מזה שנה (אחרי טיול ממושך במזרח) סבלתי מכאבי בטן והפרעות עיכול, גזים, נפיחות וכו.. קיבלתי אנטיביוטיקה כ- 4 חודשים למרות שלא נמצא בוודאות שום גורם מובהק לבעיה, ולא חל שום שינוי. פניתי לבדיקת אי סבילות ללקטוז בנשיפה והיא הייתה חיובית. לפני הטיול לא סבלתי משום בעיה. אני נוטלת כמוסות פרוביוטיות כבר כ- 4 חודשים בגלל הטיפול הממושך והאינטנסיבי באנטיביוטיקה שעברתי. בכל פעם שאני מנסה לאכול מוצר חלבי (מהמומלצים לרגישים) אני סובלת עד 5 ימים מהפרעות בעיכול (לא שלשולים והקאות). האם ייתכן שהלקטוז נשאר במערכת כ"כ הרבה ימים אחרי האכילה וגורם לבעיות? האם יש סיכוי שהרגישות תחלוף ואוכל לחזור להרגלי הישנים?

חוסר סבילות למאכלים המכילים לקטוז היא בעיה שכיחה. הסימפטומים כוללים שלשול, כאבי בטן וגזים לאחר שתיית חלב או מוצרים המכילים חלב, והם נובעים מרמות נמוכות של האנזים לקטאז במעי. ירידה ברמות לקטאז עשויה להיגרם מפגיעה ברירית המעי או מייצור מופחת של האנזים מסיבות גנטיות. ברוב אוכלוסיית העולם יורדת רמת הלקטאז במעי בגיל הילדות (סביב גיל 5). בישראל התופעה נפוצה בהשוואה למדינות מערביות. השכיחות הממוצעת ביהודים של חסר כלשהו באנזים היא 70%, ובאשכנזים היא מגיעה עד 79%. נוסף על הסיבות המולדות, קיימות גם סיבות נרכשות לתת- ספיגת לקטוז: ריבוי חיידקים במעי (Bacterial overgrowth) - הגורמים להתססה של הלקטוז במעי ולכן לסימפטומים של אי סבילות ללקטוז. פגיעה ברירית המעי: זיהום בג'יארדיה (שבהחלט ניתן להידבק בה בטיול במזרח), פגיעה במעי עקב תרופות, או מחלת צליאק. מחלת קרוהן (Crohn's) שעשויה לפגוע במעי הדק. אם מדובר באחת מסיבות אלה - תת- הסבילות ללקטוז עשויה להימשך גם חודשים לאחר שהבעיה חלפה, ואז לחלוף. כמו שאת רואה, קיימות סיבות רבות שעשויות לגרום לשלשולים שלך. תלונות ממושכות כל כך מצדיקות פניה לגסטרואנטרולוג בקופת החולים כדי להתחיל בבירור מקיף יותר.