עמוד הבית > פורומים > דיכאון וחרדה

פורום דיכאון וחרדה

גולשים יקרים, מענה לשאלות חדשות יתאפשר במגוון הפורומים האחרים
הודעה
מחבר
תאריך / שעה
רמוטיב ירון 06/04/2012 01:00
  • שלום רב, האם תוספת של רמוטיב לציפרמיל זה טיפול בטוח והאם יש בכך היגיון? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 14/04/2012 20:34
  • שלום רב, השילוב לא מוסיף ליעילות אלא עלול להגביר תופעות לוואי. במידה ותרופה אחת לא יעילה מספיק, מומלץ לעלול את המינון או להחליפה.

  • + הוסף תגובה
סרנדה 200 ומירו 30 סיוון 03/04/2012 00:20
  • שלום דוקטור, כיוון שהסרנדה לא משפיעה על החרדות רופא המשפחה הוסיף לי לפני השינה מירו 30. האם זה יכול לגרום לסינדרום סרטונין? האם זה יכול להוציא אותי מהחרדות?

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 03/04/2012 21:36
  • שלום רב, השילוב הוא מקובל ולא אמור להביא לתסמונת סרוטונין. עם זאת, מירו היא תרופה נוגדת דיכאון ופחות משפיעה על תסמיני חרדה, כך שקשה להגיד האם השילוב יועיל נגד החרדה.

  • + הוסף תגובה
מה ההבדל בינהם? דן 02/04/2012 19:44
  • אף פעם לא הבנתי מה ההבדל בין הפרעות חרדה מוכללות לבין ocd. אם אני בן אדם שכל היום מודאג וחושב מחשבות שחוזרות על עצמם לגבי דברים שמפחידים אותי ולגבי החיים והעתיד שלי. האם אני סובל מ ocd או חרדות מוכללות? שניהם נשמעים לי בדיוק אותו הדבר מישהו בבקשה יכול להסביר לי את ההבדל בין השניים?

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 03/04/2012 21:34
  • שלום דן, ב-OCD מדור במחשבות טורדניות שהן מחשבות שגורמות לחרדה על אף שהאדם החרד מבין כי אינן הגיוניות (למשל פחד מזיהום מנגיעה בשולחן). ב-OCD בדרך כלל מדובר במספר מוגבל של מחשבות שמביאות לחרדה. לאומת זאת, במקרה של הפרעת חרדה מוכללת, מדובר במספר רב של חרדות, שהינן הגיוניות, אך עצמתן גבוהה מידי (למשל חרדות לשלומם של ילדים, חרדות בריאותיות וכד').

  • + הוסף תגובה
מדוע תרופה אינה משפיעה? מוש 02/04/2012 19:34
  • לאחר שניסיתי מספר תרופות שונות במינונים שונים כנגד הפרעות דיכאון וחרדה ואף אחת מהתרופות לא השפיעה עליי אני תוהה מדוע יש אנשים שהתרופות עוזרות להם מאוד ומשנות את איכות חייהם ומדוע יש אנשים שהתרופות לא משפיעות עליהם כלל? מה הגורם לזה מבחינה פזיולוגית או פסיכולוגית ? איך מסבירים את זה?

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 03/04/2012 21:29
  • שלום רב, בדרך כלל הסיבה היא רב גורמית, כלומר גם מבנה ביולוגי ספציפי הוא בעל השפעה על התגובה או אי תגובה לטיפול, וגם גורמים פסיכולוגיים הם בעלי תפקיד. לכן, במקרים בהם טיפול תרופתי לא מביא לשיפור הרצוי, מומלץ להיעזר גם בטיפול פסיכולוגי.

  • + הוסף תגובה
האם לקחת כדורים? אם אפשר לענות במהירות!!! העניין דחוף!!!!!! ליאורה 02/04/2012 01:02
  • אני בחורה בת 20,לפני כשנתיים לקחתי במשך תקופה של חצי שנה כדורים נגד דכאון בשם "סרטלין", והפסקתי, באותה תקופה הייתי באופוריה מסויימת ולא נראה לי שהכדורים עזרו ,חוץ מקצת טשטוש ולכן הפסקתי, כיום הפסיכולוגית שלי ייעצה לי אולי לשוב לקחת את הכדורים האלו, היא טוענת שזה יתן לי חשק לטפל בעצמי, המצב שלי כרגע מבחינת ההרגשה הוא: אני עצובה ובוכה לפעמים, ונתקפת במצבי רוח רעים, אבל יש לי כח לטפל בעצמי, השאלה שלי האם לשוב לקחת כדורים, או שאני יוכל להסתדר בלעדיהם? נ.ב. כל העניין הזה של לקחת כדורים ולהכנס לקטגורייה הזו מאד מפריע לי, אולי צריך להתחשב גם בזה? אם אפשר לענות לי בהקדם, זה מאד דחוף!!!! תודה!!!

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 03/04/2012 21:26
  • שלום ליאורה, ההתלבטות שלך היא מובנת ביותר, היא משותפת להרבה אנשים שמצד אחד רוצים לשפר את מצבם אך מצד שני חוששים מטיפול התרופתי. מאחר ובדרך כלל אין דרך לפתור את ההתלבטות באופן חד משמעי ויש צורך להעריך כל מקרה לגופו, אני מציעה לך לפנות להערכת פסיכיאטר שיבדוק אותך וביחד , בהתאם לממצאים שלו, תגבשו את ההחלטה שתהיה נכונה עבורך.

  • + הוסף תגובה
סרנדה וויאפקס תהל 28/03/2012 22:28
  • מטופלת בסרנדה 200 לחרדות אך זה לא עוזר רופא המשפחה הוסיף 37.5 ויאפקס. מדוע לא לעלות את. ה סרנדה. האם אתה מאמין ששילוב זה יכול לעזור לחרדות שמשתקות אותי

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 03/04/2012 21:22
  • שלום רב, במידה ואין תגובה לטיפול בסרנדה במינון של 200 מ"ג כעבור תקופה של חודש-חודש וחצי, אין טעם לעלות מינון ומומלץ לעבור לתכשיר אחר.

  • + הוסף תגובה
תודה על הפורום, אבל למה לא עונים כאן? ליאורה 03/04/2012 20:32
  • הפורום הזה כ"כ טוב ויעיל תודה שאתם נותנים מקום לשאלות מהסוג הזה, אבל חבל שאין תשובות מידיות (לפחות המתנה של יום ולא יותר) אני זקוקה דחוף לתשובה תענו לי מהר בבקשה!!!!!!!!!!

  • + הוסף תגובה
דיכאון mgmem 26/03/2012 09:49
  • שלום-אני בן 50+סובל מדיכאון בעקבות זוגיות שהתפרקה-לא פסיכולוג ולא פסיכיאטר עזרו לי-!רופא מש" רשם לי-miro-הדיכאון לא פג-!! נרשם כדור אחר-flutine-האם הוא יעיל יותר?איזה כדור יעיל ביותר לדכאון כרוני?-אני עובד--אולם לא חי-!! לא יוצא לא מבלה בקושי רב קונה אוכל-ואיני קמצן-!!-לא מסוגל לצאת עם נשים-!!-אני אוהב אהבת נפש את זוגתי הקודמת-!!!-שכחתי לציין אני גרוש אב לילדים ואני לא יכול להרשות לעצמי ליפול-!!-ואני-----נופל קורס--ראוי לציין-----יש לי את כל התשובות איך לצאת מהדיכאון--!!--אולם איני מצליח ליישם אותן-!!!!!! אני לא מצליח להתגבר-!!-ד"ר אירנה--יש לך פיתרון עבורי?! למשל אישפוז עצמי לתקופה מוגבלת?!-אני מתפלל---מי יתן שאת עם ניסיונך הרב-----תעזרי לי לצאת מהדיכאון----תודה לך --איני מוכן לשלם יותר למטפלים-שילמתי אלפי שקלים-!!!!---ולא עזרו לי אני ביאוש-ודיכאון---תודה

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 27/03/2012 20:37
  • שלום רב, מבחינה תרופתית, לרוב, בטיפול בדיכאון מקובל להתחיל מתרופות המשתייכות לקבוצת SSRI (אליהן משתייכת פלוטין). מירו נחשבת לפחות יעילה מתרופות אלו ושימוש בה נעשה כשיש צורך בהשפעתה המרדימה ולרוב כתוספת לנוגד דיכאון אחר. במידה ולא התנסית בתרופות נוגדות דיכאון אחרות, הייתי ממליצה לך לא להתייאש בשלב זה מאחר ויש סיכוי סביר שהטיפול התרופתי יעזור לך.

  • + הוסף תגובה
אישפוז mgmem 27/03/2012 21:13
  • תודה-ד"ר אירנה לא התייחסת לאישפוז עצמי-!!!-אני במצב גמור לא חי אין לי חיים-!!!!-כחצי שנה אני לא מתפקד-!!!-לא מנקה את הבית לא אוכל מסודר ולא אוכל נכון מלווה בבחילות-מתגעגע לאהובתי-כל היום חושב רק עליה--אני משותק בגוף ובנשמה-ציינתי-יש לי את התשובות ליציאה מהדיכאון-!!!--------אני לא מצליח לזוז--זהו גורלי לחיות כך כל חיי???---איפוא פרויד??-נמאס לי מחיי העלובים-!!!! --מה עם אישפוז עצמי-!!??--בבקשה הצילי אותי----תודה

  • + הוסף תגובה
חרדות דנית 27/03/2012 00:29
  • היי, אני בת 21 ולפני כ5 שנים אבא שלי נהרג בתאונת דרכים, מאז אני בחרדות בקשר למשפחה שלי ולחברים שלי, תמיד מפחדת שיקרה משהו למישהו אני לא יכולה לדמיין את זה אבל זה תמיד עולה לי בראש, אני לא הולכת לישון עד שאמא שלי חוזרת הבייתה , אני תמיד בודקת איפה כל אחד נמצא... פעם זה היה הרבה יותר חזק, הייתי בודקת שאח שלי הקטן (כשהוא ישן) אם הוא נושם, וכל שיעול שמישהו בבית היה משתעל נלחצתי ובדקתי שהכל בסדר... היום זה פחות חזק אבל עדיין שם... אני ממש ממש לא יודעת מה לעשות זה מחרפן אותי , אפילו שאני שומעת בחדשות סיפורים על מוות אני נלחצת שוב בקשר למשפחה שלי ולחברים... ובכלל עצוב לי מאוד שאני שומעת דברים כאלה גם אם הם לא קשורים אליי, תמיד מרגישה כאילו המוות זה חלק ממני.... מה אפשר לעשות עם זה?....

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 27/03/2012 20:31
  • שלום רב, אכן את מתארת תסמינים שפוגעים באיכות חייך וגורמים למצוקה. ככל הנראה לא מדובר בתגובה טבעית לאובדן אלא במצב פתולוגי שכדאי לטפל בו. הטיפול במצב יכול לכלול טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי או שילוב ביניהם. הבחירה בטיפול הספציפי נעשית לאחר אבחון ע"י איש מקצוע ובהתאם להעדפותיך.

  • + הוסף תגובה
הפסקת טיפול ברסיטל מיכאל 26/03/2012 09:44
  • טופלתי בערך שנה+-.ברסיטל 20.והפסקתי לפני שבוע וחצי לקחת האם יש לזה השלכות?כי רופא אחד אומר שאפשר להפסיק מיד. ורופא אחר אומר שצריך להפסיק בהדרגה.מה את ממליצה לעשות?והאם לא מרגישים האם כדאי לחזור לקחת?בתודה מראש

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 27/03/2012 20:24
  • שלום רב, בדרך כלל מומלץ להפסיק טיפול באופן הדרגתי אך זה לא הכרחי, בייחוד אם כבר הפסקת ואתה לא חווה תופעות לוואי כלשהן כתוצאה מכך. בכל מקרה, כדאי להיות בקשר עם הפסיכיאטר המטפל לצורך הערכת המצב.

  • + הוסף תגובה
אין אלטרנטיבה ראויה יצחק 24/03/2012 22:39
  • טחנה לבריאות הנפש מלאה באנשים לא סימפטים וביחס מזלזל בלשון המעטה. וטיפול דרך אוניברסיטה מיועד רק לסטודנטים. ככה שבעצם אין שום אלטרנטיבה ראויה לטיפול אצל פסיכולוג פרטי אם בן אדם רוצה לקבל טיפול טוב הוא חייב לפנות לפסיכולוג פרטי אבל זה עסק יקר מדי ויוצא שהרבה אנשים עם הפרעות נפשיות קשות נשארים ללא טיפול. פשוט כי הפסיכולוגים הפרטיים רוצים להיות עשירים ולא מוכנים לקחת מחיר סביר יותר עבור שעת פגישה בגלל תאוות הבצע של הפסיכולוגים אנשים רבים מוותרים על טיפול וזה פשוט עצוב. נכון שפסיכולוגים עוברים הרבה שנים כדי להגיע לתפקידם אבל הם מנצלים את המצב הקשה של המטופלים כדי להתעשר. יש לי הפרעה באישות ואני מוותר על טיפול כי אין לי ברירה. עצוב!!!

  • + הוסף תגובה
התייעצות בנוגע לדכאון טלי 19/03/2012 20:11
  • היי,אשמח לעצתכם. אני בת 27, סובלת מדכאון מזה כחמש שנים. במשך השנים ניסיתי תרופות וטיפולים שונים,כולל תקופות של הפוגה בטיפולים,לרוב לא מרוצה מהתוצאות. הדכאון אף החמיר עם השנים ונוספו מחשבות אובדניות...בשנה וחצי האחרונות לקחתי וולבוטרין 150 מ״ג ולוסטרל 50 מ״ג.בזמן האחרון בן זוגי ואני חושבים להכנס להריון וכיוון שגם ככה לא הייתי מרוצה,הפסקתי עם הלוסטרל. מאוד חוששת מכניסה להריון,מלאת מחשבות שליליות בנושא וברור לי שצריכה טיפול אבל לא יודעת לאיזה כיוון לפנות. כל נסיון חדש משמעותו השפעה כספית גדולה שלרוב מתבררת כאכזבה. יש למישהו רעיון,הצעה? אשמח מאוד לשמוע,תודה.

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 24/03/2012 20:38
  • שלום טלי, את מתארת מספר ניסיונות טיפול תרופתי שנכשלו והתלבטות לגבי המשך טיפול. באחוז מסויים של מקרי דיכאון, אכן, טיפול תרופתי לא מצליח להביא לשיפור משמעותי. אמנם, אין פתרונות קסם ובמקרים אלו מומלץ להמשיך להתנסות בתרופות אחרות או בשילובים שהוכחו כיעילים. בנוסף, חשוב לשקול גם טיפול פסיכולוגי, בייחוד לאור ההתלבטויות שלך לגבי כניסה להיריון, אותן חשוב להעלות בטיפול כדי לקבל החלטה שקולה ונכונה עבורך.

  • + הוסף תגובה
תודה על התשובה טלי 24/03/2012 21:14
  • אכן ניסיתי כמה וכמה טיפולים פסיכולוגיים,את האחרון עזבתי לא מזמן. לא מדבר אליי אחרי כל כך הרבה שנים של התמודדות.... את יכולה אולי להמליץ לי על שילוב שאת מכירה כיעיל במיוחד?

  • + הוסף תגובה
מחלות הנגרמות מחרדה ישכר כהן 23/03/2012 00:34
  • לד"ר אירנה ספקטור בתי עמדה להינשא ונודע לה כי בעלה לעתיד מטופל אצל פסיכיאטר, ביקשה ממנו להביא אישוא על מצבו,, איננו יודעים לפענח את הנכתב כדלהלן: הגיע במצב חרדה מלווה ברעד ומצב של דה-ריאליזציה, ומחשבות דאגניות, דאגה לבריאות ועתידו, אבחנה::פיתח דיסמניה מישני, axis: S/P Dissociation Depersonalization M/P Bipolar disorder וטופל בכדורים : פקסאט, ריספרדל, דפלפט. לטענתו זה רק חרדות, האם זה נכון, והאם אפשר להירפא מזה,האם אפשר להקים בית נורמלי, ולהביא ילדים מאוד דחוף לנו: תודה מראש

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 24/03/2012 20:50
  • שלום רב, דאגתך היא מובנת ביותר. קשה מאוד לנבא מהלך של מחלה / הפרעה נפשית והשפעתה על התפקוד העתידי של האדם. לצד אנשים שחוו משבר נפשי פעם אחד בחיים, נרפאו והמשיכו חיים באופן תקין לחלוטין, ישנם כאלה שממשיכים לסבול מתסמינים של המחלה וממשברים חוזרים. פרוגנוזה של הפרעה נשפית משתנה מאדם לאדם. כדי לקבל יותר מידע בנוגע למצבו של האיש והשלכות של המשבר שעבר על עתידו, כדאי, באישורו ובשיתוף איתו, לפנות לפסיכיאטר המטפל שלו ולשאול אותו את השאלות המדאיגות.

  • + הוסף תגובה
מעבר בין תרופות ים 22/03/2012 21:56
  • שלום דוקטור, אני צריכה לעבור עכשיו מסרנדה 200 לויאפקס 150. מהי הדרך הכי קלה וללא סבל לעשות מעבר זה. אני מאוד מפוחדת. אני שנים מטופלת בSSRI במינונים הכי גבוהים וכלום לא עוזר. יש לציין שמדובר בחרדות ובאגרופוביה קשה. בבקשה תעזורו לי.

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 24/03/2012 20:43
  • שלום רב, קודם כל, חשוב להדגיש שכל מעבר מתרופה לתרופה יש לעשות לפי הנחיותיו של הרופא המטפל. בנוגע לתרופות שציינת, הייתי ממליצה קודם להוריד מינון של סרנדה באופן הדרגתי עד להפסקתה (במשך כשבוע-שבועיים) ואז להתחיל טיפול בויפאקס תחילה במינון הנמוך (37.5 מ"ג) ותוך שבוע וחצי - שבועיים להגיע למינון 150 מ"ג. כאמור, מדובר בהמלצה כללית ואין ליישם אותה ללא התייעצות עם הפסיכיאטר המטפל שלך.

  • + הוסף תגובה
ocd לימור 07/03/2012 13:31
  • שלום, אני בת 32. בשבוע 20 להיריון. כיום נוטלת ציפרקלס כדור וחצי אחרי התייעצות מול פסכיאטר בעקבות חרדות ותסמיני דיכאון לאחר לידה ראשונה עם שיפור ניכר לפני כניסה להריון הנוכחי. לא מרגישה שיפור ניכר אך יש מצבים בהם אני מרגישה התרוממות ועשייה אך מאידך יש ימים קשים ביותר של מחשבות שליליות וחרדות המתמשכות ומביאות למצב של בכי, עצב, מחשבות אובדניות, חוסר תקווה.... מה עליי לעשות? חשוב לציין שאינני מרוצה כלל מהפסכיאטרית איתה נפגשתי. אודה לקבלת תשובה מהירה

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 07/03/2012 21:18
  • שלום לימור, לעיתים, מהלך ההיריון מתאפיין בתסמינים נפשיים וחוסר יציבות. במרבית המקרים, המצב משפתר עם התקדמות ההיריון גם ללא טיפול ספציפי. חשוב להעריך עד כמה התסמינים הנפשיים משפיעים על התפקוד ובמידה והשפעתם משמעותית ואת במצוקה, כדאי לשקול שינוי בטיפול התרופתי. כמו כן, אני מאוד ממליצה על טיפול פסיכולוגי תמיכתי, בנוסף לטיפול התרופתי.

  • + הוסף תגובה
Ocd 14/03/2012 12:44
  • שלום תודה על מענה לפנייתי. האם שטענת שינוי תורפתי מדובר בשינוי תורפה או מינון? והאם הטיפול הפסיכולוגי הינו טיפול קוגניטיבי או פסיכולוג כמטפל אישי? כמו כן האם ניתן להגיע אליך לפגישה?

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 14/03/2012 20:31
  • שלום לימור, השינוי בטיפול (אם יש צורך בכך) יכול להיות גם שינוי במינון וגם החלפת התכשיר. ההחלטה תלויה במצב הנפשי ובתגובה לטיפול עד כה. הטיפול הפסיכולוגי אליו התכוונתי הוא טיפול תמיכתי ולא התנהגותי. אמנם, במידה והתסמינים הפעילים ביותר הם התסמינים של הפרעה טורדנית כפייתית, מומלץ לשקול גם טיפול התנהגותי.

  • + הוסף תגובה
14/03/2012 20:54
  • שלום וערב טוב, היום מה שמטריד אותי פחות החרדו יותר מצבי רוח ירודים, מרבה לישון, חוסר שקט לעשות פעולות פשוטות ויציאה החוצה. לדעתי ותחושתי ע״ פ ניסיוני שמדובר בתסמיני דיכוי יותר מאשר חרדו האם עליי לשנות ולעלות את המינון מכדור וחצי של ציפרלקס או להמתין בסובלנות? תודה על מענה לפנייתי.

  • + הוסף תגובה
14/03/2012 20:54
  • שלום וערב טוב, היום מה שמטריד אותי פחות החרדו יותר מצבי רוח ירודים, מרבה לישון, חוסר שקט לעשות פעולות פשוטות ויציאה החוצה. לדעתי ותחושתי ע״ פ ניסיוני שמדובר בתסמיני דיכוי יותר מאשר חרדו האם עליי לשנות ולעלות את המינון מכדור וחצי של ציפרלקס או להמתין בסובלנות? תודה על מענה לפנייתי.

  • + הוסף תגובה
המשך משאלה קודמת 17/03/2012 23:30
  • שלום ושבוע טוב. היות ואינני חוזרת להיפגש עם הפסיכיאטרית איתה נפגשתי בשל הסיבה שכתבתי לעיל. אני קצת אובדת עצות ולא יודעת מה כדאי לי לעשות. יש לי 2 שאלות. 1. מצבי הרוח שלי ותחושת העצבות היא יותר מופיעה לעיתים קרובות יותר מאשר חרדות. אז שאלתי האם כן מומלץ לעלות את המינון? אני בשבוע 21? 2. האם כדאי לי ללכת לראות פסכיאטר אחר שאולי הציפרלקס אינו טוב עבורי, למרות שסביבתו טוענים שיש שיפור משמעותי מאז לקיחת הכדור. אז האם כדאי לי להיעזר בסובלנות ולהמתין שסה גם הורמונים ומצבי רוח של היריון. אודה למענה , שבוע טוב

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 18/03/2012 20:00
  • שלום רב, חשוב מאוד שתעברי הערכת פסיכיאטר. ההחלטה לגבי המשך הטיפול תלויה בממצאים של הבדיקה הקלינית ולא ניתן לייעץ לגבי דרך הטיפול ללא התרשמות ממצבך.

  • + הוסף תגובה
דכאון בעקבות אובדן בן-הזוג דינה 11/03/2012 23:51
  • שלום!לאחר 65 שנות נישואין,נפטר אבי ואמי חווה בעקבות האובדן דכאון קשה:ממעטת לאכול,סובלת מבחילה קבועה במיוחד בבקרים,מסרבת לצאת מהבית,משוחחת בטלפון עם אנשים קרובים בלבד ומרבה לספר שוב ושוב על האסון שפקד אותה ועל היותה חולה מאד מאז.מקבלת ויפקס 150 ולוריבן פעמיים ביום.בדיקות הדם שנעשו היו טובות מאד ובעצם,מלבד טיפול שניים ודלקת בשתן-הכל תקין.היא רואה בכך מחלות קשות.לא נראה שהטיפול התרופתי עוזר.פורצת בבכי ובעצם-מסרבת לחיות.אנחנו איתה שעות רבות וכעת מחכים לעובדת זרה,שגםלכך מביעה אמא התנגדות.אבא נפטר לפני כמעט 5 חודשים.מה לעשות?אני דואגת ודי נואשת,אך יחד עם זאת,אני מספרת ומדברת איתה על הכל כדי לנסות ולעניין אותה. אשמח לתשובתך!תודה

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 14/03/2012 20:42
  • שלום דינה, התיאור שלך מצביע על כך שאימך לוקה, ככל הנראה לוקה בדיכאון שמקרים נדירים מתפתח בעקבות תהליך האבל. הטיפול המומלץ במצב זה הוא בתרופות נוגדות דיכאון וטיפול פסיכולוגי. במידה והטיפול בתרופה נוכחית לא עזר, כדאי לשקול עליה במינון או החלפתה בתכשיר אחר. טיפול בדיכאון דורש התמדה וסבלנות, מאחר ולא תמיד התרופה הראשונה שמתחילים ממנה עוזרת ויש צורך להתנסות בתכשירים אחרים.

  • + הוסף תגובה
הריונית מודאגת קרן לוי 12/03/2012 10:54
  • שלום רב, אני בתחילת הריוןו לוקחת מזה כמה שנים רסיטל 40 מ"ג. בשל חרדות שמאוד התגברו בהריון זה. בכי, רעד בלתי נשלט חוסר במצב רוח וחוסר יכלת לתפקד ברמות פשוטות. הוחלט להוסיף לי 10 מ"ג לרסיטל. וכן 2 חצאי כדור של קלונקס, 0.5 1/2 בבוקר 1/2 בערב. השינוי החל ביום רביעי ואני כבר מרגישה מאוששת יותר. שאלותיי הן: האם תרופות אלו אינן מסכנות את העובר? האם אצטרך להמשיך את נטילת תרופות אלו לארוך כל ההריון? אני מודעת לכך שקלונקס היא תרופה שיש צורך להיגמל ממנה, עד כמה הגמילה בעייתית?? חייבת לציין שיצרתי קשר עם המרכז הטטרולוגי (כותבים זאת כך?) והם אשרו לי את תרופות אלו במהלך ההריון אך לא בשליש האחרון. אודה לכם על עזרתכם . שבוע טוב! הריונית מודאגת....

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 14/03/2012 20:36
  • שלום קרן, בנוגע לבטיחות של נטילת התרופות בהיריון - הקביעה המכריעה היא זאת של המרכז הטרטולוגי שמתעדכן באופן שוטף בתוצאות של המחקרים שבודקים בטיחות תרופות בהיריון. הפסקת הטיפול בקלונקס צריכה להיות הדרגתית כדי למנוע תופעות גמילה/לוואי. בדרך כלל מומלץ לרדת ברבע מינון פעם בשבוע עד להפסקה המוחלטת. (אם למשל לוקחים שני כדורים ליום, יש לרדת בחצי כדור כל שבוע).

  • + הוסף תגובה
ציפרלקס וחצי???? אבודה 14/03/2012 12:20
  • הפסיכאטר שלי העלה לי תמינון לאחד וחצי ציפרלקס, של 20 מ'ג ממה שאני יודעת שציפרלקס 20 מג זה הכמות המקסימלית שמותרת.... האם זה לא מסוכן..ובכלל אפשרי להוסיף עוד חצי???? שאז זה נהייה 30 מ'ג ציפרלקס אודה לתשובתך

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 14/03/2012 20:27
  • שלום רב, המינון הגבוה מ-20 מ"ג של ציפרלקס נמצא בשימוש היום, אך עדיין התוויה למינון זה לא עודכנה בהנחיות לטיפול. ישנם מחקרים שהראו כי המינון הגבוהה מועיל במצבים מסויימים ואינו מסוכן.

  • + הוסף תגובה
חרדה חברתית חסוי 07/03/2012 16:41
  • שלום רב. אני סובל מחרדה חברתית כבר 3 שנים. לפני שנה התחלתי טיפול תרופתי, התרופות הן: פריזמה ואביליפיי. התחלתי עם פריזמה וריספרדל ואחרי 4 חודשים החלפתי את הריספרדל עם אביליפיי. שלושת התרופות לא עזרו לחרדה הזאת. אני מתקשה מאוד ואפילו נמנע לפנות לחברים שלומדים איתי בכיתה ונמנע להגיע לאירועים שהם משתתפים בהם. אני גם לא מסוגל ליצור איתם קשר בטלפון ובצ'אט הפרטי בפייסבוק. יש לי אספרגר, אני הולך פעם בשבוע לטיפול רגשי והייתי בעבר בטיפולים לקידום החלק החברתי שלי. כלום לא עזר! עדיין החרדה החברתית הזאת מקשה עליי מאוד להתחבר עם החברים שלומדים איתי. אני מרגיש עם זה מאוד רע ואני צריך עזרה רצינית בעניין החרדה הזאת ולכן פניתי לעזרה. אז השאלה שלי האם יש תרופה מתאימה יותר בשבילי מהתרופות שאני לוקח ואני אציע אותה לרופא שאני מטופל שלו. תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
אפשר בבקשה תשובה? חסוי 07/03/2012 18:45
חרדה חברתית דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 07/03/2012 21:27
  • שלום רב, הטיפול התרופתי במקרה של חרדה חברתית בדרך כלל מסייע להוריד את רמת החרדה ומשפר מצב באופן חלקי בלבד. כדי להתגבר על חרדה חברתית, מומלץ לפנות לטיפול התנהגותי שעובד דרך חשיפות חוזרות ומדורגות למצבים חברתיים שמעוררים חרדה. כתוצאה מחשיפות חוזרות, חלה ירידה הדרגתית ברמת החרדה במצבים אלו ואדם רוכש יכולות שמאפשרות תפקוד חברתי טוב יותר. יש חשיבות להשתתפות פעילה של המטופל בטיפול זה והוא עשוי להיות מאוד יעיל ולהביא לתוצאה עמידות.

  • + הוסף תגובה
עילפון זוהר 07/03/2012 20:55
  • אני בן 49 וסובל מהתרחבות כלי דם כתוצאה מהתרגשות וכשיש כאבים חזקים עד כדי עילפון. האם יש דרכים לטיפול בבעיה?

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 07/03/2012 21:33
  • שלום זוהר, אם אני מבינה נכון את השאלה, מדובר בהתעלפויות במצבים של התרגשות או כאב. לרוב, המצב לא דורש טיפול כל עוד ההתעלפויות הן נדירות. במקרה והתעלפיות קשורות בבדיקות רפואיות (לרוב בדיקות דם), מומלץ לבצע את הבדיקה בשכיבה ולשתות הרבה נוזלים לפני. במידה ותדירות התופעה גבוהה, כדאי להיבדק ע"י רופא משפחה לשלילת מצב גופני שמעורר התעלפויות.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!