות איקסל
  • יחידנית
  • 19/01/2019 15:55
  • שלום ד'ר רונת, אני מטופלת באיקסל 100 מ'ג כבר כמה שנים. לפני שנה ותשעה חודשים סבלתי מדיכאון במהלך הטרימסטר הראשון של ההריון והוא חלף מעצמו. חצי שנה לאחר הלידה סבלתי מדיכאון במשך ארבעה חודשים וחלה הטבה משמעותית עם העלאת המינון ל-125 מ'ג. כעת, ארבעה חודשים לאחר העלאת המינון, התחילו לחזור סמפטומים של דיכאון (תחושת חוסר ערך, חוסר סבלנות, קושי לישון וכו'). ואני מתלבטת אם יש טעם להעלות שוב מינון או להחליף תרופה/ אוגמנטציה. אני עדיין מניקה. בני בן שנה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ברינטליקס 2.5 מג
  • יוסיפוביץ
  • 19/01/2019 08:21
  • שלום ד"ר, לוקח כבר במה ימים ברינטליקס 5 מג לחרדה וחוסר ריכוז. גרם לי לתופעות לוואי חזקות של כאבי ראש ובטן אבל מרגיש שהתרופה כבר עובדת ומשפיעה טוב! אחרי 4 ימים בלבד. האם אפשר להוריד מינון ל 2.5 מג באופן קבוע? אולי זה יוריד את תופעות הלוואי וימשיך להשפיע טוב? האם קיים ניסיון עם מינון כזה נמוך? מציין שמינונים מאוד נמוכים בתרופות אחרות השפיעו עלי חזק. שווה לנסות?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קנאביס רפואי
  • דניאל
  • 21/04/2014 22:39
  • שלום. אני בן 24 ומטופל כבר 10 שנים אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים. אני מטופל בסוגים שונים של כדורים (אפקסור וכו׳) כבר 4 שנים. סובל מדיכאון קליני ומחוסר תיאבון ותת משקל (פחות מ-50 קילו, 17BMI). לאחרונה יצא לי לנסות לעשן קנאביס רפואי מקרובת משפחה חולת סרטן ושמתי לב שהתיאבון מתגבר בהשפעת הקנאביס ושהדיכאון והחרדה ״נסבלים״ פתאום. רציתי לשאול אם הפסיכיאטר שלי שהוא פסיכיאטר מומחה למבוגרים יכול להמליץ לי על קנאביס רפואי כתרופה חוקית? ומה יקרה אם הוא יסרב ויתן לי רק להחליף עוד תרופות. תודה מראש על התשובה!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אשמח לתשובה..
  • דניאל
  • 22/04/2014 20:26
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 27/04/2014 18:11
  • לדניאל שלום, פסיכיאטר מומחה יכול להמליץ על טיפול בקנביס רפואי אך איננו יכול לאשר את הטיפול. יש רופא מיוחד הממונה על מתן האישורים במשרד הבריאות. אני קצת בספק שיאשרו לך את הטיפול בגלל הסיבות שפירטת. חוסר תאבון הינו אחד הסימנים של דיכאון. חוץ מקנביס גם מתן רמרון (מירו) או זיפרקסה, עם או בלי נוגד דיכאון אחר, מגביר את התאבון. תמיד ניתן לקבל חוות דעת נוספת במידה ואינך מרוצה מתשובת הרופא. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בנוגע לקנאביס
  • נגד-לגליזציה-של-קנאביס
  • 27/04/2014 18:34
  • אני באמת לא מצליח להבין למה כל כך קשה להשיג קנאביס בארצנו הקטנה. אני באמת מבין שלא ראוי להתיר את הקנאביס בחוק לכל אחד, אבל למה מקשים כל כך על אנשים חולים את זה אני לא מבין.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 27/04/2014 19:07
  • מעוניינת בטיפול
  • מרסל גוזלן
  • 19/01/2019 02:54
  • גמילה מויפאקס
  • סובלת
  • 06/12/2016 08:13
  • חצי שנה על ויפאקס 75, עזר 3 חודשים והפסיק, לפנט שבועיים החלטתי לרדת מהכדור, הפסיכיאטר רצה שאעלה את המינון, סירבתי, הייתה לי תחושה שזה לא יעזור ובכלל כל ההרגשה שלי סביב הכדור הזה הייתה מלאת חששות.לפני שבועיים על דעת עצמי, החלטתי על גמילה. ירדתי למינון 37.5. יומיים אחרי התעוררתי עם סחרחורות איומות, הקאות, בחילות, קצרים בראש,כמו זעזועי מוח קטנים.דיכאון שלא חוויתי כמותו גם כשהייתי בשיא המשבר שלי ללא טיפול תרופתי. כבר שבווע מאז שהפסקתי גם מטנון 37.5, והתחושות אותן תחושות. מתה מפחד שזה לא יעבור לי. איזה מן דבר זה. זו גמילה מסמים. כעת אני מבינה כמה נכון היה להקשיב לאינסטינקטים שלי ולאצות לרדת מויפאקס. אני כותבת ובוכה. הכדור הזה איום ונורא. יש להוציא אותו מהחוק, אסור לתת אותו לאנשים. מה אוכל לעשות? מתי אעבור את הגמילה? הצילו

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זו לא גמילה מויאפקס, אלו תסמיני דיכאון
  • הפרשן
  • 06/12/2016 21:47
  • שלום לך, למה הדבר דומה? לאדם עם דלקת חיידקית בגרון, שבניגוד לעצת הרופא בולע כדור רפאפן אחד ליום במקום שלושה. לאחר 10 ימים מצבו מחמיר, כי החיידק עדיין בגרון, אבל הוא מאשים את הרפאפן בהחמרת מכאוביו. כלל ידוע הוא, שטיפול בנוגדי דיכאון הוא טיפול דינמי, כלומר המינון משתנה בטווח מסוים, טווח ידוע מראש. ויאפקס נוטלים במינון שבין 75 ל-300 ולעיתים אף יותר מ 300 (נדיר). היה עלייך להקשיב לרופא ולהתקדם במינון. להטבה מהירה יש ליטול 75 מ"ג ליומיים או שלושה, לעלות אח"כ ל 150, ולאחר כשבוע להגביר ל-225 מ"ג. לאחר כשבועיים לשקול מינון של 300 מ"ג. כל טוב

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תגובה טיפשית
  • אלמונית
  • 14/01/2019 00:47
  • ממש תגובה טיפשית !במקום לעודד אותה לצאת מהרעל הזה שגם אני עכשיו עוברת את אותם התופעות האיומות האלה ומקללת את הרגע הארור שהתחלתי בכדור ובילתי ניתן לגמילה הזה!!אתה מעודד אותה לקחת יותר במינות זאת פשוט חוצפה!!מי אתה בכלל שתדבר שטויות כאלה אדם שמעוניין להיגמל לבוא ולהטיח בו שהוא לא בסדר שלקח פחות מינון טיפש אתה ותגובתך טיפשית !מקווה שיום יבוא ואתה תיצתרך את הכדורים האלה טיפש!!!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • גמילה מויאפקס
  • יודעת מנסיון אישי
  • 08/12/2016 01:00
  • חשוב לי להתייחס לתסמיני הגמילה הקשיים שאת חווה בגלל הפסקת הויאפקס. לצערי הרב מדובר בתופעה ידועה של הויאפקס. יותר מכל תרופה אחרת, הפסקת ויאפקס עושה גיהנום כמו שלא ברא השטן. גם אני הפסקתי, ובצורה הדרגתית ביותר, וסבלתי מכל התופעות שציינת, כולל החמרה קיצונית של הדיכאון... ממש קרוב לאובדנות. זה היה סיוט והצריך המון תמיכה מהסביבה. תקראי באינטרנט על זה (חפשי באנגלית) ותביני שאת לא לבד ויש גם אנשין למודי ניסיון שנותנים עצות בנושא. אחת מהעצות היא לקחת פרוזק לתקופת הגמילה מהויאפקס.זה נועד לעזור את התקופה הקשה ואחרי זמן מה עושים "גמילה" גם מהפרוזק, אבל היא כבר תהיה יותר פשוטה (יחסית). לכי להתייעץ עם פסיכיאטר כדי שיביא לך פרוזק כתרופת גשר (אפשר גם ציפרלקס - זה מה שאני עשיתי אחרי המוות שחוויתי מהגמילה מויאפקס. ועכשיו מנסה לעשות גמילה גם מהציפרלקס. זה לא פשוט אבל לא משתווה למה שהיה עם הויאפקס). תחזיקי מעמד ותאמרי לאנשים בסביבה שלך להיות איתך הרבה ולהיות ערניים למצב שלך. במקביל, תפני להתייעץ כדי לקבל פרוזק (או ציפרלקס) כדי לעבור את תקופת הגמילה. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שאלה
  • יולי
  • 24/01/2018 12:21
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 11/12/2016 21:22
  • לסובלת שלום, גם תשובתו של הפרשן וגם תשובתה של יודעת מניסיון אישי נכונות. 75 מ"ג ויפאקס זה כמו להיות חצי בהריון. לא היה לזה סיכוי לעזור לך. המינון שבדרך כלל עוזר הוא 225-300 מ"ג. סך הכל זה כדור יעיל שעוזר לרבים. בגלל תופעות הלוואי אני אישית מעדיפה לעבוד עם סימבלטה. אשר לתופעות הגמילה אכן עצתה של היודעת מניסיון היא ברובה נכונה. ידוע שכל הכדורים שזמן מחצית החיים שלהם קצר, גורמים לתופעות גמילה קשות. מסיבה זו, מאחר ולפרוזק (פלוטין, פריזמה) זמן מחצית של עשרה ימים לעומת זמן מחצית החיים של הויפאקס הוא 8-12 שעות. לכן, המרת הויפאקס בפרוזק ולאחר מכן הפסקת הפרוזק שיורד מאוד בהדרגה מקל מאוד על הגמילה. זמן מחצית החיים של ציפרלקס הוא 27-32 שעות שזה הרבה יותר מהויפאקס אך עדיין זמן מחצית חיים קצר. ולכן הייתי מחליפה לפרוזק. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התמודדות עם הגמילה לאורך זמן
  • בת 31
  • 29/11/2018 12:09
  • הפסקתי לקחת ויפאקס אחרי כמה שנים בהן נטלתי 75 מ"ג \יום כבר שלושה חודשים מאז ההפסקה (שנעשתה כמובן בהדרגה המומלצת) ואני על הפנים זו כבר פעם שלישית רצוי לציין שמפסיקה נטילת תרופה וממש מנסה להיחלץ מהתלות הזו אשמח להמלצה אם ניתן לעזור איכשהו לעבור את זה תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • גמילה מויפאקס
  • לילי
  • 07/01/2019 19:40
  • תסמיני הגמילה הם תלוי בנאדם
  • אזרח גאה
  • 16/06/2018 00:55
  • אני לקחתי מינון גבוה של וייפקס- 300 מ"ג ליום במשך 4 שנים, ולאחר הפחתה הדרגתית לא הרגשתי בסימני גמילה יוצאי דופן.. אל תיבהלי, כל מה שציינת יעבור ותחזרי לבריאות מלאה.. זכותך לרדת מהכדור אם את מרגישה שהוא לא עוזר! אבל מפה ועד "להוציאו מהחוק" זה קצת הגזמה, כי תסמיני גמילה הם תלויי בנאדם.. שיהיה בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תופעות הגמילה מתרופותך פסיכיאטריות הם קשות יותר מגמילה מקוק.
  • הפרשן אל תדבר סתם, תפסיק יום עם התרופות וגם אתה תקבל בחילות סחרחורות ומצב פסיכוטי
  • 17/01/2019 15:16
  • נערה בת 13 בעיית שינה
  • נתי
  • 17/01/2019 15:08
  • מזה 3 שבועות הבת שלי בת ה 13 מתקשה להירדם ואם נרדמת מתעוררת ב 3 או 4 בבוקר ושוב מתקשה לישון עוברים עליה ימים קשים מאוד. מה יכול לגרום לשינוי פתאומי כזה? ניסיתי לתת לה מלנטונין 3 מ"ג אך עזר ללילה אחד ואחר כך כבר לא. מה ההמלצות? טוענת שרצות לה מחשבות ושירים בראש? האם זו התחלה של בעיה נפשית? אמא מודאגת שמכירה את הנושא מקרוב. חולה פיברומיאלגיה ומתקשה גם כן לישון מגיל צעיר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אלפרליד
  • מה עושים?
  • 17/01/2019 13:17
  • שלום דוקטור אני משתמש באלפרליד מזה 5 שנים זה בעיקר בשעות הלילה כדי להירדם ובחוץ אם אני נכנס לחרדה. יש ימים שזה כמו מסטיקים... בחודשיים האחרונים הבנתי שאין את התרופה הזאת בשום בית מרקחת מצאתי בסוף אחרי חיפוש . השאלה שלי היא מה אני עושה במידה והפסיקו לייצר את התרופה? ניסיתי להיגמל המון פעמים לא הצלחתי. יש תרופה שהיא כמו בדיוק? מודה מראש על העזרה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדה בהנקה
  • דינה
  • 16/01/2019 22:43
  • לוסטרל
  • מפוחדת
  • 29/10/2014 14:57
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 30/10/2014 22:20
  • לאחר עיון באתר הנקרא מל"מ:
  • ר.צ.
  • 30/10/2014 22:31
  • הסגנון הישיר של הכתיבה באתר מל"מ הזכיר לי אתר בשפה האנגלית בשם CRAZYMEDS ולאחר בדיקה זריזה אכן עולה, שאתר מל"מ כנראה עושה שימוש בחומר מאותו אתר ומתרגם חלקים ממנו. כמובן שבמעבר מאנגלית לעברית חל סירוס של משמעויות, מה גם שהתרגום איננו מלא אלא נבחרו חלק מהמשפטים וחלק אחר מושמט ... בכל אופן, גם בעברית וגם באנגלית לא רשום שהלוסטרל גורם לדו-קוטביות. באנגלית כתוב, שמי שסובל מדו-קוטביות או נחשד ככזה- לא כדאי לו לקחת את התרופה כי היא מגבירה ריכוז של דופאמין. כנראה הכוונה שהתרופה עלולה לגרום להתקף מאני למי שהוא כבר חולה דו-קוטבי או טרם אובחן כחולה דו-קוטבי. אגב, ממש לא בטוח שזה נכון.. . רשום גם שהדופמין גורם לעצבנות, אבל דווקא פה באתר קראתי שלוסטרל מרגיעה. להלן הקישור לעמוד באתר באנגלית. ראי סעיף 7.2 http://www.crazymeds.us/pmwiki/pmwiki.php/Meds/Zoloft זולופט = לוסטרל. שורה תחתונה: להתעלם לחלוטין ממה שקראת!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מעיון נוסף:
  • ר.צ.
  • 30/10/2014 22:53
  • האתר בעברית אף מזכיר את שם האתר באנגלית באופן מפורש ומציין שזהו תרגום.. מי תרגם? מהי הכשרתו ? -לא ברור בכלל. זה רק מראה כמה צריך להיזהר מחומר שקוראים באינטרנט.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדות
  • מפוחדת
  • 30/10/2014 23:49
  • תודה על המענה המהיר... אני סובלת מחרדות ולכן לקרוא כזה דבר מלחיץ עוד יותר.. כמה זמן מהרגע שהגעתי למינון של 200 צריך להיות שיפור? אני לוקחת בינתיים גם 3 קלונקס ביום אבל הדיכאון גורם לי בקושי לצאת מהבית והחרדות מתישות אותי.. אין כמעט יום שאני לא בוכה.. חוסר רצון לצאת מהמיטה והרגשה שהכל אבוד...

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 04:29
  • שלום, לוסטרל משפיע בתוך 4-6 שבועות מהגעה למינון היעד. הקלונקס מקל מאוד לבינתיים. שימי לב לא להתייחס לכל מה שאת קוראת באינטרנט, ישנם אתרים עם חומרים לא-מקצועיים (כמו אותו אתר ה'בלוג' באנגלית שמישהו תרגם לעברית) שבהם עלול להימסר מידע מטעה או שמדגישים עניינים שוליים, אפילו שזה לא מתוך כוונה רעה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדות
  • מפוחדת
  • 31/10/2014 08:09
  • לוסטרל וציפרלקס
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 10:29
  • חרדות
  • מפוחדת
  • 31/10/2014 10:48
  • תופעות לואי
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 10:54
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 01/11/2014 21:46
  • למפוחדת שלום, שלשולים יכולים לנבוע מלוסטרל. לפעמים החלפתו בתחליף שלו, סרטרליין (חברת טבע) עוזר. ככלל, לא רצוי לקפוץ מכדור לכדור ואולם אם השילשולים הופכים לבלתי נסבלים ואינם משתפרים וגם החלפת תרופת האם לוסטרל בתחליף סרטרליין אינה עוזרת, אז אין ברירה אלא להחליף את הכדור. בדרך כלל לוסטרל מביא לשיפור הדיכאון תוך 4-6 שבועות. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לר.צ
  • לא חשוב
  • 31/10/2014 11:12
  • למה לי אין שילדולים מהלוסטרל... בכלל עדיין עצירות קשה רעב מטורף והתקפי בולמוסים קשים אני לא יודעת מה לעשות בדיכאון יש שיפור במחשבות פחוצ ובחרדוצ פחות העלתי 3 קילו אני שוקלת להיליף לבד לרסיטל למרות שאתו חזרו הצקפי פאניקה ודיכאון מה לעשוצ אני חא רוצה להדמין לא רוצה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 13:28
  • שלום, כל אחד מגיב שונה לכדורים ואין הכרח לאותן תופעות הלוואי אצל לכולם. ייתכן גם שהגוף שלך כבר הסתגל לתרופה וזה טוב. ממש לא מומלץ להחליף כדור כעת. את צריכה להמתין עוד קצת עד השיפור המשמעותי. כשישתפר המצב תוכלי להוריד את ה-3 ק"ג בקלות, ואפילו אם תעלי עוד 3 ק"ג - זה הכל יירד בקלות לאחר השיפור. בינתיים כדאי להכין בבוקר כמות גדולה של ירקות שטופים לכל היום וכל פעם שיש בולמוס זלילה כזה לאכול מהירקות 'בלי חשבון'. גזרים, פלפלים, חסה, כרוב, מלפפון, עגבניה , ברוקולי חלוט, צנון ועוד. להקלת היציאות כדאי לאכול מידי יום יוגורט דל שומן (יש ללא סוכר באריזות של 3 ק"ג), בננות בשלות (כשהקליפה מתחילה להשחיר), פרות יבשים (משמש, צימוקים, תמרים, חמוציות...), מלפפון חמוץ ושאר חמוצים. חשוב ביותר גם לבצע פעילות גופנית מידי יום, זה מפעיל את המעיים ומונע עצירויות. למשל: הליכה של חצי שעה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המלצה נוספת לבעיית העצירות-
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 13:42
  • יש תכשירים טבעיים על בסיס צמח הפסיליום, שהם מצוינים נגד עצירות. למשל מוצר בשם 'קונסיל' שנמכר בקופ"ח- זו אבקה להכנת משקה טעים, המזרז פעולת מעיים באופן עדין וללא התמכרות. מומלץ ביותר.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ודבר אחרון-
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 13:46
  • אם לוקחים תכשיר על בסיס פסיליום- יש להקפיד על מירווח זמן מספיק מנטילת הלוסטרל (או כל תרופה אחרת). הסיבה היא, שהפסיליום סופח נוזלים ועלול לפגוע בספיגת הלוסטרל מהמעי אל מחזור הדם.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 01/11/2014 21:51
  • ללא חשוב שלום, כבר כתבתי לך שלא כל תופעות הלוואי חייבות להופיע אצל כל אחד. חשוב מאוד כשיש עצירות עקשנית לבדוק את תפקוד בלוטת התריס מאחר ותת פעילות יכולה לגרום לעצירות קשה ביותר. אני תומכת בהמלצתו של ר.צ. שתכיני לעצמך ירקות חתוכים. אני פחות נלהבת מהבננות שלו ומהפירות היבשים, למעט שזיפים יבשים, אשר הם עתירי קלוריות. לגבי עצירות ניתן להעזר בנוזל אלוורה שניתן לקנות בסופר פארם. בנוסף אני ממליצה על שזיפים יבשים אשר יש לשים במים חמים ולשתות גם את המים ולאכול גם את השזיף. לגבי המשקל, תנסי כשיש לך בולמוס לאכול קופסאת קוטג'. חלבון הרבה יותר משביע מסוכרים. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדות
  • מפוחדת
  • 31/10/2014 14:06
  • קודם כל המון תודה על ההסברים וההתייחסות... רציתי לשאול כמה זמן לחכות עם שילשולים לפני שאין ברירה אלא להחליף תרופה? ובנוסף רציתי לדעת כמה מג ציפרלקס שווה ל 200 לוסטרל?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זה תלוי-
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 14:30
  • תלוי בחומרה של השלשולים. עד כמה הם משבשים את חייך. כדאי גם לבצע בדיקות דם ולראות שאת לא מאבדת מלחים וכד'. אם המצב סביר/נסבל, הייתי ממתין 3 חודשים. בינתיים הייתי מנסה תזונה תומכת בשלשולים, כולל שתייה מרובה ומזון 'עוצר', פרוביוטיקה ועוד. ציפרלקס 20 מ"ג (2 כדורים של 10 מ"ג) הם שווה הערך ל200 מ"ג לוסטרל.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • חרדות
  • מפוחדת
  • 31/10/2014 15:23
  • החלפה בהצלבה
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 15:42
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 01/11/2014 21:55
  • למפוחדת שלום, כפי שכתבתי לך אני ממליצה לנסות לעבור לסרטרליין ואם זה לא מרגיע את השילשולים יש מקום להחליף לציפרלקס. הייתי ממירה כל חמישה ימים 50 מ"ג של לוסטרל ב5 מ"ג של ציפרלקס. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה
  • מפוחדת
  • 31/10/2014 16:15
  • לר.צ
  • לא חשוב
  • 31/10/2014 16:30
  • יש לי את כל התכשירים שאתה רק מעלה על דעתך גם הטיבעיים וגם לא את הלקסדין הפסקתי לקחת כי עושה לי כאבים חזקים בעצם אתה אומר שיש סיכוי להעלות עוד 3 קילו??? למה???? ואיך אצליח להוריד??? אם שנים נילחמתי במשקל עם כדורים כאשר נטלתי גם בונסרין כל לילה ספורט לא עזר תזונה כלום עד שנכנסתי להריון ואז גם חא אכלתי וגן הקאתי אז מה הפיתרון???? לא חאכול אני לא מסוגלת נפשית חהתמודד עם רעב כזה ועם בולמוסים קשים כולל אכילה והכל נישאר בפנים מרגישה מטונפת ורוצה להתנקות כאילו דוב מישהו פגע בי אני ניגעלת.... אני פשוט אפסיק לקחת את התרופה בלי להוסיף רסיטל עד שני... האם יש סיכוי למחשבות להתגבר אם חא אקל תרופה עד שני??? באמת כבר די מתרופה לתרופה רק בשביל חהבריא או לחיות מה זה השטויות הללו בן אדם רומה לחיות וגם זה אי אפשר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 17:29
  • יש סיכוי לכל דבר. את יכולה גם להוריד במשקל 5 ק"ג וזה לא קשור רק לתרופה. ראשית, לא להחליף תרופה אלא להישאר עם הלוסטרל. נראה שאת נוטה לנקוט בצעדים קיצוניים בענין התרופות וזה מחמיר את המצב שלך ויוצר עמידות לתרופות. כרגע הייתי נשאר במקום. שנית, להקפיד על תזונה בריאה ומשביעה עם מאזן קלוריות שלילי. באופן כזה לא תשמיני וגם לא תהיי רעבה. רשמתי לך קודם דרך שרבים משתמשים: לאכול ירקות כדי להשביע את הרעב בין הארוחות. בשום אופן לא להישאר רעב. חייבים להוסיף פעילות גופנית מתונה, בלי זה את עלולה להשמין. כדאי להיעזר בדיאטנית. חשוב מאוד להיפטר מהעצירות בדרכים שרשמתי לך. זה ייתן לך הרגשה פיזית טובה ויעזור לירידה במשקל.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ר.צ
  • לא חשוב
  • 31/10/2014 16:55
  • אני כאילו לא מצליחה להשביע את עצמי כל שעתיים אלף קלוריות לא מגזימה לחם וכל מה שתדמיין תקין?????? בלוטת התריס תקינה תרופה יד כדי כך יכולה לגרום לזה????? חצי רופסת שוקולד שתי לחמניות במבה ועדיין רעבה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • איך את מרשה לעצמך שוקולד ובמבה וכל זה
  • ...
  • 31/10/2014 19:45
  • את אומרת שעדיף לך למות ולא להשמין, אני אכרות לעצמי את היד לפני שאגע בשוקולד או בכל דבר אחר לא מזין. ואני על מירו, תרופה משמינה מאוד שמעוררת התקפי בולמוס ואני גרה עם עוד 5 נפשות שכולם קונים לבית אוכל מפתה ולא בריא והפיתויים עומדים מול העיניים תמיד. לא רק שאת מרשה לעצמך לאכול הרבה, זה גם קלוריות ריקות. אל תכניסי לגוף שלך שום קלוריה מיותרת, לא לשתות מיצים בכלל, רק מים, תדאגי שכל קלוריה שאת מכניסה לגוף שלך תהיה ממשהו מזין, תאכלי הרבה פירות וירקות שעשירים בסיבים, וכך גם יהיו לך יציאות. ואם זה שומן אז רק מאבוקדו/אגוזים וגם זה במתינות. אפילו אם תאכלי פעם בשעה אבל במקום לחמניות וקלוריות ריקות אחרות תאכלי פירות וירקות יהיו לך 3 יציאות ביום. והמטבוליזם שלך יישאר פעיל לאורך כל היום. זה המפתח להצלחה. גם אני אכלתי פעם מלא לחם לבן, פסטה, אורז לבן ופחמימות ריקות, פחמימות עם ערך גליקמי גבוה רק גורמות למעגל שבו את רעבה שוב יותר מהר. אלה הסיבים התזונתיים שמשאירים אותך שבעה. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 01/11/2014 21:58
  • לא מסוגל ת
  • מעדיפה למות רזה משמנה
  • 31/10/2014 18:08
  • את מתעקשת לא להבין את מה שרשמתי לך
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 18:39
  • ר.צ הבנתי גל מילה
  • תודה כל העזרה
  • 31/10/2014 18:57
  • הבנתי הכל אך הדרך עוד ארוכה אולי מחלימים ואולי לא אבל מן העבר הפסיכיאטרי שלי לא אוכל לשאת העלאה סמשקל גם אם אצה טוען שארד תאמין לי הבנתי כל מילה לצכרי אני לא מפגרצ רק נכה נפשית... הייתי מחליפה בכל מחלה פיזית אחרת

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אני לא שולטת
  • ויש לי הרס עצמי גבוהה
  • 31/10/2014 20:09
  • אני לא שולטת
  • ויש לי הרס עצמי גבוהה
  • 31/10/2014 20:10
  • למעיין
  • ...
  • 31/10/2014 20:56
  • גם אני פעם שנאתי פירות וירקות. והייתי סובלת תמיד מעצירות! אל תאשימי רק את הכדורים, לתזונה יש חלק מרכזי מאוד בבריאות שלנו. עזבי בינתיים את הירקות, תנסי לאכול יותר פירות. תקני תמרים לחים (מג'הול), תראי איך זה יכול להחליף ממתקים! תנשנשי חמוציות. גם עשירות בנוגדי חמצון וטובות כעזר למניעת דלקות בדרכי השתן. אני לא משקרת, עברתי את המהפך הזה בעצמי! עברתי בדיוק את מה שאת עברת, את הכדורים הפסיכיאטרים, את ההשמנה הדרסטית, את הירידה במשקל במקרה שלי ל-54 קילו מ-74 ואת הסירוב לעלות עוד גרם אחד. תעשי שזה יקרה. אל תתפתי. כל פעם שאת רואה שוקולד תקחי 3 תמרים במקום, תראי איך גם תרגישי גאה בעצמך. כל פעם שאת רואה במבה תחתכי לך מנגו שלם, תהיי מסופקת מבחינת סוכר. את הצורך בפחמימות תשביעי בבננות בשלות ומתוקות. הרי פרי זה פחמימה אחרי הכל. לפחות תנסי, יכול מאוד להיות שאת תלמדי לאהוב את זה ותסרבי לגעת בקלוריה ריקה אחת בחייך. תראי סרטונים של פרילי נערת הבננה ביוטיוב. זה ייתן לך מוטיבציה, שזה הדבר הכי חשוב. אני לא מבינה למה תקפת אותי בתגובה אחרת, אני רק מנסה לעזור לך. אכפת לי.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הפתרון בשבילך :
  • ר.צ.
  • 31/10/2014 21:42
  • להמשיך את הלוסטרל בכוח, אפילו שאת לא רוצה. כאשר התרופה תתחיל להשפיע אז תוכלי להתמודד יותר טוב עם דיאטות ופעילות גופנית. מה שנראה לך בלתי אפשרי כעת ייעשה אפשרי בעוד מספר שבועות ותוכלי גם להרזות. ככה זה עובד. לגבי מירו - זה ממש לא דומה ללוסטרל. מירו זה כדור שמגביר תיאבון פי כמה מלוסטרל ואין בכלל מה להשוות ביניהם. לסיכום: מהיום את מפסיקה להיות אגואיסטית ולחשוב כל הזמן על עצמך ועל העבר הפסיכיאטרי שלך וכמה את הולכת עכשיו להשמין ולהיות מסכנה, ומהיום מתחילה לחשוב רק על המשפחה שלך שצריכה אימא נורמלית בבית ולא אדם מוזר עם מחלה קשה. לאחר שישתפר מצבך תוכלי להסתגל להרגלי תזונה מתאימים די בקלות וליהנות מהתוצאות. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 01/11/2014 22:05
  • ללא חשוב שלום, אני תומכת בכל מילה שר.צ. כתב לך בתשובתו האחרונה. הכי חשוב שתתמידי בטיפול עם לוסטרל. כאשר המצב הנפשי משתפר אז יותר קל לרדת במשקל. אני חוזרת שוב על דברי שאכילת חלבונים משביעה הרבה יותר מאכילת פחממות. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה. ממש לא אגואיסטיתת
  • בהצלחה גם לך
  • 01/11/2014 12:02
  • יש הבדל עצום ביןן להגיד ללעשות אני מנסה ומנסה ואני רחוקה מלהיות אגואיסטיתית!!! כי אני מגדלת את הילדים שלי בסדר גמור ואני איתם לבד עד 8 בערב כל יום... אם הייתי אגואיסטית לא הייתי ניגשת לטיפול..... רק הילדים מענינים אותי אז בבקשה...... אף אחד לא באמת יודע איך אני מרגישה ומה עןבר עליייייי וכןןןן כבר בגיל 12לא רציתי לחיןת המשכתי כי האמנתי שתמיד יהיה טוב....

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מבחן התוצאה-
  • ר.צ.
  • 01/11/2014 13:29
  • שלום, מדברייך עולה, שיותר חשוב לך להימנע מהעליה במשקל מאשר להבריא. את מעדיפה להיות חולה ורזה מאשר בריאה ומעט שמנה. כך כתבת. המשמעות של להבריא הנה לא רק להרגיש ולתפקד טוב יותר עבור עצמך אלא גם ובעיקר לגדל טוב יותר את ילדייך, לתת להם סביבת גידול נורמלית, וזה מאוד חשוב להתפתחותם. בוודאי את מסוגלת להבין את זה. מה שקורה אצלך, שהמחלה משבשת אצלך את סדר העדיפויות ה'נורמלי'. על רקע ההפרעה שלך נכנס לך פחד שהכדור משמין ואת מיד רוצה לזרוק אותו. את לא חושבת באותו הרגע על ההשלכות של הפסקת הטיפול על הסובבים אותך, העיקר לסלק את הפחד שלך מפני הגורל הקשה הצפוי לך עם עוד 3 או 6 ק"ג של שומן (אפילו אם זה זמני). גם אם את לא מתכוונת להיות אגואיסטית, התוצאה הנה עם פעולה פזיזה עם תוצאה אגואיסטית. לכן לדעתי אסור לך להפסיק כרגע, כי זה צעד אנוכי כאמור. קחי לוח שנה ותסמני תאריך יעד - 31/12/14 - ועד אז תקבלי החלטה , שלא משנה איזה פחד או מחשבה נכנסת אל ראשך, את התרופה את לא מפסיקה. בכל מחיר. רק ככה תנצחי.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ר.צ
  • מגיל 21
  • 01/11/2014 17:04
  • אני מטופלת ונילחמת למרות שהגעתי כמעט ל100 קילן בשבילי זה סרטן נכון לרגע זה בעלי החליט להתגרש צודק ואני החלטתי לעזוב הכל אז תודה על העצות ושוב רף איש מעולם לא הבין אותי בי הכוונה לחכת למקום אחר לבדי

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ערב טוב
  • ר.צ.
  • 01/11/2014 18:12
  • אני עדיין חושב שאסור לוותר כעת על הטיפול. תתגרשי או לא, תעברי דירה או לא, תשמיני או תרזי -כל זה לא משנה בכלל. את חייבת להמשיך בטיפול הרפואי ולא להחליף כדור כרגע. בנוסף לקבוע תור לרופא מומחה לסוף דצמבר או תחילת ינואר ולראות איך להמשיך בטיפול. שבוע טוב

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא....
  • ניכנעתי...
  • 01/11/2014 18:57
  • דעי, שאת בעצם בוחרת לפגוע גם בילדייך
  • ר.צ.
  • 01/11/2014 20:55
  • לא....
  • ניכנעתי...
  • 01/11/2014 18:58
  • אני עוזבת אותם
  • ...
  • 01/11/2014 20:58
  • וזה עוד יותר יזיק להם.
  • ר.צ.
  • 01/11/2014 21:15
  • אין פסיכולוג בתמונה? את צריכה מישהו שילווה אותך, שידריך אותך. ההחלטות שלך חולניות, הרסניות לך ולסביבה. בעלך רוצה להתגרש? זה לא אומר שאת עוזבת את הילדים. הם יותר חשובים ממנו.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לא רוצה להיכנס לפה אתה גורם לי להרגיש יותר רע שלום
  • ..
  • 01/11/2014 21:21
  • בואי נירגע..
  • ר.צ.
  • 01/11/2014 21:41
  • בתקופה לא טובה או לא יציבה אסור לקבל החלטות חשובות כמו השקעות כספים, התפטרות מעבןדה, גירושין או עזיבת משפחה. תני לעצמך פסק זמן. תמתיני עם ההחלטות האלה עד שיתייצב המצב הנפשי ואז תוכלי לקבל החלטה שקולה. כדי להתייצב את צריכה תרופות ושיחות. גשי לאנשי מקצוע שיטפלו בך. ההחלטות בענייני משפחה , ככל שהן תלויות בך, יכולות לחכות לבינתיים.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 01/11/2014 22:10
  • ללא חשוב שלום, ייתכן והעובדה שאת לא רוצה להיכנס אל הדברים הקשים היא חלק מהבעיה. אין ספק שעזיבת הבית ועזיבת הילדים יגרום נזק גדול לילדים וספק אם יעזור לך. כרגע זה ניראה לך המוצא הקל אך הוא המוצא שיהיה בטווח הארוך הגרוע ביותר. גם אם את לא מתפקדת עצם הנוכחות שלך בבית חשובה לילדים. הייתי ממליצה שתחכי עם החלטות דרמטיות כאלה עד שהתרופה תשפיע. בתקווה שתחשבי פעם שנייה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דוקטור.
  • לא חשוב
  • 03/11/2014 21:37
  • היום הייתי אצל הרופאה היא לא הסכימה להפסיק עם הלוסטרל או לעשות כל שינוי נוסף מלבד אם ארצה להוסיף ריספרדל... אני בדיכאון כל הזמם בוכה לחצים בחזה בחיפ לא סבלתי מדיכאון התחיל לאחר הלידה השניה אני כבר חודשעם הלוסטרל והמצב מחמיר מיום ליום כולל חרדות מחשבות אני מתחננת שמישהו יבין אני אנסה להסביר בימים האחרונים אני מרגישה מאין נתק במדך כל היום בכל פעולה פשןטה גם כאשר מדברת עם אנשים פצאום צמרמורת ואני ניכנסת במח לסיטואציה אחרת שקרתה או שתקרה אני נילחמתצבזה כל הגוף כואב לי שזה קורה ולוקח לי זמן לחזור מה זה???? האם זו מחלת נפש חדשה?? זה מפחיד אותי.... האם אני מסוכנת??? האם זה חוסר שליטה אני מפחדת...... אני מרגישה צורך להיפרד מכולפ ממי שעוד אוהב אותי ולא הסתכסכתי איתו כי אני מרגישה שאני עונדת למות מבלי שאפגע בעצמי פשוט למות כי לגוף קשה כבר עם הכאב הזה....... אני לא מצליחה להתאושד היצה הטבה מסויימת ואז החרפה הלוסטרל מתחילת אוקטובר במינון של 200 יש לי עוד תקווה?? או זה הסוף? מה זה הדבר המפחיד הזה שאני נעלמת אני נילחמתצבכל הכח לחזור לסיטואציה שאני נימצאת בה ולא להעלם...

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סרקוול
  • לא חשוב
  • 04/11/2014 13:05
  • הרופאה ניסתה כמה וכמה פעמים להציע סרקוול אמרה שזנ הכי מתאים לאור המצב אך לחצתי שלא מהפחד להשמנה...אולי אנטי דיכואונע חרדתי במינון גבוה יכול חעזור גם לחרדות ודיכאון וגם להתפרצויות?? והציעה גם לעבור לנוגדי דיכאון אחרים לא ssri ולא snri מכיוון שפיתחתי עמידות מה דעתך׳

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • כל שעה המצב מחמיר יותר
  • לא ישוב
  • 04/11/2014 15:04
  • ריספרדל
  • לא חשוב
  • 06/11/2014 09:00
  • התחלתי ליטול ריספרדל 2 ציליגרם מאוד הרדים אותי אז יום למחרת חציתי ל2 ונטלתי מיליגרם האם בכלל מותר לחצות את הכדור?? האים 1 מיליגרם יכול להספיק או חובנ 2 מפחדת אני עליתי עם הלוסטרל ומרגישה שסה מוביף תאובון האם תוך יומיים תאבון מוגבר? מה משמין יותר דפלאפט או ריספרדל כי גם עזר אך גרפ להשמנה אם לא אוכל לא אשמין!?? והאם אפשר להוסיף טופמקס למרות שהרופאה אמרה שמיותר.,,,ומה עושים עם הצחשבות והניתוקים מהסביבה וחזרה לסיטואציה אחרת כל דקה שתיים תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תופעות לואי ריספרדל
  • .
  • 08/11/2014 07:01
  • תופעות לואי של ריספרדל 3 ימים מיליגרם. האם הגיוני כאבים בשרירים?? יובש נוראי בפנים וידיים בהתחלה היתה הירדמות איר כך נדודי שינה ריצה לשרותים כל שניה ותאבון מוגבר מאוד האם זה חולף??? במיוחד השרירים והיובש הא ורוק מוגבר.... מזעזע

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוטלת כדור במינון של מיליגרם
  • ...
  • 08/11/2014 07:04
  • אני ממש רוצה להתחיל טיפול
  • ..
  • 08/11/2014 17:29
  • אצל פסיכיאטר פרטי בהקדם האפשרי הכסף הוא לא העיניין פשוט ממש ניקשרתי למטפלת שלי וגם שהזמינות אליה זה כלמחודש וקשה לפעמים לדבר איתה מרגישה שאם אעשה זאת זה יהיה נוראי והיא כבר לא תהיה שם בישבילי בתור בחורה עם בורדרליין אני חווה דבר כזה כפרידה לכל דבר מה עושים במצב כזה??? ;((

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מאבדת שליטה
  • ,,,,,
  • 12/11/2014 20:50
  • ד.ר יקרה אני מרגישה שאני מאבדת שליטה כבר אין לי מיליםמ להסביר את מה שאני מרגישה הכל מבולבל ודיכאוני הלוסטרל החמיר את המצב חודש וחצי עכשיו לוקחת טופמקס 25 מיליגרם לא הבנתי אם היא רוצה להעלות את המינון אני לושבת שכן לא יודעת למה הטופמקס מןעיל הריספרדל עשה רע הגוף קורס המח לא יודעת להסביר לא יודעת מה לעשות באמת יש לי רופאה מדהימה אמפתית והכל כבר לא נעים לח להתקשא להציק להפריע וגם לא מסוגלת לעזוב אותה אולי המח כבר לא יכול לתפקד אולי הגוף לא רוצה להמשיך לתפקד אין לדעת גם את היית תמיכה מעולה וטובה בימים של לבד באמת שאין לי מה לומר לעשות כבר נורא אבודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ועוד דבר בבקשה
  • לגבי טופמקס
  • 12/11/2014 21:13
  • למה אני מרגישה עוד יותר עצבנית איתו???? וחסרת שליטה שום כדור הרגעה לי לא עוזר אני גם רואה מטושטש ואני גםנככה חצי עיוורת אז למה בכלל קיבלתי אותו מה המטרה של הכדור הזה לחזק משהווו או סתם בשביל הכיף מה קורה כבר מה אני גם מרגישה מבולבלת ומפגרת מדברת לא לעיניין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הטופמקס מעייפ
  • ...
  • 13/11/2014 20:32
  • וגורם לי לתחושת כבדות נוראית כמו של חולי גם במינון הזנ מה לעשות כבר איןשום תרופה שיכולה לייצב אותי ולהוציא מהדחכאון ומהמחשבוןת ניסיתי כמעט הכל מה בסך הכל ביקשתי שקט בראש שקט ויציבות למה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פשןט מוות באיסורים
  • למה
  • 14/11/2014 18:44
  • כל מה שאני מרגישה זה גביסה איטיתת זנ לא תקין ולא פייר למה אי אפשר לבקש המתת חסד למה הרי סו מחלה וזה גם סבל אני באמת לא מסוגלת ולא יכןלה לפגוע בעצמי ולא מסוגלת להמשיך בקקשה דקטור

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מבין אותך
  • חולה OCD
  • 15/11/2014 19:45
  • עברתי הרבה ייסורים בגלל בעיות נפשיות וגם כרגע המצב לא משהו. התחושה של ייסורים בלתי נסבלים שאני לא יכול יותר מוכרת לי יותר מדי טוב. אני לא יכול לייעץ הרבה אבל חשוב שתדעי שהתחושה הנוראית של איבוד שליטה היא לא תמיד אמיתית. צריך לנסות לא לפחד מזה עד כמה שזה קשה. לדעתי כדאי בכל מקרה לגשת לפסיכיאטר פרטי, אין צורך שתעזבי את הרופאה שיש לך עכשיו בשביל זה, אני בטיפול במרפאה ובמקביל פניתי כמה פעמים לפסיכיאטר פרטי, פעם אחת אפילו פניתי לשלושה פסיכיאטרים פרטיים בתוך חודשיים כי לא מצאתי מישהו שיכול לעזור לי. כדאי שתמצאי רופא שאת יכולה לסמוך עליו ושיבין שאת רגישה לתרופות ויתחשב בזה. וזה לא מחייב עזיבה של הרופאה שיש לך עכשיו.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • התקשרתי לרופאה
  • ...
  • 16/11/2014 10:52
  • הרופאה שלי אמרה שהיא רוצה לעזור לי אבל לא יכולה ולא בטוחה שתוכל אבל לא תעזןב או תזרוק אותי והיא רוצה להציג תמקרה שלי בישיבת צוות ושוב אנינשואלת למה ולנמנ ולמה אין המתת חסד לא רוצה ולא יכולה יותר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מה לגבי קנאביס רפואי
  • ..
  • 16/11/2014 21:00
  • כרגיל לא מתיחסים אלי
  • ...
  • 17/11/2014 19:21
  • הינה הקפצתי את ההודעה מה3
  • הראשונה מה3
  • 17/11/2014 19:44
  • ד״ר ביקשת שאקפיץ את ההודעה
  • ואין עדיין יחס
  • 18/11/2014 09:13
  • יש פה שאלות שאני לא מבינה מה זה הניתוקים העלמות למה לי אצ לא עונה אם תשימי לב ההודעה ההטדעה הראשונה לקראת סוף השרשור היא מה3 לחודש? זהו גם פה כבר נעגמר זמני

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 19/11/2014 16:06
  • ל"לא חשוב" ו"מפוחדת" שלום, ראשית אפתח בהתנצלות. את כן חשובה לי אך בשל כך שכתבת גם ב4.11 וגם ב6.11 הפניה שלך קפצו לפניות חדשות ולכן לא ראיתי אותה לפני שיצאתי לחופש (הייתה הודעה על כל שאני בחופש מה6.11 ועד ה10.11). אשר לטיפול בך אינני מבינה כמה זמן את נוטלת לוסטרל 200 מ"ג. אם זה אכן חודשיים הייתי ממליצה על החלפת הטיפול או לחילופין הוספה של 2.5 - 5 מ"ג אביליפיי אשר מתגבר מאוד את ההשפעה נוגדת הדיכאון. לא ברור לי גם אם את זו שהיו לה שלשולים מהלוסטרל והאם הם נמשכים? נראה לי שזו לא את. במידה ויש לך שלשולים כבר כתבתי לך שיש מקום להחליף את הלוסטרל. מאוד חשוב לא להכנס לשרשור של מישהו אחר כי זה לגמרי מבלבל. לגבי הטופמקס, יש שזה מאוד עוזר להם וזה גם עוזר למניעת עלייה למשקל, ויש שמגיבים מאוד רע לזה. לסיכום, במידה ואת חודשיים על לוסטרל אני ממליצה לשקול להעביר אותך לSNRI והייתי ממליצה להעביר אותך לסימבלטה. בכל מקרה הייתי ממליצה על הוספה של אביליפיי כאמור. הוא מאוד יעיל בהוצאה מדיכאון ואינו גורם לשינוי במשקל וודאי לא במינון זה. אני יודעת שכרגע את בתוך מנהרה שחורה אולם ברגע שהכדורים ישפיעו את תראי את האור שבקצה המנהרה ואת השמיים הכחולים והשמש. חשוב ביותר לוודא שבלוטת התריס שלך תקינה, כי בהריון לעיתים מתפתחת תת פעילות של הבלוטה שמונעת הוצאה מדיכאון. בברכה ושוב סליחה על כך שלא נענית, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה זו רק לא חשוב..
  • ...
  • 19/11/2014 16:44
  • תודה על התגובה החמה כבר חשבתי שאני הולכת לחטוף סטירה דרך המחשב רוב השירשור הוא שלי לא חשוב בורדרליין... ציינתי כל מיני דברים מפחידים לגבי מחשבות קשות... איך אעבור לsnri??? עם ocd קשה?? הבנתי שזה לא פועל לגבי בלוטת התריס עשיתי בדיקות לפני 6 חודשים תקין.....טופמקס סותם תאבון במינון של 25 מיליגרם? הוא גורם לי לטשטוש וכבדות. אני עצובה וכואבת ומה שמחזיק אותי זה ילדי לא יכולה לחשוב על יום אחד שאפספס בלעדיהם מצד שני בטוחה שמגיע להם הטוב ביוצר ואני מנסה ומנסה ומנסה ופשוט לא מתאוששת כבר 7 חודשים... שנים לא הייתי אצל פסיכיאטר עד חודש לאחר הלידה השניה... שוב מה לגבי קנאביס? הרי הכל זה כימי ....

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 09/12/2014 21:11
  • ל... שלום, הבלאגן של השירשור המשותף גרם לי לא להבין שאת סובלת מOCD. הצדק איתך הSNRI'S אינם מתאימים לך. אשר לקנאביס, הוא לפעמים גורם להגברת הדיכאון והוא בהחלט איננו מומלץ במצבך. אני מבינה גם שהדיכאון הינו דיכאון שלאחר לידה. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טופמקס
  • ..
  • 22/11/2014 10:02
  • אני מרגישה שהטופמקס מוריד אימפולסיביות לכן העלתי ל 50 אבל מרגישה מסטולה אותו דבר כמו ה25 מיליגרם האם זה חולף זהתופעה שנשארת? והגוף לא מסתגל לגבי הרעב ההתקפים ירדו משמעותית אבל קשה להרדם אז עדיין עם רבע כדור בונסרין דוקטור אני מרגישה כמו התמונה הכי מכוערת על הקיר רוצה זריקה כ ו שנותנתנים לכלב שימות די גי די ודי

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • המשך
  • ...
  • 22/11/2014 17:06
  • בסביבות השעה 3 אני מרגישה שהאימפולסיביות שוב משתלטת והשפעת הטופמקס נעלמת אגב יש טישטוש בראיה ואני עם צילינדרים מאוד גבוהיים מעל 6 ו2 ניתוחי פזילה ותמיד שולחים לבדוק שאין קטרק קראתי שזה יכוח לגרום לזה האם נכון והאם הגוף מתרגל? מה המינון שהיית ממליצה לי להרגעת אימפולסיביות מה לגבי למיקטל? הרופאה שלי אמרה שזה יהיה לעשות צחוק מהעבודה מייצבים אחרים ניסיתי אך ללא אןעיל

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 09/12/2014 21:07
  • ל... שלום, לגבי הטופמקס המינון המומלץ הוא 50-75 מ"ג X שתי פעמים ביום. בדרך כלל במינון זה הוא מחזיק אותך לאורך 24 שעות. הלמיקטל יכול להגביר אימפולסיביות - הוא טוב כאנטי-דיכאוני בחולים ביפולריים אבל אצלך זה יכול להגביר את האימפולסביות. תופעות הלוואי הנפוצות של טופמקס כוללות: סחרחורת, טשטוש, קשיי שינה, חולשה, עצבנות, שלשול או עצירות, בחילה, כאבי פרקים, כאבי שרירים, איטיות פסיכומוטורית. יש המגיבים טוב לתרופה זו ויש הסובלים מכל תופעות הלוואי שלה ואז אין ברירה אלא להפסיקה. בשבלב זה הייתי ממנסה להעלות במינון ולראות האם זה ישפר את המצב. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ולמה
  • ...
  • 22/11/2014 17:16
  • אני מרגישה מפגרת שוכחת מילים הכל מתבלבל המח ריק ??? הגיוני??? ומה אני עושה עם הרופאה שלי אני כל כך אוהבת אותה בא לי לחבק אותה ולקפוץ מהחלון כמו אהבה נכזבת היא היחידה שיכלה לרפא אותי ואמרה שלא בטוח שתוכל לעזור לי מה יהיה דוקטור? מה יהיה? מתהצלת רק פה יכולה להוציא רת הקרביים בלי שאף אחד מכיר וישפוט התכוונתי שבא לי לברוח לבד אבל לא באמת יש אומץא

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הכוונה
  • היא
  • 22/11/2014 17:50
  • לקבל ממנה חיבוק חיזוק כמו של אמא ולברוח אם לא הייתע מובנת האם זה חולני לכתוב דבר כזה האם זה מצריך אישפוז הרצון בחיבוק בחבד מהרופאה ובריחה שלי משתגעתתתתתתת והשבת הזווווןןן מטריפההההההה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 09/12/2014 20:55
  • להיא שלום, אהבה למטפל זאת תופעה ידועה וזה איננו שיגעון. זו בעצם אהבה לדמות שהמטפל מסמל בעינייך. בכלל רצון לחיבוק זה דבר מאוד טבעי. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ד״ר דילגת עלי מה11לחודש
  • זו שוב ...
  • 27/11/2014 16:38
  • שלום דוקטור.... עדיין מרגישה זוועת עולם הרופאה החליפה שוב לפרוזק 40 מיליגרם כבר 6 ימים עם טופמקס 50מיליגרם ורבע בןנסרין לשינה הטופמקס עושה אותי טיפשה אני שוכחת מילים פשןטות כמו כוס מזלג אפילו את שם ילדי הגיוני?? האפ זה חולף? או בר תיקון האם זה מוריד אימפולסיביות גם ברמה כזו??? הבונסרין עושה תאבון גדול את זה אני יודעת כי שנים לקחתי 30 מיליגרם השאלה אם גג רבע עושה כך או האינטרקציה עם הטופמקס??? אני לא שולטת בהתקפי בולמוס גדולים והעלתי בשבוע 4 קילו.,, הטופמקס לא אמור לייצב קצת לעזור לאכילה כפייתית??? הפרןזק יכול לעזור למשהו??? עדיין מחשבותת קדות על מוות ודיכאון לא פשןט...,,,תודה ואשמח שוב ליחס נוסף

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 09/12/2014 20:52
  • לזו שוב... שלום, הטופמקס בדרך כלל מונע את הדחף לאכול כשאין אוכל לפנייך. המינון של הטופמקס הוא בסביבות ה100-150 מ"ג בשתי מנות (50-75 מ"ג X שתי פעמים ביום). יש אנשים שמגיבים לתופעות הלוואי של הטופמקס באופן קשה ויש שלא. בכל פעם שאת מוסיפה שאלה את מקפיצה את הפנייה שלך קדימה. אני לעומת זאת עונה מהסוף להתחלה. מסיבה זו לא עניתי לך על דברים שכתבת ב11 לחודש. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סליחה מה19 לחודש
  • ..
  • 27/11/2014 16:44
  • ואשמח לעזרה בנוגע לשינה
  • ...
  • 28/11/2014 11:46
  • יש לי בעיות שינה קשות הכדור היחידי שפתר זאת זה הבונסרין 30 מיליגרם כרגע מסתפקת ברבע יש כדור דומה שיכול לעזור לי? חוץ ממירו שגם עזר אבל גם גרם להשמנה שום כדור שינה לא עסר שום כדור הרגעה לא עזר מהאנטי פביכוטי אני פוחדת כי כולם עושים תאבון תוכלח להתיחס לשאלה הזו ולשאלה הקודמת אן לתמצת לי מה שתוכלי כח שאלתי הרבנ תודה רבה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 09/12/2014 20:47
  • ל... שלום, לפעמים טרזודיל עוזר לשינה ואינו גורם להשמנה. אפשרות נוספת היא לנסות מלטונין 6 מ"ג ורבע כדור בונסרין. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • גם רבע בונסרין גורם
  • ...
  • 29/11/2014 14:12
  • לתאבון מופרז במיוחד לרצון למתוק האם הגיוני שטופמקס עושה עצבים אן שזה הפרוזאק? האם יכול לעוור אותי כי אני רואה מטושטש ועל גבול הקטרק איזה כדור יכול לייצב? מה את חושבת על מצבי ולמיקטל? הרופאה שלי חושבת שזה לעשות צחוק מדוע? טגרטול דפלפט ניסיתי איזה כדור יכול לעזור לי לישון כדורי שינה לא עוזרים לי הרבע בונסרין עם 2 טופמקס עוזר וגם אני יכולה לקום לתת בקבוק לחזוא לישון הבעיה הרעב הרצון למתוק והטופמקס והטישטוש

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 09/12/2014 20:27
  • ל... שלום, הפרוזק בתחילת הטיפול יכול לגרום לעצבנות יתרה. זה חולף תוך שלושה שבועות. הוא גם גורם להרחבת האישונים ויתכן שזה מה שגורם לך לטישטוש ראייה. הפסיכיאטרית שלך צודקת, למיקטל אינה תרופה מתאימה לך. היא עשויה לגרום לתנודות יותר קשות במצב רוחך. לגביי הטופמקס, הייתי ממשיכה לנסות. קופסאת קוטג' מפיגה את הרעב הרבה יותר מאשר דברי מתיקה. ניתן להוסיף לקופסאת קוטג' אפילו ריבה ולהפוך אותה לדבר מתוק. תנסי את זה. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לגבי העצירות
  • ..
  • 29/11/2014 14:16
  • מה שעזר לי זו תרופה שאמורה להיות טבעית שרכשתי מסופר פראם שנקראת לקסין פורטה מכילה שומר שזיפים מיובשים פישתן הבעיה שכל פעם בשביל שתעזור צריך להוסיף כדור שתיים כבר לוקחת 4 אז היא לא טיבעית?? שמעת עליה??? תודה ד״ר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ...
  • ...
  • 04/12/2014 22:10
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 09/12/2014 20:20
  • ל.. שלום, לגבי העצירות, קודם כל חשוב לשתות הרבה מים. בנוסף, חשוב לאכול תאית. אני תמיד ממליצה על שילוב של אלוורה בשתיה שניתן לקנות אותה בסופר פארם בשילוב עם נורמולאקס. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תפסיקו לחיות באשליות
  • ליאת
  • 30/04/2018 05:23
  • לוקחת כדורים 13 שנה הייתי מאוד רזה עליתי 50 קילו מהרסיטל אף דיאטה לא עזרה כל הזמן אוכל .היום אני עשיתי קיצור קייבה וירדתי את כל החמישים בחזרה ..מי שלא רוצה להשמין שיקח מאזן מצב רוח למוגין תפסיקו אם הקלונקס כדור ממכר ויחמיר לכם את המצב ....כדורים כן גורמים להשמנה כמו רסיטל ציפרלקס ועוד .... ברור שיש מקום ראוי לכדורים כי הם גרמו לי לטפל מצויין בילדים שלי ללא חרדות ,

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תפסיקו לחיות באשליות .כדורים משמינים נקודה
  • ליאת
  • 30/04/2018 05:25
  • לוקחת כדורים 13 שנה הייתי מאוד רזה עליתי 50 קילו מהרסיטל אף דיאטה לא עזרה כל הזמן אוכל .היום אני עשיתי קיצור קייבה וירדתי את כל החמישים בחזרה ..מי שלא רוצה להשמין שיקח מאזן מצב רוח למוגין תפסיקו אם הקלונקס כדור ממכר ויחמיר לכם את המצב ....כדורים כן גורמים להשמנה כמו רסיטל ציפרלקס ועוד .... ברור שיש מקום ראוי לכדורים כי הם גרמו לי לטפל מצויין בילדים שלי ללא חרדות ,

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שאלה לגבי כדורים
  • סולי
  • 16/01/2019 15:33
  • שלום לנורולוג, לפני כ 12 שנים הומלץ לי לקחת את כדורי רילרט ובנוסף כדור הניקרא טופמקס למניעת כאבי המיגרנות, כיום הנורולוג ביקש להמנע מכדור טופמקס, שאלתי היא:כיצד כדורי טופמקס משפיעים על הזיכרון, ואים בכלל? אשמח לתגובתכם ותודה מראש.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • סכיזופרניה
  • אלכס
  • 10/08/2015 09:18
  • שלום רב, לפני מספר שנים עברה עליי חוויה קשה של דיכאון וחרדה קשים מאוד. הלכתי לפסיכיאטרית מסויימת ולאחר מפגש בודד וקצרצר הייתי אומר.. היא איבחנה אותי כסכיזופרן. כן אני הייתי פרנואיד וחשבתי מחשבות מוזרות אולם הייתי מודע לכך שכל מחשבה היא בגדר ספק. כלומר מאולם לא הייתי משועבד לפראניות.. פשוט החרדה הייתה נורא חזקה שלא יכולתי לשלוט במחשבות הרצות. היום אני כבר אחריי החוויה הקשה שעברתי. ואין לי שמץ של ספק שאין לי סכיזופרניה. האם אני יכול לעשות משהו בדבר אבחנה רשלנית ומוטעת? אם הייתי מאמין לאותה רופאה הייתי לוקח כדורים חזקים ללא צורך. חוץ מזה לא רוצה שיהיה כתוב עליי מחלות שגויות. תודה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מסכים ומזדהה, אבל בשביל מה?
  • שמוליק
  • 10/08/2015 09:35
  • שלום אלכס. לי היה סיפור קצת יותר מסובך. היו לי ארבעה אישפוזים וכולם חוץ מהאחרון היו במצב פסיכוטי חריף. שי לי איבחון של סכיזו-אפקטיב, אבל - תסלח לי על הביטוי - אני שם זיין אחד גדול על זה. מבחינתי, ישנה בעייה אמיתית בגישה הרווחת של הפסיכיאטריה הרואה במחלות האלה מחלות מוח כרוניות שאפילו אם התסמינים נעלמים ואפילו ללא תרופות, עדיין לא נפטרים מהתווית של המחלה, ואותו אדם ייחשב חולה, רק שהמחלה לא מתפרצת. עם זאת, כמעט כל דבר שאתה רוצה להשיג והאיבחון עלול להפריע - ניתן להתגבר על המכשול ע"י חוות דעת עדכנית. אפילו אם אתה רוצה להוציא רשיון לנשיאת נשק! אני אשמח לעזור על סמך הנסיון שלי. כל טוב, שמוליק.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 12/08/2015 18:23
  • לאלכס שלום, אני מסכימה איתך שאין לך סכיזופרניה. לא כל כך מובן לי ממה אתה חושש, האם מדובר במרפאה ציבורית? באשפוז? כי אם מדובר ברופאה פרטית אין לכך כל משמעות. ברפואה בכלל ובפסיכיאטריה בפרט, יש טעויות. יש טעם להילחם בכך אם הדבר פוגע בך בקבלת עבודה או עם רישיון הנהיגה אך הדרך להילחם בכך היא כל דבר לגופו- מול משרד התחבורה, הגורמים בעבודה וכו'. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה על המענה
  • אלכס
  • 12/08/2015 19:59
  • הרופאה שאבחנה אותי הינה במרפאה ציבורית. אני מסכים שברפואה עושים טעויות. אבל רופא נשבע רק להועיל ולא לעשות נזק. כשהיא אמרה לי שאני סכיזופרן היא הבהילה אותי עוד יותר והייתי חרד עוד יותר. וזה גם עניין של כבוד ופרנציפ. אילו הייתי מאמין לדברייה הייתי לוקח כדורים שלא לצורך. ואייני שפן ניסיונות.. אותה רופאה צריכה להיות מדווחת ואף גם לפי דעתי לתת פיצויי על דבר כזה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אתה נקי מסמים פסיכיאטריים ? זה העיקר !
  • הלל
  • 13/08/2015 00:56
  • היי אלכס, אל תתעקש לחפש אצל פסיכיאטרים ערכים כגון צדק, הגינות, הומניזם, זכויות אדם...אחרת אתה תמשיך לחפש בנרות ;-) פסיכיאטרים, מעצם כוחם לכפות טיפול על בני אדם, בכל תנאי וללא עוררין כמעט ולאחר אבחנה שרירותית, הפרו כבר את שבועת היפוקרטס. מזלך שלא שימשת שפן ניסיונות, וכל זמן שאתה שומר מרחק מגורמים כאלו זה חשוב (בלי לסתור את חשיבות השמירה על הבריאות שלך). לטעמי ומהמעט שתיארת, רק במידה שיש חשד לרשלנות לכאורה מצד אותה פסיכיאטרית, יש מקום לבדוק טיפול משפטי מולה. האם כיום יש לך אבחנה רשמית, ובעיקר - כזו שלהרגשתך פוגעת בך מבחינת התקדמות בחיים (למשל לגשת לתפקיד במכרז) ? אם מצבך כזה, אולי תשקול וועדה רפואית בביטוח לאומי לשם הערכה מחדש של מצבך הרפואי (בהיבט פסיכיאטרי). אחרת, אולי עדיף להביט קדימה באופטימיות, ופשוט לזכור להשתדל לשמור בסוד על הקטע הזה בעבר שלך (לא בגללך ! אלא בגלל החברה החשוכה שלנו)

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עזוב
  • שמוליק
  • 13/08/2015 12:51
  • שלום אלכס. לדעתי, כדאי להניח לעניין. כפי שד"ר רובין כתבה, רופאים לפעמים עלולים לעשות טעויות, וכל עוד מדובר בטעויות "סבירות" לא יעשו להם כלום. בלי הגנה כזו, אף אחד לא היה מוכן להיות רופא כשהוא יודע שהוא עלול למצוא את עצמו מתמודד מול תביעות משפטיות על כל צעד ושעל. כמובן, שיש לך את הזכות המלאה להגיש לבית המשפט תביעה שסכוייה קלושים. אגב, אני בעצמי הגשתי לפני שנתיים עתירה לבג"ץ שהתייעצתי עם עורך דין והוא אמר לי שזה חסר סיכוי (ואכן, העתירה נדחתה על הסף), אבל עם זאת הרגשתי שאם לא אגיש אני עלול שלא לסלוח לעצי על כך שלא מיציתי את הדין עם אותו גורם. כל טוב, שמוליק.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 13/08/2015 20:25
  • לאלכס שלום, עמדתי היא (למדתי אותה מאבי), שהולכים לרופא ומתייצעים איתו וחוזרים הביתה ושוקלים האם הצעתו הגיונית. אם הצעתו אינה הגיונים מבקשים עוד חוות דעת. איני סבורה שיש טעם לבזבז אנרגיה על תביעה נגד הרופאה משום שסביר להניח שהיא אכן חשבה כך ופעלה בהתאם. זו איננה רשלנות גם אם היא הבהילה אותך. רופאים אינם חסינים מפני טעויות ולפעמים האבחנה אינה ברורה עד שלב מאוחר יותר. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אבחון שגוי
  • חנה
  • 16/01/2019 00:54
  • דר קרני רובין שלום אובחנתי בצורה שרירותית כסכזופרניה פארנואידית ולאחר ירדו לסכיזופרניה קלה כשלמעשה שתי האבחנות שגויות כי מעולם אבל מעולם לא סבלתי מסימםטומים של המחלה כפי שמופיעים באינטרנט ובלקסיקון הפסכיאטרי אבל משום סימפטום לא שמיעת קולות לא מחשבות פיסכיטויות לא מעקבים לא פגיעה בחושים ועוד ועודץ אני בחצי שנה האחרונה היתי ללא הצדקה רפואית תחת טיפול מרפאתי כפוי במינון נמוך וזאת לאחר שרבתי עם אמא שלי והיא ביקשה מבית החולים שיהיה טיפול כשהתכוונה לשיחה ולא לזריקות. הפסיכיאטרית אומרת שאני במצב מעולה אלה המילים שלה אבל רוצה להמשיך בטיפול הכפוי. הערר שהגשתי על ידי עורך דין לועדה נדחה ואנחנו הולכים לבית המשפט. רציתי לשאול מי יכול לעזור לי בחוות דעת על מצבי היום כשאני כרגע לא בטיפול תרופתי ובמצב מעולה. הצעתינו לועדה היתה שאגיע במשך חצי שנה פעם בחודש לשיחת מעקב וכך תוכל הועדה להתרשם שאין ממש באבחנה ובתיאורים רפואיים לא נכונים. הועדה כאמור דחתה את הערר. הייתי רוצה להגיע לפסיכיאטרית שתחקור אותי אם יש לי הסימםטומים של המחלה וכפי שכבר נאמר אין לי ואני מוכנה לשבת אצלה כמה פגישות שצריך מי יכול/ה לעזור? בברכה חנה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אכן
  • יאיר
  • 20/04/2018 02:46
  • מחשבות חרדתיות לפעמים על גבול הפארנויה אינן בהכרח סימן לסכזופרניה לעיתים מחשבות או אפילו קולות יכולים לנבוע מפוסט טראומה,דיכאון מזורי קשה או גורמי לחץ ודחק. אגב במרפאות הציבוריות היד הרבה יותר קלה על ההדק. שמעתי על נערה שאובחנה במרפאה בהשלה על ידי פסיכיאטר נוער עם סכיזופרניה כשבסופו של דבר זה התגלה באיבחון פרטי כחרדות קשות ומחשבות שקראה להם קולות מתוך בלבול.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • כל הכבוד שאתה ער לתחושות שלך
  • שואלת
  • 13/08/2015 17:43
  • ולא האמנת לאבחנה של הרופאה ההיא. אצל קרוב משפחה שלי אבחנו סכיזופרניה לאחר השירות הצבאי. כל השנים חשבנו שיקירנו סובל מסכיזופרניה. רק לאחרונה מאז שאבחנתי את עצמי שיש לי אוסידי, אני מבינה ובטוחה שגם הוא סבל מאוסידי. נתנו לו טיפול שגוי, ורק כיום אני מבינה למה הוא כל הזמן היה אומר שיש לו מחשבות חוזרות על עצמן. הכאב הוא עצום, שכל השנים הוא לא טופל כראוי. בחור ששירת בצבא עם פרופיל 97 היה נהפך לשבר כלי, עם השנים. מספיק שרופאה 1 אבחנה שהוא לוקה בסכיזופרניה, שאר הרופאים לא שאלו אותו או התעמקו בלעזור לו....היו על אוטומט בתגובות שלהם. הוא איננו. אני לא יכולה להחזיר אותו לחיים בכדי לומר לו שהוא לא סבל מסכיזופרניה אלא מאוסידי- מה שיש לי גם. כיום הייתי יכולה לעזור לו, אבל זה מאוחר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 13/08/2015 20:30
  • לשואלת שלום, האבחנה של OCD היא אבחנה של סוף שנות המאה ה19. אני למדתי על הOCD רק לאחר ההתמחות בפסיכיאטריה. הייתי רופאה בחירה במחלקה הסגורה באיתנים ושם ראיתי את המקרה הראשון וכיצד הגיב לטיפול באנפרניל. בסוף שנות ה70 יצא הספר בארה"ב "הילד שלא הפסיק לרחוץ את ידיו". ספר זה הוציא את הסובלים מOCD מהארון. אני מספרת לך דברים אלה כדי שתביני שיתכן שהקרוב המשפחה שלך נפל בין הכיסאות כי לפני שהיה טיפול ספציפי לOCD לא אבחנו הפרעה זו והבדילו אותה מהסכיזופרניה. את כבר למזלך התחלת לסבול מהפרעה זו לאחר שהפכה למוכרת וברת טיפול. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זה נראה כמו משבר זהות
  • לולי
  • 16/08/2015 00:40
  • קודם כל מצטערת שהיית צריך לעבור את זה ולשלילה של כל הכותבים לפני את האבחנה השגויה. רק אתה ורק אתה- יודע מי ומה אתה. זה שלא הסכמת בתוכך רק מראה כמה אתה בטוח במי שאתה. כשבעל סמכות מחליט החלטות עבורנו- יש להם השפעה מאוד גדולה על התפיסה העצמית שלנו. בנושא של גילוי וזיהוי הנפש- נעשות טעויות גדולות מאוד- ובייחוד בקרב אלה שלא ממש מכירים אותנו ומבססים את ההתרשמות על מפגש אחד בודד. חרדות יכולות לקבל צורות של הפרעות שונות ומשונות משום שהם מעוותות את תפיסת המציאות שלנו וגורמות למסך עשן שמסווה את מי אנחנו באמת- חרדות גורמות למרכז הבקרה שלנו באג שלא מאפשר להעביר את מי אנחנו באמת לזולת שעומד לפנינו. הרבה אנשים בהתקף חרדה יכולים להראות פסיכוטים כשהם לא ורק איש מקצוע מיומן יודע לסנן טוב או לפחות לדרוש להפגש עם האדם למפגש התרשמותי נוסף. בגלל שמדע הנפש איננו מקצוע מדויק אנשי מקצוע שאינם סבלנים או שעובדים לפי מודל "סרט נע" עלולים ליפול בטעויות פטאליות כאלו. כנראה שזה המקרה. זה מקומם, זה טראומטי זה מעצבן- אבל שים את זה בצד ותמשיך בחייך- או שאפילו גש אליה שוב אחרי חוות דעת חדשה- ותרגיש אולי שהתיקון נעשה. אני לא יודעת כמה האישיות הזו תוכל להודות בטעות שלה, אבל לפחות אתה תרגיש שהתעמתת עם הדבר הזה שערער אותך.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה לכולם
  • אלכס
  • 16/08/2015 01:13
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 17/08/2015 13:05
  • לוריוון ואלכוהול
  • רוני
  • 15/01/2019 22:14
  • שלום אני מטופלת בפרוזק,ובלוריוון 1 מג במקרי הצורך.לפעמים אני לוקחת כדור אחד של לוריבן עם משקה אחד אלכוהולי.. אני יודעת שזה לא מומלץ אבל אני פשוט אוהבת את התחושה.(אין לי שום עניין בסמים אחרים.) אז רציתי לדעת האם אני יכולה להמשיך מדי פעם לקחת כדור אחד עם משקה אלכוהולי אחד או שזה -באמת- עלול לגרום למוות אפילו בכמות כל כך קטנה?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מחשבות מטרידות
  • ימית
  • 14/09/2015 17:43
  • שלום דר העלתי את הפרוזק ל90 תוך כמה זמן יחול שיפור גם 4 שבועות?? ואיך זה חזר המחשבות הכפיתיות בעבר קיבלתי ציפרלקס והעלים לגמרי את המחשבות האם תרופה זו כבר לא מתאימה לח? על איזו תרופה היית ממליצה גם לחרדות וכגם לטקסים הבלתי נסבלים ומכניסים לחרדה גדולה יותר תוגה מראש

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עזרה מישהו
  • ימית
  • 15/09/2015 12:41
  • חזרו לי התקפי פאניקה וחרדות שקשורות למחשבות טורדניות אם העלתי את הפרוזק ל90 צריך להמתין עד שיהיה שיפור או שאם 60 הפסיק להשפיע עדיף להחליף תרופה??

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ימית, את יכולה להתקשר אליי
  • זהבית
  • 15/09/2015 12:45
  • זהבית יקרה את מקסימה
  • אלונה
  • 16/09/2015 16:40
  • עצה לימית
  • ר.צ.
  • 15/09/2015 14:47
  • האם 90 מ"ג זה מינון בהנחיית רופא? בדרך כלל המינון המקסימלי הוא 80 מ"ג. ייתכן ש90 מ"ג זה יותר מידי וגורם להגברת החרדה. לכן הייתי מנסה לרדת ל80 מ"ג ולראות אם החרדה נעלמת. בנוסף: כמה זמן נטלת 60 מ"ג? האם ייתכן שלא נטלת מספיק זמן (3-4 חודשים) לפני שהוחלט על העלאת המינון? בנוסף: ניתן ליטול כדור הרגעה לתקופה של מספר חודשים, עד שהפרוזק יתחיל לעבוד. למשל: קסנגיס או אפילו קלונקס. זה מאוד מקובל ומאוד בטוח.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עצה יותר טובה לימית
  • לימית
  • 15/09/2015 16:08
  • אל תקשיבי לר.צ. הוא לא רופא, אבל נראה שהוא הסנגור מספר אחת של הרופאים. הוא צודק בכך שהמינון הרפואי המקסימלי של פרוזק הוא 80, אבל הבנזודיאזפינים שהוא הציע (קסנגיס, קלונקס) הם כדורים נרקוטיים (ממכרים). הם סמים לכל דבר. אני לא הצלחתי להפסיק אותם גם אחרי שנים. יתרה מכך, אם מנסים להפסיק אותם יש תופעות גמילה נוראיות. אם תצליחי לשרוד את התקופה של ההסתגלות לפרוזק מבלי להוסיף עוד כדורים שאח"כ יהיה לך קשה להיפטר מהם - עדיף. יש רופאים שמוסיפים עוד ועוד כדורים ולא טורחים ליידע שהם ממכרים. אחר כך, כשנרגעים מתופעות הלוואי הראשוניות של התרופה, כבר מאוחר מדי. אל תחזרי על הטעות שאני ורבים עשינו.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • את/ה טועה
  • ר.צ.
  • 15/09/2015 16:45
  • כדורי ההרגעה (הבנזודיאזפינים) בטוחים לשימוש, בתנאי שנוטלים אותם כטיפול-עזר, ליד הטיפול העיקרי בשורש הבעיה (נוגדי חרדה ודיכאון). במצב כזה השימוש בהם הנו בטוח והם לא נחשבים לממכרים. אני אישית התנסיתי בכך במשך למעלה משנה ולא נזקקתי להעלות במינון ולאחר מכן הפסקתי בהדרגה ללא קושי ונשארתי עם נוגדי החרדה/דיכאון. הכל בפיקוח רפואי כמובן. את/ה צודק במקרה שבו נוטלים אותם לבדם, בניסיון להקל על הסימפטומים של חרדה או דיכאון, מבלי לתקוף את שורש הבעיה. במצב כזה הם בהחלט ממכרים מאחר ושורש הבעיה לא קיבל טיפול. ההתמכרות מתבטאת בכך שהשפעתם יורדת עם הזמן ונדרש להעלות מינון מדי תקופה על מנת להשיג אפקט מרגיע. לבסוף גם המינון המקסימלי המומלץ אינו עובד ומגיעים למבוי סתום.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בטח, הוא טועה, רק אתה צודק
  • לר.צ
  • 16/09/2015 15:04
  • הוא טועה, שמוליק טועה, אוסנת טועה, כולם פה טועים. רק אתה צודק. עצם העובדה שאתה עדיין משתמש במונחים "טועה" ו"צודק" מעידה על כך שאתה תקוע ברמת דיון של גן ילדים. אין פה צודקים וטועים, כל אחד מדבר מניסיון החיים שלו, ועם זה אתה לא יכול להתווכח. תכניס לעצמך את זה כבר לראש.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 20/09/2015 20:40
  • לבטח הוא טועה רק אתה צודק שלום, הייתי מודה לך לו הפסקת להשתמש בשפה כל כך בוטה. כל אחד רשאי לומר את הדברים שהוא חושב כל עוד השפה היא תרבותית ואינה פוגענית. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרופאה
  • בקשר לר.צ ותגובותיו
  • 21/09/2015 20:24
  • היכן בדיוק השתמשתי בשפה "כל כך בוטה"? לא השתמשתי בשפה בוטה ולא בשפה פוגענית. יש להעמיד את ר.צ. במקומו כי הוא חושב שהוא אלוהים ומטעה אנשים. הוא לא רופא והוא מתנשא. מישהו צריך להגיד את זה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לבקשר לר.צ ותגובותיו
  • אוסנת
  • 21/09/2015 21:58
  • צודק בהחלט. לדעתי גם החוק לא מאפשר לתת עיצות רפואיות לגבי מינונים או כדורים למי שאינו רופא, גם אם מבקשים ממנו. יכול לתת חוות דעת אישית לגבי עצמו אבל לא תשובות כלליות כביכול רפואיות. מעבר לזה שזה כבר בגדר הטרדה גם לאנשים שלא רוצים טיפול בכדורים וגם לאנשים שרוצים חוות דעת כביכול רפואית מרופא. גם לדעתי לא השתמשת בשפה בוטה, אלא פשוט הצגת את הדברים כמו שהם.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • צודק. לא קיללת אף אחד ולא כתבת מילות גנאי. אבל יש כאן בעיה קצת יותר קשה...
  • הלל
  • 21/09/2015 22:06
  • הבעיה הגדולה זה שאנשים שהם אינם רופאים, מטפלים או פסיכיאטרים מוסמכים מתיימרים ועונים כאן כאילו הם כן ! מה יהיה ביום שאיזה קורא כאן ימצא את עצמו בחדר מיון בגלל שהקשיב לעצות רפואיות מבנאדם שאין לו שמץ של הסמכה פסיכיאטרית ? אם יש משהו שיכול להיות גרוע מלהשתמש בסמים פסיכיאטריים, זה לעשות את זה לבד, ללא ייעוץ, הדרכה וליווי מאיש מקצוע אמיתי ומוסמך, שמכיר את התיק האישי. גילוי נאות, מישהו ? לא חבל על הבריאות והחיים ?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לאוסנת והלל
  • בקשר לר.צ ותגובותיו
  • 21/09/2015 23:07
  • כבר קרה גרוע מכך, מישהי התאבדה. הוא מעז לדבר בכזאת שיפוטיות והתנשאות לאנשים במצב קשה. במקרה של אנשים אבדניים זה יכול אף להיות קטלני. אקפיץ את השרשור שלה. צריך לחסום את הבן אדם הזה לאלתר.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה לך על ההפנייה לשירשור ההוא
  • הלל
  • 24/09/2015 00:21
  • אני מקווה בכ"ז שמדובר היה במתיחה לא מוצלחת ותו לא, מה גם שמוזר מאוד שמישהי שאיימה במעשה קיצוני שכזה לא קיבלה תוך שעה ניידת משטרה, שהייתה לוקחת אותה לכליאה במח' סגורה כמקובל...תמוה ומוזר מאוד. אבל גם ככה, מכעיס ועצוב מה שנאמר לאותה בחורה. אבל למה יש לצפות אצל מי ש"כל צעד היה כשר בעיניו" ? עבד כי ימלוך. לא רק שזה ביזיון, זה גם מסוכן. ולו אני הייתי מנהל הפורום, הייתי מודאג גם מבחינת אחריות אישית משפטית לנעשה כאן. שנה טובה (עד כמה שאפשר לאחל אחרי שנתקלים בכאלו דברים)...

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הבחורה רצתה עזרה
  • אוסנת
  • 25/09/2015 14:30
  • וכנראה לא קיבלה. מי שבטוח שהוא רוצה להתאבד מתאבד ולא מבקש עזרה חיצונית. הבעייה היא שזה שהכל כשר בעיניו לא כשר לדין מבחינת הפסיכיאטרים, ולכן אין אפשרות לשפוט אותו. ברור שהטיפול שהוא לוקח, והנסיון שלו מראים על חוסר הצלחה, כי שגעון הגדלות לא עבר ומה שגורם לו לסיפוק זה לשחק אותה רופא, מבלי להשקיע 10 שנים בלימודי רפואה. חבל שנותנים במה לזה, בפורום נורמלי רפואי אין אנשים שחושבים שהם רופאים ועונים לכל שאלה כאילו היו רופאים, אבל כמו שציינתי מדובר באדם שהטיפול בו לא הצליח.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • להלל ולאוסנת
  • להלל ולאוסנת
  • 05/10/2015 16:53
  • מדברים חופשי על אובדנות ועוד יוצאים מזה בשלום ? בשלום ? נשמע הזוי משהו...
  • הלל
  • 07/10/2015 22:43
  • מצד שני, יש כאן חבר'ה שנראה שהחליטו להפוך להיות פסיכיאטרים בגרוש על דעת עצמם ובאין מפריע (ועל הדרך להטעות ולסכן קוראים תמימים), אז אולי לא צריך להתפלא...

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 20/09/2015 20:40
  • לימית שלום, אני מבינה שהעלת את הפרוזק מ60 מ"ג ל80 מ"ג ואז התחדשו התקפי החרדה. דבר זה מעיד על כך שהיה מקום לעשות העלאה זו. בדרך כלל התגברות החרדות כאשר מעלים מינון נמשכת בין חודש לשלושה חודשים (בממוצע כחודשיים). בתקופה זו בהחלט חשוב לקחת תרופה מרגיעה כדי שניתן יהיה לעמוד בכך. אינני מוצאת שום פסול בכך שאת נוטלת קלונקס כדי להתמודד עם כך. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרצ
  • ימית
  • 15/09/2015 18:50
  • טעיתי הוסיפי לי עוד 20 שזה 80 אני רר שבוע עם המינון הזה עם הפרוזק שנה הכל היה בסדר עד שהמחשבות חזרו השאלה שלי היתה אם מוסיפים עוד 20 צריך גם לחכות חודש עד שיפור?? או שישר אמור להיות הטבה בכל אופן מה התרופה הטובה ביותר לחרדות ומחשבות כפייתיות תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שבוע זמ מעט זמן
  • ר.צ.
  • 15/09/2015 23:44
  • לפי דברי הרופאה פה בפורום, צריך לחכות כ3 חודשים לפחות. אם יהיה לך מזל, התרופה תתחיל לעבוד עוד קודם. פרוזק תרופה מצוינת לOCD ואת חייבת לתת לזמן לעשות את שלו.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוטלת קלונקס
  • ימית
  • 15/09/2015 18:56
  • לרצ
  • ימית
  • 16/09/2015 08:56
  • תודה אבל את הפרוזק אני לוקחת שנה השאלה שלי היתה עם מוסיפים כדור אחד של פרוזק גם אז צריך להמתין כי סך הכל אני לוקחת את הפרוזק גם בשביל עוד 20 ל60 זמן ההמתנה ארוכה או מיידית???

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 16/09/2015 13:30
  • התקפי פאניקה
  • ימית
  • 16/09/2015 19:46
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 21/09/2015 21:40
  • לימית שלום, כנראה ש60 מ"ג פרוזק היה מינון שבקושי ייצב אותך (על הגבול) אך שלמעשה לא היה מספיק. העובדה שהוספת 20 מ"ג גרמה להתקפי פאניקה ודפיקות לב חזקות, מצביעה על כך שהמינון הקודם לא היה מספיק ושקרוב לוודאי תוך מספר שבועות תרגישי יותר טוב. חשוב שתזכרי שעצם דפיקות הלב והתקפי הפאניקה מצביעים על כך שהתרופה עובדת. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לחץ
  • ימית
  • 16/09/2015 19:54
  • הרופאה שלי לא מסכימה לי להעלות את הפרוזק ל80 אומרת שיהיו לי תופעות לואי קשות ואני כבר התחלתי שבוע העלתי ל80 והאם התקפי הפאניקה שאני עוברת עכשיו קשור לעליה,???

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ייתכן מאוד שקשור לעליה במינון
  • ר.צ.
  • 16/09/2015 20:30
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 21/09/2015 22:21
  • לימית שוב שלום, העלייה במינון בהחלט גורמת להתקפי הפאניקה אך זה דבר זמני. אינני יודעת מה לומר לך לגבי כך שהרופאה מסרבת להעלות את המינון מלבד זה שתגידי לה את האמת שכבר העלית. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • פרוזק המשך
  • ימית
  • 24/09/2015 16:53
  • אמרתי לרופאה שאני לוקחת 80 פרוזאק התקפי פאניקה היו רק שבוע ועכשיו נישארו קצת מחשבות תקין? אולי התרופה לא פועלת כי לקח לי פחות מחודש וההתקפים עברו תודה מראש

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 30/09/2015 13:23
  • לימית שלום, אני תמיד נותנת את המקסימום, כדי שאם התופעות נמשכות יותר זה לא יגרום לייאוש. האמת היא שהחרדות נמשכות בין שבוע לבין חודש. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שיכחה
  • ימית
  • 24/09/2015 21:30
  • בנוסף אני שוכחת הרבה דברים. הולכת לחדר שוכחת מה רציתי וגם תוך כדי שיחה שוכחת על מה דיברתי לפני דקה מצב לא נעים האם זה מהפרוזק או טגטול כמו סניליות קצר במח זה קורה הרבה האם זה הפיך וממה זה יכול להיות תודה מראש

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 30/09/2015 13:25
  • התקפי פאניקה
  • ימית
  • 05/10/2015 10:47
  • העלתי את הפרוזק ל80 היה החרפה שבוע ואז הרגשתי מצויין אתמול חזרו התקפי הפאניקה ביחד עם אוסידי אני ממש מפחדת האם לפרוזק יש עוד סיכוי? או בגלל שההחרפה כבר חלפה וחזרה שוב צריך להחליף תרופה ועל מה היית ממליצה שיעזור גם להתקפי פאניקה וגם מחשבות מטרידות וחרדות תודה מראש

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרצ. דחוף
  • ימית
  • 05/10/2015 11:33
  • ימית שלום
  • ר.צ.
  • 05/10/2015 12:20
  • החרדות נמשכות עד חודש מאז העלאת המינון. לדעתי עדיין לא חלף חודש ולכן זה נראה טבעי שעדיין יש חרדה. רשמת שאת נוטלת קלונקס באופן קבוע. מהו המינון ליום? האם את מקפידה על נטילה סדירה שלו (ושל יתר התרופות)? לדעתי בזמן הופעת התקף חרדה כדאי לבלוע חצי כדור קלונקס נוסף באותו היום (מעבר למינון הקבוע), וזאת עד שהפרוזאק יתייצב.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרצ
  • ימית
  • 05/10/2015 13:03
  • תודה אבל לא נשמע הגיוני שהרגשתי טוב ופתאום בום חרדה ומחשבות קשות ואת שאני ניכנסת לעומק אז הלב דופק מהר יותר ומחשבות קשות ומטרידות האם באמת אחרי שהיה שיפור גדול שוב תהיה נסיגה גדולה? ממש מפחדת ;(

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לימית
  • ר.צ.
  • 05/10/2015 13:20
  • בהחלט ייתכן שתהיה ירידה כזו עד שהפרוזאק יתייצב. בנוסף לכך, ואולי זו הסיבה להתקפי הפאניקה והחרדה, העלאת הפרוזאק מגבירה את השפעת הטגרטול, וחיזוק הטגרטול מפחית את השפעת הקלונקס. כלומר ייתכן מאוד שהעלאת הפרוזאק השפיעה בעקיפין על הפחתת ההשפעה של הקלונקס. ולכן לדעתי כדאי לבלוע בשעת הצורך 0.5 מ"ג קלונקס, מעבר למינון היומי הקבוע.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרצ
  • ימית
  • 05/10/2015 14:44
  • לא, אין אפשרות כזו.
  • ר.צ.
  • 05/10/2015 14:57
  • לרצ עזרה
  • ימית
  • 06/10/2015 09:57
  • אני מפחדת התקפי החרדה גדלים כל מחשבה מכניסה אותי לחרדה והמון דפיקות לב אני בטוחה שהפרוזאק כבר לא עובד מפחדת להתקשר לרופא מה עלי לעשות יש גם מחשבות אובדניות זה לא הגיוני שהכל היה בסדר ופתאום זה המצב אוטוטו עובר חודש מאז העלאת הפרוזק בבקשה תעזור לי ;(

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מחשבות אובדניות? - מייד לחדר מיון
  • שמוליק
  • 06/10/2015 13:01
  • שלום ימית. עברתי עכשיו על כל ההתכתבות, והדבר היחידי שיש לי להעיר הוא שאולי לא היה מספיק מיצוי של טיפולים פסיכולוגיים שאולי היו יכולים לעזור. אם המצב הוא כל כך חמור עד כדי מחשבות אובדניות, אז לא לקחת שום סיכון ולפנות לחדר מיון. מאחל לך שתרגישי טוב. שמוליק.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לשמוליק
  • מספיק
  • 06/10/2015 23:45
  • תפסיק עם תגובות מסוג זה. הפורום הזה הוא מקום מפלט, שבו אנשים שמפחדים לפנות לפסיכיאטר יכולים לפרוק את אשר על לבם. לפחות כך הוא היה. אתם הפכתם אותו בחודשים האחרונים למקום מפחיד, בדיוק כמו ללכת פיזית לפסיכיאטר. אנשים מרסנים את עצמם עכשיו, כי הם מרגישים שאפילו הפורום הזה כבר לא בטוח בשבילם. אחרים שהיו מגיבים פה באופן רציף ומקבלים תמיכה מחברי הפורום הפסיקו להגיב פה מהסיבות האלה. עכשיו באיזה מקום הם יוכלו לפרוק את מה שקורה להם ולקבל תמיכה נפשית?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה על ההערה
  • שמוליק
  • 07/10/2015 02:36
  • אני מקבל את הערתך. אני ממש לא מעוניין שהפורום הזה יהיה מפחיד, אלא להיפך שאנשים יראו בו מקום בטוח. מה לעשות, לפעמים טועים... תודה רבה על ההערה וכל טוב. שמוליק.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לרצ דחופ
  • ימית
  • 06/10/2015 20:59
  • לימית שלום
  • ר.צ.
  • 06/10/2015 21:16
  • 3 קלונקס
  • ימית
  • 06/10/2015 21:27
  • את הפרוזאק והטגרטול בבוקר
  • תצ
  • 06/10/2015 21:30
  • בערך באותן שעות כל יום האם הטגרטול מפריע לפרוזאק?? אולי עדיף להפסיק איתו? הרופאה אמרה שלא מחליפה לי יותר לכלום ושאלמד להשתמש בכוחותי שאין לי..

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עצה ושאלה
  • ר.צ.
  • 06/10/2015 21:48
  • אם הבנתי נכון, את נוטלת קלונקס במינון 1.5 מ"ג ליום (0.5 מ"ג כפול 3). לדעתי את עדיין בשלבי הסתגלות למינון החדש של הפרוזאק. הייתי מנסה לבלוע כעת עוד 0.5 מ"ג, חד פעמי, ולראות אם יש שיפור. אין ממה לחשוש מנטילה חד פעמית כזו , את תגיעי למינון של 2 מ"ג שזה לא גבוה. אם עזר לך, דברי מחר עם הרופאה לבדוק אפשרות להעלות ל2 מ"ג באופן קבוע לשבועות הקרובים. לגבי המחשבות האובדניות: האם זו פעם ראשונה שהן מופיעות? מהו גילך? האם את מתגוררת לבדך או עם משפחה? האם את עובדת במהלך היום או שנמצאת בבית כל הזמן?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ימית
  • 06/10/2015 21:59
  • צדקת לגבי מינון הקלונקס אני בת 29 כרגע לא עובדת ומתגוררת לבד... במקום לבקש מהרופאה להעלות את הקלונקס לא כדאי להחליף תרופה? אני כמה חודשים איתה ולא הגיוני שתהיה החרפה אחרי שכבר היתה החרפה וחלפה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ר.צ.
  • 06/10/2015 22:20
  • לפי דברי הרופאה, התגברות החרדות מעידה על כך שהפרוזאק עובד, וכי החרדות עלולות להימשך בין חודש לשלושה חודשים. מצד שני, את מצפה לתהליך שיפור המתנהג באופן ליניארי: היו חרדות, הן נעלמו, ולא ייתכן שחזרו שוב. מכאן את מסיקה שהפרוזאק לא עובד ורוצה להחליף אותו. לא בטוח שהמסקנה שלך נכונה. נראה לי הכי נכון להרגיע את החרדות באמצעות העלאת הקלונקס, לעוד חודשיים לפחות. שימי לב שלדעתי הקלונקס נחלש בגלל העלאת הפרוזאק (דרך הטגרטול), כלומר זה כאילו שהורדת במינון של הקלונקס עוד לפני שהפרוזאק עובד ולכן את לא מכוסה והחרדה מורגשת. בנוסף, כדאי לבדוק אפשרות לצאת מהבית למספר סיבובים באוויר הפתוח, זה יכול לסייע להפחתת החרדות. השאלה החשובה היא לגבי המחשבות האובדניות: האם היו בעבר ? עד כמה המחשבות הללו מעסיקות אותך במהלך היום והאם את יכולה לפרט מהן בדיוק המחשבות? את בגיל יחסית בטוח מבחינת מימוש חלילה של המחשבות, אז זו עובדה שמרגיעה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בערך 8 חודשים
  • ימית
  • 06/10/2015 22:01
  • המשך
  • ימית
  • 06/10/2015 22:34
  • אם כך, כדאי להתאזר בסבלנות
  • ר.צ.
  • 06/10/2015 22:41
  • דברי עם הרופאה שלך וקבלי אישור להעלאת הקלונקס. ספרי לה שהעלת הפרוזק מתוך מצוקה, שמצבך השתפר אך כעת שוב חרדות ורוצה יותר קלונקס לשלושה חודשים הבאים. צאי מהבית להליכות, 3 פעמים ביום למשך כחצי שעה לפחות בכל פעם. ייתכן שהשיפור ממש בפתח, אולי כבר מחר, חבל לוותר עכשיו על הפרוזק לאחר השקעה של 8 חודשים.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מפחיד
  • ימית
  • 06/10/2015 22:38
  • כאילו נאמרות לי מילים ודברים בראש ללא שליטה כמו על אלהים מעולם לא דיברתי על זה כי זה מבייש אותי נורא אבל זה לא נעצר בכנות רצ יש עוד סיכוי לפרוזק?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אם כל אחד היה מספר מה עובר לו בראש..
  • ר.צ.
  • 06/10/2015 22:51
  • אנשים חושבים כל מיני דברים ושומרים את זה לעצמם. את לא צריכה לספר לאף אחד על המחשבות שלך, רק לרופאה שלך. שיהיו בשורות טובות ובקרוב :-).

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 07/10/2015 18:08
  • לימית שלום, ראשית, התופעה של מילים בראש על אלוהים זו תופעה כפייתית מוכרת. זה נקרא בלאספומי. אני הייתי נותנת סיכוי לפרוזק עד 3 חודשים במינון החדש. אינני חושבת שיש היגיון בקבלת הטגרטול והוא נראה לי מיותר. בהחלט הייתי מעלה בשלב זה את מינון הקלונקס. היציאה מהמצב אף פעם איננה בקו לינארי (ישר), אלא יש גליות עם תקופות יותר טובות ופחות טובות. אך אם מסתכלים על המצב הנמוך ביותר כיום, לעומת הנמוך ביותר לפני הפרוזק, תגלי שיש סך הכל עלייה. יחד עם כל האמור, את חייבת להגיע לטיפול התנהגותי קוגנטיבי ספציפי לOCD, למטפל שאמון על כך. חלק מהטיפול הוא ללמד אותך להתמודד עם המחשבות. ככלל OCD יותר גרוע בחגים, בשבתות וכשאין מה לעשות. ייתכן והסיבה להחרפה הייתה החגים והחופשות אשר הקשו על כולם וגרמו להחרפת סימפטומים שהיו. אני סבורה שכדאי שתדברי על המחשבות עם פסיכולוג התנהגותי קוגנטיבי טוב שמכיר את הטיפולים הספציפיים לOCD. אני לא יודעת איפה את גרה אז קשה לי גם לכוון אותך. אם את רוצה תכתבי לי למייל האישי ואז אנסה לייעץ לך למי לפנות. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תודה רבה ר.צ
  • ימית
  • 06/10/2015 22:46
  • התקפי זעם
  • ימית
  • 07/10/2015 18:43
  • מתביישת
  • ימית
  • 07/10/2015 19:39
  • לר.צ
  • ימית
  • 07/10/2015 21:08
  • לא חושב
  • ר.צ.
  • 07/10/2015 22:41
  • לדעתי הרופאה חושבת שהטיפול שאת מקבלת עם הפרוזאק יפתור את בעיית ההתפרצויות, אם לא כעת אז בעוד מספר שבועות. לדעתי הכי חשוב להעלות את הקלונקס מידית , אולי ל 1.5 כדור כפול 3. תזכרי שכל יום שעובר מקרב אותך לשיפור דרמטי במצבך.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 11/10/2015 19:31
  • לימית שלום, אינני סבורה שהטגרטול פוגע בפרוזק. הם שניהם עובדים במנגנונים שונים לגמרי. לדעתי עליך להסביר לרופאה מדוע את זקוקה לטגרטול. ראית שגם אני הגבתי מדוע דרוש הטגרטול. עליך לקבל את הטגרטול ואת הפרוזק ועליך להסביר את הסיבה לרופאה. זו איננה בושה, אלא זו בעיה לא פחות חשובה מהכפייתיות. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הי
  • מת לחיות 3
  • 08/10/2015 12:48
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 11/10/2015 19:33
  • למת לחיות 3 שלום, OCD אינו מגיב לסימבלטה ורק מקרים קלים מגיבים לציפרלקס במיוחד מאחר ואי אפשר לעלות במינון של ציפרלקס מספיק גבוה. קשה לקרוא לציפרלקס דור יותר חדש ובכלל חדש או ישן זה חסר משמעות בעניין. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לד"ר קרני
  • ימית
  • 12/10/2015 19:47
  • לא הבנתי אמרת לי להפסיק עם הטגרטול התחלתי להוריד במינון ושוב העצבים חזרו יש אופציה ש400 טגרטול יכסו אותי כי בנתיים רק עם 600 ההתקפים נעלמו וזה לא מסוכן לבלוע המון כדורים זה לא משבש משהו אחר? משהו כמו 8 תרופות כולל 80 פרוזאק

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 13/10/2015 14:09
  • לימית שלום, בתחילה לא הייתי מודעת לכך שיש לך התקפי זעם. מאחר וזו גם הבעיה אין ברירה אלא להחזיר את הטגרטול. מספר הכדורים שבולעים אין לו חשיבות. חשוב לקבל רק את התרופות הנדרשות. התרופות שאת מקבלת הן תרופות בטוחות אך יש צורך לעשות בדיקת ספירות דם מדי פעם. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • דיכאון וטגרטול
  • ימית
  • 13/10/2015 18:55
  • כשהורדתי את הטגרטול ל400 הרגשתי פחות מדוכאת כאילו הטגרטול מפריע לפרוזאק האם נכון הדבר יש שילוב שאת ממליצה גם לאו סידי חרדות והתקפי זעם?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 18/10/2015 12:53
  • שוב חזרו
  • ימית
  • 22/10/2015 07:36
  • שבועיים כמעט הייתי נקיה ממחשבות פולשניות ואתמול שוב חזרו מחשבןת על אלהים ודברים שאני לא רוצה וכאילו מן מילים שנכנסות לראש עם חרדה גדולה לוקחת פרוזק 80 האם יש תרופה שאת ממליצה? ציפרלקס ניסיתי היה מעולה רק חזרו התקפי חרדה מה לעשות ד"ר מפחדת

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 25/10/2015 21:06
  • לימית שלום, קודם כל אין ממה לפחד. אלו מחשבות שבאות מעצמן בניגוד לרצונך, אבל אלו רק מחשבות. שנית, לעיתים גם מטופלים מאוזנים בעיתות סטרס יש אצלם התגברות של התופעות של OCD. זו בדיוק הסיבה שצריך לעבור טיפול של CBT על ידי אנשים שמומחים לטיפול מסוג זה בהפרעות של OCD. לא הייתי מנסה להחליף את הטיפול, אלא אני שבה וממליצה שתפני לטיפול התנהגותי קוגנטיבי במרכז המתמחה בOCD. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בקשה לכל מי שבאתר כאן
  • מיתמודדת
  • 22/09/2018 12:53
  • כל מי שנימצא כאן ומטופל בכדורים פסכיאטריים רצוי שידווח לאחרים יל התחושות והסימפטומים מהכדור. טיפול תרופתי הם סמים לכל דבר סמים חוקיים עם נזקים בלתי הפיכים רק אנחנו שהפכנו לשפני ניסיון יכולים להועיל אחד לשני. בהחלטה אם לקחת או לא. ומה נעבור בגוף ובנפש אם כן. גם לפי התגובות אפשר לגבש החלטה . אז תמשיכו לכתוב בהרחבה על התגובות.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • לגבי הבנזודיאזפינים
  • אלקנה
  • 15/01/2019 19:57
  • אני לא רופא אבל אני נוטל קלונקס ואני אומר שלפי דעתי זה כדור ממכר פיזית ביותר ואם יש איזושהי אופציה שבעולם להימנע מלקחת כדור זה אמליץ לא לקחת כיוון שמנסיון שלי צריך להעלות כל הזמן את המינון בשביל להגיע לאותה השפעה וגם שאם רוצים להפסיק את הכדור זה תהליך לא פשוט בכלל ואני לא בטוח שגם אם מצליחים להפסיק הכל חוזר לקדמותו אלא יכול להיות שהוא משאיר רושם של בעיה מה שלא היה אם לא לוקחים את הכדור מלכתחילה למרות שבהתחלה הוא מאוד עוזר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מאניה דיפרסיה
  • נתי
  • 15/01/2019 18:22
  • שלום וערב טוב דוקטור יהודית, מזה כשנה אובחנתי כסובל ממאניה דיפרסיה עם מחזוריות גבוהה RAPID CYCLING, יש לציין כי סבלתי מכך כבר שנים בטרם האבחנה, מעבר לכך שזה השפיע עליי הן בהוצאות מופרזות ויצירת חובות שהובילו אותי למצב שבו כרגע אני מתמודד עם תהליכי פשיטת רגל,כרגע נכה עם 74 אחוזי דרגת אי כושר, לא עובד, הדבר משפיע עליי בצורה קשה. בתחילה טופלתי עם טגרטול 400 אך מאחר ולפני חצי שנה ביקרתי במיון לאחר התמוטטות וניסיון אובדני העלו לי את המינון ל800 מיליגרם, דבר שהראה שיפור אך עדיין המצב לא מאוזן, הומלץ לי כרגע לשלב בנוסף את התרופה טופמקס עם עלייה הדרגתית עד ל100 מ"ג ושימוש קבוע לאחר מכן ב100 מ"ג כדי לשפר ולנסות להגיע לאיזון, אשמח לחוות דעתך האם מומלץ, חשוב לציין שהקושי העיקרי הוא המעבר החד מהדחף לבזבוזים מיותרים, ההתמכרויות המהירות לאלכוהול וליחסי מין, לאחרונה גם התמכרתי לעישון ולאחר מכן הדיכאון הקשה שבא לאחריו הדברים הללו גורמים לי פשוט לחוסר אונים וייאוש מוחלט.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול לא מספק
  • ניק
  • 15/01/2019 13:03
  • סובל מחרדות ודכאונות בתקופה האחרונה אבי לקה באירוע מוחי מטופל בבונסירין 30 מיליגרם ויאפקס 150 מילגרם ו200 מילגרם חודשים ועדין אין שיפור מירבי מה ניתן לעשות

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • גמילה מסרוקסט
  • שושי
  • 15/01/2019 09:17
  • שלום רב, אני מגיל 17 נוטלת סרוקסט. עד לפני כמה חודשים נטלתי 2 כדורים 40 מג. אני מנסה לרדת בהדרגה לכדור לעת עתה. ירדתי לכגור וחצי וכדור ירדתי לדור. האם יכול להיות תופעות לוואי של ירידה במינון? כאבי ראש, סחרחורות, בחילות? אני כבר 17 שנה עם הכדורים האלה. אושה לתשובה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לרופאים בתחום פסיכיאטריה

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
infomed.co.il (הדפסה)