לסרטן הערמונית בדרגה גליסון 6 - מה האופציה העדיפה - ניתוח או ברכיתרפיה? שני שיקולים מרכזים עומדים בהחלטה: 1. המשך התפקוד המיני שכיום הינו טוב מאד 2 מבחינה רפואית והמשך חיים "בטוחים" - ריפוי מלא.

ע"פ האינפורמציה הקיימת כיום, שיעורי ההישרדות 10 שנים לאחר ניתוח ולאחר קרינה (חיצונית או פנימית - כלומר, ברכיתרפיה) - דומים. אני מסייגת את תשובתי, משום שלא קיימים בספרות מחקרים גדולים שמשווים כריתה של הערמונית (פרוסטטה) לקרינה בחולים עם סרטן מוקדם של הערמונית. רוב המחקרים הקיימים משווים את תוצאות שתי השיטות בדיעבד, ולא תוכננו כך שישוו את יעילותן מראש. ברכיתרפיה היא שיטה של קרינה פנימית, בה מושתלים זרעים רדיואקטיביים בגודל של גרגר אורז, בבלוטת הערמונית. הזרעים פולטים קרינה למשך פרק זמן מסויים, ולאחר מכן מפסיקים. בשלביה הראשונים היתה השיטה בעייתית, משום שהזרעים היו מוחדרים ללא סיוע הדמייתי, וחלק מן הערמונית לא קיבל את מנת הקרינה הדרושה לשם ריפוי. כיום מתבצעת הפעולה בהנחיית אולטרסאונד ובתכנון מדויק של מידת הקרינה לכל חלקי הבלוטה. גם כיום, במקרים נדירים, עשויים הזרעים הרדיואקטיביים לזוז בתוך הערמונית, כך שחלקים ממנה יקבלו מנת קרינה בלתי מספקת. יתרונה של הברכיתרפיה בהשוואה לקרינה חיצונית הוא בראש ובראשונה הנוחות - ביקור חד- פעמי לצורך החדרת הזרעים במקום קרינה יומיומית שאורכת כשבעה שבועות. הקרינה הנפלטת מן הזרעים אל אנשים הנמצאים בקרבת החולה (בני משפחה, למשל) - מזערית. בגלל שמדובר במקור קרינה בעל אנרגיה נמוכה, קיימת ירידה חדה במידת הקרינה הנפלטת לרקמות נורמליות המקיפות את הערמונית, ולכן שיעור הסיבוכים - מצטמצם. ע"פ המחקרים הקיימים כיום נראה כי ברכיתרפיה שווה לקרינה חיצונית ולניתוח בחולים עם ממאירות התחלתית של הערמונית, כאשר הפרמטרים השונים של הגידול מעידים על מידת סיכון נמוכה (במקרה שלך, מדד הגליסון הנמוך). מחקר שבדק 61 חולים ברמת סיכון נמוכה - עם רמת PSA קטנה מ-10, מדד גליסון 7 ומטה וגידול בנפח קטן - מצא 93% הישרדות 15 שנים לאחר הטיפול. בחולים בהם הפרמטרים מנבאים לסיכון גבוה (גליסון גבוה יותר ורמת PSA גבוהה בדם לפני הטיפול) - התוצאות פחות טובות בהשוואה לניתוח ולקרינה. בין סיבוכי השיטה ניתן למנות תגובה דלקתית ונפיחות של הערמונית מייד לאחר החדרת הזרעים - כך שהיא פחות מתאימה לחולים שסובלים מסימפטומים של מערכת השתן (כמו, למשל, דחיפות או קשיים במתן שתן). במקרים נדירים עשויה להיגרם אצירת שתן המצריכה הכנסה זמנית של קתטר. סיבוכים מאוחרים יותר כוללים קשיים במתן שתן, עליה בתדירות פעילות המעיים, כיבים או דימום רקטלי ולעיתים פיסטולה (חיבור לא רצוי) בין הערמונית לרקטום. השכיחות של הפרעות בזקפה נעה בין 14% ל-52% ע"פ מחקרים שונים. קיימים מספר מחקרים שהשוו את איכות החיים לאחר ברכיתרפיה בהשוואה לקרינה חיצונית ולניתוח. במחקר שבדק 1014 גברים שטופלו עקב סרטן התחלתי של הערמונית, במדדי איכות החיים, שכללו השוואה של סיבוכים של מערכת השתן, המעי והפעילות המינית, לא נמצאה יעילות לברכיתרפיה 2.6 שנים לאחר הטיפול. במעקב ארוך יותר נמצא כי הסימפטומים במערכת השתן והמעי השתפרו באופן משמעותי, מה שלא קרה לאחר ניתוח. השכיחות של פגיעה בתפקוד המיני תלויה בגיל החולה, התפקוד המיני שלו לפני הטיפול, ואם מדובר בניתוח - בשיטת הניתוח (ב- nerve-sparing surgery שיעור אין האונות נמוך יותר). לחולים העוברים כריתה של הערמונית בגלל סרטן ערמונית מוקדם יש סיכוי גבוה יותר לפתח אין- אונות בהשוואה לחולים שטופלו בקרינה. ממצאים אלה התגלו במחקר שבדק 1591 חולים בגילאי 55-74 שעברו כריתה של הערמונית או קרינה. כאשר נבדקו שנתיים לאחר הטיפול דווחו 80% מן המנותחים על הפרעה כלשהי בתפקוד המיני, לעומת 62% מן החולים שטופלו בקרינה (במקרה זה מדובר בקרינה חיצונית, אך יש לזכור כי חלק ניכר מן החולים סבלו מהפרעה כלשהי בתפקוד המיני גם לפני הטיפול). לאחר ברכיתרפיה שיעורי ההפרעה בתפקוד המיני נעים בין 14%-53%, ע"פ מחקרים שונים. ד"ר ליה עשת - אינפומד