לפני כשלוש שנים התחלתי להרגיש חולשה, כאבי ראש, עייפות, ירידה בזיכרון ובריכוז, עשיתי בדיקות דם, שתן ,צואה, רנטגן, אולטרסאונד, בדיקות אלרגיה, כל הבדיקות היו תקינות, למעט נוגדני מחלת הנשיקה, רופא למחלות זיהומיות אמר לי שאלו הם נוגדנים בלבד, ואין לזה שום השלכות, עד כה דבר לא עזר, לפני כחצי שנה נאמר לי על ידי הרופא שמדובר בתסמונת העייפות הכרונית, טופלתי במרפאה הירושלמית שמבצעת שטיפת מעיים, ולא היה כל שינוי, בחודשיים האחרונים אני מטופל על ידי Q10, ג'רו דופילוס, ו- maxi health גם בדרך זו אין נראה שינוי, אודה מאוד אם תוכלו לעזור לי וייעץ לי מה אוכל לעשות, או איזה בדיקות אוכל לבצע.

תסמונת התשישות הכרונית הנה תסמונת מורכבת ומסתורית ומאופיינת בעייפות קיצונית, שאינה משתפרת לאחר מנוחה ועלולה להחמיר בעקבות פעילות גופנית או מנטלית. בשונה ממחלות כרוניות אחרות רבות, לא ברור מהו הגורם לתסמונת ואין בדיקות שניתן לעשות כדי "למדוד" משהו שיסייע באבחנה. למרבה הצער גם יש באופן יחסי מעט אפשרויות טיפוליות. התסמונת יכולה להתחיל לאחר מחלה זיהומית כמו "התקררות" או מחלה ויראלית כלשהי. היא יכולה גם להתחיל בסמיכות לתקופה של סטרס משמעותי. אך גם יתכן שהתסמונת תתחיל ללא כל גורם מקדים ידוע. התחושה הכללית שמאפיינת את התסמונת היא מצב כמו של שפעת עם ירידה משמעותית באנרגיה והיא יכולה להמשך שנים. הסימפטומים הנפוצים הם: עייפות רבה, חולשה, כאבי ראש, קשיי ריכוז, כאבים במפרקים (ללא אודם או נפיחות), כאבים בשרירים ובבלוטות לימפה. יתכנו גם הפרעות שינה ותשישות רבה לאחר מאמץ לא גבוה. התסמונת שכיחה יותר אצל נשים. הגורם לתסמונת אינו ידוע. יש תיאוריות רבות כמו למשל קשר לאלרגיות, לזיהומים (כגון הנגיף EBV הגורם למחלת הנשיקה), למחלה אוטואימונית ועוד. אצל אנשים מסוימים אכן יש סיפור של זיהום ויראלי לפני שהתחילה התסמונת אבל במקרים רבים לא ידוע על זיהום, מחלה או גורם כלשהו. כדי לאבחן שמדובר תסמונת העייפות הכרונית יש לשלול מחלות או מצבים אחרים שעלולים לגרום לעייפות ולסימפטומים שהוזכרו. באופן כללי קשה לאבחן את התסמונת בגלל שאותם סימפטומים יכולים להתקיים גם במצבים אחרים (כלומר הם לא ספציפיים) וגם מפני שאין בדיקה או מבחני מעבדה שיכולים לאשר את האבחנה. המצבים האחרים שחשוב לשלול: מחלות אחרות שעשויות לגרום לעייפות לדוגמה: תת תפקוד של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) ,הפסקות נשימה בשינה (sleep apnea) ועוד. נטילת תרופות שעלולות לגרום לעייפות. חזרה של מחלה שהייתה קיימת בעבר וטופלה כמו מחלה ממאירה. אבחנה בהווה או בעבר של דיכאון או כל מחלה פסיכיאטרית אחרת כמו סכיזופרניה או הפרעת אכילה. התמכרות לאלכוהול או סמים. עודף משקל רב (BMI מעל 45) לאחר שנשללו אפשרויות אלה על ידי הרופא המטפל יש לשקול אם קיימים הקריטריונים כדי לקבוע את האבחנה שמדובר בתסמונת העייפות הכרונית סיבוכים אפשריים לתסמונת: דיכאון כתוצאה ממנה או דיכאון שלא אובחן כגורם לסימפטומים. תופעות לוואי כתוצאה מלקיחת תרופות שונות או מחוסר פעילות. בידוד חברתי כתוצאה מהעייפות. פגיעה ביכולת התעסוקה ובאיכות החיים אצל אנשים מסוימים התסמונת נמשכת בין חצי שנה לשנה ואצל אחרים היא יכולה להמשך יותר. לגבי הטיפול, אין טיפול ספציפי. המטרה היא להקל על הסימפטומים. שינוי באורח החיים - להוריד את קצב הפעילות ולהימנע ממאמצים פיזיים גדולים וממתח נפשי ככל שניתן. זה יעזור לנתב את האנרגיה לעבודה ולתפקוד חיוני בבית (כלומר לצמצם פעילויות שהן פחות חשובות בסדר העדיפויות) פעילות גופנית קבועה והדרגתית - רצוי להתחיל בתוכנית פעילות גופנית קלה תחת פיקוח ולהעלות את הקושי בהדרגה. כאשר לא מדובר בפעילות קשה מדי אלא בפעילות מתונה זה יכול להעלות את רמת האנרגיה הכללית ולמנוע סיבוכים כמו דלדול שרירים. טיפול בבעיות הפסיכיאטריות - טיפול בדיכאון, אם קיים, על ידי תרופות או טיפול התנהגותי. תרופות אנטי דיכאוניות (מסוג טריציקליים או SSRIs ) יכולות גם לשפר את השינה ולהקל על הכאבים. הקלה על כאבים ע"י משככי כאבים כמו אצטאמינופן - פאראצטאמול (אקמול) או NSAIDs (לדוגמא אספירין ואיבופרופן) על פי אותו עיקרון ניתן לטפל בסימפטומים נוספים: טיפול בסימפטומים דמויי אלרגיה ע"י אנטי היסטמינים, תרופות להעלאת לחץ הדם לסובלים מלחץ דם נמוך ועוד. חשוב ללמוד איך לבקר את קצב הפעילות. למצוא זמן ביום למנוחה והתרגעות. יש יתרון בשמירה על שגרת החיים הקודמת עם התאמות. * לישון מספיק. כדאי לנסות ליצור הרגלים של שעות שינה וקימה קבועות פעילות גופנית קבועה כפי שצוין לעיל להתחיל בדרגה קלה ולעלות בהדרגהץ חשוב לשמור על יציבה טובה, מתיחות ותרגילי התרגעות. יש דיווחים חיוביים על שחיה, הליכה ורכיבה על אופניים. לשמור על איזון ברמת הפעילות, אם מגזימים בפעילות בימים ה"טובים" יכולים להיות אחר כך יותר ימים "רעים" לשמור על אורח חיים בריא - דיאטה מאוזנת, שתיה רבה, הגבלת צריכת הקפאין, הפסקת עישון. פינוי זמן לפעילות גופנית ולמנוחה. עיסוק בתחביב שגורם הנאה. נוסף על כל אלה כדאי למצוא מקור לתמיכה נפשית כדי לעבור את התקופה הקשה. לגבי טיפולים אלטרנטיביים, אין הוכחה במחקרים על טיפול מסוים שעוזר. אם אתה נוטל תרופות כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה לגבי תרכובות צמחיות שאתה רוצה ליטול כדי להימנע מאינטראקציות בינן לבין התרופות. אני לא מכירה את הטיפולים שציינת. אני מקווה שהמידע יעזור לך ומאחלת לך כל טוב ורפואה שלמה. ד"ר שירה ארד - אינפומד.