פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

הודעה
מחבר
תאריך / שעה
הסבר נוף 15/08/2014 18:03
  • לא הסברתי טוב .לכן אסביר שוב אני נטלתי ציפרלקס 20 במשך שנה ובחודש הראשון זה השתלב עם לוריוון חזרתי לעצמי ואחכ התופעות וצימצמתי את החיים שלי לגמרי אפילו היה קצת דיכאון חזרתי לציפרלקס כבר 4 חודשים ללא שינוי הפסיכיאטר אמר לי לנוסיף רבע בונסרין אבל לא לקחתי יותר מפעמיים .אני מטופלת גם בקונגטיבי התנהגותי הפסקתי לגמרי שנה בערך וחזרתי לעצמי היתי עושה הכל רגיל אחרי זה הפסקתי לגמרי אחרי חודש חזרו לי תופעות הלוואי

  • + הוסף תגובה
המשך להסבר נוף 15/08/2014 18:07
  • אני מקווה שתבין זה עשה לי בלאגן בהודעה ורשם לי הכל הפוך .לקחתי שנה הייתה הפסקה של חודשיים לאחר שהתופעות חזרו אני נוטלת כבר 4 חודשים .הוא לא מוכן לתת לי לוריוון שזה ממכר אבל לא יכולה לסבול יותר אין לי חיים ככה אני מרגישה

  • + הוסף תגובה
עכשיו זה מובן יותר. ד"ר ניר עישר 16/08/2014 04:43
  • לקחת ציפרלקס שנה וזה עבד. הפסקת והדיכאון חזר. החזרת הציפרלקס לא עוזרת. בצדק הרופא לא מוכן לתת תרופה ממכרת. אם 4 חודשים אין חזרה לנורמה עליך לחזור אל הרופא ולמתוא מינון או תרופה מתאימים. כדי שזה יהיה בשליטתך יותר, אני ממליץ לא להפסיק תרופות, מרגע שמצאת את המינון הנכון. ומצד שני טיפול CBT שיאפשר לך ללמוד איך להתמודד עם דיכאון ו/או חרדה כשהם עדיין קטנים

  • + הוסף תגובה
תודה נוף 16/08/2014 10:29
חרדה שאלה דחופה נוף 13/08/2014 23:17
  • אשמח לדעת אני מטופלת בציפרלקס כבר 4 חודשים ללא שיפור והוסיפו לי רבע כדור בונסרין לפני השינה לקחתי וישנתי הרבה שעות לא הרגשתי את הגוף .ממאז לא לקחתי יותר החיים שלי מצומצמים לגמרי ורוצה להרגיש יותר טוב מה עלי לעשות? תודה

  • + הוסף תגובה
איך להתנהל עם תרופות ד"ר ניר עישר 14/08/2014 11:33
  • שלום נוף אני מבין שאת סובלת ממשהו שלא כתבת, ברור לי שניסית להתגבר על כך ע"י ציפרלקס ובונסרין אך הדבר לא עזר לך. לפי העובדה שעברו 4 חודשים מאז שהתחלת עם הציפרלקס שלא נתן כל תוצאה, אני מבין שאת קבעת לעצמך מועדים שעל פי ההגיון כדאי לבדוק בהם את התוצאת הטיפול או השינוי שאת עורכת לעצמך. במקרה של ציפרלקס לו היית מתייעצת עם הרופא שנתן לך אותו הוא בוודאי היה אומר לך את המועד הנכון שבו יש לעשות בדיקה זו. בעיקרון תוצאת תרופת הציפרלקס אמורה להיבדק אחרי 6 שבועות או אחרי 10 שבועות תלוי במחלה שאותה רוצים לפתור. אחרי מועד זה רופא סביר ינסה תרופה אחרת. מיותר להגיד שניתן לערוך את הבדיקה הזאת רק בתנאי שאת מתמידה במהלך התקופה בלקיחת התרופה. אין לי מידע גם לגבי זה. ייתכן שגם את הציפרלקס הפסקת אחרי תקופה קצרה כשלא היהלה כל אפשרות להגיע לידי ביטוי. אחת מהבעיות הגדולות שנתקלתי בהן היא שאנשים לא מתמידים בתרופות אך מצפים לתוצאה שאין לה שום קשר למה שהם עשו, וגרוע יותר הם מסיקים מסקנות שגויות שהתרופה אינה עובדת בזמן שהם לא בדקו בכלל. בעיה נוספת, יכולה להיות שאנשים לא מגיעים למעקב וממשיכים לקחת תרופה גם אם היא לא אופטימאלית. כדי שנשיג את התוצאות הטובות ביותר עדיף לבקר אצל המומחה ולבדוק שהטיפול משיג את התוצאות הגבוהות ביותר. בכל מקרה, הייתי שוקל גם דעה שנייה של רופא כדי לדעת מהן האפשריות הטיפוליות. בכבוד רב ד"ר עישר

  • + הוסף תגובה
כנראה שלא הבנת אותי נוף 14/08/2014 16:59
  • אני לוקחת עדיין את הציפרלקס 20 מג ללא הפסקות ניסיתי גם סימבלטה אני מטופלת אצל פסיכיאטר אבל את הציפרלקס לא הפסקתי רק את הבונסרין כי הוא לא עשה לי טוב .ניסיתי גם סימבלטה ללא והוא החליף לי שוב לציפרלקס .

  • + הוסף תגובה
אני עדיין לא מבין ד"ר ניר עישר 15/08/2014 06:44
  • נוף, שלום. המכתב שלך היה מאוד מתומצת והצדק איתך, שלא הבנתי ורק ניסיתי להעלות השארות. כדי לענות בצורה ברורה, אני זקוק להבין: כמה זמן לקחת ציפרלקס בפעם הראשונה, והאם זה עזר? כמה זמן הפסקה היתה? כמה זמן עבר מאז שקבלת שוב ציפרלקס? האם יש גם טיפול התנהגותי קוגניטיבי?

  • + הוסף תגובה
שאלה בבקשה מוטי 12/08/2014 14:43
  • אני סובל מהפרעת חרדה מוכללת וptsd מטופל בלוסטרל 50 מג עם תוצאות טובות ...הדבר שאותי מעניין כשאני מפסיק טיפול יישר יש לימחרדה בעוצמות גבוהות והחרדה מתפרשת על פני ימים שבועות וחודשים האם הפרעת חרדה מוכללת זאת טיבעה ?ועוד דבר כשיש לי את מחזור החרדה העוצמתי יש לי מחשבות מפחידות ואובססיביות אין אפשרות לתאר את המחשבות תמונות ודימויים מפחידים וזה עוד יותר מפחיד ומעורר האם תמיד יש מחשבות מפחידות וטורדניות בחרדה ???????יש סיכוי שאחרי שנים של טיפול אוכל מתישהו בעתיד חחיות ללא חרדה ???

  • + הוסף תגובה
איך לדאוג לשליטה שלך? ד"ר ניר עישר 14/08/2014 11:07
  • האבחנה שלך לא ברורה לי - כתבת בעברית ובאנגלית אבחנות שונות. שאר השאלות משותפות לכל מחלה כרונית ולכן אני יכול לענות לך ללא קשר לכך. אם התרופה עוזרת לך, והפסקתה מחזירה לך סבל רב, מה גורם לך להחליט להפסיק את מה שיעיל ולסבול שוב? האם אתה לא אדם שלומד מניסיון? האם יש גם משהו טוב בחרדות, שחבל לך לפספס? האם יש איזה שהוא שיקול שהוא כל כך חשוב שאתה מוותר על המטרה שעליה אתה מצהיר במכתב הזה והיא שלא לסבול. ואם כן, איך אתה משכנע את עצמך, לעשות זאת שוב ושוב? לו היית מוצא כביש סלול שמוביל אותך מהבית אל העבודה וחזרה, האם הייתה מנסה מידי פעם להפסיק לנסוע בו? ולנסות לעבור דרך שדות, הרים או בתים? תוך ידיעה שהמכונית שלך מהתפכת, שאתה נפצע וצריך לעבור שיקום ארוך. איזו סיבה הייתה יכולה לגרום לך לעשות את המעשה הלא יעלה על הדעת הזה. והנה כשמדובר בבריאות והסבל שלך מפני החרדה ההגיון שלך שונה, אתה כאילו מבין בספק שעדיף לא להפסיק את התרופה אבל, כבר שואל האם בעתיד הרחוק יותר תוכל להפסיק אותו. כשאני שומע את מה שעובר עליך, אני לא מוטרד במה שתלוי בך אתה יכול להחליט שבשום פנים ואופן לא תפסיק את התרופה. מה שמטריד אותי היא העובדה שבנסיבות שונות פנימיות או חיצוניות יכולות להפסיק את השפעת התרופה ואז שתימצא את עצמך, כשה המובל אל החרדה (טבח), מבלי יכולת להציל את עצמך בדרך אחרת כי לא רכשת מיומנות מהסוג הזה. מסיבה זו למרות הצלחת התרופה אני ממליץ לך לעבור פסיכותרפיה, לרכוש מיומנות שתאפשר לך להתמודד עם החרדות שלך אם וכאשר הם יופיעו. בהצלחה ד"ר עישר

  • + הוסף תגובה
חרדות ופחדים מסכיזופרניה מורי 16/07/2014 14:14
  • שלום רב ד"ר ניר וצהריים טובים!! אני בערך חמש שנים מפחדת ממחלת הסכיזופרניה, בהתחלה ידעתי שזה פיצול אישיות ואז התחלתי לקרוא המון המון חומרים על המחלה, תסמיניה ותיאורי מקרים של אנשים שחולים במחלה. קראתי המון חומר וכל הזמן אני מדמיינת כל מיני מחשבות רדיפה וגדלות וכל מיני קולות. אני מאוד פוחדת שאני לא חולה במחלה הזאת, מה דעתך על הנושא. יש רגעים שאני ממש נתקפת קולות או מחשבות רדיפה על אנשים וגדלות וכו'

  • + הוסף תגובה
המשך מורי 16/07/2014 14:18
  • יש לציין שיש לי גם המון תופעות פיזיות סחרחורות, נשימה כבדה,כאבי ראש, צמרמורות בראש בבקשה תגיד לי אם יש לי סכיזופרניה היום אפילו דמיינתי שהקדוש ברוכו מדבר איתי אבל אני חושבת שזה כתוצאה מהקריאה על מחשבות הגדלות והקולות

  • + הוסף תגובה
חרדות ופחדים מסכיזופרניה ד"ר ניר עישר 16/07/2014 21:24
  • שלום מורי. חמש שנים של חרדה מפני סכיזופרניה, זה הרבה סבל. אין לי הצעות אינסטאנט בגלל שאיני יודע מה המצב האמיתי שלך. אם יש סכיזופרניה, עלייך ללמוד על הפסיכולוגיה שלה וכיצד להחזיר את השליטה על חייך. אם יש רק פחד מפני הסכיסופרניה, יש לבחון את הדרכים בהן הפכת חשש לחרדה, איך זה השתמר כל כך הרבה זמן ואח"כ להפסיק את התהליכים הללו. בשני המקרים עליך לפנות למטפל מעולה, שיוכל לחלץ אותך מהמצב אליו נתקעת. לאור ריבוי האפשרויות, אין טעם לנסות להמליץ על שיטות טיפול. הרבה הצלחה, אשמח לקבל ממך דיווח על הקורה אותך, ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
המשך מורי 17/07/2014 10:30
  • שלום ד"ר ניר קודם כול תודה על המענה את האמת אני נוטלת פאקסט 40 מ"ג כמה שנים אני מאובחנת כסובלת מocd אני עומדת להינשא בנובמבר בעזרת השם ואני לחוצה!! אני כל הזמן מדמיינת קולות ממש ואני לא יודעת אם זה כתוצאה מהקריאה כי לפני שקראתי לא ידעתי בכלל שזה קיים הדברים האלה דרך אגב רכשתי את הספר שלך להפחיד את הפחד ספר מעולה

  • + הוסף תגובה
תודה על המחמאות לספר שלי והמלצות ד"ר ניר עישר 31/07/2014 02:14
  • מורי שלום, הייתי שמח לו היית הולכת לשמוע דעה שניה. ייתכן שהטיפול בך השיג את התוצאה המקסימאלית, אך אני מסופק בכך. הייתי שמח לו עברת הערכה, גם בנושא התרופתי וגם בנושא הפסיכולוגי.

  • + הוסף תגובה
המשך מורי 31/07/2014 09:06
  • לא הבנתי את תשובתך האם אתה חושב שזה סכיזופרניה?

  • + הוסף תגובה
האם זו סכיזופרניה? ד"ר ניר עישר 31/07/2014 17:45
  • לא רציני לבצע אבחנה ללא בדיקה. האמת שגם לו היתה לי תשובה, כי בדקתי, הייתי אומר אותה רק פעם אחת, כי השניה כבר נועדה רק להגביר חרדה

  • + הוסף תגובה
ניסיונות לקבל אישורים והרגעות ד"ר ניר עישר 05/08/2014 04:40
  • אחד מהדברים המודגשים בספר "להפחיד את הפחד" הוא הניסיון של הסובלים מחרדה לגרום להקלה רגעית, גם אם זה יגרום לחרדות נוספות ולהפיכת הבעייה לכרונית. לכן, במקום לענות לך על השאלה, ובכך להפוך לחלק ממעגל הקסמים המרושע שגורם לך לסבול, אשאל אותך, מה ענו לך אנשי המקצוע הקודמים, ששאלת אותם את השאלה הזו? עכשיו שאת זוכרת את תשובתם, ברור לך, למה אני לא נכנס לשרשרת העונים, שבסופו של דבר אינך מקבלת את דעתם. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
טיפול cbt נעמה 30/07/2014 11:47
  • האם טיפול cbt מורכב מבניית תסריטים שלילים ודברים הכי מפחידים שיכולים לקרות?

  • + הוסף תגובה
הצפה וחשיפה ד"ר ניר עישר 30/07/2014 14:29
  • שלום נעמה לפי שאלתך אני מבין ששמעת על אחת מהטכניקות שקיימות בטיול התנהגותי קוגניטיבי והיא הטכניקה ההתנהגותית של הצפה. הצפה היא טכניקה שבה האדם עושה דברים המנוגדים למשהו, לנושא שממנו הוא חרד ושהם מוגזמים בצורה מוגזמת הרבה מעבר למה שאדם סביר, ממוצע היה עושה. בנוסף לטכניקה התנהגותית הזו לטיפול בחרדה, קיימות גם טכניקות כגון: חשיפה. שבהן אדם שנמצא בחרדה עושה את מה שהוא פוחד ממנו במידה שבה אדם רגיל עושה. ניתן לעשות זאת גם בהדרגה. אם הבנתי נכון את מתייחסת להצפה בדמיון, ואכן שלוש טכניקות הללו ניתנות לביצוע תחילה בדמיון אך תמיד צריך לבצע גם במציאות כי שזה יהיה יעיל. בנוסף לזה אחד הדברים החשובים ביותר זה השיטתיות, אם אדם שיטתי הוא יכול להגיע לתוצאות. כניסה אחת פעמית להצפה או חשיפה או כניסה נדירה בדמיון או במציאות יוצרים את התוצאה ההפוכה לזו שאנו מקווים להגיע אליה בטיפול. בנוסף קיימת גם הגישה הקוגניטיבית שעליה לא שאלת, וגישות נוספות שאשמח לא להרחיב. בברכה ד"ר עישר

  • + הוסף תגובה
המשך. נעמה 30/07/2014 15:37
  • יש קטע שאני אמורה להתחתן בעוד שבעה חודשיים והתחלתי טיפול cbt וממש המטפלת אומרת לי לכתוב תסריט שהחתונה מתבטלת באותו יום שאני שומעת קולות שאומרים לי לא להתחתן כי אני גם מפחדת מסכיזופרניה ומכל הקולות ומחשבות רדיפה. ממש אמרה לי לכתוב תסריט על זה שבאותו יום של החתונה מאשפזים אותי בבית חולים פסיכאטרי ורציתי לדעת אם זאת שיטת טיפול הגיונית. ואז לקרוא את התסריט המון פעמיים עד שהחרדה יורדת

  • + הוסף תגובה
האם כתיבת תסריט אימה הוא טיפול נכון? ד"ר ניר עישר 31/07/2014 01:48
  • אכן זה מזכיר הצפה בדמיון. בשיטות טיפול אחרות, לא CBT, אמירה כזו וביצוע כפי שכתבת מקובל. בשיטה ההתנהגותית קוגניטיבית, קודמת לכך הכנה מרובה בתוך המפגשים, כך שאת כבר אמורה לבצע משהו שהוא די מוכר לך. אם המצב הוא כזה הרי זה מקובל ביותר ויעיל מאוד. אם לעומת זאת, ההכנה היתה מועטה, ואת אמורה לאלתר תוך כדי הביצוע, יש סיכוי סביר שתעשי דברים נוגדי חשיפה והצפה שיגרמו לכך שהצלחתך תהיה חלקית, אם בכלל ולכן התוצאה תהיה בעיקר, סבל מיותר ללא מזור.

  • + הוסף תגובה
הצפה ד"ר ניר עישר 05/08/2014 04:33
  • הצפה היא שיטת טיפול יעילה ומהירה. אני מבין מהתיאור שלך שאת אמורה לבצע הצפה בדימיון. אני ממליץ לך לבצע אותה ואח"כ לבחון את התוצאה. כל ניסיון הפוך, קודם לביצוע לנסות לנחש את התוצאה, תגרום לך לתשובות סתמיות. אם איש מקצוע ממליץ, כדאי לך לבצע, לבדוק תוצאות, ולפעות בהתאם למסקנות שתסיקי. בהצלחה ועשי עד הסוף מבלי להפסיק באמצע, ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
בהלה מתוך שינה חסויה:) 04/08/2014 07:20
  • שלום רב, יוצא לי לעיתים לקום ממש בבהלה מתוך שינה אני ממש נעמדת עד שאני מתעוררת וחוזרת לישון הלב שלי פועם חזק..ממה זה נובע???אני עכשיו בהריון זה קצת מרתיע..

  • + הוסף תגובה
בהלה מתוך שינה ודפיקות לב ד"ר ניר עישר 05/08/2014 04:06
  • שלום. התעוררות תוך בהלה היא תופעה נורמטיבית, שמתרחשת כבר בשנים המוקדמות של החיים. לפעמים אנו זוכרים חלום שגרם לבהלה (אם כי לא חייב להיות לחלום תוכן שהיה מפחיד אותנו גם במצב של ערות) ולפעמים לא. קיימת עליה בכמות ההתעוררויות תוך בהלה במצבי לחץ, מתח, חרדה ו/או דיכאון, כשיש שינויים הורמונאליים וכד'. בזמן הריון, הרבה מהסיבות שציינתי (אם לא כולן) מתקיימות, ועלולות לתרום לעלייה בתדירות ההתעורריוית תוך בהלה. בקשר לדפיקות הלב, הן תוצר טבעי של הבהלה: הבהלה נועדה לגרום לאדם לצאת משלוותו ולהמצא במצב שבו הוא מציל את חייו. אם הבהלה נועדה להסב את תשומת הלב לסכנה, שינויים גופניים נועדו להכין אותנו לברוח ובעיקר לתקוף. לכן הלב מזרים הרבה יותר דם, הראות מכניסות יותר חמצן ומציאות יותר CO2, וכך הלאה. לכן דפיקות הלב והמתחים שאת חשה טבעיים במצב של בהלה. דפיקות הלב במצב זה מראות, שהלב שלך מסוגל להגיב בעוצמה ברגע בו הגוף זקוק להגברת הפעילות שלו. אני מקווה שהייתי ברור. אם יש לך שאלות נוספות, אני כאן לרשותך. בהצלחה, הריון ולידה מאושרים, ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
מה הם התנאים להיפנוזה מרחוק ? אלונה 14/07/2014 13:17
  • ראיתי את זה בתוכנית הריאליטי "האח הגדול ". האם אפשר להפנט מרחוק ,בלי שהמהופנט ישמע קולו של המהפנט ? תודה מראש על כל תשובה

  • + הוסף תגובה
מהי היפנוזה והיפנוזה מרחוק ד"ר ניר עישר 14/07/2014 15:08
  • היפנוזה היא שינוי במצב התודעתי של האדם. קיימים מספר הסברים לגבי נושאים שונים הקשורים להיפנוזה. 1. האם בהיפנוזה קורה משהו על אנושי, מיסטי, שמסביר או מוכיח אמונות שונות (למשל גלגול נשמות, טלפטיה...). 2. האם המהפנט משפיע כרצונו על המהופנט או שהאדם מהפנט את עצמו (וודו הוא צורת היפנוזה שבה המכשף דוקר בובה והאדם שאליו כוון הכישוף נפגע באותו איבר. יש שני תנאים כדי שזה יעבוד א. (וזה עונה על השאלה שלך) האדם חייב לדעת שבוצע הכישוף. ב. האדם חייב להאמין בוודו. בהיפנוזה על במה, שאסורה בארץ, המהפנט נכנס לאולם בו יש מעל מאה איש (בהנחה שכ- 10% מהקהל סוגסטיביליים - נוטים להשתכנע - יש לו מעל 10 איש שמשתכנעים שמשהו שהוא אמר מכריח אותם לפעול בניגוד לדעתם ורצונם ז"א שלמהפנט יש כח. מאלה הוא בוחר 3 שהוא ממשיך לשכנעם בדברים שנראים לא טבעיים, אך זה בגלל שאיש לא ניסה זאת בדרך נכונה.). בהיפנוזה רפואית המטפל עושה את מה שבטובתו הבריאותית של הפציינט, ולפעמים משתמש בשיטות דומות. 3. האם היפנוזה היא מצב מיוחד, או שהוא ממופיע במצבים יום יומיים רבים? למשל בזמן מדיטציה, הרפייה, קריאת ספר מרתק או סרט, שירה, ריקוד, וכו'. נראה שחלק מהמענים לשאלות ששאלתי תלוי באינטרסים של המשיב. על פי תפיסתי המהפנט מנצל את חוסר ההבנה של כל אחד מאיתנו לגבי תהליכי חשיבה ויכולות גופניות, כשניצול זה יכול להיות לטובת המהופנט, כמו בהיפנוזה רפואית להפגת כאב שיניים, או ניסיון לשכנע במשהו מופרך, כדי שהאדם יאמין ויתמוך ברעיון שהוא זר לו. לדעתי, על המהופנט להחליט מה טוב לו ופרט לאמונה מוזרה או כניסה לאיזו כת, הסכנה לא גדולה (איש לא ירצח תחת היפנוזה, בניגוד למצפונו).

  • + הוסף תגובה
תודה על מענה המקיף והמעניין אלונה 14/07/2014 17:25
  • ריגש אותי מאוד. האם דרך הפנוזה עצמית אפשר להקתין את אוצמת הרעש (למשל של העזקה )? דרך אגב ,אני מעמינה בטלפתיה . מה דעתך על גלי מוח והאם יש איזשהו קשר להפנוזה ? צתנצלת על השאלות שאולי לא שייכות לפורום .

  • + הוסף תגובה
היפנוזה עצמית להקטנת עוצמת רעש של אזעקות ד"ר ניר עישר 16/07/2014 21:32
  • את עוצמת הרעש לא ניתן להפחית. האזעקה תוכננה כך, שתהיה חזקה, מפריעה ושלפחות לרגע תפסיק את שלוותו של האדם ותורה לו לבצע את הפעולות שחשוב לבצע. לגבי הבהלה, הפחד והחרדה, שהם מיותרים, ניתן להפסיק אותם, אך איני מאמין שהדרך היעילה והמבטיחה ביותר היא ההיפנוזה העצמית. לגבי גלי המוח, עד כמה שזכור לי, נמצא קשר להיפנוזה

  • + הוסף תגובה
תודה על תשובתך ד"ר ניר עישר אלונה 17/07/2014 18:40
  • ברור לי שאף אחד לא יכול להנמיך את אוצמת האזעקה ששומעה אותה. לא שאלתי נכון , אבל נתת לי תשובה כל כך ברורה שענה לי לשאלתי שהתכוונתי אליה ☺ שוב הרבה תודות

  • + הוסף תגובה
קישורית למאמר מורחב על השיטה להתמודדות עם פחד מאזעקות ד"ר ניר עישר 23/07/2014 12:49
תודה ,תודה ד"ר ניר עישר מאמאר חשוב אלונה 23/07/2014 16:28
  • אני כבר לא פוחדת מאזעקה בראש,למרות שפעימות לבי מתעצמות, פשוט מפריע לי עוצמתה ☺

  • + הוסף תגובה
לא פוחדת מאזעקה בראש,למרות שפעימות לבי מתעצמות, פשוט מפריע לי עוצמתה ד"ר ניר עישר 31/07/2014 01:56
  • אני שמח שכך. האם תוכלי לבצע את אותו תרגיל, עם השינויים הנדרשים לבעייה החדשה? לדפיקות לב שמהן פוחדים, את יכולה להשתמש בספרי: "להפחיד את הפחד". יש בו שיטה אחרת שממש תפורה, ככל הנראה לבעייתך הנוכחית

  • + הוסף תגובה
שוב תודה אלונה 31/07/2014 12:03
חרדה מתמדת אילנה 23/07/2014 09:01
  • בני בן 21 חייל בשירות סדיר - ללא קשר למצב הבטחוני כרגע - סובל מחוסר שקט וסיפוק - כל דבר מלחיץ אותו עד כדי חוסר אפשרות לנשום חושב על מה יהיה ומה קורה כרגע בכלל איתו בצבא מה צריך לעשות בכדי לגרום לו לשקט נפשי - הדבר מלווה אצלו בכעס כלפי כולם

  • + הוסף תגובה
חרדה מתמדת ורגזנות ד"ר ניר עישר 23/07/2014 12:44
  • אילנה שלום. אכן הגדרת את מה שאת רואה בצורה ממצא. הבעייה היא שמצב קבוע של מתחים, חרדות ותגובות של רגישות וקוצר רוח, מאפיינים את רוב הבעיות הגופניות, הנפשיות ואפילו הנובעות מלחץ סביבתי. מסיבה זו, עלי לבקש ממנו להבדק על מנת להבין את הסיבות למצב המתמשך ולהחליט על דרך התמודדות. איני ממליץ להשאיר את המצב על כנו, בתקווה שזה יסתדר, כי המצב הורס יחסים בין אישיים, מפריע להתפתחות התקינה, של בנך ואולי הגרוע ביותר שבגללו הוא יתקשה לחזור למסלול החיים הראוי לו, הוא עלול להאמין שהמצב הנוכחי הוא חלק מאישיותו ו/או אין טעם או אין לו כל אפשרות לשנות זאת. זה פוגע קשות בתחושת המסוגלות העצמית, בהערכה העצמית והרבה יותר קשה לטיפול. לכן, אני ממליץ לפנות לסיוע בהקדם האפשרי. אם הוא חייל, ניתן לפנות למערך הקב"נים ואם תרצו לקבל טיפול מחוץ לצבא באופן פרטי. חשוב גם שתציבי תעריך יעד בו את בודקת האם קרה השינוי לטובה. אם זה לא קורה, עלייך לוודא שבנך מקבל את הטיפול שיפתור לו את הבעייה (את לא אמורה לקבל שום הסבר, שאינו משפר את המצב בצורה שניתן לבחון אותה ולהעריך אותה באופן אובייקטיבי). הרבה הצלחה, ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
חרדה מתמדת אילנה 24/07/2014 08:56
  • ד"ר עישר - תודה על תשובתך המהירה בשיחה עם קב"ן צבאי לא היה שיתוף פעולה.(בצבא יש מגמת מחשבה שכולם משתמטים, או מבקשים פטורים) האם יש באפשרותך להמליץ על מטפל בירושלים (יש כל כך הרבה, איך אדע למי לפנות) תודה

  • + הוסף תגובה
אשמח לעשות זאת ד"ר ניר עישר 31/07/2014 01:52
  • אנא התקשרי אלי ונחשוב ביחד על מה הכי מתאים לו. אולי אף עדיף שהוא ידבר איתי

  • + הוסף תגובה
מאוד קשה לי עם החרדות מורן 29/07/2014 16:08
  • שלום ד"ר ניר, אני כל כך מקווה שתוכל לתת לי איזה מילת עידוד להיתמודדות שלי עם החרדות. אני קמה בבוקר במצב רוח טוב, על פני השטח אני האשה הכי מאושרת בעולם. יש לי בעל וילד מדהימים אבל אני מרגישה שאני מפספסת את הרגעים היפים שלי איתם בגלל מחשבות מתרידות ומיותרות. לדוגמא: אני יכולה להיכנס לחרדה אפילו מלראות שיחה על צג הפאלאפון שלי, גם אם זה בן אדם שאני מכירה. לפני השינה יש לי מחשבות רעות שאני רבה עם אנשים ואנשים כועסים עלי או מתעמתים איתי וכל זה בגדר דמיון כי אני לא באמת נמצאת בעימות עם אף אחד מהדמויות האלה שאני חושבת עליהם. פתאום בלי שום סיבה אני יכולה להיסתגר בבית לחודשים, להיתחמק מפגישות עם אנשים כי בבית אני מרגישה בטוחה ויוצאת רק בשביל הילד שלי. אני מפחדת להגיד לאנשים את דעתי הכנה ולא יודעת למה כי אני בן אדם בטוח בעצמו. אני התחלתי לפחד מעימותים ובמקום לעשות מה שטוב לי ולמשפחתי אני עושה ואומרת מה שאנשים אחרים רוצים. אני מרגישה שאני לכודה ואין לי מוצא ואני מרגישה שאני נחנקת. האם תוכל לעזור לי ולהגיד לי מה הבעיה?

  • + הוסף תגובה
חרדות ד"ר ניר עישר 30/07/2014 14:22
  • שלום מורן יש מספר כיוונים שאותם הייתי בודק כדי להבין את מקורות המצב שאת קוראת לו חרדה. מתוך דברייך אני מניח שתוך כדי תשאול אנחנו נמצא סיבות עמוקות יותר, שהן אלה שגרמו לך להגביל ולפעמיים גם לשלם מחיר במהלך החיים שלך. קשה מאוד להתנבא מתוך המידע היחסית מועט שמסרת לגבי אורך טיפול יעיל שיפתור לך את הבעיה, אבל אני חושב שאני לא אטעה אם אדבר על 30 מפגשים. בכל מקרה הייתי רוצה לראות תוצאות משמעותיות כבר לאחר עשרת המפגשים הראשונים. אני ממליץ שתפני למומחה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי, שמתחייב לעבוד על פי פרוטקולים שהוכחו כיעילים. את עלולה שלא לפתור את הבעיה אם תפני למישהו שמגדיר את עצמו עושה גם טיפול התנהגותי קוגניטיבי או שלא מסוגל לעבוד לפי פרוטקולים שהוכחו כיעילים כי אז קרוב לוודאי יהיה חוסר יעילות בתוצאה. אני מניח שבאותה מידה היית נמנעת גם ללכת למנתח שמצהיר שהוא עומד לאלטר את צורת הניתוח ושהולך להמציא תוך כדי הניתוח. בכל מקרה אני ממליץ לך לפנות לטיפול, ולשוחח עם המטפל לגבי בדיקת תוצאות והתאריך שבו הבדיקה הזו תתבצע. כפי שאמרתי אני מצפה שזה יהיה לאחר עשרה מפגשים. הרבה הצלחה ד"ר עישר

  • + הוסף תגובה
קשה לי עם החרדות מורן 30/07/2014 19:19
אשמח כשתודיעי לי שהם נחלת העבר ד"ר ניר עישר 31/07/2014 01:38
  • אני מקווה שלא תחששי, תעשי כל שלאל ידך: תהפכי את מיגור החרדות למשימה עיקרית ותוכלי לה

  • + הוסף תגובה
קושי בהכנסת אוויר שיר 25/06/2014 23:40
  • שלום, אני בת 24, כבר במשך שנה אני מרגישה שאני לא מצליחה להכניס מספיק אוויר לריאות. יש ימים שזה מפסיק (בעיקר בחופשות) אך זה תמיד חוזר. בדקתי הכל מבחינה פיזית והכל תקין. מהתיעצות הבנתי שזה מחרדה, ואף טופלתי אצל פסיכולוג אך שום דבר לא עזר. איני מרגישה שמשהו מטריד אותי מעבר לרגיל. אני סטודנטית אך לא נלחצת יותר מדי מהלימודים. אני כבר מיואשת מהמצב כי זה לא עובר ומפריע לי בשגרת היום יום שלי ומוריד לי את המצברוח.אשמח אם תוכל לעזור לי או לפחות לומר לי אם זו תופעה נורמלית. תודה רבה! שיר

  • + הוסף תגובה
האם נורמאלי להרגיש שאין לי מספיק אוויר? ד"ר ניר עישר 01/07/2014 15:03
  • שיר שלום רוב מה שקורה לנו איננו מודע אנו לא מודעים לנשימות שלנו לכמות האוויר שנכנס לקצב הנשימה כמו גם לדברים אחרים כמו מצמוצים, הפעולות של קימה ולכן לא נורמאלי להיות מודע לדברים אלו. אני מניח שאת עברת בדיקות רפואיות שהראו שאין בעיה תפקודית גופנית ושהמערכות תקינות. אין דרך ישירה שבה את תנסי לא לחשוב על הנשימות או כמות האוויר שאת נושמת, ולהצליח לא לחשוב על זה. קיימות טכניקות טיפוליות שהוכיחו את עצמן ושאמורות בתוך 6-15 מפגשים לפתור לך את הבעיה. אני מאוד ממליץ לך לפנות למטפל התנהגותי קוגניטיבי מומחה (לא אחד שגם יודע \ למד טיפול התנהגותי קוגניטיבי אלא שזו התמחותו) אני מצפה שהתוצאה תהייה בהתאם. לפעמים ניתן להיעזר בתרופות עם תוצאות משביעות רצון אך הן אינן באות במקום הטיפול התנהגותי קוגניטיבי. לגבי שאלתך בנוגע לחרדות מספיק חרדה שקשורה לנשימה ואין צורך גם מחרדות מלימודים, זוגיות או אחרות. בברכה ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
לדר' עישר שיר 01/07/2014 17:51
  • קודם כל תודה על העזרה.. שנית, ברצוני לשאול האם מצב כזה יכול לקרות מפעילות יתר של בלוטת התריס? ובנוסף, האם החרדה יכולה לגרום להשמנה? כי מאז שכל זה התחיל אני עליתי ארבעה ק"ג- מה שלא קורה לי בד"כ. תודה מראש, שיר.

  • + הוסף תגובה
סיבות לחרדות והאם מחרדה עולים במשקל ד"ר ניר עישר 10/07/2014 14:23
  • לחרדה סיבות שונות. כ80% מהן לא ידועות ובין הסיבות הידועות מככבים שינויים בתפקוד בלוטת התריס ושינויים הורמונאליים אחרים, בעיקר אם הם פתאומיים, נטילת גראס (כן, בדיוק זה, שהוא טבעי ולא מזיק) ורבות אחרות. ברוב המקרים שהכרתי, חרדה גרמה לירידה במשקל, בגלל שהתיאבון נעלם, טעם המזון תפל ונדיר, קיים ממש טעם רע בפה. אני יכול לדמיין לי אדם מתוח שבחפשו תעסוקה, זולל מכל הבא ליד. האם זה מה שקרה לך? מהמענה שלך נרמז שהלכת לטיפול או שלפחות הבעייה שלך נפתרה. האם זה נכון?

  • + הוסף תגובה
לדר' עישר שיר 10/07/2014 17:52
  • אכן אני מטופלת אצל פסיכולוגית כבר במשך שנה בטיפול קוגנטיבי התנהגותי. אני לא יודעת אם זה מפחית את החרדה, אבל בכל זאת היא עדיין קיימת ומפריעה. ביומיים האחרונים אני מאוד מרגישה אותה עקב האזעקות והטילים שמאוד מלחיצים אותי. יכול להגיע למצב שאני לא ישנה לילה שלם עם דפיקות לב מואצות. זה בא והולך בתקופות, ובמשך היום לפעמים גם מפסיק וחוזר. בקשר להשמנה- אני כן מרגישה צורך "לזלול" במשך היום, יכול להיות שזה נובע מזה? ואכן עישנתי מריחואנה פעמים מועטות בחיי- יכול להיות שזה הגורם? ואם כן אז המצב לא אמור לחזור לקדמותו לאחר תקופה שלא עישנתי? תודה מראש, שיר.

  • + הוסף תגובה
חרדה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ד"ר ניר עישר 14/07/2014 11:44
  • טיפול התנהגותי קוגניטיבי אמור לגרום להפחתה בחרדות תוך מאקסימום 15 מפגשים. את שאר העבודה את אמורה לבצע לבד, כפי שלמדת במפגשים אלה, עד להעלמותם הסופית.

  • + הוסף תגובה
חוסר שינה בעיתות מתח אלה ד"ר ניר עישר 14/07/2014 11:52
  • כיום אנו מאמינים שאיכות השינה והחלומות, הן תוצאה של מה שאנחנו עוברים במהלך היום או הימים הקודמים. הטיפול היעיל הוא שינוי רמת המתח שלך לאורך היום. חרדה מתבטאת בדפיקות לב, חנק, כאבים סחרחורות וכו'. לכן הם מהווים סימן למתח וחרדה. המטרה שלך צריכה להיות להפחית אותם ככל הניתן. לאחר שנה של טיפול התנהגותי קוגניטיבי, אני מאמין שאת כבר יודעת מה עלייך לעשות, אלא שמשום מה אינך מבצעת. אשמח לסייע לך אם תכתבי לי על הטכניקות שלמדת, מה ניסית או לא ניסית בימים האחרונים ועם איזו תוצאה. בהצלחה ד"ר עישר

  • + הוסף תגובה
לדר עישר שיר 14/07/2014 15:29
  • קודם כל תודה על היסודיות וההבנה. למדתי טכניקות הרפיה כגון הקשבה/ספירת נשימות, שתיית כוס מים ולספור לאט כל לגימה, הוצאת כל האוויר מהריאות ולאחר מכן להכניס, נשימה בשלושה שלבים, דמיון מודרך ועוד.. נכון אני לא מישמת בקביעות את הטכניקות ולרוב עושה זאת כשהחרדה מתעצמת ולא במצבים רגועים. אך אני כן משתדלת לעשות מדי פעם. האם זה לא מספיק?

  • + הוסף תגובה
איך בוחנים אם הטיפול מספיק ד"ר ניר עישר 16/07/2014 21:38
  • השיטות, הטכניקות ומידת התרגול נבחנים בשעת האמת, כשיש צורך במיומנויות שברשותך. אני יוצא מתוך ההנחה שאדם בעל מיומנויות טובות מגיב בצורה מיטבית ברגעי המשבר והופך אותם לחווית שליטה וסיפוק. אם זה המצב שלך, השיטה והתרגול הספיקו. אם זה לא - יש לבחון אם הבעייה בשיטה הלא מספקת או בתרגול המועט. ההמלצה אח"כ תהיה בהתאם לממצאים

  • + הוסף תגובה
חרדה ומריחואנה / חשיש ד"ר ניר עישר 14/07/2014 12:01
  • ידוע שהחומר הפעיל במריחואנה וחשיש (טטרה-הידרו-קנביול) גורם להתקפי חרדה. התקפים אלה לא מופיעים בכל פעם שמשתמשים בחומר כימי זה, אך מרגע שזה הופיע, הגוף לומד להגיב בחרדה, הן כשמספקים לו את החומר והן כשאנו נמצאים במצב של מתח מסיבה אחרת, כמו בימים אלה. את שנעשה לא ניתן להשיב, אבל אפשר לא להוסיף עוד שמן למדורה. ההמלצה החמה שלי היא שלא לגעת יותר בחומרים שמכילים תרכובת כימית זו, וגם לא את דומיה, שקונים בפיצוציות. הרבה הצלחה ומקווה שתיפתרי מבעיותייך, ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
חרדה שהתחזקה יוני 11/03/2014 01:50
  • אני בחור צעיר בן 26 כרגע סטודנט וכבר כמה שנים רבות שאני סובל מחרדה. עד היום לא טיפלתי בזה כי אני פחדתי מאוד שזה יפגע לי באפשרויות הקידום בחיים כאשר אנסה להתקבל לעבודות כי למרות החיסיון הרפואי עדיין שואלים שאלות לגבי מצב נפשי במשרות ממשלתיות כמו משטרה וכו. לאחרונה החרדה התחזקה ואני מתחיל להרגיש שאני משתגע. לרוב זה קורה לי כאשר איני בשליטה. כך למשל כאשר אני נוסע לנסיעה קצרה מחוץ לעיר אני נתקף בחרדה המשולבת בקלסטרופוביה וקשה לי לנשום. יש לציין שהחרדה החמירה בעקבות בעיה שהחלה לי בברך. אולם אם אני הנהג אינני לחוץ בכלל. אני נתקף חרדה לגבי כל דבר בחיי היומיום שרובם קשורים בחוסר שליטה ובעיות בריאותיות. האם בטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג פרטי לא נעשה תיעוד שיכול לפגוע לי בעתיד? האם מה שאני סובל ממנו הוא באמת חרדה? האם כל המכונים שמציעים פתרון בכמה מפגשים קצרים אכן יעילים? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
ראה שתי תגובותי הקודמות ד"ר ניר עישר 14/07/2014 12:58
חרדה שהתחזקה יוני 11/03/2014 01:50
  • אני בחור צעיר בן 26 כרגע סטודנט וכבר כמה שנים רבות שאני סובל מחרדה. עד היום לא טיפלתי בזה כי אני פחדתי מאוד שזה יפגע לי באפשרויות הקידום בחיים כאשר אנסה להתקבל לעבודות כי למרות החיסיון הרפואי עדיין שואלים שאלות לגבי מצב נפשי במשרות ממשלתיות כמו משטרה וכו. לאחרונה החרדה התחזקה ואני מתחיל להרגיש שאני משתגע. לרוב זה קורה לי כאשר איני בשליטה. כך למשל כאשר אני נוסע לנסיעה קצרה מחוץ לעיר אני נתקף בחרדה המשולבת בקלסטרופוביה וקשה לי לנשום. יש לציין שהחרדה החמירה בעקבות בעיה שהחלה לי בברך. אולם אם אני הנהג אינני לחוץ בכלל. אני נתקף חרדה לגבי כל דבר בחיי היומיום שרובם קשורים בחוסר שליטה ובעיות בריאותיות. האם בטיפול אצל פסיכיאטר או פסיכולוג פרטי לא נעשה תיעוד שיכול לפגוע לי בעתיד? האם מה שאני סובל ממנו הוא באמת חרדה? האם כל המכונים שמציעים פתרון בכמה מפגשים קצרים אכן יעילים? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
האם כל המכונים שמציעים פתרון בכמה מפגשים קצרים אכן יעילים ד"ר ניר עישר 14/07/2014 12:56
  • ברור שלא כל המכונים שמציעים פתרון בכמה מפגשים קצרים אכן יעילים. יתרה מזאת, יש להניח שרוב המכונים שמציעים פתרון במפגש אחד לא יעילים לבעייה ישנה, כמו שלך. אורך סביר של טיפול הוא כ- 15 מפגשים, אם כי ייתכן צורך ביותר, אם תרצה להגיע למצב בו הצורך שלך בשליטה לא יגביל או יעכיר את חייך

  • + הוסף תגובה
חרדה מאזעקות דוד 13/07/2014 16:04
  • בני בן ה- 5 בים שישי בוקר היה בדרכו לגן כאשר הוא ירד מההסעה ליד הגן נשמעה אזעקה והוא נחרד עד שבגן ביקשו שניקח אותו הביתה מאז הוא מתלונן כל פעם שיש רעש של אמבולנס או שמדברים על טילים על כאבי בטן חזקים אומרים לו לשכב מעט וזה יעבור והוא שוכב וזה עובר לו. באזעקה הוא סוגר את האוזניים ורץ אלי. שמעתי פעם שכאבי בטן זה תסמין של חרדה ברצוני לדעת מה לעשות עם הילד הוא לא מוכן לספר מה עבר עליו הוא אומר שטויות ועושה צחוק מהשיחה שלנו על יום שישי.

  • + הוסף תגובה
בן ה- 5 פוחד מאזעקות ורעש של אמבולמנים ד"ר ניר עישר 14/07/2014 12:43
  • זה טבעי להבהל ולפחד ממשהו שנתפס כמאיים ומופיע בפתאומיות. אזעקה כמו גם סירנה של אמבולנס נועדו להוציא אותנו משלוותנו ולהפעיל אותנו. האזעקה נועדה לגרום לנו לעזוב הכל ולהכנס למרחב המוגן והסירנה - לגרום לנו לפנות את הדרך, לכלי רכב שממהר להציל חיים. מכאן שהתגובה של בנך נכונה. הבעייה שבמקום לפעול בצורה שתרגיע אותו הפעולה שלו מגבירה את החרדה. הסיבה לכך, כי במקום להביא אותו אל המצב הבטוח ביותר שניתן או במקרה הסירנה לבטל מייד את האיום שבאזעקה, הוא רץ אליך תוך סגירת אזניים. ההתנהגות שלו מראה לנו שהוא רואה את הבעייה במקום הלא נכון. עבורנו הבעייה היא הטיל שבסיכוי נמוך ביותר עלול לפגוע בנו ואנחנו ננסה להפחית את הסיכון עוד יותר (מכאן שהאזעקה היא גורם מפעיל וחיובי). בנך לעומת זאת, רואה את הבעייה באזעקה עצמה ולכן אוטם את אזניו ורץ אליך. הייתי מנסה להסביר לו את זה, מבהיר לו שהפעולה הנכונה היא להפגש במרחב המוגן וכדי שיבין הייתי מנסה להפוך את זה לסיפור (כל סיפור שמעביר את המסר יכול להיות יעיל): ניתן למשל "לקחת את גיבור הטלויזיה האהוב עליו ולתאר לו שהוא מסתובב בעיר המגורים שלך או משחק איתו, בבית, במשחק האהוב עליו, כשפתאום מופיעה אזעקה חזקה שגורמת לו לעזוב הכל וללכת למקום המוגן. התפקיד של הגיבור הוא להראות את הדרך לכל מי שנמצא בבית כדי להגיע אל המקום המוגן, ובאמת, כולם עוזבים את הפעילות שלהם ונכנסים ל... כשבני המשפחה מגיעים, כולם מתחבקים, כמו אחרי גול בכדורגל. כולם שמחים, שביצעו את המשימה בהצלחה.". המטרה היא לשנות את משמעות של האזעקה להפעלה ושל החיבוק לשמחה. אשמח אם תוכל לדווח לי אם הצלחת להפעיל את הטכניקה, את הסיפורים שהמצאת כדי שילדים אחרים יוכלו להשתמש בהם, ואם יש שאלות או צורך בהבהרות או בסיוע נוסף. בהצלחה, ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
תרופת סולאין לי 10/07/2014 18:49
6000 מ"ג של סוליאן, מינון יתר ד"ר ניר עישר 14/07/2014 12:25
  • אם הרופא רשם לך את המינון האטומי הזה, אז זה בנחלט אטומי. כנראה שהוא ידע מה הוא רושם. יש להניח שהתוצאה שיפור המצב שלך. אני לא מניח שאם הוא כתב את זה הוא לא התבלבל ולכן הייתי ממליץ לבדוק שוב אם הרופא אם אכן התכוון למינון הזה. בדרך כלל המינון הזה הוא מינון שמנסים או במטרה להירגע או במטרה למות, בשני המצבים הייתי ממליץ לפנייה דחופה למיון ושטיפת קיבה.

  • + הוסף תגובה
מה עדיף אמיליה 10/07/2014 13:57
  • אני פוחדת להראות לילד שלי סימני בהלה כשיש אזעקה, אבל אני באמת מבוהלת ורוצה להגיע מן הסתם למקום מסתור כמה שיותר מהר. הוא בן 5, אז מניחה שהוא קולט שאני מבוהלת גם כשאני לא מראה, אבל עדיין - מה לעשות?

  • + הוסף תגובה
איך להמנע מחרדת אזעקה ד"ר ניר עישר 13/07/2014 08:47
  • ילדים מבינים היטב פחד וחוסר ודאות. הם גם יודעים שלא כל מה שמפחיד מסוכן באמת. אפשר להסביר להם את זה בעזרת משלים מהחיים שלהם, למשל שמכוניות נוסעות זה דבר מפחיד. אבל אם אנחנו נעצרים, מביטים... אפשר להשער רגועים. ברור שיש לדבר עם הילד על פי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ולודא שהוא מבין ומקשר למצב שממנו אנו חוששים. אני ממליץ גם להשתמש בספר יעודי. אני מכיר היטב רק ספר אחד, וכתב אותו פרופ' מולי להד. אני מתאר לעצמי שניתן למצוא אותו בחנויות, ואם לא ניתן להתקשר אליו או למכון משאבים, לברר היכן למצוא אותו בהצלחה ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
הפרעה דו-קוטבית ירין הופמן 21/04/2014 06:40
  • שלום וברכה, בן 26 לפני כשנה, לאחר התקף מאני-פסיכוטי שנגרם כתוצאה מנטילת 60 מ"ג פאקסט, אובחנתי כסובל מהפרעה דו קוטבית בשילוב עם קווי אישיות גבוליים ומרכיבים טורדניים כפייתים. טיפול ראשוני ניתן לי סוליאן 400 אח"כ ירד ל200 מ"ג. תרופה זו ממש עייפה אותי ועשתה אותי זומבי, כמו כן גם הסרוקוואל שבמינון של 25 מ"ג "מפיל אותי". לבסוף טופלתי בלמיקטל 200 מ"ג ולאחר 4 חודשים הופסק הטיפול מצידי. רציתי לשאול בעיקר בקשר לתנודות מצב הרוח ולאבחנה שלי. מי שסובל מהפרעה דו קוטבית, האם יתכן שביום אחד תנודות מצב הרוח שלו יתחלפו במהירות? לדוגמא, אני יכול לשבת בבית, אני ישר משתעמם, ואז יש לי ריקנות כרונית, מחשבות אובדניות, מרגיש שכל עולמי חרב עליי, ואז פתאום חבר מתקשר ומזמין אותי אליו או משהו בסגנון, ואז פתאום המצב רוח מתחלף לטוב, ויש תקווה, והכול די בסדר.. ואח"כ שוב חוזר הביתה, שוב שוקע, דיכאונות, אובדנות... האם זה סביר להפרעה דו קוטבית? או שמא קצב התחלפויות מצב הרוח בהפרעה דו קוטבית הוא עונתי, או חודשי? האם סביר שיהיו תנודות יומיות בתדירות כזאת? או שלדוגמא אני עם חברה שלי, הכול די בסדר ומצב רוח, ואיך שאני חוזר הביתה אל חדרי כל עולמי חרב עליי, שמגיע לנקודה שבה אפילו אני מתכנן מעשים אובדניים לפרטים(!). ועוד דבר, בהפרעה דו קוטבית אומרים שהחולה סובל מתנודות קיצוניות במצבי הרוח ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות, ואצלי בדוגמא שנתתי עם החבר שמזמין אותי, או החברה, אפשר לייחס זאת לסיבה סביבתית, אז מה זה אומר? והאם שווה לשקול טיפול בליתיום? (כי בהתחלה הרופא רצה לתת לי ליתיום אבל אני שכנעתי אותו לתת לי למיקטל בגלל פיחות תופעות הלוואי). כרגע יש גם בעיות בשינה, לפעמים ישן עמוק לילה שלם, לפעמים לא נרדם בכלל, מכניס את עצמי ללחץ (אולי מנגנון לא מודע), אך לא שולט בזה וזה גורם לי סבל, יש לי בונדורמין אך פוחד ליצור תלות. סרוקוואל "מפיל" אותי ומעייף אותי מאוד (25 מ"ג) אך לא מצליח להרדים אותי מפני שהגוף נכנס ממש למלחמה נגד עצמו משום מה. בעקבות כך בבוקר סובל ולא מתפקד בעבודה. כבר שנים זה ככה מאז שאני ילד (גם היה כך בבית הספר) תודה מראש וחג שמח

  • + הוסף תגובה
תגובה חוזרת ירין הופמן 26/04/2014 13:04
  • היי, תודה על המענה. ראשית כל עד לפני כמה זמן הייתי בטיפול פסיכו דינאמי אצל פסיכולוג קליני כשנה ושמונה חודשים. הטיפול הופסק מצד המטפל כי ביררתי עליו פרטים באופן לא חוקי ותקפתי אותו מילולית. הייתי שולח לו עשרות אס אמ אסים ביום. קצת עליי בילדותי הייתי מוכרז כילד נטוש. אימי התדרדרה לסמים קשים, לפני כחצי שנה התאבדה. תקופת הילדות ובגרות כללה המון בילויים במוסדות גמילה של אימא. חוויתי ממנה המון התעללויות נפשיות (לא פיזיות). קשר מאוד סבוך. לא גדלתי איתה אלא בחיק המשפחה. עם אבא לא היה כלל קשר (הקים משפחה חדשה). כל עניין הויסות רגשי מלווה אותי עוד מילדות, כנ״ל גם בעיות השינה. נער די מופרע אך לא נפתחו תיקים פליליים ב״ה ומעולם לא נגעתי בסמים ואפילו בסיגריות. כיום יש המון מחשבות על אובדנות, אני די לבד, יש חברה אך סביר להניח שאם היא היתה איננה/נפרדת אז האובדנות היתה הופכת למעשית יותר, כמעט הייתי קרוב לפגיעה עצמית (לחתוך ידיים רגליים), אינטלקטואל מאוד, קורא המון על פסיכולוגיה, קבלה, תורה, מחלות נפש. מבין יותר מדיי אוליי. רוצים לשלוח אותי כרגע לשלוותה (מרצון ולא בכפייה) אך אני מאוד מהורהר בקשר לזה כרגע ללא תרופות וללא שיחות

  • + הוסף תגובה
התייחסות מאוחרת ד"ר ניר עישר 10/07/2014 14:43
  • מצטער שלא הגבתי קודם. אתה מתאר היסטוריה קשה ביותר שהשפיעה עליך עד כדי חוסר דבקות במטרה, וייתכן אף קושי בקביעת מטרות בחיים. על כך נוספת גם בעייה דו קוטבית. הייתירוצה שתקבע לך מטרה קשה, אך ניתנת להשגה: למרות הכל, ולמרות הקשיים הצפויים בעתיד, להגיע למצב בו חייך יהיו טובים, כמו חייהם של רוב האנשים. אני יודע שזה נשמע לך מופרח, יחסית לבעיות שסיפרת, ולאלה שלא כתבת. אבל בגלל שלא נפלת לסמים ולשיכרות, ובגלל הרצון שלך לחיות חיים מלאים, אני מאמין שזה אפשרי. יש לזה תנאים כמובן: רובם תלויים בקביעת המטרה, עשיית מה שיעיל להגיע למטרה ואי עשיית מה שלא מוביל לשם. זה אומר למשל, שאם באמת יש הפרעה דו קוטבית לא רק שלא מפסיקים תרופות אלא שמתביישים אם מסיבה כלשהי, התרופה לא נלקחה יום אחד. זה אומר שאתה מתחיל ללמוד ולחקור את התהליכים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים האישיים שלך, ולומד איך לשנות כל מה שאינו מוביל אותך אל מטרותיך. ברור שנסיון לפגוע בעצמך לא יביא לך בשום פנים ואופן התקדמות בכיוון הרצוי. הרבה הצלחה, מקווה שיום אחד תודיע לי שלא האמנת לי אבל ניסית ולהפתעתך הצלחת. ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
הפרעה דו קוטבית ד"ר ניר עישר 28/04/2014 15:23
  • שלום בד"כ תנודות יומיות במצב הרוח שמושפעות רק מהמצאות בחברה לא מעידות בהכרח על הפרעה בי פולרית. את התנודות ניתן ליחס לקוי אישיות (תכונות) לגבי המרכיבים הטורדנים הכפייתים. הטיפול התרופתי יעיל ובמקרה שלך בגלל ההתקף הפסיכוטי נהוג לשלב אני פסיכוטי + SSRI (פקסט). בכל מקרה חשוב לעבור טיפול פסיכולוגי שבו תכיר את הסימנים המקדימים וגורמי הסיכון שמחריפים את מצבך הרגשי כמ גם את התפקוד שלך. כשמדובר בתופעות כמו שאתה מתאר חשוב להכיר את המהלך כדי לדעת איך להתמודד בצורה יעילה ביותר ולהקטין את הסבל ולשפר את איכות חייך.

  • + הוסף תגובה
קושי בנשימה: בר 23/06/2014 13:37
  • שלום. בחודשים האחרונים יש לי קושי בנשימה. אני מרגישה שלא נכנס לי האוויר לריאות. הייתי אצל רופא ריאות, עשיתי את הבדיקות והוא טוען שהכל בסדר. הוא שלח אותי לבדיקת אסטמה, וגם היא יצאה תקינה. הם אומרים שאולי זה מלחץ. הדבר מקשה עליי מאוד במיוחד במהלך השינה, במהלך היום עבודה ובמהלך פעילות גופנית. הרופא טוען שאולי זה מלחץ. אני לא מרגישה לחץ. מה עושים??? תודה

  • + הוסף תגובה
חוסר אוויר ללא ממצא רפואי ד"ר ניר עישר 01/07/2014 14:52
  • תחושה של חנק או חוסר אוויר, היא תכונה חשובה ביותר כמצילה חיים כדי שזה יהיה מציל חיים, זאת חוויה קיצונית שדורשת הפסקה של כל פעולה אחרת ע"מ לא לפספס את עשיית מה שמציל את חיינו. זאת אומרת שאם חבל כרוך על צווארנו עלינו לדאוג להקל את הלחץ. ואם יש שקית ניילון על ראשנו עלינו להסיר או לנקב בה חורים. ואם אנחנו בתוך מערבולת בים עלינו לקפוץ למרכז המערבולת, לרדת למטה ולשחות כמה שיותר הצידה על מנת להתרחק מהמערבולת. לשם כך, כדי להציל את עצמך במצב של תחושת חנק, אדם חייב לנתח את המצב ולפעול את הפעולות הנכונות. מה שהרופא שלך טוען, שהחנק איננו הובע ממשהו שקורה בריאות או בדרכי הנשימה. ולכן את חייבת למצוא את הסיבה האמיתית ולהסיר אותה. כל עוד תרגישי שאת נחנקת זה ידליק לך מחדש את התגובה הקיצונית שאומרת לך תצילי את חייך. אם הסיבה לתחושת החנק היא ממקור נפשי צריך להסיר את אותה בעיה נפשית שגורמת להרגשת החנק. אני מאמין שאת לא יכולה לעשות זאת לבד אחרת כבר היית עושה כבר. מסיבה זו אני ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע ולמצוא את הסיבה לחנק ולהסיר אותה. בהצלחה ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
תודה 01/07/2014 15:22
  • תודה רבה ניר. האם יש סוג מסוים של רופא שאתה ממליץ לי עליו? מחכה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
רופא עבור תחושות חנק ד"ר ניר עישר 10/07/2014 13:43
  • כל רופא כולל הרופא הכללי שלך יודע לזהות את הסיבות האורגניות, שמסכנות את חייך, שבגללן אתה חש חנק. תפקידו של רופא היא לעזור מצד אחד, ולא לגרום לנזק. לכן, אם רופא אומר לך שאין סימנים לסכנה גופנית, את אמורה לפתור את הבעייה בעזרת טיפול התנהגותי קוגניטיבי. אם אחרי 10 מפגשים, ש,שבהם תרגלת הרבה, אין שיפור, כדאי לבדוק את הנחת העבודה מחדש. בהצלחה ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
כיצד מסבירים לילדים שיראל 09/07/2014 16:01
  • כיצד מסבירים שאנחנו גם מפחדים? איך מעבירים להם את חוסר הוודאות מבלי לגרםול הם לפחד?

  • + הוסף תגובה
כיצד מסבירים לילדים ד"ר ניר עישר 10/07/2014 13:30
  • ילדים מבינים היטב פחד וחוסר ודאות. הם גם יודעים שלא כל מה שמפחיד מסוכן באמת. אפשר להסביר להם את זה בעזרת משלים מהחיים שלהם, למשל שמכוניות נוסעות זה דבר מפחיד. אבל אם אנחנו נעצרים, מביטים... אפשר להשער רגועים. ברור שיש לדבר עם הילד על פי השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ולודא שהוא מבין ומקשר למצב שממנו אנו חוששים. אני ממליץ גם להשתמש בספר יעודי. אני מכיר היטב רק ספר אחד, וכתב אותו פרופ' מולי להד. אני מתאר לעצמי שניתן למצוא אותו בחנויות, ואם לא ניתן להתקשר אליו או למכון משאבים, לברר היכן למצוא אותו בהצלחה ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
למי צריך לפנות? מירי 09/07/2014 16:37
  • אני מניחה שכבר בטח שאלו את זה , אבל למי צריך לפנות בקשר לטיפול בהתקפי חרדה? רופא משפחה זה מספיק? וגם האם אפשר לטפל בזה לבד?

  • + הוסף תגובה
למי לפנות בעיניין התקפי חרדה ד"ר ניר עישר 10/07/2014 13:16
  • אם החרדה קשורה לאזעקות, אנא נסי לבצע את המלצותי בתשובתי לנופר "איך לא להתרגש..." אם מדובר בחרדה שלא החלה עכשיו ולכן מצריכה משהו אחר, את יכולה לפנות לרופא משפחה, לפסיכיאטר, פסיכותירפיסט, או לספר לעזרה עצמית. אם יש לך מספיק ריכוז, אני אמליץ כמובן על הספר שלי "להפחיד את הפחד" גם בגלל שהוא לא עוסק בסוג מסויים של חרדות אלא שהוא מנחה לפתור את הבעייה בצורה כללית יותר ושניתן באמת לבצע אותה לבד מתוך ספר הרבה הצלחה ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
אני לא יכולה לשמוע סירנות נופר 10/07/2014 09:57
  • היי, כל פעם שאני שומעת איזשהו רעש שנשמע כמו אזעקה אני נורא נלחצת, כמו למשל סירנה של אמבולנס או משטרה. מה אני יכולה לעשות כדי להירגע?

  • + הוסף תגובה
איך לא להתרגש מרעש המזכיר אזעקה ד"ר ניר עישר 10/07/2014 12:40
  • התגובה שלך לסירנה של אמבולנס או מכבי אש (ואצל אחרים לאופנועים), היא שמדובר באזעקה, ושאזעקה מורה על סכנה מיידית. בגלל שהתגובה היא אוטומטית, עוד לפני שאנחנו חושבים, קודם את נבהלת ורק אח"כ שוקלת את הסכנה ונרגעת. את מתארת תגובת בהלה, שגם היא חשובה ביותר כדי להציל חיים במצבי סכנה, אלא שבמקרה זה את נבהלת ממשהו שמזכיר את התרעת הסכנה אך אינו מסוכן באמת, ולכן זה מפריע לך. אין אפשרות טכנית, במהלך הימים הקרובים, לאמן אותך להבדיל בין אזעקה לסירנה, ולהגיע לרמה של זיהוי אוטומטי (טרום חשיבתי) של סירנה, כלא מסוכנת, בעיקר מכיוון שכוונת יוצרי הסירנה של אמצעי החרום היתה להפעיל אותנו כדי להסב את תשומת ליבנו אל כלי הרכב. מכאן, שעלינו להוריד את רמת הבהלה, הן מפני הסירנה והן מפני האזעקה, תוך שמירה על התנהגות יעילה, מצילת חיים. טיפול: א. הבנה: כדי שניבהל אירוע צריך להיות פתאומי, בלתי צפוי ומקושר בעינינו לסכנה. מטרה: בגלל שהפסקה של כל אחד משלוש אלה מפחיתה את הבהלה, נחפש דרכים להפחית אותם: כדי שאירוע יפסיק להיות פתאומי ו/או בלתי צפוי אני צריך להיות מסוגל להגיד לעצמי שהוא עומד לקרות בכל רגע עתידי. השיטה שאני ממליץ: לבצע חזרות מנטאליות נשנות על אירוע עתידי, של סירנה או של אזעקת אמת. מומלץ לעשות זאת תוך דימוי כל החושים המשתתפים באירוע. שמיעה, תחושות גופניות, מחשבות או חוסר חשיבה... ולבצע זאת לאורך כל מהלך ההתרחשויות, עד שאת מגיעה למסקנה שאין סכנה או שאת מגיע למקום הבטוח ביותר, על פי הוראות פיקוד העורף. חיזרי על פעולה מנטאלית זו פעמים רבות ככל האפשר. לגבי הפחתת הקישור בין הרעש לסכנה, הדרך הנכונה היא לבנות את ההסתברות: לבחון עם עצמך, לגבי זמן האזעקה, מה הסיכוי שאם יש טיל באזור שלך, הוא יפגע בך? אח"כ מומלץ לבצע חישוב תוך רישום כמות הטילים שנשלחו לכיוון ישראל, וכמות הניפגעים בפועל. את יכולה לחשב את ההסתברות במבצע הזה, אח"כ בין המבצעים, אח"כ לגבי כל אירוע קודם מאז 1991. תירגול: רישמי בפנייך את כל התוצאות. בכל פעם שאת יכולה, השווי בין ההסתברות של כל אחד מהאירועים שרשמת, להסתברות שרשמת לעצמך תחילה לגבי הסיכוי שלך / משפחתך להפגע ורישמי גם את ההסתברות בה את מאמינה עכשיו. אני מבקש מאוד שאנשים שישתמשו בשיטה זו, ידווחו לנו על התוצאות שלהם בהצלחה ד"ר ניר עישר

  • + הוסף תגובה
לרופאים בתחום חרדה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!