רופאים בתחום
ד"ר אמיר פז ד"ר אמיר פז
פסיכיאטר מבוגרים בכיר בשירותי בריאות כללית קרא עוד
ד"ר אריאל גאון ד"ר אריאל גאון
מומחה בפסיכיאטריה ובפסיכותרפיה קרא עוד
בדיקות קשורות

פורום טיפול באוטיזם, אספרגר ו-PDD בנוירופידבק

ד"ר דורון תודר

ד"ר דורון תודר טיפול בהפרעות בטכנולוגיית נוירופידבק
ד"ר דורון תודר, פסיכיאטר מומחה, מנהל המרכז הרפואי נוירוקליניק ברמת גן;הפסיכיאטר הראשי של השירות הפסיכיאטרי הממשלתי; מנהל את המרפאה הציבורית היחידה בישראל לטיפול בנוירופידבק במרכז לבריאות הנפש בבאר עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • קושי תמידי ומוזר
  • הני
  • 05/07/2018 22:51
  • אני הני, מרגיש כל חיי שמשהו מלווה אותי איזשהו קושי תחושה שכל מפגש אם מישהו או עןם חברה אני צריך להתאמץ מחשבתית מאד כדי להרגיש טוב אני כל הזמן מרגיש משהו לא קלאסי איתי,יש לי כל הזמן מחשבותעל מהשקורא סביבי אין לי אף סיטואציה טבעית תמיד אני מרגיש שאני צריך לדחוף כמה מחשבות איך להגיב/להסתדר האם זה טבע נורמלי או לא? אני יודע שתגיד לי שאני יילך ליעוץ רפואי, אבל אין לי כח ואין לי מוח כרגע לזה, אני רוצה שתגיד לי על פניו האם אני משוגע או לא או מה כן, אשמח אם תתן לי כיוון יותר נכון אשמח מאד מאד, תודה לך מראש

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הסיבה שאציע לך להתייעץ עם פסיכיאטר היא כי התלונות שלך יכולות להתאים למגוון גדול של בעיות. מטרת הבדיקה היא להכריע מה מכל ההפרעות הכי מתאימה לתלונותיך. האם אתה מציג סימפטומים של OCD ? אוטיזם? חרדה חברתית ? והרשימה היא גדולה מאוד... לצערי לא תקבל תשובות ברשת, ואלה שתקבל יהיו לא אחראיות ולא מקצועיות. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • ספקטרום
  • לי
  • 13/04/2017 00:22
  • היי. לאחר מליון בדיקות נאמר לנו כי ייתכן ובני בן 12 בספקטרום האוטוסיטסטי הפסיכיאטרית שבדקה אותו אמרה שיש לו בין הייתר בעיות בתקשרות חברתית והפנתה אותנו למישהו דמתמחה בזה. מה שאני כאמא רואה זה שהבן שלי מדבר בשפה מוזרה בקולות מוזרים בדיבור בפה סגור מעט, לעיתים תנועות ידיים מרובות..לא מעניין אותו מסיבות בכיתה או פעילות חברתית האם הטיפול שלך יכול לסייע?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב סליחה על העיכוב בתשובה. את מתארת מצב מאוד אופייני לילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק נחקר רבות באוכלוסיה זו ויש מאמרים מדעיים בהשתתפות מאות ילדים ברחבי העולם. כלל המחקרים מעידים על אחוזי תגובה ניכרים באוכלוסיה זו (מעל 90% מהילדים משתפרים בעקבות טיפול זה). מניסיוני אוכלוסיית הילדים עם PDD הם הקבוצה שמגיבה הכי מהר והכי טוב לטיפול בנוירופידבק. הטיפול מביא לשיפור במרכיבים הבסיסיים ביותר של ההפרעה ומשפר תקשורת והבנה חברתית כמו גם את כל נושא הדיבור. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אוטיזם
  • קרן
  • 14/06/2017 07:20
  • לפי מה שדיברתי עם מישהי מהצוות של דר דורון תודר וביליתי בפורומים שונים של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הבנתי שהטיפול לא עזר להבנת סיטואציות חברתיות. זה מאוד תלוי היכן הפגיעה נימצאת במוח. לאוטיזם שנובע מנפילות ראש יש גם פתרון בתא לחץ של חמצן בבית חולים אסף הרופא. לגבי אוטיזם שנובע מגנטיקה לא בטוח מה הוא משפר - קשר עין להבנתי כן, כל היתר באספרגר וב PDD אין שינוי בחלק החברתי. מה שבטוח זה עוזר להפרעות קשב וריכוז המלוות בהיפרקטיביות. בהצלחה, קרן הלוי קרוסקין מפתחת תכניות ושיטות הוראה אמא לילד עם קשיים

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קרן שלום לצערי עלי לסתור חלק מדבריך. במפורש הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק מביא לשיפור במכלול מרכיבים בילדים על הספקטרום. ילדים משתפרים בתקשורת, בהבעת רגשות, בהבנה של סיטואציות חברתיות ועוד ועוד. כל אלה הוכחו לא רק בקליניקה שלי אלא גם במחקרים מסודרים מבוקרים שפורסמו בעיתונות המדעית. אשמח לספק לך פרטים נוספים אם את מעוניינת. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מחקרים על נוירופידבק ואוטיזם
  • קרן
  • 14/07/2017 07:50
  • שלום דורון, אשמח לקרוא על אילו מחקרים אתה מדבר, באקדמיה המדעית שלך. צריך לזכור שני דברים: 1. משרד הבריאות לא סתם לא הכיר בטיפול הנוירופידבק ולא הסדיר אותו בקופות החולים. 2. ממה שאני דיברתי עם הורים חלקם היו בקליניקה שלך וחלקם לא, הטיפול בנוירופידבק אינו עוזר לילדים אוטיסטים. 3. גם שדיברתי עם מישהי בשם לילך ממרפאה שלך היא אמרה לי בפירוש שהטיפול שלך אינו מתאים לאוטיסטים, רק לאלו הסובלים מחרדה ומהפרעת קשב וריכוז . כמי שעובדת בתחום אני מפנה אליך אנשים שעבורם זה יכול להיות רלוונטי, אבל אני חושבת שחשוב לשמור על יושרה מקצועית ולהגדיר בדיוק למי זה עוזר להורים אין כסף מיותר והם משקיעים בילדיהם, חשוב לנתב אותם למקומות שבאמת עשויים לעזור ולפתור בעיות. קרן הלוי קרוסקין- מפתחת תכניות ושיטות לימוד www.lev17.co.il

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • תא לחץ כטיפול לאוטיסט
  • yam1407
  • 23/09/2017 12:45
  • מעוניינת בפרטים נוספים או ביצירת קשר עם הורים אשר טיפלו בתא לחץ באוטיסט מה העלות האם יש החזר מקופת החולים משך הטיפול כיצד מתבצע הטיפול האם יש שיפור האם הילד לא ישתף פעולה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוירופידבק לאוטיזם בתפקוד גבוה
  • יעלה
  • 27/03/2018 13:42
  • הבת שלי בת 7 , יש לה אוטיזם ומגוון נוסף של קשיים , כל הטיפולים שניסיתי קדמו אותה מעט מאוד אני ביאוש , האם שמעת מישהו שעזר לו נוירופידבק אשמח שתחזרי אלי

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הטיפול באוטיזם באמצעות נוירופידבק הוכח במחקרים רפואיים רבים ומסודרים בהשתתפות מאות ילדים. המחקרים פורסמו בעיתונות הרפואית המקובלת. אחוז הילדים שלא הגיבו לטיפול זה הוא קטן מאוד (פחות מ 10%). את מוזמנת לקרוא עוד כאן: http://www.neuroclinic.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D/ את מוזמנת ליצור עימנו קשר אם תרצי בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מידע לגבי הטיפיל
  • היאם רוחאנה
  • 03/07/2018 22:45
  • שלום, ברצוני לדעת יותר על טכנולוגית נוירופיסבאק, האם זה עוזר לילד בן 13 במצב חריף בספקטרום עקב מוטציה שאובחנה אצלו?, ושאלה נוספת בבקשה, האם תא לחץ יכול לעזור?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב נוירופידבק היא טכנולוגיה מרשימה ביותר בכל הקשור לאוטיזם. מחקרים מסודרים על מאות ילדים הראו שמעל 90% משתפרים בעקבות הטיפול. שיתוף הפעולה הנדרש מהילד כולל את הסכמתו לצפות בסרט עם חיישנים המונחים לו על הראש. אין בהליך זה זרם או אי נוחות שנגרמת לילד. יש ילדים שלא מוכנים שיגעו להם בראש כלל ואז קשה יותר לטפל בהם בטכנולוגיה זו. לגבי תא לחץ, אין ספרות מדעית מהותית בתחום ולכן קשה לי להביע דעה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • עזרה במילוי שאלון
  • אלה
  • 21/04/2018 15:31
  • חברי הפורום היקרים! זקוקה לעזרה במילוי שאלון קצר בנושא שילוב ע"י הורים אשר ילד או ילדה שלהם אובחנו על הרצף האוטיסטי. תודה מראש!! https://docs.google.com/forms/d/1Y48hglRsF_OmdXeyo-6Pf_UXRv62wdYuz2w-83m7ys0/edit

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • יעילות שיטת הנוירופידבק
  • פנינה
  • 21/03/2018 07:14
  • בני אובחן איבחון מאוחר בגיל 13 במרפאה של פרופ דיצה צחור ,על הרצף האוטיסטי. הוא בתיפקוד גבוה אך מתקשה לתקשר עם אנשים שאינו מכיר ,מדבר בבית בחופשיות מחוץ לבית מתקשה לתקשר. בנוסף התפתחה אצלו תסמונת אובסיסביות שבאה לידי ביטוי בפחד מחיידקים . הוא אובסיסבי מאוד בנוגע לתזונה שלו , אוכל אוכל בריא ומתאמן במכון כושר מידי יום.כאמור הוא מטופח אך מטנף את הבית ברמות קשות ,הוא יורק לתוך כוסות ואפילו גילינו קיר יריקות ליד מיטתו הוא מסביר שאין לו שליטה על זה הוא מרגיש שהפה שלו מתמלא בחיידקים ויש עוד תופעות לא פשוטות שקשורות לתסמונת הזו.האם השיטה יכולה לסייע לו?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב מסיבות שאינן ברורות דווקא ילדים על הרצף מגיבים לטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק הרבה יותר טוב ומהר מילדים עם בעיות אחרות (בעיקר עד גיל 10). נעשו מחקרים על מאות ילדים בכל טווח הגילאים (ילדים בני נוער ומתבגרים) שהוכיחו כי הטיפול משפר מכלול גדול של התנהגויות ובכלל זה כאלה שאתה מתארת. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • מחקר בנושא אוטיזם_תלמידים בכיתה יא ממודיעין_נס טכנולוגיות_השאלון מצורף בהודעה_300118
  • כנפו
  • 30/01/2018 22:58
  • שלום, אנחנו ארבעה תלמידים בכיתה יא ממודיעין אשר לוקחים חלק בתוכנית מנהיגות טכנולוגית בחסות החברה נס. בתוכנית זו אנו יוצרים פיתוח טכנולוגי העונה על בעיה כלשהי. אנחנו עוסקים באוטיזם. כחלק מפיתוח לשיפור הפרויקט, בנינו שאלון שמופנה להורי הילדים, ממנו נשאב מידע ונלמד עוד על אוכלוסיה זו ותחושותיה השונות וכן ההתמודדות היום יומית של משפחה לילד/ה עם אוטיזם. חשוב לציין כי השאלון מופנה להורי הילד/ה עם האוטיזם, מתוך הבנה כי כילדים קטנים עם אוטיזם, בגילאי גן עד חטיבת ביניים, אינם בעלי יכולת לתת מענה מדויק וכולל על תחושות המשפחה והתמודדותה היום יומית. השאלון מכיל שאלות שעלולות להיתפס בעיניכם כחדירה לפרטיות, אולם מטרת המחקר שלנו היא באמת ובתמים להבין את תחושותיכם כהורים וכמשפחה לילד/ה עם אוטיזם ואת ההתמודדות היום יומית המורכבת שלכם. ראשית, המחקר שלנו נהגה תוך כדי התנסות עם בעלי מוגבלויות, איתם אנחנו מתנדבים במסגרת שעות ההתנדבות בבית הספר. מכאן שמטרת הפרויקט להכיר יותר אוכלוסייה זו וללמוד על קשייה ועל אתגרי היום יום שלה. שנית, אין לנו כל מטרה להפיץ את התגובות שלכם, אלא רק ללמוד מכך . השאלון הוא אנונימי לחלוטין, כך שאין לכם ממה לחשוש. לכן, למרות שהבחירה היא בידכם, אנחנו נשמח מאד מאד שתענו על השאלון ששלחנו, במטרה לעזור לנו ולקדם את הפרויקט שלנו. מודים לכם Simsocial זה הקישור : https://goo.gl/forms/QJv58NxLC6labEK62

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • זקוקה עזרה. בבקשה!!!
  • אימא
  • 14/01/2018 19:55
  • שלום, אשמח לקבל המלצה ממכם. מדובר בילד עם אוטיזם קל בחינוך מיוחד + שילוב. ילד אוהב את הכל וכולם! ילד עם יכולות למידע כאשר רגועה! ילד מתקשר, בחופש הגדול זה נפתח עוד יותר חזק אצלו. השנה הילד בכיתה חדשה, עם כל הילדים שמדברים + מבינים + עצמאים. כמו שלי. הילד שלי אוהב לחבק, לגעת בפנים (ללטף), אוהב לקבל יחס ולתת יחס, אוהב לחזק אחרים, אוהב את כולם (כולל אנשים שיכולים להגיד לו "אני לא אוהב אותך"). בגלל שהוא מחבק אחרים או מלטף, הילדים בכיתה דחו אותו. אומרים לו "לא רוצים אותך" או "אל תחבק אותי, אני לא אוהב אותך" או "לא משחקים איתו, מסתובבים או מתרחקים ממנו" או "צורחים עליו, לפעמיים גם מרביצים לו בכתפיים או מראים יגרוף". לאחרונה התחיל לשאול עם הוא ילד טוב? אומר הרבה, שלא אוהבים אותו, שבגללו כועסים על אחרים ו... הילד השתנה מהקצה שהיה בחופש הגדול. התחיל לעשות דברים לא מקובלים - דווקה, כמו יותר ללטף או לחבק או אומר מילים שהילדים לא רוצים לשמוע. אני משתפת את הצוות, אבל לא בהכל, ביקר שותקת את מה שאני מרגישה. הילד שלי מושפל בכיתה מצד הילדים ומרגישה שגם הצוות מבקש מילדים לכעוס עליו או לא לשחק איתו. היום הילד שלי באי שקט, מנפנף בלי סוווווף, צועק על עצמו, התחיל להכאיב לאחר (שמעולם לא עשה זה), רץ מפינה לפינה, מתרחק מכל זבוב שזז או מנסה להגן על עצמו (מתרחק או מרים יד). עכשיו, בכיתה רוצים, כל פעם שהוא מחבק או נוגע בפנים של אחר, ישב בצד מחוץ לכיתה, אבל לא לבד (עם משהי מצוות) - ככה אמרו. אני נגד זה! זה שיש ילדים בכיתה שמשתיקים אותו או לא אוהבים אחר, זה לא אומר שהילד שלי לא בסדר. מבקשת עזרה ממכם. מה הייתם ממליצים? לעביר אותו לכיתה, איפה שיותר ל 2-3 ילדים חלקם לא מדברים או להחליף מסגרת או ... תודה וסליחה שזה ארוך.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • בירור
  • זינה
  • 17/12/2017 18:42
  • שלום רב מדובר בסוגיה שלא נחקרה באופן מספק. עד כה היו כמה מחקרים שלא הדגימו כל יתרון ומצד שני היה מחקר יחיד(מבוקר) שהראה שיפור מסויים. מצ"ב לינק למאמר עדכני שבחן את הסוגיה: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5471082/ טיפול שיכול לתרום מאוד לילדים מהספקטרום האוטיסטי הוא הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק. בקישור המצ"ב (מאגר המחקר ברפואה) יש כמה מהם. יש עוד מחקרים שמופיעים תחת שמות אחרים https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=autism+neurofeedback בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שאלה
  • אם יוסף
  • 25/12/2017 21:05
  • ניתן לקרוא כאן על הטיפול http://www.neuroclinic.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D/ לשאר הפרטים ניתן לפנות אלינו לקליניקה. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • האם איבחון האספרגר עדיין רלוונטי...
  • טלי ספר
  • 23/12/2017 10:44
  • לד"ר דוןרון תודר שלום רב ברצוני לדעת יותר על האיבחונים בספקטרום האוטיסטי. בעיקר באבחון של אספרגר , האם איבחון זה טושטש, בוטל לאחרונה, מבחינת המחקרים?? אותד לתשובתך טלי ספר

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב נכון להיום אין שום שינוי באיבחון של אנשים מהספקטרום האוטיסטי. ​האיבחון היה ונותר בעיקרו מבוסס על ראיון קליני. יש ניסיונות לשפר את האיבחון על ידי מבחנים כאלה ואחרים או בדיקות שונות. זה עדיין בשלבי בדיקה והערכה ולא בשימוש קליני יומי בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אבחון וטיפולב אספרגר למבוגרים
  • אבי
  • 07/12/2017 11:31
  • שלום הייתי מעוניים לבחון האם התנהגותי קשורה לתסמונת אספרגר,חלק מהתסמינים קיימים וחלקם לא יש לי קשיי חברה ואינני איש שיחה,פחות יוצר קשר עין ,יש לי חברים טובים אך לא הרבה עיקר הבעיה שלי כרגע היא בזוגיות עם אשתי והייתי רוצה לראות האם זה מה שמשפיע על קשיים בינינו אני נוטה לבצע מטלות כלשונן ולא להגדיל ראש ובזוגיותוהורות זה מפריע מאוד.. אשמח לייעוץ תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב איבחון אספרגר הוא איבחון קליני. בעקבות השיחה הפסיכיאטר מגיע למסקנה. בנוירוקליניק אנו מציעים טיפול בהפרעת אספרגר שמבוססת על גריה מגנטית עמוקה. הטיפול אושר על ידי משרד הבריאות אך הוא אינו בסל התרופות ולכן לא ממומן על ידי קופות החולים. אתה מוזמן לקרוא על כך כאן: http://www.neuroclinic.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D/ ​

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אבחון
  • עמית
  • 23/11/2015 08:12
  • שלום רב כיום האיבחון של אספרגר מתבצע רק על פי ראיון קליני ולא על פי מדידות של EEG או MRI. בדיקת ה MRI אמורה להיות בגדר הנורמה. בדיקת ה EEG יכולה במקרים מסויימים לתרום לאיבחון אך הדבר העיקרי הוא כאמור הראיון הקליני. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • איבחון אספרגר
  • אבי
  • 07/12/2017 11:35
  • שלום רב איבחון של תסמונת אספרגר מתבצע על ידי שיחה פנים אל פנים. בעקבות השיחה והתצפית מגיע הרופא למסקנה ביחס לבעיה . אין כיום כל מדידה הדמייתית שיכולה להחליף את הראיון הקליני. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אוטיזם
  • ענבל
  • 09/09/2017 22:26
  • היי אני גרושה עם ילד בן חמש שאובחן בגיל 4וחצי עם asd על הספקטרום תפקוד גבוה ,אני מציינת שאני גרושה עם ילד אחד בלבד. רציתי לדעת במידה ואביא ילד נוסף וכמובן עם גבר אחר מה הסיכויים להביא ילד נוסף עם אוטיזם ? ואם יש סיכויים אז כמה סיכויים ומתוך כמה?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב מדובר בשאלה רחבה שתלויה בהרבה גורמים. ראשית צריך לזכור שהגורמים למחלה לא ידועים וכוללים פקטורים לא גנטיים כגון זיהומים במהלך ההריון. באופן עקרוני הסיכון ללידה של ילד נוסף עם אוטיזם היא כ 4-8%. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול בביו או בניו לאוטיזם
  • דיקלה מאור
  • 09/12/2013 12:50
  • יש לי ילדה עם אוטיזם ודברתי עם כמה מומחים שמטפלים בביופידבק ואמרו לי שנויופידבק לא מתאים לאוטיזם מה אתה יכול להסביר לי מה מתאים יותר ולמה? כי גם אמרו לי שהביו.. נישאר לתמיד והניו... יכול לחזור למה שהיה מודה לך עם תוכל לענות לי במהרה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב התשובות שקיבלת אינן מדוייקות. ביופידבק דורש מהמטופל ללמוד לשלוט על פרמטרים פיזיולוגיים כמו דופק לב ועוד. זה דורש שיתוף פעולה. ההשפעה של טיפולים אלה על המהות של האוטיזם מוגבלת מאוד... כמובן שאם ילד עם אוטיזם סובל מחרדה ניתן לעזור לו באמצעות ביופידבק אבל זה לא מטפל באוטיזם עצמו. נוירופידבק משנה את איך שהמוח עובד. ולכן הוא מטפל במהות של האוטיזם: בחיברות, בקשר העין ועוד. ההשפעה של ביופידבק תלויה ברצון של האדם. נוירופידבק משנה את המוח גם בלי רצונו המפורש של המטופל. אני לא מכיר מחקר אחד שבדק את ההשפעה של ביופידבק לטווח ארוך באוטיזם. יתכבדו המטפלים שאיתם התייעצת וייראו מאמרים כאלה. באתר שלי את יכולה לקרוא בעברית דוגמא למאמר שפורסם בתחום הכתובת היא : http://www.neuroclinic.co.il/Article-Autism.php עוד מאמר מעניין הוא המחקר הזה בו טופלו 150 ילדים עם אספרגר באמצעות נוירופידבק במהלך שנים רבות. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19908142 בנוסף אציין שעל פי ניסיוני האישי, הטיפול באוטיזם בעזרת נוירופידבק, הוא יעיל ביותר. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול באוטיזם בנויפידבק
  • דיקלה מאור
  • 09/12/2013 13:50
  • תודה ד"ר דורון תודר תתקן אותי עם אני טועה הטיפול בניופיגבק טוב ועוזר לאוטיזם אבל זה יכול לחזור אחריי זמן מה מהטיפול ויכול לתקן תדר אחד במוח ולקלקל תדר אחר האם זה נכון?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הטיפול בנוירופידבק משפר את המצב לשנים רבות. ישנם מחקרים המוכיחים את יעילות הטיפול גם שנה ושנתיים מתום טיפול. מאמרים אחרים מלמדים שגם שנים רבות מתום הטיפול ההשגים נשמרים. ביחס לתופעות הלוואי : נוירופידבק יכול לעשות תופעות לוואי ! ברור שאם עושים אימון לא נכון אזי יכולות להיווצר בעיות. לכן חשוב שהטיפול ייעשה על ידי אנשי מקצוע שמבינים היטב בכל הקשור לנוירופיזיולוגיה. בטיפול מקצועי הסיכון לתופעות לוואי ולבעיות הוא מאוד נמוך יחסית. לצערי משרד הבריאות לא מבין את המשמעות של הדברים ולכן הטיפול עדיין פרוץ. זה נשמע מגוחך- יש טיפול שמשפיע על איך שהמוח עובד- והוא יכול להינתן על ידי אנשים שהם לא אנשי מקצוע מוסמכים (נויורפסיכולוגים, פסיכולוגים, רופאים וכן הלאה). באופן עקרוני חשוב להבין- טיפול שרק יכול לעזור ולא יכול לעשות כל בעיה בד"כ הוא לא טיפול. אתן דוגמא: אם מתקנים חיברות אצל ילד בגיל 15, שכל חייו נמנע מיצירת קשרים הרי זה דבר חיובי. אבל הילד לא ממש יודע כיצד ליצור קשרים. הוא לא עבר תהליך רגיל של חיברות שהחל בגיל גן והתבשל לאיטו עד גיל הנעורים ! פעמים רבות אז מופיעות בעיות התנהגות שלא היו קודם. זו לכאורה תופעת לוואי של הטיפול. זה לא בהכרח דבר שלילי. אבל צריך להכיר את זה ולהכין לקראת זה ולהתמודד עם הבעיה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוירו פידבק לאוטיזם
  • מיכלי
  • 14/07/2017 08:26
  • בתי (23)הלוקה באוטיזם בתפקוד בינוני טופלה ע"י גרייה מגנטית אצל פרופ' תודר והתוצאות לא אחרו לבוא, א. שיתוף פעולה נרחב יותר בתקשורת בינאישית ובניית תשתית מצויינת לעבודה פרטנית בתחומים השונים. ב. לא היו תופעות לוואי כלל וכלל ג. בתי טופלה בממוצע פעמיים בשבוע ב20 הטיפולים הראשונים ופעם אחת בשבוע באחד עשר הנוספים. ד. התגובה לטיפול הייתה מיידית ומרגשת. היחס של אנשי המקצוע במרפאה אדיב וגמיש ואמפאתי ביותר. ה.טיפול כזה חייב להיות מגובה ע"י ארגונים ומוסדות המטפלים באנשים עם צרכים מיוחדים - משפר משמעותית את איכות הטיפול. תודה רבה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוירו פידבק לאוטיזם
  • רותי ויעלי
  • 20/01/2017 11:46
  • בתי לוקה באוטיזם בתפקוד בינוני ועברה תהליך קצר של נוירו פידבק. באופן בהיר ביותר ראינו את השינוי ואנחנו בכוונה להמשיך. המרפאה של ד"ר דורון תודר מקצועית ואדיבה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • השפעה של נוירופידבק
  • קרן
  • 14/07/2017 08:01
  • שלום, אשמח לדעת במה ראית שיפור ולעומת מה? האם היו תופעות לוואי? כמה זמן ביתך טופלה ובאיזה תדירות? תוך כמה זמן ראית תוצאות? בת כמה היתה ביתך כשהתחלת את הטיפול בנוירופידבק? כמה זמן עבר מאז? מה היתה האבחנה שלה? תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אפרת שבו
  • אפרת שבו
  • 17/06/2017 00:05
  • השפעת נוירופידבק על אוטיזם
  • lev17
  • 14/07/2017 07:39
  • שלום דיקלה, מניסיוני כמטפלת בתכניות עבור ילדים אוטיסטים ומשפחותיהם, עד כה טרם שמעתי מאנשים שניסו נוירו שזה עזר להם: צריך להבין במקור התכנית של נוירו נוסתה והצליחה עבור ילדים עם ADHA, שזה מזכיר סימפטומים של ילדים על הספקטרום, אבל שונה בהשפעתו. את מוזמנת להתייעץ בכל שאלה, קרן מפתחת תכניות ושיטות הוראה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב נוירופידבק הוא טיפול שמבוסס על מחקרים רבים בתחום מדעי המוח. המאמרים המדברים על יעילותו פורסמו בעיתונות המדעית המקובלת ויש מאות רבות של מחקרים בהשתתפות אלפי אנשים. לטעמי, ראוי לדון בנושא מתוך ידע. לגבי הקשר שבין השפעת הטיפול על אוטיזם והפרעת קשב: במרבית המחקרים הנבדקים עוברים הערכה בתחומים שהם ספציפיים לנושא בעיות התקשורת (קשר עין, חברות, הבנה של התנהגות "האחר" ועוד). במרבית המחקרים שבוצעו בהשתתפות מאות ילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי הוכח (אל מול קבוצת בקרה, אל מול טיפול דמה ועוד) שהטיפול באמצעות נוירופידבק מאוד יעיל לילדים אלה בתחומים שאינם קשורים להפרעת ריכוז וקשב. אתן 2 דוגמאות: 1. במאמר https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19908142 טופלו 150 ילדים עם ASD. המאמר מספק נתונים בנפרד על שיפור במדדי קשב, ריכוז, למידה, אינטיליגנציה ועוד אך גם נתונים ספציפיים הקשורים להתנהגויות שמופיעות תדיר בקרב ASD ותהליכי חיברות. כך שניתן לראות שהטיפול עוזר במגוון תחומים ולא רק בבעיות ריכוז וקשב. 2. במאמר הזה שפורסם השנה https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28245068 בדקו את השפעת הטיפול בנוירופידבק בקרב ילדים עם אוטיזם באמצעות fMRI. התברר שאיזורי מוח שעברו שינוי הם איזורי מוח שקשורים למערכות החיקוי במוח (מערכות עצבי המראה) ולא למערכות הקשורות לקשב. כך שלטעמי הטענה שהטיפול עוזר לילדים עם אוטיזם דרך שיפור בעיות הקשב שלהם היא טענה שאינה מבוססת ראיות. אציין עוד שמרבית הילדים עם הפרעה בתחום האוטיסטי משתפרים באופן ברור במהלך חודש הטיפולים הראשון. התגובה הרבה יותר מהירה מהתגובה של ילדים עם הפרעת ריכוז וקשב. גם ההבדל בזמנים תומך בכך שהשפעת הטיפול על ASD אינה דרך השיפור במנגנוני הקשב בלבד. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול באספרגר או אוטיזם
  • קרן
  • 14/08/2017 07:01
  • שלום דיקלה, כמטפלת ששותפה למספר מחקרי מוח אני יכולה בפירוש להגיד לך שנוירופידבק וגם ביופידבק לא משפרים אוטיזם או אספרגר. הדברים שיותר מסייעים, הן מיומנויות חברתיות והסברים. יש מחקרים המראים כיצד המיומנויות נלמדות ונטמעות לפי UCLA. כמו כן, ישנה דיאטה והתעמלות מיוחדת שהוכחה כבר בשנות ה 80 על מנת לאמן את האונה הימנית שלרוב היא מקור הבעיה. את מוזמנת להכנס, לקרוא ולהתייעץwww.lev17.co.il קרן הלוי קרוסקין מפתחת תכניות ושיטות הוראה 0502077010

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • קרן שלום ויכוח מדעי אמור להתנהל באמצעות מחקרים שמתפרסמים בעיתונות רפואית מבוקרת עמיתים. הרשי לי לייעץ לך להתנסח באופן שקול ומדעי יותר. יש במדע ויכוחים והם לגיטימיים. פחות לגיטימי להגיד באופן גורף את מה שאת אומרת. להלן רשימה חלקית של מאמרים שפורסמו בעיתונות המדעית המבוקרת על הטיפול בנויורפידבק באוטיזם (אני לא מדבר על ביופידבק כיוון שאין זה תחומי) אני מכיר מחקרים אלה ומכיר את מגבלותיהם. מאידך, אני לא משוכנע שהאמירות החד משמעיות שלך מבוססות מידע או שהן נאמרות כביקורת מדעית שקולה. אגב, אני לא מכיר דיאטה הטובה לאונה הימנית. אשמח לראות מחקרים מבוקרים שפורסמו בעיתונות המדעית שמוכיחים זאת. ד"ר דורון תודר להלן הרשימה החלקית. יש כמובן עוד... Wang, Y., Sokhadze, E. M., El-Baz, A. S., Li, X., Sears, L., Casanova, M., Tasman, A. (2016). Relative power of specific EEG bands and their ratios during neurofeedback training in children with Autism Spectrum Disorder. Frontiers in Human Neuroscience, 9, 723. doi: http://dx.doi.org/10.3389/fnhum.2015.00723 Baruth, J., Casanova, M., El-Baz, A., Horrell, T., Mathai, G., Sears, L., Sokhadze, E. (2010). Low-frequency repetitive transcranial magnetic stimulation modulates evoked gamma frequency oscillations in autism spectrum disorder. Journal of Neurotherapy, 14(3), 179–194. Coben, R., Mohammad-Rezazadeh, I., Cannon, R. (2014). Using quantitative and analytic EEG methods in the understanding of connectivity in autism spectrum disorders: a theory of mixed over- and under-connectivity. Frontiers in Human Neuroscience 8:45. doi: 10.3389/fnhum.2014.00045. Coben, R., & Myers, T. E. (2010). The relative efficacy of connectivity guided and symptom based EEG biofeedback for autistic disorders. Applied Psychophysiology & Biofeedback, 35(1), 13–23. Coben, R., & Pudolsky, I. (2007). Assessment-guided neurofeedback for autistic spectrum disorder. Journal of Neurotherapy, 11(1), 5–23. Coben, R. (2007). Connectivity-guided neurofeedback for autistic spectrum disorder. Biofeedback, 35(4), 131–135. Coben, R. Sherlin, L., Hudspeth, W. J., McKeon, K., & Ricca, R. (2014) Connectivity-Guided EEG Biofeedback for Autism Spectrum Disorder: Evidence of Neurophysiological Changes. Journal of NeuroRegulation, 1(2) 109-130. Drysdale, M,T,B., Martinez, Y, J., Thompson, L. (2012). The effects of humorous literature on emotion: A pilot project comparing children with asperger’s syndrome before and after neurofeedback training and controls. Journal of Neurofeedback. Friedrich, E., Sivanathan, A., Lim, T., Suttie, N., Louchart, S., Pillen, S., Pineda, J. (2015). An effective neurofeedback intervention to improve social interactions in children with autism spectrum disorder. Journal of Autism & Developmental Disorders, 45(12), 4084-4100. doi: 10.1007/s10803-015-2523-5 Frye, R., Rossignol, D., Casanova, M., Martin, V., Brown, G., Edelson, S., Coben, R., Lewine, J., Slattery, J., Lau, C., Hardy, P., Fatemi, S., Folsom, T., MacFabe, D., Adams, J. (2013). A review of traditional and novel treatments for seizures in autism spectrum disorder. Findings from a systematic review and expert panel. Public Health 1:31. doi: 10.3389/fpubh.00031 Jarusiewicz, G. (2007). Use of neurofeedback with autistic spectrum disorders. Chapter in J. R. Evans (Ed.), Handbook of Neurofeedback. Binghampton, NY: Haworth Medical Press, pp. 321–339. Jarusiewicz, B. (2002). Efficacy of neurofeedback for children in the autistic spectrum: A pilot study. Journal of Neurotherapy, 6(4), 39–49. Knezevic, B., Thompson, L., & Thompson, M. (2010). Pilot project to ascertain the utility of Tower of London Test to assess outcomes of neurofeedback in clients with Asperger’s Syndrome. Journal of Neurotherapy, 14(3), 3–19. Kouijzer, M. E. UJ., de Moor, J. M. H., Gerrits, B. J. L., Buitelaar, J. K., & van Schie, H. T. (2009). Long-term effects of neurofeedback treatment in autism. Research in Autism Spectrum Disorders, 3(2), 496–501. Pineda J. A., Brang D, Hecht E, Edwards L, Carey S, Bacon M, Futagaki C, Suk D, Tom J, Birnbaum C, Rork A.(2008). Positive behavioral and electrophysiological changes following neurofeedback training in children with autism. Research in Autism Spectrum Disorders, 2, 557–581. Scolnick, B. (2005). Effects of electroencephalogram biofeedback with Asperger’s syndrome. International Journal of Rehabilitation Research, 28(2), 159–163. Sichel, A. G., Fehmi, L. G., & Goldstein, D. M. (1995). Positive outcome with neurofeedback treatment of a case of mild autism. Journal of Neurotherapy, 1(1), 6064. Sokhadze, E., Baruth, J., El-Baz, A., Horrell, T., Sokhadze, G., Carroll, T., Tasman, A., Sears, L., Casanova, M. (2010). Impaired error monitoring and correction function in Autism. Journal of Neurotherapy, 14(2), 79–95. Sokhadze, E., El-Baz, A., Tasman, A., Sears, L., Wang, Y., Lamina, E., Casanova, M. (2014). Neuromodulation integrating rTMS and neurofeedback for the treatment of autism spectrum disorder: an exploratory study. Applied Psychophysiology & Biofeedback, 39(3-4), 237-257. doi: 10.1007/s10484-014-9264-7 Steiner, N., Frenette, E., Hynes, C., Pisarik, E., Tomasetti, K., Perrin, E., Rene, K. (2014). A pilot feasibility study of neurofeedback for children with autism. Applied Psychophysiology & Biofeedback, 39(2), 99-107. doi: 10.1007/s10484-014-9241-1 Vasa, R., Carroll, L., Nozzolillo, A., Mahajan, R., Mazurek, M., Bennett, A.,…Bernal, M. (2014). A systematic review of treatments for anxiety in youth with autism spectrum disorders. Journal of Autism & Developmental Disorders, 44(12), 3215-3229. doi: 10.1007/s10803-014-2184-9 Wang, Y., Sokhadze, E. M., El-Baz, A. S., Li, X., Sears, L., Casanova, M. F., Tasman, A.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אספרגר
  • הראל
  • 02/08/2017 18:30
  • שלום ד"ר ,אובחנתי כאספרגר קל אחרי שנה בצבא המקשה עלי להסתגל למסגרות ויוצרת קשיים ,האם יש לך דרך לפתור אספרגר?האם אפשרי לקבל מספרי טלפון של קליינטים?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הטיפול המודרני ביותר שיש היום לטיפול בבעיה נקרא "גריה מגנטית עמוקה" של חברת BRAINSWAY. מדובר במכשיר שמגרה את אותם איזורי מוח הקשורים בין השאר להבנה של סיטואציות חברתיות ועוד. מניסיוני הטיפול מאוד יעיל לבעיה ועד כה רוב המטופלים שעברו אותו השתפרו מאוד. בד"כ ניתן לחוש בשיפור די מהר וכבר לאחר שבועיים של טיפול - מרגישים בשיפור. מדובר בטיפול שמאושר על ידי משרד הבריאות בישראל. אתה יכול לקרוא על כך כאן: http://www.neuroclinic.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9D/ לצערי לא אוכל לתת פרטי מטופלים - מדובר במעשה שמפר את החיסיון שלהם בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אספרגר
  • הראל
  • 03/08/2017 10:09
  • ד"ר ,אני חייל בצהל האם אוכל לקבל הנחה?,האם אוכל באמת לפתור את בעיה האספרגר שלי הקלה?איך אני יודע שזה וודאי?כי רופאים אומרים שאין פתרון לאחר 20 מפגשים זה בטוח ישתפר ב50 אחוז?ויש סיכוי לבקש מספר ותבדוק אם הוא מאשר ותשלח לי למייל?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב מדובר בשאלות שאשמח לענות עליהן במפגש פנים אל פנים ואז אוכל לספק את הנתונים כפי שעולים מהמחקרים שבוצעו ומניסיוננו. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • נוירופידבק לילד על הספקטרום, בין היתר
  • אורלי לביא
  • 19/06/2017 11:23
  • ילדי הוא מורכב, בנוסף לאוטיזם קל, יש לו קשיי קשב, אימפולסיביות, היפר אקטיביות, בעיות הרטבה, קשיי למידה, בעיות ראיה ושמיעה ועוד. על פניו הוא נראה ילד רגיל, הצמא לקשר חברתי, ודורש אותו ללא עקבות. הוא מטופל תרופתית, אך לאחרונה יש תופעה של טיקים, ובעיה נוספת של הרחת כף היד. תנועות לא רצוניות שלא היו קודם. האם נוירופידבק יכול לעזור, והאם במכבי מקבלים איזשהם החזרים על טיפולים, במידה וזה מתאים?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב הטיפול באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק נחקר על מאות ילדים הסובלים מאוטיזם. מסיבות שלא ברורות, קבוצה זו של ילדים מגיבה באחוזים מאוד גבוהים לטיפול. מניסיוני בטיפול במאות ילדים עם אוטיזם, אחוזים בודדים לא מגיבים. הטיפול יכול לעזור במכלול הדברים שציינת (למעט הראיה והשמיעה שבהם לצערי איני יכול לעזור). בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הגישה ביו רפואית
  • אורן
  • 30/11/2016 13:22
  • שלום רב התשובה חיובית. טכנולוגיית נוירופידבק מביאה לשינוי במוח. מחקרים שונים הוכיחו כי הטיפול מביא בין השאר לעליה בקשרים שבין הנוירונים ולכן יש עליה הן בכמות החומר האפור והן בכמות החומר הלבן שבמוח. מבחינתי - טיפול זה שקול לכל טיפול ביולוגי תרופתי או אחר. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • אספרגר עובר גנטית?
  • שרה
  • 27/11/2016 10:20
  • שלום אני עומדת להינשא לבחור שמאובחן כאספרגר כבר מגיל קטן אני בריאה ללא מחלות כלשהם, גם המשפחה אין מחלות שקשורות לזה. מהצד שלו אין עוד מישהו שאובחן כאספרגר האם יש סיכוי גבוה שיוולד לנו ילד אוטיסט או חולה אספרגר ?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב שאלה שאינה פשוטה למענה. סה"כ יש רקע גנטי להפרעה זו כך שהסיכוי של ילד לסבול מאספרגר עולה אם אחד ההורים סובל מהבעיה. אבל הסיכוי גם עולה אם האם היא מעל גיל 30. ויש עוד הרבה פקטורים שמעלים סיכון לאוטיזם (אף אף אחד מהם לא הוכח באופן חדש משמעי). למשל חיסונים, זיהום אוויר ועוד ועוד.... ברור ששיעור האוטיזם באוכלוסיה עולה. אך לא ברור מדוע. מקווה שתרמתי בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • הודעה לקהל הרחב ! מחפש אספרגרית להיכרות !
  • מישהו
  • 26/11/2016 20:57
  • מוגבלות שכלית בתפקוד בינוי
  • אור
  • 09/10/2016 02:00
  • שלום רב,בנין בן 5 וארבעה חודשים. מאובחן עם מוגבלות שכלית ברמה בינונית,לא מרבה לדבר,קצר קשב,צורח רוב הזמן,נמצא במסגרת חנ"מ,שם ניתנים לו טיפולים פרא רפואיים. רציתי לדעת האם הטיפולים יהיו עבורו יעילים,ומהו הטיפול אותו אתה ממליץ,תודה.

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב טיפלתי בילדים רבים עם מוגבלויות כאלה ואחרות. אני ממליץ בחום על הטיפול בטכנולוגיית נוירופידבק. מסיבות שאינן ברורות דיין, ילדים עם מוגבלויות שכליות מגיבים לטיפול מהר מכל קבוצה אחרת. הטיפול יכול לקדם אותו במכלול הנקודות אותן העלת. בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • טיפול במוגבלויות
  • אור
  • 09/10/2016 16:44
  • שאלה נוספת
  • ד
  • 29/09/2016 17:23
  • שלום, לאחיו של בעלי יש אוטיזם קשה ופיגור, אנחנו מעוניינים להכנס להריון, בעלי סבור שלאחיו יש את המומים הנ"ל כתוצאה מזה שהאם ילדה את אחיו הרבה לפני הזמן והילדה היתה קשה וטראומטית, בנוסף ידוע לנו שאוטיזם הוא גנטי, היינו בפגישה עם רופאת גנטיקה שביקשה שאחיו של בעלי יעשה בדיקת דם לברור גנטי, אך איננו יודעים אם יסכימו לעשות לו בדיקה שכזו בהוסטל בו הוא מתגורר, אין לנו הפניה ממנה וגם כנראה שהאח לא ישתף פעולה בלקיחת דם, למרות שלדעתי כן עושים לו בדיקות כלליות מידי פעם כמו שכולנו עושים. האם לידה מוקדמת וקשה יכולה לגרום לאוטיזם ובנוסף גם לפיגור ? האם גם פיגור הוא גנטי? תודה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שלום רב שאלות מורכבות. לא ידוע מה הגורם לאוטיזם. כמו כל מצב יש מרכיב גנטי אך עוצמתו לא מוגדרת היטב. לגבי פיגור- יש מצבי פיגור שהם חד משמעית גנטיים ויש פיגור שיכול להתפתח בגלל אירועים חיצוניים כמו זיהומים ולידה קשה בהצלחה

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
  • שאלה
  • ד
  • 21/09/2016 19:18
  • שלום בת 42 ובעלי בן 46 לפני טיפולי IVF . 1.מה הסיכויים לעובר ללא מום? אני יודעת שמפאת גילנו הסיכויים לא טובים ככ ויש סיכויים להפלות בדרך, בנוסף אחיו של בעלי עם אוטיזם קשה ופיגור 2. האם אחיו מבחינה גנטית יכול להרע עוד יותר את המצב?

  • + הוסף תגובה פתיחה בעמוד נפרד
  • הדפס
לרופאים בתחום טיפול באוטיזם, אספרגר ו-PDD בנוירופידבק

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל
infomed.co.il (הדפסה)