שאלה - על המנגנונים השונים של קרישת דם

השאלה:
מצד אחד אני לוקחת אספירין בגלל טרשת עורקי הצוואר (50-70%). מצד שני יש לי חוסר בפקטור 11, דבר שגורם לי דימומים מדי פעם. אז מה הפתרון?


תשובה:
חסר פקטור 11 הינה מחלה תורשתית השכיחה בעיקר ביהודים אשכנזים. פקטור 11 הוא אחד מגורמי הקרישה החשובים לקרישה התקינה בגוף, הקרישה החלבונית. חסר של אחד הפקטורים בד"כ מוביל לנטייה לדימומים. בחסר של פקטור 11 (בניגוד לחסר של פקטורים 9 או 8 שהם חולי המופיליה, עם נטייה קשה לדימום) דימומים ספונטאניים אינם שכיחים, ולכן מרבית החולים הם אסימפטומטיים, למעט במקרים של טראומה (תאונות וחתכים) או סביב ניתוחים. לעיתים נשים סובלות מדימומים וסתיים כבדים יותר. בשל כך מרבית החולים אינם מטופלים אלא במקרים המיוחדים המוזכרים לעיל.

בגוף האדם קיים מנגנון קרישה נוסף, הקרישה הראשונית, הנמצא באחריות טסיות הדם (התרומבוציטים). היום אנו מבינים שבמקרים של טרשת עורקים, הן בעורקי הלב והן בעורקי המוח, מנגנון היווצרות חסימות חריפות (המובילות לאירוע לבבי או מוחי, בהתאמה), קשור לפעילות של הטסיות, היוצרות קריש החוסם את כלי הדם. אספירין במינון נמוך פוגע בתפקוד של טסיות הדם ובכך מקטין את הסיכון להיווצרות קריש טסיות החוסם את כלי הדם במוח או בלב. היום הוכח שטיפול באספירין במינון נמוך מאריך את החיים בחולים עם גורמי סיכון לטרשת עורקים.

שני מנגנוני הקרישה שונים, ולכן באנשים עם פגיעה קלה בלבד במנגנון הקרישה החלבוני עדיין ניתן (כל עוד אין דימומים קשים) לטפל בתרופות כנגד פעילות הטסיות.

במקרה שלך, באם הדימומים הינם דימומים קלים בלבד, ואם את מטופלת באספירין 75-100 מ"ג ליום (ולא 300-325 מ"ג), היעילות של האספירין עולה על החסרונות שבנטילתו, ולכן הייתי ממליץ להמשיך ליטול אותו. במקרה של דימומים קשים יותר או שכיחים יותר, כדאי להיוועץ עם הרופא המטפל ולהחליט אם להפסיק את הטיפול באספירין.

ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד




רופאים ומכונים בפוקוס

הצטרפו לאינדקס הרופאים!