אני חולה במניה דפרסיה מזה שש שנים, ומשתמשת בליתיום (3 פעמים ביום), רסיטל (פעם ביום) קלונקס 0.5 (שלוש פעמים ביום, ובלילה 2 מ"ג). תשובות בדיקות הליתיום תמיד מאד נמוכות, ומגיעות ל- 0, מאוד נמוך, ממש מתחת לקו האדום. שאלתי היא, האם יש דרך להגיע לטיפול תומך שהוא לא רק איזון תרופתי, שלא במסגרת של בתי חולים פסיכיאטריים, או לקבוצות תמיכה כלשהן שלא עולות 700 שקל לפגישה.

על פי הכתוב, למעשה אינך מטופלת כלל. רמות ליתיום של אפס נחשבות לחוסר טיפול. ליתיום הוא תרופה מעולה לייצוב מצב הרוח ולעיתים ניתן כתוספת לטיפול אחר במצבי דיכאון, אולם מדובר בתרופה שבמינון יתר היא מסוכנת. מה שחשוב הוא להגיע למינון אופטימלי של ליתיום עבורך - מה שנקבע ע"י בדיקת רמת ליתיום בדם. אם הרמה נמוכה מדי, מעלים את מינון התרופה, כך שכל מטופל נוטל מינון שונה, בהתאם לרמה בדם. אין ספק שאת זקוקה למעקב מסודר, אותו אינך מקבלת כעת. את זקוקה להערכה של מצבך על בסיס חודשי בפגישות עם פסיכיאטר, ולאיזון תרופתי טוב יותר. אין ספק שבלעדי זאת המצוקה שאת חשה היא גדולה. אין שום סיבה לשלם 700 שקל לפסיכיאטר פרטי, ועל פי הידוע לי, ישנן מסגרות שונות ורבות לטיפול במחלות פסיכיאטריות בקהילה, שאינן במסגרת אשפוז, אלא במסגרת של מרפאה. אשפוז הוא לא בהכרח במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי, וישנם בתי חולים כלליים שיש להם מחלקות פסיכיאטריות פתוחות, או מסגרת של אשפוז יום. בנוסף, כל בתי החולים הפסיכיאטרים מפעילים שירות מרפאות חודשי למטופלים עם התחייבות של קופת חולים. כל הנ"ל, אגב הם ללא תשלום. יש מערך של בריאות נפש גם בקופות החולים. דבר שהוא מסובסד לחלוטין. אני מציעה לפנות לרופא פסיכיאטר בקופת חולים במקום מגוריך בהקדם ולהתייעץ לגבי מעקב וטיפול, או לברר לגבי מרפאה פסיכיאטרית במקום מגורייך, גם כזו המופעלת ע"י משרד הבריאות. אנא ראי גם בלינק הבא: http://www.health.gov.il/Download/pages/darom.doc