עמוד הבית > פורומים > אפילפסיה > תגובה/שאלה

תגובה/שאלה בפורום אפילפסיה


  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
אפילפסיה של האונה הרקתית על רקע אבחון פסיכיאטרי אופיר 11/04/2019 05:47
  • לכבוד הרופא המשיב שלום, השאלה- אם מומלץ לבחון סימנים בשאלה אם מדובר באפליפסיה של האונה הרקתית על רקע אבחון פסיכיאטרי. שמי אופיר כיום בן 28, לומד באוניברסיטה פילוסופיה עם ציונים גבוהים מאוד, מאז גיל 15 עסוק בעיסוק פילוסופי דתי ורוחני, מגיל זה פסיכולוג אבחן מחשבה אובססיבית, ובאבחון לימודי לצורך התאמות בבגרויות אובחנתי בחשיבה מופשטת ב-6 רמות מעל הממוצע וזכיתי במקום ראשון בת"א למתמטיקה ויכולתי לתכניות רבות למחוננים בתחום הראלי. מאז גיל 16 אני רואה לפעמים הילות סביב אנשים וזה קשור לראייה כפולה שהמשקפיים מתקנות, ואינני חושב שאני יודע את פירושן של ההילות. בגיל 19 חוויתי פרידה קשה שהכניסה אותי לדיכאון של 8 שנים, עד היום כמעט. למדתי אז בישיבת הסדר ועסקתי במטאפיזיקה של הרמב"ם, וחווייתי חוויה אקסטטית ממושכת של כמה ימים, וחוויתי הארה גדולה. הייתי עסוק באותם ימים גם בסדנת לימוד מדיטציה יהודית של ריכוז במנטרה מילולית ושחרור זרם התודעה לזרום כמו בנחל או דימוי אחר. החוויה הרוחנית התקשרה לי למחשבות על דתות שהעסיקו אותי באותו הזמן (הייתי לומד את הברית החדשה ודיברתי עם כומר ונוצרים) והכל ביחד הביא אותי למה שמוכר כסינדרום ירושלים ומחשבות על התנבאות אישית. במשפחה מסורת של חלומות נבואיים וגם באותו היום אמרתי מראש שאימי צריכה ליצור קשר עם מישהו שלא ראתה כ-30 שנה וזה התגשם מצד אותו אדם שלעולם לא היה לי קשר איתו. אחי ששירת ביחידת עילית שאין למעלה ממנה בצבא אובחן קודם בסכיזופרניה (סיפור בפני עצמו) וכשראו אותי באקסטזה ישר הזריקו לי זיפרקסה במינון גבוה, ומאז תמיד הייתי עם זיפרקסה. האבחון שלי היה הרבה זמן סכיזואפקטיב, אך כעת אני מבין שלא ידעתי לדווח שהדכאון תמיד היה מאותה פרידה בגיל 20. לפני כ-3 שנים פסיכיאטר אמריקאי תהה אם לא מדובר אולי בTLE, (אפילפסיה של האונה הרקתית) אך לא קידם אבחון, בין השאר מכיוון שלא היה פסיכיאטר ראשי שלי במרפאה. הוא אבחן שהפסיכוזה יותר דומה לOCD מאשר לפסיכוזה קלאסית. יש לציין שהמחשבות סבבו בעיקר סביב טראומה של אנשים שפגעו בי (משטרה שחשבה שאני רוצה לעלות להר הבית ואני לא הבנתי אותם, והתייחסה אלי באלימות קשה) ושתמיד פורשו כפסיכוזה (חרדה משוטרים ברחוב פורשה כמחשבות רדיפה). הוא בכל זאת נתן לי, מתוך שיקולים אחרים, דפלפט במינון 2000 מ"ג נגד גלים של מאניה דיפרסיה וטרילפטין במינון 1200 מ"ג והטיפול בדפלפט עזר יותר מכל תרופה אחרת, עד שהורדתי את הזיפרקה מהמינון המקסימלי (30 מ"ג) למינון המינימלי (5 מ"ג) לא הזדקקתי כלל לטרילפטין, והליתיום התגלה כיוצר אדישות יתר. יש לציין שגם הזיפרקסה היא נגד מחשבה אובססיבית ולא נגד פסיכוזה. היום, לאחר הירידה בתרופות, פסיכולוגית מהקופה חוותה דעתה הלא רשמית, כי אין אפקטיביות ולדעתה מדובר במאניה דיפרסיה וOCD. אני עכשיו רואה תיאורים של אפליפסיה של האונה הרקתית, של הארה עם המון אנרגיה, אני ראיתי פעמים רבות בחיי אור שמימי והייתי מודע שזה רק בדמיון והמשכתי הלאה לאחר שניות ספורות לעיסוקי. והשאלה עכשיו היא מה דעת הרופא המשיב, אם כדאי לבחון TLE וטיפול ייעודי במקום הטיפול שיועד נגד סכיזואפקטיב?

  • + הוסף תגובה
ניתן להשמש בכנוי
המייל לא יוצג באתר
*בלחיצה על כפתור השליחה, אני מאשר/ת שהבנתי שהתכנים המופיעים באתר ו\או תשובות שתתקבלנה בכל פלטפורמה הינן לצורך אינפורמציה בלבד ואינם בגדר חוות דעת, ייעוץ רפואי, ייעוץ מקצוע או תחליף להתייעצות עם סמכות רפואית \ מומחה. בכפוף ל- תנאי השימוש באתר

הצטרפו לאינדקס הרופאים!