בשנים האחרונות אני סובלת מהתקפי חרדה. לפני 3 שנים סבלתי מהתקפים שנמשכו 3 חודשים לערך, ועם לקיחת Clonex בהמלצת פסיכיאטר איכשהוא התגברתי והיתה לי תקופה טובה, עד לפני כמה חודשים, אז חזרו ההתקפים בעוצמות שונות ונמשכו ימים או שעות. לאחר ביקור אצל פסיכיאטר לפני חודש, ההמלצה היתה טיפול התנהגותי קוגניטיבי בשילוב עם Cipralex. נמנעתי במשך כל תקופה זו מלקחת תרופות, אך בשבועיים האחרונים המצב החמיר ונראה שאין מנוס. רופא המשפחה המליץ לי על תרופה בשם Paxxet, אך מכיוון שאני משתמשת גם בתרופה למיגרנות (Immitrex) אני לא יכולה לשלב ביניהן. אני מאוד מבולבלת ולא יודעת להחליט מה עדיף. אני זקוקה להחלטה מיידית ואשמח אם תוכלו להאיר את עיניי על ידי חוות דעת נוספת.

קלונקס היא תרופת הרגעה השייכת לקבוצת הבנזודיאזפינים. אלו תרופות המספקות הקלה מיידית לחרדה, אך לא טיפול לטווח הארוך. הבנזודיאזפינים עלולים לגרום להתמכרות, והפסקת השימוש כרוכה בתהליך של גמילה, בדומה לגמילה מחומרים ממכרים אחרים, כגון אלכוהול או אפילו סמים. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הם נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה-SSRI, כמו רסיטל, סרוקסאט (פקסט) וציפרלקס. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. ההבדלים בין ציפרלקס לפקסט הם מועטים, ושניהם עשויים לסייע לך. לציפרלקס בדרך כלל אין תופעות לוואי, או שתופעות הלוואי שלו מעטות בלבד, ונראה שהוא גם מתחיל להשפיע תוך תקופה קצרה יותר מאשר הפקסט, ואני ממליצה לך להתחיל בטיפול זה. התרופות מקבוצת ה-SSRI יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של 3-2 שבועות לפחות, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שנמצאה יעילה למשך תקופה של מספר חודשים, ולעיתים גם שנים, לפי מצבך והרגשתך. במהלך השבועיים הראשונים, בהם עדיין אין שיפור בהרגשה, ניתן להיעזר בכדורי הרגעה. טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או, בקיצור: CBT), נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה במידת יעילות דומה לזו של תרופות, ויש לו כמובן פחות תופעות לוואי. הוא נמצא יעיל במיוחד במניעת הישנות של הבעיה. השיפור עם טיפול CBT מתחיל רק לאחר מספר שבועות של טיפול. אם את מסוגלת להחזיק מעמד במשך פרק זמן כזה, ניתן לוותר על הטיפול התרופתי בכלל, ולהתמקד ב-CBT. אם את מעדיפה להתחיל בטיפול תרופתי, אין מניעה מוחלטת ליטול נוגדי דיכאון יחד עם אימיטרקס. שתי התרופות משפיעות על מאזן הסרוטונין, וכל אחת מהן עלולה להחמיר את תופעות הלוואי של האחרת כאשר נוטלים אותן יחד. מכיוון שאימיטרקס היא תרופה הנלקחת לא באופן קבוע, אלא רק בהתקפי מיגרנה, שתכיפותם משתנה, ומכיוון שהטיפול בנוגדי דיכאון מתחיל באופן הדרגתי במינון קטן, ניתן להתחיל טיפול בנוגד דיכאון, למרות שאת נוטלת אימיטרקס, ולהיות תחת מעקב רפואי. כמו כן, מיגרנות לעיתים מושפעות ממתח נפשי, כך שיתכן שעם השיפור במצב החרדה, תהיה ירידה בתכיפות ובעוצמה של התקפי המיגרנה, והשימוש באימיטרקס יעשה נדיר יותר. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית