אימי, בת חמישים, פנתה לרופא משפחה בעקבות חולשה כללית וכאבים בגוף,לפני כשנה. לאחר בדיקות ממושכות הגיעו למסקנה כי היא סובלת מ"אדנומה" באונה הימנית של בלוטת יותרת התריס. הניתוח בוצע לפני כשלושה שבועות, עבר בשלום. שוחררה כרגיל לאחר מס' ימים החלימה יפה מהניתוח, שוחררה כאשר רמת הסידן בשתן הייתה 9.5 במעקב אחר כמות הסידן בשתן לאחר הניתוח רמת הסידן נשארה כמו לפני הניתוח, גבוהה. וממצאי מעבדה של הגידול הביאו תוצאות שאינן ברורות לנו והן - היפרפלזיה ולא אדנומה. עיינתי במילון המושגים אך איני מבינה .

ישנם שני מצבים רפואיים שעלולים לגרום לתופעות שתיארת והאבחנה ביניהם לא תמיד קלה. המצב השכיח יותר הוא אדנומה בבלוטת הפאראתירואיד. הבלוטה היא בלוטה קטנה, אחת מארבע, הנמצאות בצוואר, ואחראיות על משק הסידן בגוף. במצב של אדנומה יש ריבוי והגדלה של תאים מפרישים בבלוטה שגורמים לרמת הסידן בדם לעלות. הטיפול במצב זה הינו ניתוח והסרת הבלוטה הבעייתית, דבר שפותר את הבעיה ברוב המקרים. המצב השני נקרא היפרפלזיה של ארבע בלוטות הפאראתירואיד ובו יש הגדלה של כל הבלוטות בצוואר. גם במצב זה הורמון הפאראתירואיד מופרש ביתר ומעלה את רמות הסידן בדם ובשתן. רמות סידן גבוהות גורמות לעייפות וחולשה, אבני כליה, בחילות, עצירות, כאבי שרירים ושברים בעצמות. בדם ובשתן יופיעו רמות גבוהות של סידן. היפרפלזיה של הפאראתירואיד יכולה לקרות גם על רקע תסמונת תורשתית שיכולה לגרום בנוסף למחלות נוספות בלבלב, בלוטות יותרת המוח, בלוטת האדרנל ובלוטת התריס. הטיפול בהיפרפלזיה גם הוא על-ידי ניתוח בו מסירים שלוש וחצי בלוטות, ואת חצי הבלוטה שנותר משתילים באתר אחר כמו, לדוגמה, באמה. עם זאת יש שיעור חזרה גבוה יחסית למחלה ולכן חשוב לבצע מעקב שוטף. מדברייך עולה , כי יתכן שתחילה החשד הקליני היה אדנומה, אך כיוון שהסימנים לא חלפו בהסרת בלוטה בודדת, הדבר כיוון להיפרפלזיה של כל ארבע הבלוטות ויהיה צורך בניתוח נוסף. את הפיברומיאלגיה כאמור ניתן ליחס גם לתסמינים של רמות סידן גבוהות. בכל מקרה יש לגשת, כפי שעשיתם, לרופא אנדוקרינולוג ולרופא כירורג ולדון בבעיה.