שאלה - הצורך בטיפול תרופתי בריפלוקס ובהליקובקטר למניעת החמרה

השאלה:
אני בת 53, סובלת מריפלוקס, ויש לי הליקובקטר פילורי ודלקת קלה בוושט. אני לוקחת אומפרדקס 20 מ"ג פעמיים ביום. שמעתי שיש קשר בין אומפרדקס לבין אבנים בכליות. אני חוששת להמשיך בטיפול. ברצוני לדעת מה הנזק שעלול להיגרם משימוש ממושך, אני משתמשת בתרופה בערך כשנה וחצי.

עברתי טיפול משולש של אנטיביוטיקה נגד החיידק, ויש לי בקרוב תבחין נשיפה כדי לראות אם החיידק חוסל. אחי ואבי חלו בסרטן הוושט ונפטרו. אני ממש מודאגת, האם יש קשר בין הדברים?


תשובה:


לא ידוע לי על קשר בין אומפרדקס לבין אבנים בכליות. תופעות הלוואי של התרופה אינן שכיחות, וכוללות כאבי ראש (בעד 7% מהמקרים) וסחרחורת (2%). יכולה להיות פריחה בעור (2%) וכן תופעות במערכת העיכול, ביניהן שלשול או עצירות, כאבי בטן, בחילה, הקאה, גזים או שינוי בתחושת הטעם. תופעות לוואי אחרות אפשריות אך נדירות. שימוש ממושך בלוסק (או Omepradex) יכול לגרום לאטרופיה של רירית הקיבה.

סרטן של הוושט קשור בריפלוקס כרוני. תאי האפיתל שמצפים את רירית הוושט אינם מורגלים לסביבה חומצית, ונוכחות החומצה גורמת להם לדיספלזיה, התפתחות לא תקינה של רקמת תאים. בהדרגה יכולים התאים לעבור השתנות ממאירה (Barret's esophagus). הדבר מתרחש לאחר חשיפה ממושכת של הוושט לחומצה. מסיבה זו, חשוב לקחת נוגדי חומצה. החיידק בעצמו גורם לעלייה בחומציות הקיבה, ועל כן הוא מעלה את הסיכון לנזקי החומצה, שביניהם גם התפתחות כיב. גורמים נוספים להתפתחות סרטן הוושט כוללים שימוש מופרז באלכוהול ועישון.


בברכה,

ד"ר שירי אורי - אינפומד





רופאים ומכונים בפוקוס

הצטרפו לאינדקס הרופאים!