אני מטופלת כשנתיים ב- PTU לדיכוי פעילות יתר של בלוטת התריס. עברתי ל-PTU לאחר שפיתחתי אלרגיה למרקפטיזול. התחלתי במינון של 6 כדורים ביום, ולאחר יותר משנה עברתי ל-2 כדורים ביום. בתקופה זו הערכים של T3, T
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 03/06/2008
תאריך עדכון: 27/09/2013
1 דקות קריאה
שאלה:
אני מטופלת כשנתיים ב- PTU לדיכוי פעילות יתר של בלוטת התריס. עברתי ל-PTU לאחר שפיתחתי אלרגיה למרקפטיזול. התחלתי במינון של 6 כדורים ביום, ולאחר יותר משנה עברתי ל-2 כדורים ביום. בתקופה זו הערכים של T3, T4 הגיעו לאיזון, אבל ה-TSH נשאר נמוך מ-0.05. בחצי
תשובה:
יוד רדיואקטיבי הוא חומר שמאוד דומה במבנה שלו ליוד רגיל. בלוטת התריס בדרך כלל אוגרת יוד בגוף ומייצרת ממנו הורמונים. אין באפשרות הבלוטה להבדיל בין יוד רדיואקטיבי לבין רגיל. לכן היא אוגרת גם את היוד הרדיואקטיבי. הטיפול נעשה בקפסולות או בתמיסה המכילות את היוד הרדיואקטיבי. בלוטת התריס היא האיבר היחיד בגוף שאוגר יוד ומשתמש בו. במצב של פעילות יתר של הבלוטה, יש יצור מוגבר של הורמוני בלוטת התריס. הכמות הגדולה של ההורמונים משתחררת לדם וגורמת לתסמינים של פעילות יתר. כאשר ניתן יוד רדיואקטיבי, גם הוא נקלט על ידי הבלוטה. בשונה מיוד רגיל, היוד הרדיואקטיבי נשאר בבלוטה מספיק זמן, כדי להקרין אותה ולגרום לירידה משמעותית בפעילות הבלוטה. בדרך כלל הטיפול מגיע לשיאו לאחר שלושה חודשים. טיפול זה יכול לגרום למצב הפוך מצב של תת-פעילות של בלוטת התריס, אבל מצב זה קל יותר לטיפול על ידי איזון תרופתי. כמעט שאין תופעות לוואי לטיפול ביוד רדיואקטיבי. לאחר יותר מ-35 שנות שימוש בשיטה זו, מחקרים מראים כי הטיפול בטוח וכמעט לא כרוך בתופעות לוואי וסיבוכים בטווח הקצר והארוך. אני מצרפת לך קישור למסמך המכיל את כל המידע הדרוש על טיפול ביוד. http://www.hadassah.org.il/....pdf
רופאים בתחום