שאלה - על השיטות השונות לטיפול בטחורים

השאלה:
אובחנו אצלי טחורים והוnלץ לנתח, אשמח לדעת אילו סוגי ניתוחים אפשריים היום ומה היתרון בכל אחד מהם.


תשובה:
טחורים הינם ורידים מורחבים בדופן פי הטבעת, הבולטים לתוך חלל פי הטבעת ואף מחוצה לו. מחלקים את הטחורים לשני סוגים - טחורים פנימיים וטחורים חיצוניים. הטחורים הפנימיים אינם כואבים ונוטים לדמם. במקרים קשים הם יכולים להתרחב במידה רבה עד בליטתם אל מחוץ לפי הטבעת. הטחורים החיצוניים הם התרחבויות ורידיות בפתח פי הטבעת והם נוטים לכאוב מאד, אך לא לדמם. הטיפול בטחורים מחולק לטיפול שמרני- תרופתי וטיפול ניתוחי.

הטיפול השמרני כולל שינוי תזונתי (תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ומים) ואמבטיות ישיבה. מבחינה תרופתית ניתן לטפל במשלשלים ובקרמים מקומיים המאלחשים את האזור ומצרים מעט את כלי הדם.

הטיפול הניתוחי כולל אפשרויות רבות, כדלקמן:
1. סקלרותרפיה - הזרקת חומרים המובילים להצטלקות של הטחור. את החומר מזריקים לבסיסו של כל טחור. טיפול זה יעיל בשלבים מוקדמים של המחלה.
2. קשירה - קשירת כל טחור בבסיסו באמצעות גומיות. בקשירת גומיות זו נפגעת אספקת הדם לטחור והטחור נמק ונושר תוך 7-10 ימים. הסיבוכים בשיטה זו כוללים כאבים, נפילת הגומיות, דימום, עצירת שתן וזיהומים. היתרון שבשיטה זו שאין צורך בהרדמה או באשפוז.
3. שימוש באנרגיית חום ממוקד (פוטוקואגולציה) או בהקפאת הטחור (Cryosurgery).
4. הרחבת פי הטבעת - בהרדמה כללית מבוצעת הרחבה מדורגת (באופן הדרגתי) של פי הטבעת. התיאוריה שעומדת מאחורי שיטה זו היא שהיצרות פי הטבעת היא שמובילה להפרעה בניקוז הוורידי ועקב כך להתרחבות הוורידים והיווצרות טחורים.
5. כריתת טחורים בשיטה פתוחה - בניתוח בהרדמה כללית, חושפים כל טחור כורתים אותו ומשאירים את הרירית מעליו פתוחה, על מנת שתחלים באופן עצמוני. ההחלמה נמשכת מספר שבועות. שיטה זו כמעט ולא מבוצעת כיום בשל נטיה לזיהומים ומשך החלמה ארוך.
6. כריתת טחורים בשיטה סגורה - בהרדמה כללית, חושפים כל טחור כורתים אותו ותופרים את הרירית מעליו.
7. כריתת טחורים היקפית - בהרדמה כללית, באמצעות מכשיר מיוחד מבוצעת כריתה היקפית של כל הטחורים בהיקף פי הטבעת. המכשיר כורת את הטחורים ובאותה פעולה תופר את הרירית בבסיסם ע"י סיכות. זו השיטה המקובלת כיום.

בכל השיטות הכירורגיות קיימים סיבוכים מוקדמים ומאוחרים. הסיבוכים המיידיים הינם סיבוכי ההרדמה, דימום, זיהומים והתנקבות החלחולת. כמו כן עצירת שתן הינה סיבוך שכיח.
הסיבוכים המאוחרים הינם דימומים חוזרים עקב חזרת הטחורים (ב- 10-20% מהמנותחים) והיצרות של פי הטבעת. סיבוך מאוחר נוסף הוא אי שליטה בסוגרים במידה קלה המדווחת ב- 1-2% מהמקרים.

ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד





רופאים ומכונים בפוקוס

הצטרפו לאינדקס הרופאים!