דלג לתוכן
על הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 20/12/2007 תאריך עדכון: 19/09/2013
2 דקות קריאה
שאלה:

ברצוני לשאול על בעיה שמטרידה אותי זה זמן רב. מדובר בחשש של אשתי מחיידקיים ומכל דבר המזכיר משהו דומה, וגורם לנו הרבה פעמים לחילוקי דעות. אני חושב שהדבר הפך לאובססיבי אצל אשתי: לנקות את הבית לעיתים קרובות, לנקות את השירותים כל הזמן עם הרבה אקונומיקה

תשובה:
העניין שאתה מתאר נמצא קצת "בתחום האפור", שכן ברור לכל שיש להישמר מפני חיידקים ולהקפיד על היגיינה, בעיקר בבתי השימוש, ובכל הקשור למזון, אך אין גבול מוגדר בין התעסקות נורמלית בהגיינה, לבין התעסקות אובססיבית בה. חשוב להבין אם ההתעסקות בניקיון מפריעה לחיי היומיום הנורמליים שלכם, משנה סדרי עדיפות ופוגמת באיכות החיים. אם כן, הסיכוי שמדובר באובססיביות גבוה למדי. על פי תיאורך, נראה שמדובר בהפרעה על גבול האובססיה, אך לצורך אבחנה וטיפול מתאימים, יש לפנות לפסיכיאטר. עיסוק מוגזם בניקיון עלול לרמוז על קיומה של הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive-Compulsive Disorder - OCD). תוכל לקבל מידע כללי על OCD בפורטל אינפומד תחת הקטגוריה אובססיביות וכפייתיות, וכן על ידי חיפוש ערכים כמו "הפרעות חרדה" ו-"OCD" במנגנון החיפוש של האתר. ההפרעה מאופיינת בקיום של מחשבות טורדניות, אשר לעיתים מעוררות דחף לביצוע של פעולות חוזרות. הפעולות יכולות להיות מובחנות על ידי הסובבים, כגון התנהגות חוזרת של רחיצת ידיים, או בדיקה שהדלת נעולה, ויכולות להיות פעולות שרק האדם שסובל יודע עליהן, מכיוון שזו פעילות מנטלית חוזרת (כמו תפילה, ספירה, או חזרה על מילים מסוימות "בלב"). הפעולה החוזרת נעשית במטרה למנוע או להפחית מצוקה, או למנוע מאורע צפוי ומאיים. אך הפעולות אינן קשורות באופן מציאותי למה שהן אמורות למנוע, או שהן נעשות באופן מופרז. לדוגמה (דוגמה קיצונית רק לצורך המחשה!): "אם לא ארחץ ידיים אני עלול להביא הביתה חיידקים וכל המשפחה שלי תמות מזיהום", או "אני חייב לשטוף ידיים עם סבון 3 פעמים כדי לוודא שזה באמת נקי". סוגים שכיחים של פעולות חוזרות במצבים כאלה הם ניקוי והימנעות מזיהומים (לא משתמשים בשירותים ציבוריים, לא נוגעים בידיות של דלתות במקום ציבורי); בדיקה שלא נשכח משהו חשוב (כמו לנעול דלת או לסגור את הגז); סימטריה (יישור תמונות עקומות, סידור הבית בצורה קפדנית שאסור לשנותה). מכיוון שמדובר בהפרעה קשה לזיהוי, שכן האדם הלוקה בה עושה דברים נורמליים, וההבדל הוא רק במידה או בכמות, ומכיוון שלעיתים האדם עצמו מתבייש בבעיה שלו (בדרך כלל לא במעשים, אלא במחשבות שעומדות מאחוריהם, שהוא מבין שאינן הגיוניות או שהן מוגזמות), הרבה פעמים האבחון נעשה בשלב מאוחר – רק כמה שנים לאחר שהתופעה החלה פונים לאיש מקצוע. יש לציין שבדרך כלל הפנייה נעשית רק בשלב שהפעולות הכפייתיות גורמות להפרעה לתפקוד, למשל כשהאדם נוטה לאחר להגיע למקומות בגלל בדיקות חוזרות, או שנגרם נזק לעור בגלל ניקיון מופרז, או שהעניין גורם לריבים בתוך המשפחה. האבחון נעשה על ידי פסיכיאטר, והטיפול בתופעה הוא תרופתי, בנוגדי דיכאון, לרוב מקבוצת ה- SSRI; או בטיפול פסיכולוגי מסוג טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' דוד ורסנו
פרופ' דוד ורסנו עיניים
מנתח קטרקט ,מנהל את היחידה לקרנית ומנהל המקטע הקדמי במחלקת העיניים, מרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).
ד"ר מריאנה ויינרמן - רשת מרפאות
ד"ר מריאנה ויינרמן - רשת מרפאות רפואה אסתטית
קליניקה חדשנית ביותר אשר משתמשת בטכנולוגיות המתקדמות בעולם האסתטיקה ויופי
ד"ר חורחה פפר
ד"ר חורחה פפר גסטרואנטרולוגיה
מומחה בגסטרואנטרולוגיה וברפואה פנימית.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו