בבדיקה שערכתי לעצמי בשד הרגשתי 2 גושים, האחד בשד ימין השני בשד שמאל. כאבחנה ראשונית, הכירורג קרא להם פיברואדנומה. באולטרסאונד התגלה מספר רב של גושים. אשמח אם תוכלו להסביר לי את המילים המסובכות בממצאים: שד ימין: מרקם בלוטי בשעה 9 כ-5 ס"מ מהפטמה, תהליך מוצק מעוגל סדיר 2.4 ס"מ ללא צביעה חריגה בדופלר צבע. בשעה 5,6 כ-3 ס"מ מהפטמה תהליך לובולארי מוצק 1.1 ס"מ ללא צביעה חריגה בדופלר צבע. בשעה 4 ציסטה 6 מ"מ. בשד שמאל: מרקם בלוטי. מאחורי הפטמה תהליך מוצק אובלי סדיר 1.5 ס"מ עם צביעה עדינה בדופלר צבע, בצמוד לו גוש קטן נוסף 13 מ"מ. בשעה 10 צמוד לעטרה קשרית עם מאפיינים דומים 13 מ"מ. ציסטה בשעה 8- 5 מ"מ. בשעה 2 תהליך נוסף 12 מ"מ עם מאפיינים דומים כ-2 ס"מ מהפטמה. בית שחי דו-צדדי, כלי הדם האקסילרים תקינים, אין סימנים לגוש ציסטי או סולידי, לא נצפו בלוטות לימפה מוגדלות. האם האבחנה הראשונית לפיברואדנומה של הכירורג אומתה בבדיקה, או הופרכה? מה המשמעות של המושגים ת"הליך מוצק מעוגל סדיר", "תהליך לובולארי מוצק", "תהליך אובלי מוצק", "קשרית"? מה המשמעות של צביעה עדינה בדופלר מבחינת מאפייני הגוש? אני בת 18, בלי היסטוריה משפחתית במעגל הקרוב של סרטן השד, בעלת חזה שופע, התחלתי לקחת גלולות לראשונה כחודש לפני הגילוי. האם העובדה שגילו הרבה גושים היא סימן לבעיה מסוכנת? האם יש קשר לגלולות? והאם ההמלצה היא להפסיק להשתמש בהן? מה ההליך הנורמלי לטיפול בגושים אלה? האם ניתוח הוא אופציה?

פיברואדנומה היא גידול שפיר של השד. זהו הגידול השכיח ביותר בשד בנשים צעירות מתחת גיל 30. נשים צעירות שבשדן נמצא גידול כזה אינן בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד. לעיתים (ב-10% עד 15% מהמקרים) יש יותר מגידול אחד. אבחנה מדויקת של פיברואדנומה נעשית על ידי ביופסיה. בבדיקת האולטרסאונד שביצעת נמצא מגוון גושים קטנים, בשני השדיים. חלקם מוצקים, כלומר מלאים רקמה, וחלקם ציסטיים, כלומר מלאים נוזל. צביעה בדופלר מעידה על זרימת דם בגוש. תיאור זה מתאים יותר למצב פיברוציסטי של השדיים מאשר לפיברואדנומה שבדרך כלל מופיעה בודדת. מצב פיברוציסטי של השדיים גם הוא מצב שפיר, אשר אינו מגדיל את הסיכון לסרטן השד בעתיד. זו אינה מחלה, אלא מצב השכיח בנשים בגילאים 50-30, והסיבה לו היא החשיפה החוזרת של השדיים להורמונים של האישה בכל מחזור. התגובה של השד לשינויים ההורמונליים משתנה מאוד מאישה לאישה, ובנשים מסוימות היא יכולה לגרום להופעה של ציסטות מרובות בשד הניתנות למישוש ועלולות לגרום גם לאי-נוחות או כאב, במיוחד לפני וסת. האבחנה נעשית באמצעות אולטרסאונד. לרוב אין צורך בבדיקות נוספות אלא במעקב בלבד על ידי בדיקות אולטרסאונד אחת לתקופה, במיוחד בנשים צעירות ובריאות ללא רקע של סרטן שד במשפחה. בנוסף, מומלץ לבצע מעקב מסודר אצל כירורג שד. לעיתים הכירורג ממליץ על ביצוע ביופסיה לאישור האבחנה. הטיפול במצב זה משתנה מאוד בהתאם לחומרת המצב. אישה הסובלת מכאבים לפני מחזור יכולה לקבל נוגדי כאבים כמו אקמול או אופטלגין לפי הצורך. בנשים עם מחזור לא סדיר, מתן גלולות למניעת הריון מסדיר את המחזור ההורמונלי ומפחית את הופעת הגושים והכאב בשד. מכאן שעצם נטילת גלולות אינו אסור במצבך וגם אינו מחמיר אותו, ואין כל מניעה לקחת גלולות במצב זה, דווקא להיפך, נטילת גלולות להסדרת המחזור היא חלק מהטיפול במקרים רבים. ברוב המקרים, במצב פיברוציסטי של השד אין אינדיקציה לניתוח, כיוון שהגושים מופיעים ולעיתים נסוגים, והבעיה היא בעיקר אי-נוחות. אם גוש מסוים גדול מאוד ומפריע ונשאר לאורך זמן ניתן לשקול להוציאו, אך הניתוח לא מונע הופעה של גושים נוספים בעתיד. מומלץ, כמובן, להתייעץ עם כירורג שד על מנת להשלים את התמונה, ולהחליט על הצורך בבדיקות נוספות ובמעקב מתאים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד