אני סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס מאז ההריון הראשון לפני כ-19 שנה, עד לפני כשנתיים הייתי במעקב ללא טיפול, לפני כשנתיים הומלץ לי לעבור את הטיפול ביוד, מה ההשלכות הרפואיות של חיים עם פעילות יתר של הבלוטה ללא טיפול? האם אפשר להחליף את הטיפול ביוד בטיפול תרופתי?

ההשלכות הרפואיות של פעילות-יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) תלויות במידת ההפרעה (כלומר, עד כמה מוגברת רמתם של הורמוני הבלוטה) ובתגובת הגוף. מגוון הסימפטומים של פעילות יתר של הבלוטה - גדול, ובכל חולה הביטוי הקליני שונה. ביניהם ניתן למנות: עור - הזעת יתר, שינויים בציפורניים ובשיער, כתמים של היפרפיגמנטציה בעור. המערכת הקרדיו-וסקולרית - תפוקת לב מוגברת, שבמקרים קשים עשוי להוביל עד אי ספיקת לב, קצב לב מואץ, וב-10%-20% פרפור פרוזדורים. מערכת הנשימה - קוצר נשימה, שעשוי להופיע הן במאמץ והן במנוחה. מערכת העיכול - ירידה במשקל, שלשולים, הפרעה בספיגה ולעיתים הפרעה בתפקודי כבד. מערכת הדם - אנמיה ולעיתים נטיה לקרישיות יתר. מערכת המין והשתן - תכיפות במתן שתן, וריבוי מתן שתן בשעות הלילה, הפרעות במחזור החודשי. השלד- הורמוני התירואיד מעודדים פירוק עצם, ולעיתים מדכאים בעקיפין את ספיגת הסידן במעי ומעודדים את הפרשתו, ולכן גורמים לאוסטאופורוזיס ולסיכון מוגבר לשברים. מערכת השרירים והעצבים - רעד, היפראקטיביות, נטיה לשינויים במצב הרוח, חרדה, קשיי ריכוז וקשיי שינה. כמו כן אופיינית חולשת שרירים וירידה במסת השרירים. קיימות 3 אופציות טיפוליות לפעילות יתר של הבלוטה: טיפול תרופתי (במטימזול או PTU - פרופילתיואוראציל), טיפול ביוד רדיואקטיבי ובמקרים נדירים - ניתוח. בהחלט ניתן להחליף את הטיפול ביוד רדיואקטיבי בטיפול תרופתי, אם אין קונטרה אינדיקציה לכך, אולם עליך להיוועץ בכך עם האנדוקרינולוג המטפל בך. ד"ר ליה עשת - אינפומד